הגרסה החדשה של כרום משלבת את התמיכה שהבטיחה גוגל ב-Passkey. מדובר בתקן תעשייתי חדש, שמטרתו להחליף לחלוטין את השימוש בסיסמאות. הכוונה שעומדת בבסיס היא להקל באופן במשמעותי על כניסה לאתרים ולאפליקציות שדורשים זיהוי של המשתמש. באמצעות Passkey משתמשים יכולים לבצע את הזיהוי באמצעות הטלפון שלהם, כל עוד מדובר במכשיר מודרני מבוסס iOS או אנדרואיד. בעת ביקור באתר שתומך ב-Passkey, הם יכולים להיכנס לחשבון שלהם באמצעות זיהוי ביומטרי, לדוגמה על ידי הנחת האצבע על חיישן טביעות האצבע של המכשיר. במקרה של שימוש במחשב שולחני, האתר יכול להציג, לבקשת המשתמש ,במקום את שורות הכנסת שם המשתמש והסיסמה שלו  -ברקוד שניתן לסרוק אותו בטלפון, ואז שוב לאשר באמצעות חיישן טביעות האצבע או צילום סלפי. לפי גוגל, בעת השימוש ב-Passkey אין נתונים שנוצרים במכשיר הנייד. "יש רק קוד שנוצר בצורה מאובטחת ומוחלף עם האתר, כך שבניגוד לסיסמה, אין שום דבר שיכול לדלוף", מסרה החברה. כאמור, גוגל מציעה את היכולת הזו בגרסה היציבה החדשה של כרום, גירסה 108.0.5359.99, וזאת לאחר שבדקה את השימושיות שלה מאז אוקטובר האחרון. היא אמורה לעבוד ב-Windows 11, בגרסה המעודכנת של macOS וכן באנדרואיד. לפי הדיווח, גוגל גם מאפשרת לבצע סנכרון של Passkeys מאנדרואיד למכשירים אחרים, כולל שימוש באפליקציות צד שלישי. בכל מקרה, השימוש יהיה תלוי באתרים שיטמיעו את התקן החדש.

חוקרים ישראליים חשפו טכניקת תקיפה חדשה שעוקפת את פתרונות ה-WAF (ר"ת Web application firewalls) המובילים בתעשייה. פתרונות WAF מגנים על יישומים וממשקי API מבוססי ווב מפני תעבורה חיצונית זדונית שמגיעה מהאינטרנט, בעיקר מתקפות והזרקת SQL. את המעקף גילה צוות המחקר Team82 בחברת האבטחה למערכות סייבר פיזיות קלארוטי. טכניקת התקיפה שנחשפה פועלת כמעקף גנרי לפתרונות WAF הנמכרים על ידי ספקיות אבטחת המידע המובילות בתעשייה, בהן קלאודפלייר, AWS, פאלו אלטו, F5 ואימפרבה. "תוקף שמסוגל לעקוף את יכולות סריקת התנועה והחסימה של פתרונות ה-WAF זוכה לקו ישיר לאפליקציה ובהינתן חולשה נוספת, הוא יכול לגשת למידע רגיש של לקוחות", אמר נועם משה, חוקר חולשות בקלארוטי. "הדבר קריטי במיוחד בפלטפורמות טכנולוגיה תפעולית ואינטרנט של הדברים (OT ו-IoT, בהתאמה – י"ה) בתשתיות קריטיות דוגמת תחנות כוח, מפעלי מים, בתי חולים ותעשיות אחרות שעברו למערכות ניהול וניטור מבוססות ענן. מעקפים כאלה לרוב מכוונים כלפי ספק מסוים, על מנת לקבל גישה נרחבת למערכות הללו". טכניקת התקיפה המדוברת מסתמכת תחילה על הבנת האופן שבו רכיבי WAF מזהים ומסמנים SQL syntax כזדוני, ולאחר מכן על מציאת SQL syntax ש-WAF לא מסוגל לזהות, כי שולב בו JSON. זהו פורמט סטנדרטי של חילופי קבצים ומידע, שנמצא בשימוש, בדרך כלל, כאשר נתונים נשלחים מהדפדפן לאפליקציית ווב. ספקים רבים איחרו להוסיף תמיכה ב-JSON – דבר שאפשר לעקוף את האבטחה שפתרונות ה-WAF מספקים. ספקיות האבטחה עודכנו לגבי טכניקת המתקפה החדשה ובהתאמה, עדכנו את הפתרונות שלהן כך שיתמכו ב-JSON syntax בתהליך הבקרה של הזרקת SQL.

