להיות הבעלים של שואב רובוטי זה כיף ונוח, אבל אפשר שיש לו תכונות פחות חיוביות שאתם לא ממש מודעים להן. באחרונה נודע כי מכשיר Roomba J7 של iRobot תיעד אישה יושבת בשירותי ביתה על האסלה. אלא שאז התגלה כי התמונה הסופר-אינטימית הזו הגיעה איכשהו לפייסבוק. כיצד כזה דבר בכלל יתכן? על פי דיווח של MIT Technology Review מהשבוע, התמונות הרגישות צולמו בגרסאות פיתוח של שואבי האבק הרובוטיים מהסדרה הספציפית של iRobot. הרומבה, מסתבר, התחבר לאינטרנט ושלח את התמונה של אותה אישה לענן. התיעוד המצולם כולו נשלח בידי השואב למעשה ל-Scale AI, סטארט-אפ השוכר עובדי קבלן ברחבי העולם כדי לתייג נתוני אודיו ותמונות וידיאו לצורך אימון הבינה המלאכותית. ככל הנראה, ועל פי הכתוב בתחקיר של המגזין, בהמשך התמונות התגלגלו לידי עובדים של Scale AI בוונצואלה והם שיתפו אותן בקבוצות פרטיות בפייסבוק ובאפליקציית הצ'אט Discord. אתר MIT Technology Review עדכן כי צפה ב-15 צילומי מסך של התמונות הפרטיות האלו, שפורסמו בקבוצות סגורות ברשתות החברתיות והגיעו לידיו. בין התמונות המסוימות נכללים צילומי האישה בשירותים, בהם ניתן לראות את פניה שטושטשו בעת הפרסום באתר, תמונות של פני ילד קטן המתבונן אל השואב בגובה העיניים, ותמונות אחרות המציגות חדרים מבתיהם של אנשים ברחבי העולם, שבהן ניתן לראות רהיטים, חפצי נוי ושאר פרטים ביתיים המלווים בתוויות כמו "טלוויזיה" או "ארון מטבח". I spent months unraveling where these video stills came from, how they got online, and what their existence + sharing says about the state of privacy today. 2 of the creepiest images below (TR added the grey boxes to hide their faces.) Full story here: https://t.co/BbkCFzkJ79 pic.twitter.com/AtKwNKT6Sf — Eileen Guo (@eileenguo) December 19, 2022 כך הופכים השואבים הרובוטים ליותר חכמים ג'יימס באוסמן, דובר יצרנית Roomba iRobot – שאמזון רכשה ב-1.7 מיליארד דולר באוגוסט האחרון – אישר כי התמונות נלקחו ממכשיריה. לדבריו, הנתונים שנאספו משמשים לבניית רובוטים חכמים יותר, אולם כדי שהמידע יהיה שימושי, חייבים לראות, לסווג, לתייג ולהוסיף הקשר לכל קטע וקטע, וזו הסיבה למשלוח הצילומים לחברת Scale AI ודומיותיה. באוסמן כתב במייל לתקשורת כי החברה "נקטה בכל אמצעי הזהירות כדי להבטיח שהנתונים האישיים יעובדו בצורה מאובטחת ובהתאם לחוק", וטען כי התמונות ששותפו עם MIT Technology Review "שותפו תוך הפרה של כתב הסכם סודיות בין iRobot לבין ספק שירותי תיוג התמונות". מנכ"ל iRobot, קולין אנגל, שלח למגזין הצהרה במייל, מספר שבועות לאחר שהחברה גילתה על הפצת התמונות וטרם הדיווחים האחרונים על הפרשה במדיה, ואמר כי "iRobot מפסיקה את מערכת היחסים שלה עם ספק השירות שהדליף את התמונות, חוקרת את הנושא באופן אקטיבי ונוקטת באמצעים כדי לעזור למנוע דליפה דומה על ידי כל ספק שירות בעתיד". החברה לא הגיבה לשאלות נוספות בנוגע לאמצעים אלה ולאופיים. דניס גיזה, מועמד לדוקטורט אוניברסיטת נורת'איסטרן (Northeastern), אמר ל-MIT Technology כי "הנתונים שנאספים על ידי שואבי אבק רובוטיים יכולים להיות פולשניים במיוחד. יש להם חומרה חזקה, חיישנים חזקים, והם יכולים להסתובב בבית שלכם מבלי שתפקחו על כך". העיתונאית איילין גואו, החתומה על התחקיר של MIT, צייצה בטוויטר, שיתפה את ממצאיה וסיפרה: "ביליתי חודשים בחקירה מאיפה הגיעו צילומי הסטילס האלה, איך הם הגיעו לאינטרנט, ומה אומר הקיום והשיתוף שלהן על מצב הפרטיות כיום". השאלות הללו הן אולי הנושא החשוב ביותר סביב הפרשה המטרידה הזו, שבהחלט מעלה חששות גוברים לפרטיות משתמשים בכלל ומשתמשי שואבים רובוטיים, לפחות כאלו מבית אמזון-iRobot, בפרט.

