פרצת אבטחה שהתגלתה בכמה מנתבי הפס הרחב של נטגיר (NetGear) מחייבת טיפול מיידי מטעם המשתמשים. אחד המכשירים שזקוקים לעדכון דחוף. נתב R8000P. צילום: נטגיר החברה הודיעה כי גילתה בחלק ממוצריה בעיית אבטחה חומרה, פגיעות הנובעת מקבלת 'גלישת חוצץ'. בתקלה זו, בגלל שגיאת תכנות, נשלח אל הזיכרון המסוים הזה במחשב יותר מידע ממה שהוא יכול להכיל, ולכן הוא גולש לאזורי זיכרון אחרים – דבר שמנוצל לעיתים די קרובות בידי האקרים כדי להשתיל תוכניות זדוניות. במקרה של קושחת נתבים, זה יכול לגרום לקריסה של תוכנת הניהול הפנימית שלהם, כך שההאקרים יכולים פשוט לחמוק מהגדרות אבטחה שונות, כדי לגשת לנתוני המשתמשים במכשירים המחוברים לנתב. נטגיר לא פירטה בדיוק מהי מהות התקלה, וגם לא האם היא נוצלה בפועל, אבל החברה כן מיהרה להוציא טלאי אבטחה עבור הנתבים בהם התגלתה הפגיעות. המכשירים שדורשים עדכון דחוף הם הנתבים: RAX40 ו-RAX35 לגרסה 1.0.2.60; הנתבים R6400v2 ו-R6700v3 לגרסה 1.0.4.1122; הנתבים R6900P ו-R7000P לגרסה 1.3.3.152; הנתב R7000 לגרסה 1.0.11.136; והנתבים R7960P ו-R8000P לגרסה 1.4.494. כל עדכוני הקושחה כבר זמינים באתר התמיכה של נטגיר. יש לחפש לפי מספר/שם הנתב, ולהוריד את העדכון מהדף המתאים, שאמור להשאיר את הסכנה הפוטנציאלית – מאחור.

בינה מלאכותית (Artificial Intelligence או בקצרה AI) איתנו כבר שנים. חלק מהיישומים נגישים לנו כגולשים רגילים, כמו יישומי AI לייצור תמונות פרופיל מדליקות, או צ'אטבוטים לשירות לקוחות. במקביל, מאחורי הקלעים פועלים יישומי AI שמשפיעים עלינו באופן כלשהו. הדוגמאות הטובות ביותר לכך הן מכונות הבינה המלאכותית של פייסבוק, גוגל ושאר ענקיות הטכנולוגיה, שמנטרות את פעילותינו הדיגיטלית לטובת ייצור רווחים לבעליהן.  מאסק ואלטמן הציגו באותה ישיבה את החזון שלהם למעבדה עצמאית שתחקור ותייצר יישומי AI לטובת האנושות ורווחת הציבור. זה דרש קצת שכנוע (ומימון של כמיליארד דולר ממאסק, אלטמן ותורמים נוספים), אבל בינואר 2016 התקבצו 10 חוקרי AI מובילים בסן פרנסיסקו, ו-OpenAI התחילה לעבוד בים המכונות החכמות שנועדו לייצר רווחים בעזרתנו (מאיתנו?), בולטים שני יישומים ספציפיים שהושקו השנה, משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שמדובר בשני יישומים חינמיים, פתוחים לציבור, שאפילו מתירים שימוש מסחרי בתוצרים שלהם. הסיבה השנייה שמבליטה אותם היא שמדובר ביישומים איכותיים במיוחד, שמנגישים את הכוח של AI, ומתגמלים את המשתמש על שימוש יצירתי בהן.  הראשון משני היישומים שיצא לאור השנה הוא DALL•E2, ששמו מהווה מחווה לצייר סלבדור דאלי וגם לרובוט Wall-E מהסרט של פיקסאר. זאת עקב טבעו של היישום, כצייר הדיגיטלי האולטימטיבי. תהיתם פעם איך נראה הזמן שחולף? או שאולי אתם צריכים הדמיה תלת-ממדית של תחנת חלל עתידנית עם אפס כבידה, טכנולוגיות רפואיות ויישומי בינה מלאכותית? אין בעיה. פשוט כתבו תיאור מפורט ככל האפשר ביישום, ותוך רגעים תקבלו את התמונה.  