שם ותפקיד:  דפנה אסף, מובילת צוות דבאופס ומהנדסת דבאופס בכירה בגרות'ספייס (Growthspace). ותק בתפקיד: 3 שנים בתפקיד מובילת צוות דבאופס, 9 שנים בתפקיד מהנדסת דבאופס בכירה. השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון בניהול מערכות מידע. שירות צבאי בתפקיד מנהלת תשתיות מערכות מחשוב בממר"ם. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אני זוכרת את עצמי בתור ילדה מול המחשב הראשון שהוריי הביאו הביתה, ה-386. מאז אני ואחי גדלנו על המחשב. אם זה במשחקים מתוך דיסקטים, ווינדוס 3.11 וה-command line, ולבסוף כשהגיע האינטרנט כל העולם נפתח בפניי. המחשב היה חלק בלתי נפרד מחיי ואפשר לומר שגדלנו ביחד :-) בצבא שובצתי לממר"ם בתור מנהלת תשתיות מערכות מחשוב. עם תום השירות הצבאי התחלתי לעבוד בתמיכה טכנית, ובמרוצת השנים החלפתי תפקידים תוך כדי למידה וצבירת ניסיון בעוד ועוד תחומים מעניינים, שונים ומגוונים בעולם ה-IT והמחשוב. נגעתי כמעט בכל תחום אחריות שקיים היום בעולם ה-IT בעבור ארגונים שונים העוסקים בעולמות שונים ומעניינים. הניסיון והידע הרב שצברתי מקנים לי את היכולת לראות את התמונה הרחבה, להיות יצירתית ולתת את הפתרונות המתאימים לכל פרויקט ולכל ארגון וצרכיו, ובכך לייצר תרומה משמעותית עבורו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא בטוחה. אבל אפילו אם ישנה איזו שהיא מידה של אפליה, אני לא מאמינה שהיא הגורם העיקרי שבגללו לא רואים מספיק נשים בתחום. אני מאמינה שהגורם העיקרי הוא חוסר האמונה של נשים ביכולות שלהן ובעובדה שמגיע להן. צריך לעבוד קשה על שינוי האמונה הזו, גם אני הייתי צריכה להבין את זה ולעבוד על זה. ממליצה לכל אחת ואחת לקרוא את הספר "Lean in" של שריל סנדברג (לשעבר סמנכ"לית התפעול של פייסבוק), ואת הספר "Feminist Fightclub" של ג'סיקה בנט. הספרים האלו היוו מקור השראה ועזרה גדולה עבורי בדרכי קדימה. האם נתקלת באפליה נגדך? לא נתקלתי באפליה, להיפך. גברים שקיבלו אותי לתפקידים תמיד ראו את הפוטנציאל שבי והאמינו בי. אני חושבת שהעולם הישן מתחלף בדורות חדשים של אנשים, שנמצאים בראש אחר לגמרי – של קבלת האחר ושל הכללה.