באופן שכבר לא ממש מפתיע, מגיעות אל שולחנו של כל סוקר טכנולוגי כמויות גדולות מאוד של אוזניות לבדיקה, וברובן המכריע כאלו אלחוטיות, המבוססות על חיבור בלוטות' ברמה כזו או אחרת. חלקן הן אוזניות נטולות חוטים, קטנות כאלה שנכנסות לאוזן, וחלקן אוזניות קשת עם כריות שמונחות או מכסות לגמרי את האוזניים – ומה עדיף זה לא תמיד רק טעם וריח, אלא גם של סביבת הפעילות. ADAPT 560 של אפוס (EPOS) הן אוזניות קשת מהסוג שהכריות שלהן לא מכסות לחלוטין את האוזניים. הן שוקלות 229 גרם בלבד, ואולי בגלל שהן לא סגורות לחלוטין, ובגלל שהקשת ביניהן לא לוחצת מדי, הן מתגלות מהר מאוד כנוחות לשימוש ממושך, כמעט בלי שמרגישים אותן. הן גם מתאימות לצימוד לכמה מכשירים, כך שאפשר לדוגמה לחבר אותן לטלפון ולמחשב ולהשתמש לפי הצורך – מיקרוסופט אפילו סיפקה להן אישור כמתאימות לשימוש עם יישום ועידות הווידיאו שלה, Teams. כל הכפתורים הפיזיים וחיבור ה-USB לטעינת האוזניות ממוקמים באוזניה עצמה. הראשי ביניהם הוא כפתור השליטה בעוצמת הקול, שמשמש גם לעצירה/הפעלה של המוזיקה וגם, בכמות לחיצות שונה, לדלג קדימה ואחורה בין השירים ואפילו בתוך השירים/ההקלטה בעצמה. יש גם כפתור להפעלת תכונת השתקת הקולות של האוזניות, שלחיצה קצרה עליה גם מספרת כמה זמן סוללה נותר פחות או יותר. יש כמובן גם כפתור מענה/ניתוק שיחות, כולל במקרה של שימוש ב-Teams, כמוזכר. האוזניות מתואמות מולו. Microsoft Teams. אילוסטרציה. צילום: BigStock הכל בקול? את האיכות הקולית של ADAPT 560 בניהול שיחות טלפון, או כל שיחה אחרת שמבוססת על חיבור בלוטות', מזהים מייד בשיחה הראשונה שמבצעים עם האוזניות. המיקרופון שלה, שניתן להזיז מעלה בעת שמשתמשים באוזניות לצורך הקשבה בלבד או באמצע שיחה כשרוצים להשתיק אותו, מכיל מיקרופון אחד בקצה הקרוב לפה ואחד ממש באמצע. מעבר לכך יש עוד שני מיקרופונים בצד שני, שמאפשרים יכולת ביטול רעשים אקטיבית – שכמובן ניתן לבטל אם רוצים. המיקרופונים הללו יחד עושים עבודה נהדרת בנטרול רעשי רעש. אמנם לא מדובר בהשתקה כללית של הסביבה, אבל במשרד עמוס, באוטובוס וגם ברחוב השיחות היו פשוט באיכות יוצאת מן הכלל, ללא כל בעיה, כשהצד שהשני אפילו לא הרגיש רעש סביבתי, גם כשצעדתי ליד כביש עמוס במכוניות. למרות שיש לאוזניות יכולת הפחתת רעשים, בגלל המבנה שלהן – כאמור, אוזניות שיושבות במלואן על האוזניים אבל לא מכסות אותן – לא צריכים להוריד אותן באופן פיזי כדי לנהל שיחה עם אנשים, וזה דווקא נחמד. למעשה ברוב המקרים לא הרגשתי אפילו צורך לבטל את ה-ANC כדי לנהל שיחה, אלא רק מעט להנמיך את עוצמת הקול, אם לא רציתי להפסיק את המוזיקה. מבחינה מוזיקלית הן בסדר, אבל הן לא מיועדות לאודיופילם, מכיוון שהצליל די שטוח לאורך כל הסקאלה, ובאופן אישי, למרות שהוא נקי וללא לכלוכים מיותרים בעוצמות הגבוהות, היה חסר מאוד עומק בבס, אבל גם בצלילי הביניים. אפשר כמובן ליהנות, אבל לא