סקר חדש שמפרסמות היום (א') הליגה נגד השמצה וקרן קונרד אדנאוור, מגלה נתונים מדאיגים על חשיפתם של בני נוער בישראל לאנטישמיות באינטרנט וברשתות החברתיות. על פי ממצאי הסקר, יותר מאחד מכל ארבעה בני נוער בישראל (27%) חווה קללות ברשת באופן אישי על רקע היותו יהודי. כ-50% מהנפגעים ממתקפות על רקע יהדותם חוו אותן ברשתות החברתיות (48%). נתון מדאיג נוסף מצביע, כי 81% מבני הנוער הישראלים נתקלו בגילויי אנטישמיות ברשת, בין אם באופן כללי ובין אם מכוונים נגדם באופן אישי. רק 14% מהנשאלים ציינו כי לא נתקלו באנטישמיות ברשת. כאשר בודקים היכן נתקלו בני הנוער הישראליים באנטישמיות ברשת עולה, כי 71% נתקלו בהתבטאויות אנטישמיות של אנשים שונים ברשתות החברתיות, 66% נתקלו בעמודים עם תוכן אנטישמי ברשתות החברתיות, 65% נתקלו בשירים או בסרטונים עם תכנים אנטישמיים ו-30% נתקלו באתרים אנטישמיים של ממש. בני הנוער הישראלים נשאלו גם לגבי עמדותיהם בנוגע לביקורת כלפי מדינת ישראל. התוצאות מוכיחות, כי רוב מכריע של בני הנוער יודע להבחין בין ביקורת על מדינת ישראל או מדיניות הממשלה ובין אמירות או פעולות אחרות, שהן אנטישמיות. 84% מבני הנוער ציינו, כי הטלת חרם על מדינת ישראל מהווה אנטישמיות; 88% מבני הנוער אמרו, כי שלילת קיומה של מדינת ישראל מהווה אנטישמיות; ו-88% מבני הנוער אמרו כי פרסום תיאוריות קונספירציה לגבי כוונות או מעשים של ישראל "והציונים" לשלוט בעולם מהווה אנטישמיות. עם זאת, רק 29% מבני הנוער ציינו כי ביקורת על מדיניות מדינת ישראל היא אנטישמיות. את הסקר ערך מכון "מאגר מוחות" בשיטה של סקר משולב – טלפוני ואינטרנטי, באמצעות פאנל אינטרנטי קיים ורב משתתפים, באמצעות מדגם אקראי הסתברותי של 708 משיבים צעירים כנ"ל. טעות הדגימה 4.0% +-. קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, ציינה עם פרסום הסקר, כי "הנתונים מוכיחים מעל לכל ספק ובשונה מבעבר, כי בני הנוער בישראל אינם חסינים מפני פגיעתה הרעה של האנטישמיות. אם בעבר נתפסה האנטישמיות כבעיה הבלעדית של יהדות התפוצות, הרי שבעידן הרשתות החברתיות והמשחקים המקוונים, בני הנוער בישראל, המבלים חלק ניכר מזמנם בפלטפורמות הללו חשופים מאוד למתקפות אנטישמיות. לאור זאת, בני הנוער בישראל צריכים לקבל כלים על מנת להתמודד עם האנטישמיות ברשת ואנו תקווה שהנתונים הקשים הללו יעודדו את מקבלי ההחלטות ואת הגורמים הרלוונטיים לגבש תוכנית פעולה אסטרטגית על מנת לסייע לבני הנוער להתמודד עם התופעה בצורה יעילה ונכונה". ד"ר ביאטריס גורבנצ'י, מנהלת קרן קונרד אדנאוור בישראל, אמרה, כי "תוצאות הסקר מטלטלות ומעוררות דאגה רבה. זוהי קריאת השכמה לכולנו. אנו בקרן קונרד אדנאואר בישראל רואים בנתונים אלה סימן אזהרה, שרק יגביר את נחישותנו להילחם אף ביתר שאת באנטישמיות ובכל צורה של גילויי שנאה ואלימות. קונרד אדנאואר תיאר בזמנו את האנטישמיות כמתקפה על האנושות בכללותה: 'אנו נילחם באנטישמיות לא רק כי איננו רוצים בה מבית ומחוץ, אלא כי אנו דוחים אותה מכל וכל מטעמי אנושיות' (קונרד אדנאואר, 1949). בשיתוף הפעולה שלנו עם הליגה נגד השמצה (ADL) אנו מבקשים ליידע, לחשוף, להסביר, לזעזע, להפגין סולידריות ולעורר מודעות ומחשבה תמידית בנושא חשוב זה".

הרשת החברתית טוויטר נתבעה באחרונה על ידי קבוצת PJS (ר"ת Private Jet Services Group), המספקת שירותי מטוסים פרטיים. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי של ארה"ב במחוז ניו המפשייר ביום ו' האחרון, החברה התובעת טוענת כי טוויטר חייבת לה 197,725 דולר, עבור טיסה הלוך ושוב של ראשת מחלקת השיווק לשעבר של הרשת החברתית המצייצת, לסלי ברלנד. ברלנד טסה בטיסות עסקים פרטיות מניו ג'רזי לסן פרנסיסקו ובחזרה ב-26 באוקטובר, כך לפי דיווח של בלומברג, ומדובר ביום שבו השלים אילון מאסק, הבעלים והמנכ"ל החדש, את רכישת טוויטר. אחרי ההשתלטות,  בתחילת נובמבר, ברלנד פוטרה בידי הבוס החדש יחד עם כמחצית מעובדי חברה אחרים. לטענת ההנהלה החדשה של טוויטר, הנוהל שהוגדר בחוזה בינה לבין PJS הופר בהזמנת טיסות אלו, ולכן היא סירבה לשלם עליהן. לדבריה, ההסכם הוא שבכירים יטוסו בטיסות שכר פשוטות, אלא אם כן החברה מזמינה עבורם טיסות פרטיות מיוחדות, אלא שברלנד הזמינה לעצמה את הטיסה הפרטית בלי תיווך החברה. עומדת בלב המחלוקת והתביעה. ראשת מחלקת השיווק לשעבר של הרשת החברתית המצייצת, לסלי ברלנד. צילום: לכידת מסך מאתר IMDB ברלנד היא דמות בולטת בקרב בכירי התעשייה בארה"ב ובעולם. ראשית, היה לה עבר עשיר בטוויטר – לפני שלקחה את מושכות תחום השיווק היא כיהנה גם כראשת מחלקת אנשים בחברה, וקודם לכן היא בילתה למעלה מעשור בתפקידים בכירים אחרים בטוויטר, כולל פיתוח וניהול האסטרטגיות הראשוניות של חברת השירותים הפיננסיים שבבעלות טוויטר. בעבר דירג המגזין פורבס את ברלנד במקום השלישי ברשימת ראשי מחלקות השיווק (CMOs) המשפיעים ביותר בעולם בעוד שב-Fast Company היא דורגה במקום השישי ב-100 האנשים היצירתיים ביותר בעסקים עבור הגדרה מחדש של הביטוי מטבע חברתי (social currency) ובנוסף היא גם הוצגה ברשימת 50 האנשים הכי קריאטיביים בפרסום. הבכירה מהירה והזמינה טיסות פרטיות כדי לשוב למשא ומתן מול מאסק כחלק מהמחלוקת על נחיצות הטיסות והלגיטימיות של אופן הזמנתן, ספקית המטוסים הפרטיים הסבירה כי "חריגות" דומות אירעו בעבר, בימים שלפני הפיכת מאסק לבוס, ולכן ההזמנות נראו לה טבעיות ושגרתיות. ואכן, על פי הדיווחים, כדי להזמין מטוסים לבכירי טוויטר לפני כניסת יזם הטק הדומיננטי לנעלי הבעלים, די היה לשלוח הודעת דוא"ל או אפילו הודעת טקסט לחברת המטוסים. כמו כן, התובע בתיק טוען כי המנכ"ל לשעבר של טוויטר, פרג אגרוואל, הספיק דווקא לחתום אישור על ההוצאות המסוימות הללו לפני שמאסק סילק אותו מהמטה של החברה ומשורותיה ביום קבלתו את הבעלות על החברה. עוד נודע כי טיסתה של ברלנד הוגדרה כנחוצה בדחיפות, שכן היא הייתה מעורבת במשא ומתן מול מאסק, לפני שקנה את הפלטפורמה, ומיהרה לחזור לעיסוקה זה. אלא שטיעונים אלו לא שינו את עמדת ההנהלה החדשה, שפשוט אמרה ל-PJS שהטיסות הפרטיות הוזמנו שלא לפי התקנות ולכן – לא תשלם עבורן.  PJS מצידה טוענת כי התנהגותה ועקשותה של טוויטר הן שאילצו אותה לדרוש תשלום עבור שירותיה באמצעות בתי המשפט. טוויטר לא הגיבה לתקשורת בנוגע לתביעה.