אנשים שכל צליל חשוב להם. ומה עוד? האוזניות מתקפלות לצורך הובלה קלה כשהן לא בשימוש, כשבחבילה יש תיק נשיאה קטן כדי לשמור עליהן. החיבור הוא באמצעות בלוטות' 5.0 ואם צריך יש דונגל, שמאפשר לחבר אותן למכשירים בהם אין תמיכה ישירה. הן אמורות להספיק לעד 24 שעות, עם השתקת קולות פעילה ,וזה בלשון המעטה די והותר – ואם רוצים יותר אז אפשר להגיע עד 41 שעות דיבור בלי ה-ANC, וזה מרשים. יש גם אפליקציה, כולל ל-Windows, בשם EPOS Connect, אך ממש לא חייבים אותה כדי להתחבר באמצעות צימוד רגיל באפליקציית הבלוטות' של המחשב, טלפון וכדומה. בשורה התחתונה ADAPT 560 הן אוזניות שמתאימות יותר לסביבה משרדית, ובהיבט של ביצוע שיחות הן מספקות איכות יוצאת מן הכלל גם בסביבה רועשת. האוזניות הללו לא מיועדות לספורט. כבר בהליכה מהירה הן די זזות מהמקום, גם אם מבצעים התאמה טובה לראש, וכנראה זה בגלל שאין לחץ מסיבי לנעילה על הראש. למעשה יותר מפעם אחת הרגשתי צורך להושיט ידיים ולמצב אותן שוב במקום בזמן תנועה. אבל כאמור, לעסקים מדובר בפתרון מצוין, ומהר מאוד מתרגלים לעבוד איתן גם שעות ארוכות. הן הגיעו לבדיקה מהאתר אודיו גרופ של חברת מהלב, והיא דורשת עבורן 1,250 שקל.

לאחר שהעבירו את החוקים המחייבים את חברות הטכנולוגיה לעבור ליציאת USB-C במגוון רחב של מכשירים, המחוקקים באיחוד האירופי רוצים כעת שסוללות הסמארטפונים יהיו ניתנות להסרה, וזאת למען הקיימות ומתן האפשרות למשתמשים להחליף סוללות בעצמם. המטרה היא גם לייעל את כל מה שקשור לסוללות, החל ממיצוי חומרי גלם ועד למוצרים המוגמרים ליישומים תעשייתיים וצרכניים. הפרלמנט האירופי עדיין לא חתם על החוק, ואולי מעניק לחברות הטק זמן הולם להתכונן ל"מלחמות "בלימה". הדחיפה לסוללות הניתנות להחלפה על ידי המשתמש או לשירות המשתמש אולי נשמעת כמו צעד אחורה, אבל היא תתורגם ליכולת תיקון טובה יותר עבור גאדג'טים אלקטרוניים, לפחות באיחוד האירופי. סוללה נשלפת גם תעזור למשתמשים להאריך את חיי הטלפונים שלהם מבלי לבצע תיקונים יקרים הקשורים לסוללה – רוב סוללות ה-LiPo וה-Li-ion אינן ניתנות לתיקון ברמת מרכז השירות, בכל מקרה. כדי לקדם ייצור בר-קיימא של סוללות בשנים הבאות, האיחוד האירופי קובע שלפחות 16% מהקובלט, 85% מהעופרת, 6% מהליתיום ו-6% מהניקל הכלול בסוללות צריכים להגיע ממקורות ממוחזרים. המחוקקים קבעו יעדי איסוף מוצרים משומשים לחברות כדי להבטיח שלא ייגמרו להם החומרים למחזור. מחזור ואיסוף מוצרים לא אמורים לעלות למשתמשי הקצה אגורה נוספת, ללא קשר לצריכת הסוללה. מובן ששינויים מפליגים כאלה לא יכולים להתרחש בן לילה, והאיחוד האירופי יעניק לחברות 3.5 שנים לאחר העברת החקיקה כדי לתכנן מחדש סוללות שמשתמשים יכולים להסיר ולהחליף בנוחות בעצמם. בנוסף, השינויים עשויים לחייב חברות לחשוב מחדש על מקורות הסוללה, קשרים עם ממחזרים ואסטרטגיות שרשרת אספקה ​​ארוכות טווח כדי שהצרכנים לא יושפעו.