מצב תחום הקריפטו מעורער כבל מזה חודשים, ולפיכך גם שוק ה-FNT – נכסים דיגיטליים שרשומים בבלוקצ'יין – אשר לבלב לרגע, נמצא בדעיכה. ובכל זאת דווקא עכשיו, ידוענים רבים המפורסמים בכל העולם, ביניהם הזמרים מדונה וג'סטין ביבר, מגיש הלייט-נייט ג'ימי פאלון והשחקנית הבריטית גווינת' פאלטרו סופגים תביעה ייצוגית שעניינה NFT, כך לפי דיווח של ה-Hollywood Reporter.  אז מה עשו הסלבס הנתבעים? ובכן, הם קידמו NFTs פופולריים במיוחד, אשר הוצעו במסגרת יוזמה בשם 'מועדון היאכטות של הקוף המשועמם', או ה-BAYC (ר"ת the bored ape yacht club) ועומדים בפני תביעות משפטיות על מעורבותם הנסתרת בה. BAYC מציע לרכישה אוסף NFTs מוגבל בהיקפו, שבו האסימון עצמו משמש כחברות של הרוכש במועדון. מאחורי היוזמה עומדת חברה בשם יוגה לאבס (Yuga Labs) שלפי לשון התביעה, כל המודל העסקי שלה סובב סביב השימוש בסלבריטאים, כדי לשכנע מעריצים שקניית NFT תכניס לכיסיהם כסף רב בעתיד, שכן מחירי ה-NFTs ילכו ויאמירו. "האמת היא שכל המודל העסקי של החברה מסתמך על שימוש בפעילויות שיווק וקידום ערמומיות של מפורסמים ברשימה, שמקבלים פיצוי גבוה (מבלי לחשוף זאת), כדי להגביר את הביקוש לניירות הערך של יוגה, על ידי שכנוע משקיעים קמעונאיים פוטנציאליים שהמחיר של נכסים דיגיטליים אלו יעלה", נכתב בתלונה שהוגשה ביום ה' האחרון לבית המשפט הפדרלי בקליפורניה. אחרי שבחודשים האחרונים התברר לרבים כי בעלות רשמית על יצירת אמנות דיגיטלית אינה השקעה נבונה ומשתלמת בהכרח, ויותר מכך, אין גם לדעת אם היא תהיה רווחית אי פעם בעתיד, החלו רבים להלין על התרמית ותלונות רבות אלו נערמו לכדי התביעה הייצוגית המדוברת. עד כה, מאז שהחלו להימכר בעולם, נכסים דיגיטליים לא הצליחו להתחזק. כמו כן, מחיר ה-NFTs במועדון של קוף האדם המשועמם אף ממש ירד בכ-80% במהלך השנה האחרונה, ומי שרכש ממנו אסימונים חסרי תחליף, בסופו של דבר הפסיד את רוב כספו. מאידך, לפי טענת התביעה, הסלבס הנאשמים הרוויחו מיליארדי דולרים באמצעות מכירות ה-NFT שקידמו. "קמפיין הקידום של הנאשמים הצליח להפליא, והניב מיליארדי דולרים במכירות ומכירה חוזרת… האישורים המיוצרים של ידוענים והמבצעים המטעים הצליחו להגדיל באופן מלאכותי את העניין והמחיר של ה-BAYC NFTs, מה שגרם למשקיעים לרכוש את השקעות ההפסד הללו במחירים מנופחים בצורה קיצונית", נכתב בתלונה. מכר NFTs באמצעות קידום סמוי מטעם מפורסמים. מועדון היאכטות של הקוף המשועמם. צילום: לכידת מסך מאתר היוזמה לפרשה יש גם קשר ישראלי אבל אי אפשר בלי נקודה ישראלית הרי – התביעה טוענת ש-יוגה לאבס קשרה קשר עם האמרגן הישראלי-אמריקני גיא עוזרי, שהציע לה לשלם בחשאי לרשימה של עשרות מפורסמים כדי לקדם את ה-NFTs שלה. לפי התביעה, הגורמים המפורסמים שקשורים למקרה – ביניהם נכללים גם סנופ דוג, פריס הילטון וסרינה וויליאמס בין השאר, וכן מספר תאגידים, כמו אדידס אמריקה, יוניברסל TV, ו-Electric Hot Dog – לכאורה לא חשפו את העובדה ששולם להם כסף כדי לקדם את ההשקעות ב-NFT של BAYC. תביעת ה-NFT מצטטת הצהרה של רשות ניירות ערך בארה"ב, ה-SEC, הקובעת כי זה לא חוקי עבור מפורסמים לעודד קידום מניות והשקעות אחרות, אם הם לא חושפים כיצד שולם להם כדי לקדם את הנכסים. בתביעה נטען כי הסלבריטאים לא ביצעו את הגילוי הנאות המתבקש, ושידרו רושם שווא שהם התעניינו ב-NFT בכנות וברצינות. בתביעה נטען כי זה היה רחוק מהאמת וכי הידוענים קיבלו "פיצוי גבוה" על קידומם של הנכסים. עוד מסתבר כי הסלבריטאים קידמו את ה-NFTs לא רק במדיה החברתית אלא גם בטלוויזיה. התלונה מציינת תקרית מנובמבר 2021, שבה ג'ימי פאלון ראיין את האמן הדיגיטלי מייק וינקלמן, הידוע יותר בשם ביפל. היצירה 'כל-יום: 5,000 הימים הראשונים' של ביפל. נמכרה בכמעט 70 מיליון דולר כ-NFT ביפל הוא אמן שמכר יצירות שלו בפורמט דיגיטלי כ-NFTs, ואף ששבר שיא כשיצירה דיגיטלית שלו בשם 'כל-יום: 5,000 הימים הראשונים' נמכרה ב-69 מיליון דולר, במרץ אשתקד. מדובר בעבודה דיגיטלית לחלוטין שנמכרה כקובץ JPG. בראיון אמר פאלון לביפל כי הוא עצמו קנה NFT של מועדון הקוף וטען שרכש את הנכסים אחרי ש"עשה שיעורי בית" לגבי קריפטו. אך התביעה טוענת שממש לא מדובר בשיחה טבעית וספונטנית בין מגיש למרואיין, משום שגם פאלון וגם ביפל קיבלו תשלום כדי לקדם את ה-NFTs ואת פלטפורמת MoonPay, שצוינה בשיחתם בתוכנית. עקב הכספים הרבים, ששולמו ככל הנראה בחשאי לשם קידום ה-NFT, בתביעה נכללות עשר תלונות נפרדות נגד הנתבעים. כמו כן היא מתייחסת להפרה, לכאורה, של חוק התחרות הבלתי הוגנת של קליפורניה, להפרה של חוק הסעד המשפטי לצרכנים בקליפורניה ולהצעה ומכירה לא רשומים של ניירות ערך. תביעות NFT קודמות נגד מפורסמים שקידמו רכישת נכסים דיגיטליים בקרב עוקביהם לא צלחו עד כה. נחכה ונראה מה יעלה בגורל תביעה רבת-סלבס זו.