פרטנר ובזק הודיעו על חתימה על הסכם ארוך טווח לאספקת תשתית סיבים אופטיים. על פי ההסכם פרטנר רוכשת מבזק זכות שימוש ב-120 אלף קווי תשתית סיבים אופטיים של בזק בקצב של 1 גיגה תמורת כ-574 מיליון שקלים, לתקופה של 15 שנים, עם אופציה להארכה לשתי תקופות נוספות של חמש שנים כל אחת. בנוסף, פרטנר תשלם דמי תחזוקה שנתיים בשיעור של 4% מהתמורה. הסכם ה-IRU (זכות שימוש עצמית בלתי חוזרת) כולל מנגנון פריסת תשלומים וכן מנגנוני הצמדה ויאפשר לפרטנר גם רכישת קווים בתקופות ההארכה בעלות פחותה מזו שבתקופת ההסכם הראשונה. בנוסף, לחברה ניתנה אופציה לרכוש זכות שימוש ב-48 אלף קווים נוספים, באותם תנאים, במהלך תקופת ההסכם הראשונה. כמו כן, ההסכם מכיל מנגנון שדרוג קצבי הקווים. לפי פרטנר, מספר מנויי הסיבים של החברה עומד על פי הדו"ח האחרון שלה על כ-277 אלף לקוחות – המספר הגבוה בשוק, מתוך כ-929 אלף משקי בית שאליהם מגיעה תשתית הסיבים של החברה, וההסכם יאפשר לה להיות ספקית שירותי הסיבים עם הפריסה הרחבה בישראל, כך שתוכל להציע שירות למירב משקי הבית בארץ, אף במקומות אליהם היא לא צפויה להגיע עם תשתית הסיבים העצמאית שלה. אבי גבאי, מנכ"ל בוצת פרטנר, מסר, כי "העסקה מעניקה לפרטנר אפשרות להגיע מהר יותר עם סיבים אופטיים ללקוחות הטלוויזיה והאינטרנט שלנו ובכלל. העסקה הנוכחית הינה השלב השני באסטרטגיית הסיבים של פרטנר, כאשר השלב הראשון התמקד בפריסה המהירה והראשונית ומטרתו של השלב השני היא הגעה לכל משק בית בישראל״. בעקבות החתימה על ההסכם אמר גיל שרון, יו"ר קבוצת בזק, כי "הסכם ה-IRU שחתמנו עם פרטנר יביא לרווחה צרכנית בדמות תחרות רבה יותר, הן בהיבט המחיר והן בהיבט השירות, ויאפשר צמיחה מואצת של חדירת הסיבים והתחברות של לקוחות ברחבי הארץ. עבור בזק הוא מעניק וודאות גדולה יותר בשימוש ברשת הסיבים שלה". עוד הוסיף שרון, כי "משרד התקשורת כמתווה מדיניות, והחברות כגורם הביצוע, יעמדו במשימה של פריסה נרחבת של סיבים אופטיים, תוך תחרות בין שלוש תשתיות. נכון להיום, קצב הפריסה של סיבים בארץ הוא גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית. שיעור הנגישות לסיבים יגיע עד סוף שנת 2022 ל-70% ממשקי הבית, ועד סוף שנת 2024 שיעור הנגישות לסיבים יעמוד על קרוב ל- 100%. הסכם ה-IRU מקל על ספק השירות לשווק חיבורי סיבים, ויאפשר הצעות משופרות ללקוחות, כשהתחרות באספקת שירותי החיבור לסיבים תגדל. בעסקה שחתמנו יש איזון בין מחיר הנמוך ממחיר השוק הסיטונאי היום, לבין כמות החיבורים שתגדל ועימה ניצולת ויעילות הרשת, והיא משקפת תפיסה פרואקטיביות של בזק להובלת מהלכים עסקיים שיבטיחו הגדלת השימוש ברשת הסיבים שלה לאורך זמן".

מאת טל קלר, מוביל תחום Google Workspace בגוגל   השנה החולפת התאפיינה בצמצום תקציבי ארגונים ואי-ודאות לגבי המתרחש בעולם. שינויים אלה הביאו לכך שארגונים נדרשו ליותר תפוקה, בפחות משאבים. לכן, ב-2022, השקנו יותר מ-300 יכולות ותכונות חדשות תוך התמקדות בשיפור הכלים שיאפשרו לעובדים לפעול יחדיו, לתקשר באופן הדוק יותר ולקדם תוצרי עבודה משמעותיים יותר. להלן מספר חידושים מרכזיים בסביבת העבודה Google Workspace: העמקת היצירה המשותפת – שיתופיות בעולם הדיגיטלי הולכת יד ביד עם פשטות, המתקבלת בעזרת השימוש בעורכי המסמכים כדוגמת Google Docs. השנה הענקנו יכולות מהדור הבא ל-smart canvas, כדי שמשתמשים יוכלו ליצור יחדיו ולהשיג הרבה יותר. תיוג פשוט על ידי סימון @ במסמכים, דפים, גיליונות ושקפים מזמין את המשתמשים ישירות לתוך המסמך, מצביע אל הנתונים המדויקים ובכך משפר את תהליכי העבודה והופך אותם ליעילים יותר. יכולות ה-smart canvas מאפשרות גם לאפליקציות צד ג' ליהנות מיתרונותיה ולהעשיר את המידע של המשתמשים. הוספנו תצורת ציר זמן והפכנו את הגיליון האלקטרוני לכלי המשלב מידע על אודות פרויקטים, עובדים, נתונים ומאפשר הצגת תובנות במקום אחד. הפיכת ההיברידי לאינטראקטיבי – ארגונים בארץ וברחבי העולם עברו לעבודה היברידית. כתוצאה מכך, עובדים רבים חשים מנותקים הן מהארגונים שלהם והן זה מזה. השנה השקענו בפריצת הגבולות כך שהצוותים ירגישו ביחד גם כשהם לא. פיצ'ר חדש, המאפשר ביטוי אישי וחיבור בפגישות וידיאו, שם "זרקור על הדובר": speaker spotlight in Slides  משלב את התוכן והדובר יחד על ידי שידור שיחת הוידאו כחלק ממצגת. לטובת המשתתפים הנמצאים יחד בחדר הישיבות השקנו יכולת לאינטראקציה עם כלל משתתפי השיחה ממכשיר נוסף, למשל לטובת שימוש בצ'ט, יכולות הצבעה או מענה על סקרים. שיפור איכות התקשורת – בעולם העבודה החדש, חשוב לכל עובד להיראות ולהישמע בצורה מיטבית, לכן גם השנה המשכנו להתמקד בשיפור איכות התקשורת ב-Google Meet והשקנו מספר יכולות חדשות, כגון תאורה אדפטיבית, סינון רעשים ומיקוד תמונה לטובת מענה למתחברים ממקום עם תאורה חלשה, בנסיעה או מתחברים מאזור עם רשת תקשורת חלשה. עבודה בסביבה מאובטחת – היקף האיומים הגדל, כמו גם התחכום שלהם, לצד שינוי דפוסי העבודה בארגונים, הביאו לכך שאבטחת המידע והגנת הפרטיות הפכו לחשובות עוד יותר, אנו מבינים שהאבטחה צריכה להיות שקופה לעובדים וחסרת מאמץ ל-IT, מה שמאפשר יותר זמן ותשומת לב לעבודה שלהם. השנה, כדי לעזור לארגונים לעמוד בדרישות תאימות ופרטיות, הכרזנו על יכולת חדשה, sovereign controls, המספקת לארגונים יכולת לשלוט, להגביל ולפקח על העברות נתונים בין אזורים. השקנו גם אישורי גישה, כך שארגונים יכולים ליצור כללים ולממש תהליך קבלת אישורים על מנת לתת הרשאות וגישה לנתונים וקבצים. בנוסף, הרחבנו את המימוש של הצפנה בצד הלקוח (client-side encryption) גם עבור Gmail ו-Google Calendar. שילוב אפליקציות בסביבת העבודה – ארגונים ומשתמשים רוצים חופש