יוניקורן הסייבר הישראלי האב סקיוריטי קיבל את האישור הסופי של ה-SEC – רשות ניירות הערך האמריקנית – למיזוג ה-SPAC של החברה עם מאונט ריינר, לפי הערכת שווי של 1.28 מיליארד דולר. האישור הוא בכפוף להשלמת מלוא התנאים הנדרשים, לרבות אישור בעלי מניות ה-SPAC ואישור בורסת נסדא"ק. בכך, ניירות החברה צפויים להפסיק להיסחר בבורסת תל אביב כבר בחודש הבא ולהתחיל להיסחר בנסדא"ק. האב סקיוריטי מציעה פתרונות אבטחת סייבר לתחומי הבינה המלאכותית, הדטה, הפינטק והתשתיות. החברה הוקמה ב-2017 על ידי יוצאי יחידות מודיעין בצה"ל, מעסיקה כ-600 עובדים ופועלת ביותר מ-30 מדינות. היא מתמחה בהגנה על מידע מסחרי רגיש של חברות, ובידיה פתרון מחשוב מוצפן עבור חברות וארגונים, שמטרתו מניעת חדירה עוינת והגנה על המידע המסחרי הרגיש שלהן. בהאב סקיוריטי מתהדרים בכך שרמת ההגנה שהפלטפורמה שלה היא "צבאית". על לקוחות החברה נמנות ענקיות בינלאומיות כמו לוקהיד מרטין, סימנס ו-HSBC, וכן משרד הביטחון הישראלי. האישור ניתן לאחר שהאב סקיוריטי הודיעה על המיזוג הצפוי בחודש מרץ האחרון. אם החברה הממוזגת אמנם תגיע לשווי שוק של 1.28 מיליארד דולר, יהיה זה הישג עבורה, שכן בחודש מרץ הוערכה האב סקיוריטי בכ-800 מיליון שקלים, כלומר – כ-234 מיליון דולר, לפי השער הנוכחי. לכן, קיימות בשוק הערכות שהשווי שצוין להנפקה גבוה בהרבה משוויה האמיתי של החברה. יש להזכיר שהערכות שווי גבוהות מדי של חברות הן אחת הסיבות המרכזיות למשבר הנוכחי בהיי-טק. אם יתברר שזה המקרה גם כאן, עלולים להיגרם למשקיעים הפסדים כבדים. אייל משה, מנכ"ל ומייסד האב סקיוריטי, אומר שההנפקה דווקא תניב ערך רב למשקיעים. "המסחר בנסדא"ק הוא שיאו של תהליך התפתחותה של האב סקיוריטי בשנים האחרונות, ואנחנו מאמינים שישיא ערך רב לבעלי המניות וישמש מקפצה משמעותית לפעילותה של החברה ברחבי העולם".

מחקר עדכני של מכון פרי האמריקני צופה שעד 2030 יגיע המחסור בכוח אדם בעל מיומנויות בתעשיית הטכנולוגיה ל-4.3 מיליון עובדים – דבר שיעלה לכלכלה העולמית 8.5 טריליון דולר בהכנסות שנתיות לא ממומשות. לנתון זה יש לצרף את המציאות הנוכחית, שמאופיינת בהאטה כלכלית ומאלצת חברות טכנולוגיה לפטר עובדים. אלה נאלצות להחליט את מי לשמור וממי להיפרד, כדי שיישאר אצלן הון אנושי כמה שיותר איכותי. במאמר שפרסמה חברת הייעוץ מק'ינזי נטען שלאור המצב, חברות צריכות להוריד את הרגל מהגז במרדף אחרי טאלנטים, מאחר שסביר להניח שזמינותם גבוהה יותר כעת מאשר בעבר. המאמר מציע דרכי חשיבה חדשות, שישביחו את איכות העובדים אבל יביאו לכך שההשקעה בעובד תיתן לארגון ערך שקוף וגלוי. עד למשבר האחרון, המרדף אחרי טאלנטים היה מלחמה של ממש בין הארגונים כדי לצוד את האנשים הכישרוניים ביותר. מנהלי IT אוהבים לקרוא לזה מלחמה, כי זה מייצר להם תדמית של לוחמים וגיבורים, שמנצחים בקרבות. באופן לא מפתיע, כלי הגיוס שהמנהלים השתמשו בהם באותה מלחמה דומים