בבחירת הכלים והתוכנות שעמם הם עובדים ומצפים לגישה קלה ומאובטחת לכלל היישומים. השנה, המשכנו למצב את Workspace כפלטפורמת הפרודוקטיביות הפתוחה ביותר: פתחנו את הסביבה שלנו עם ממשקי API נרחבים, הודענו גם על שילוב של AppSheet ו–Google Chat, כך שאנשים יוכלו ליצור אפליקציות AppSheet מותאמות אישית וליצור איתן אינטראקציה ישירות בתוך ה-Chat. המשכנו להרחיב את השימוש ב-smart chips גם לחברות צד שלישי,  מה שמאפשר למשתמשים להוסיף עושר של נתונים ממקורות שונים ללא צורך לייבא את המידע, ובפשטות ליצור את הקשר ביניהם, לקבל מידע קריטי, מתעדכן ובזמן אמת ישירות לתוך סביבת העבודה שלהם. החידושים של השנה עוזרים לארגונים להספיק יותר ולהשיג את המטרות שלהם, תוך שמירה על קשר משמעותי בין האנשים כדי שיוכלו ליצור, לבנות ולצמוח יחד. לקראת שנת 2023, נמשיך להקשיב לצורכי הלקוחות שלנו ולספק חוויות חדשות כדי לעזור להם להצליח בסביבות העבודה המתפתחות. רוצים ללמוד עוד? יצרנו עבורכם סדרת סרטונים שבהם תוכלו לגלות עוד על הכלים לשיפור התקשורת והעבודה המשותפת.

מיקרון עולה על גל הפיטורים: יצרנית שבבי הזיכרון הגדולה ביותר בארצות הברית הודיעה אמש (ג') כי לאור הירידה החדה בביקוש למחשבים אישיים, היא תפטר בשנה הבאה 10% מכוח האדם שלה ותבצע צעדים נוספים לקיצוץ בהוצאות. החברה פרסמה אמש את הדו"חות הכספיים, שמראים על הפסד נקי, וציינה שתנאי השוק הנוכחיים יקשו עליה לחזור לרווחיות ב-2023. על פי הדו"חות, החברה סיימה את הרבעון הראשון של שנתה הכספית עם תוצאות שהיו מתחת לתחזיות: ההכנסות שלה עמדו על 4.09 מיליארד דולר – 200 מיליון פחות מהצפי, וההפסד נקי למניה הגיע לארבעה סנט – שלושה סנט יותר מההערכות. מיקרון צופה שברבעון הנוכחי היא תרשום הפסד למניה של לא פחות מ-62 סנט. גם כאן מדובר בנתונים נמוכים מתחזיות האנליסטים, שצופים לה הפסד למניה של 30 סנט. לעומת זאת, בעוד שהאנליסטים צופים לה הכנסות של 3.75 מיליארד דולר, החברה עצמה צופה שהן יגיעו ל-3.75 מיליארד. חברות הסמיקונדקטור, כמו מיקרון, מושפעות מהמשבר בשרשראות האספקה, אבל גם לא מעט מהמשבר הכלכלי העולמי, שמביא אנשים לקנות פחות ופחות מחשבים אישיים וסמארטפונים. כתוצאה מכך, יצרני המכשירים האלה, שהם הלקוחות העיקריים של חברות הסמיקונדקטור, פחות ופחות קונות מהן. עם זאת, החברות ייצרו ועדיין מייצרות הרבה שבבים, מה שמביא לכך שההיצע גדול מהביקוש. מנכ"ל מיקרון, סנג'איי מהרוטרה, חוזה כי בשנה הבאה תחווה תעשיית הסמיקונדקטורים את הפער הגדול ביותר ב-13 שנים בין ההיצע לביקוש. לדבריו, המלאי יגיע לשיא בחודשים הקרובים, אולם לאחר מכן יצנח ויגיע לממדים "בריאים יותר", כלשונו, רק במחצית 2023. "הרווחיות תהווה אתגר לאורך 2023, בגלל היצע היתר שקיים בתעשייה", הוא אמר בראיון ליאהו. חברות רבות בתחום עושות צעדים להתאמה למציאות החדשה, כלומר: קיצוץ בהוצאות, כולל פיטורים. אחת הבולטות שבהן היא HP, שהודיעה בחודש שעבר שהיא תפטר בשלוש השנים הבאות עד 6,000 עובדים.

מייסד FTX, סם בנקמן-פריד, נמסר אתמול (ד') לרשויות ארה"ב והוסגר רשמית לידיהן. סב"פ חתם על הסכמתו להסגרה וויתר על הליך משפטי ארוך שהוא חלק מהסגרה שגרתית באיי בהאמה, שם נעצר במקור לפני עשרה ימים. על פי תצהיר, שעליו דיווחה התקשורת העולמית, המנכ"ל לשעבר של בורסת הקריפטו שקרסה, הסכים להסגרה חלקית מתוך האינטרס להציג ללקוחותיו כוונות רציניות ולהשלים איתם. ג'רון רוברטס, עורך הדין של סב"פ, ביקש מטעם מרשו הסגרה מיידית וזה מה ש'מלך הקריפטו' שהפך ל'נוכל הקריפטו' קיבל, כך על פי בלומברג. בסרטון שפורסם היזם הצעיר – שהיה מולטי-מיליארדר לרגע אך, לפחות לכל הידוע, הפסיד את כל כספו כשהעסק שהקים כשל, לכאורה – נראה מגיע לבית המשפט באיי בהאמה לשימוע בנושא ההסגרה כבר כשהוא בליווי סוכני FBI. פשטה רגל והותירה יותר ממיליון נושים. בורסת הקריפטו FTX. צילום: BigStock האם חלק מכספי הלקוחות נשמר נעול בארנקים הדיגיטליים? מאז שנעצר הוחזק סב"פ בכלא פוקס היל בבהאמה, לאחר שזכה בסירוב בית המשפט המקומי לשחרור בערבות. הוא היה אמור להישאר שם עד לשימוע הבא שנקבע ל-8 בפברואר 2023, אבל כעת הוא כבר חזר לארה"ב, מלווה בסוכני הבולשם הפדרלית, במטוס לא מסחרי. סב"פ, שהגיע לארה"ב כבר אתמול בשעות הצהריים (שעון מקומי), הועבר לידי הפרקליטות של ניו יורק ויועמד לדין בבית המשפט המחוזי הפדרלי במנהטן, כך על פי דיווחים רבים. הסעיפים שבהם מואשם סב"פ – שטען בראיונות שונים כי כל מה שאירע היה בשגגה ותוצר של ניהול כושל ולא הונאה מכוונת – הם: הונאת רשת, הונאת ניירות ערך והלבנת הון. אישומים אלו נולדו לאחר שבורסת הקריפטו של בנקמן-פריד, שהייתה עד קריסתה השנייה בגודלה בעולם, חוותה בחודש שעבר משבר נזילות ושהחברה עצרה משיכות של לקוחות והגישה בקשה לפשיטת רגל. נושי FTX מבקשים לקבל מהחברה שאצלה הפקידו את כספם סכום של 1.6 מיליארד דולר, אשר נעול לטענתם בארנקים הדיגיטליים שלהם בבורסת FTX פושטת הרגל, כך דיווח הפייננשל טיימס. הלקוחות שמנסים להילחם על הונם הלא נגיש שכרו את שירותי חברת עורכי הדין Eversheds Sutherland. ארין ברודריק, יועצת מטעם Eversheds Sutherland, אמרה בנדון: "אם הנכסים שייכים ללקוח, אין גבול. אלו רק הנכסים שלהם". ברודריק הוסיפה כי תנאי השירות של FTX תומכים בשמירה על כך שהלקוחות יקבלו גישה לכספים הכלואים שלהם. Evershed Sutherland אמרה כי היא תמשיך בהליך המשפטי מינואר 2023 ומצפה שהוא יעבור בצורה חלקה. לפי דברי חברת עורכי הדין, כספי הלקוחות אמורים להיות סגורים ושמורים, ועל FTX פשוט לשחרר אותם ולהשיבם לבעליהם. בכירים שהיו שותפים של סב"פ – כבר הודו בהאשמות הוול סטריט ג'ורנל דיווח אתמול כי קרוליין אליסון, שותפה של מייסד FTX, ומי שהייתה המנכ"לית לשעבר של חברת אלמידה (Alameda Research), אותה הקים סב"פ לפני FTX, הודתה באשמה פלילית בפרשה. גם גארי וואנג, סמנכ"ל הטכנולוגיות לשעבר של FTX, הודה בעבירות פליליות הדומות לאלו שבהן מואשם סב"פ. Statement of U.S. Attorney Damian Williams on U.S. v. Samuel Bankman-Fried, Caroline Ellison, and Gary Wang pic.twitter.com/u1y4cs3Koz — US Attorney SDNY (@SDNYnews) December 22, 2022 פרקליטות ארה"ב שיתפה בטוויטר את הצהרת התובע הכללי דמיאן וויליאמס נגד בנקמן-פריד, וואנג ואליסון.