במרבית הארגונים: חבילות שכר מיטיבות ולעתים גדולות מאוד, גמישות רבה בתנאי העבודה, והטבות ופינוקים כיד הדמיון הטובה. במשחק הזה, החברות נתפסות כיריבות, שכל אחת מהן רוצה "לצוד" אליה את העובד הכישרוני, והן מבינות שלשם כך הן ייאצו להציע הצעות כמה שיותר מפתות. אלא שלפי מה שרואות עינינו בתעשייה, המציאות משתנה. המסקנה של המאמר מזה, שמבוסס על מחקר מקיף, היא שלא חבילות השכר הן אלה שישכנעו את העובדים, אלא פרודוקטיביות ותגמול לפי ביצועים. אחת הסיבות לכך היא הזמינות הרבה יותר של העובדים, שרבים מהם פוטרו ועקב כך מיתנו את דרישות השכר שלהם – כי גם הם מבינים שהתעשייה נמצאת במשבר. העובדים פרודוקטיביים? תלוי אם שואלים אותם או את המנהלים בסקר שמיקרוסופט ערכה באחרונה בקרב יותר מ-20 אלף עובדים ומנהלים בחברות שונות היא מצאה ש-87% מהעובדים אומרים שהם פרודוקטיביים בעבודה, בעוד שרק 12% מהבוסים שלהם סבורים כך. לכן, המגמה המסתמנת בקרב מנהלים היא להעצים את הרכיב של שקיפות בביצועים ותגמול בהתאם, בניגוד למציאות הנוכחית, שבה המדידה היא מקסימום עוד פקטור בתגמול של העובד, אבל לא מרכזי ולעתים אפילו לא משמעותי. מנמ"רים בארגונים שרוצים ללכת בכיוון זה צריכים לסייע להנהלות בכך ולהציע להן מערכות ניהול ביצועים שיכולות לתת חיווי על תוצאות בצורה אובייקטיבית, שתעורר כמה שפחות מחלוקת בין העובדים להנהלה, ותיתן מוטיבציה למצוינות והעלאת רעיונות חדשים. אם החברות, המנהלים והעובדים יצלחו את המשבר בשלום, הם יגלו שהייתה פה הזדמנות להתחלה חדשה, ובעיקר לחזרה לשפיות בשוק הטאלנטים הטכנולוגיים בתקופת האטה ניתן לראות טוב יותר אילו עובדים עבדו תחת התפיסה הרווחת שלפיה "אנחנו אולי הכי טובים בעולם, אבל גם לא הכי גרועים". זאת, משום שתקופה שכזאת מאלצת מנהלי ארגונים לבחון יותר לעומק את ביצועי העובדים, כדי לקבל החלטה האם לפטר אותם או לא. מאז פרוץ המשבר, הרבה מאוד עובדים בעמק הסיליקון, וגם בארץ, נשלחו הביתה כי התפיסה הזאת כבר לא עובדת. במקומה נכנסה התפיסה שחייבים להיות מצוינים – מצדם של העובדים כדי לא לאבד את מקום העבודה, ומצדם של שני העובדים כדי לשמור על הארגון רווחי ומצליח גם בתקופת משבר. תפיסות חדשות המסקנה של כותבי המאמר היא שהמנהלים, לרבות מנהלי ה-IT, יאמצו תפיסות חדשות בדרכים לגיוס עובדים, ובד בבד יוודאו שהם מגייסים עובדים מצוינים, כאלה שלא מתפשרים על בינוניות – ויכוונו אותם לשם. לכן, אם המנהל סבור שאישה עדיפה על גבר לתפקיד מסוים, אל לו להסס לתת לה עדיפות, גם אם זה מחייב אותו לתת לה תנאי עבודה גמישים יותר. כנ"ל לגבי העדפה של כל עובד אחר, לרבות כאלה שמגיעים מאוכלוסיות גיוון, כולל נשים וגברים בגיל המעבר, ערבים, חרדים, להט"בים ואחרים. כל אלה מובילים לטרנד שהחל עוד לפני המיתון: חוויית העובד או מיתוג מעסיק. על המנהל להפוך את הצוות שתחתיו לסיירת מנצחת, לתת לעובדים את הרצון להישאר בחברה ולא לעבור את הכביש, ואת התחושה ו