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי), עו"ד כרמית יוליס, פרסמה את חוות דעתה לגבי היקף הזכות של מיזמי בינה מלאכותית לעשות שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה, לפי חוות הדעת, שנכתבה על ידי עו"ד ד"ר ליטל הלמן, בליווי עו"ד הווארד פולינר, ראש אשכול קניין רוחני ובהנחיית יוליס, מלבד מצבים חריגים, שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ואינו מהווה הפרה. השוק של למידת מכונה מוערך בכ-15.7 טריליון דולר עד 2027. כל מדינות העולם מבקשות להן נתח נכבד מ"עוגה" זו. מדינת ישראל נמצאת בחוד החנית של פיתוחי למידת מכונה. ואולם על מנת לאמן מכונה במיזמי בינה מלאכותית נדרש לחשוף את המערכת למיליוני תכנים שמהם היא "לומדת". הבעיה היא שתכנים אלה מוגנים לרוב בזכויות יוצרים ולכן עד עתה לא ברור היה לשוק אם ובאילו תנאים מותר לעשות בתכנים אלה שימוש לצורך אימון המערכת. חוות הדעת נועדה להתמודד עם אי ודאות משפטית זו כדי למנוע ממנה להפוך לחסם בשוק בבינה המלאכותית וכדי לייצר את האיזונים המיטביים בין הגנה על זכויות היוצרים לבין קידמה טכנולוגית ופיתוח. לפי חוות הדעת, ראש וראשית, שימוש בתכנים מוגנים מהווה במרבית המקרים שימוש הוגן. שנית, בחלק מהמיזמים ללמידת מכונה יחול ההיתר לשימוש אגבי ביצירה. שלישית, במקרה הלא תדיר שבו הנתונים נמחקים בתום תהליך הלמידה, יחול ההיתר לעשות שימוש ארעי ביצירה מוגנת. לצד קביעה עקרונית זו, חוות הדעת כוללת גם סייגים. בפרט, אין חוות הדעת משתרעת על מקרים שבהם מאגר המידע ללמידת המכונה אינו כולל מגוון רחב של תכנים, אלא מורכב מיצירות של יוצרים בודדים ומייצר מערכת בינה מלאכותית, שתתחרה ביוצרים אלה בשווקים שבהם הם פועלים. מסקנת חוות הדעת מתיישבת עם המגמה העולמית בנושא, אך בניגוד למדינות אחרות, ההסדרה שמשרד המשפטים בחר בה היא רגולציה "רכה", דינמית, ולא חקיקה נוקשה. הסדרה זו מודעת לקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה ולצורך להסדיר את השוק ולייצר ודאות מצד אחד, אך בלי לפגוע בדינמיות של השוק וביכולת של המשפט להתאים את עצמו לנסיבות משתנות מצד שני. "ככלל", נמסר בהודעת משרד המשפטים, "אין חוות הדעת קובעת מסמרות באשר לתוצר של למידת המכונה. במצב בו התוצר שיפיק המחשב יהווה בעצמו הפרה של זכויות יוצרים, חוות הדעת לא תייצר נמל מבטחים לאחריות באופן קטגורי, ותחייב בחינה אד הוק של השימוש שעושה המיזם ביצירות המוגנות. הסרת החסם של עמימות משפטית באמצעות חוות דעת זו נועדה לתמרץ פעילות רצויה בשוק למידת המכונה ולמקסם את התחרותיות של חברות ישראליות הן בתעשיית התוכן והן בתחום הבינה המלאכותית בשווקים גלובליים".