הציורים שיצרה ה-DALL•E2 על פי תיאור בלבד. צילום: אמיר עוז היישום השני הושק ממש לאחרונה ונקרא ChatGPT. מדובר בצ'אט-בוט שיכול ליצור… ובכן, כמעט הכל. אתם יכולים לנהל איתו שיחה, לבקש שיספר לכם סיפור, שיכתוב לכם הרפתקת D&D, קטע קוד לשילוב בפיתוח שלכם, תיאור מוצר לאתר האיקומרס שלכם ועוד. אתם יכולים אפילו לבקש ממנו שיעזור לכם להבין האם אילון מאסק באמת הגיע מהעתיד, כפי שטוענים רבים, ואתם יכולים גם לבקש שיכתוב לכם תיאור ליצירת תמונה ב-DALL•E2, כמו התיאור השני של תחנת החלל מהפסקה הקודמת שיצרתי בעזרתו.  התכתבות עם הצ'אטבוט ב-ChatGPT. צילום: אמיר עוז שני היישומים האלו בהחלט מרשימים טכנולוגית. מפליאה לא פחות ההנגשה שלהם לציבור הרחב וזכויות השימוש המסחרי, שגם ברישיון הסטנדרטי החינמי יכולות להפוך לכלי עסקי עוצמתי בידיים הנכונות (למשל ליצור תמונות עבור מודעות, או מקור לטקסטים עבור אתר העסק).  הכירו את חברת ה-AI שרוצה להציל אותנו מ-AI המפתחת של שני היישומים האלו היא מעבדת מחקר מסחרית בחלקה, בשם OpenAI. מרשימים ככל שיהיו היישומים, אחרי שתגלו את הסיפור שמאחורי הקמת החברה – הם יהיו מרשימים אפילו יותר.  כמו כל דבר שקשור ל-OpenAI, גם ההתחלה שלה כאילו לקוחה מסרט מד"ב.  ב-2015, במלון רוזווד המפואר שבסיליקון ואלי, התקיימה ארוחת ערב מאוד מעניינת. יוזם האירוע היה סאם אלטמן, דמות ידועה בעמק, שבאותה תקופה ניהל את Y Combinator: אקסלרטור יוקרתי שלאורך השנים היה מעורב בחלק מהחברות המובילות של השנים האחרונות, כולל AirBnB, דרופבוקס (DropBox), רדיט (Reddit), טוויץ' (Twitch) ועוד.  בין הנוכחים באותה ארוחה היו חוקרי AI מובילים וגם אילון מאסק, שיחד עם אלטמן היה ממובילי הפגישה. מטרתה היתה לדון בעתיד ה-AI, מתוך מטרה להקים מעבדת AI בלתי תלויה באף גורם מסחרי. מה הקשר של מאסק לכל זה? לאורך השנים מאסק טען פעמים רבות שבינה מלאכותית היא כנראה האיום הגדול ביותר על האנושות. אי אפשר להתעלם מדעתו. הרי בתור הבעלים של חברת מכוניות חשמליות שעתידות להפוך לאוטונומיות, וחברה נוספת ששואפת ליישב את מאדים, מאסק הוא הוא אחד הצרכנים הגדולים של בינה מלאכותית כיום. לאור זאת, מאסק ואלטמן הציגו באותה ישיבה את החזון שלהם למעבדה עצמאית שתחקור ותייצר יישומי AI לטובת האנושות ורווחת הציבור. זה דרש קצת שכנוע (ומימון של כמיליארד דולר ממאסק, אלטמן ותורמים נוספים), אבל בינואר 2016 התקבצו 10 חוקרי AI מובילים בסן פרנסיסקו, ו-OpenAI התחילה לעבוד.  בשש השנים שעברו מאז, חוקרי OpenAI הציגו מגוון יישומים פורצי דרך: סביבת הפיתוח OpenAI Gym, היד הרובוטית Dactyl, שנועדה לפתור בעיות ולבצע פעולות שונות, OpenAI Five, שהינה למעשה תוכנה שלמדה את משחק הוידיאו הפופולארי Dota 2 והביסה שחקנים מקצועיים, ועוד. מבחינה עסקית, ב-2018 מאסק ויתר על תפקידו בחבר המנהלים, עקב ניגוד עניינים אפשרי עם פיתוחי AI שמתקיימים בטסלה, אך הוא ממשיך לתרום כספים למעבדה. שינוי גדול נוסף שהתרחש בחברה לאחרונה הוא פתיחת חברה בת עסקית, שנועדה לייצר רווחים, שאף קיבלה השקעה בסך מיליארד דולר ממיקרוסופט. סרטון מרשים שמדגים את Dactyl  לאן הולכים מכאן: האם בוטים חולמים על עתיד האנושות?  כיום, האוטוריטות המובילות של AI בעולם הן החברות המסחריות הכי גדולות וחודרות פרטיות. עד כמה שחדירה שכזו לפרטיות מטרידה, החשש העיקרי של מאסק, אלטמן ושותפיהם ב-OpenAI הוא בינה מלאכותית שתצא משליטה ברמה טכנולוגית, סיטואציה שכנראה עדיין לא הגענו אליה.  לפי החזון, OpenAI נועדה לשמש כגוף שיגן על האנושות מפני בינה מלאכותית סוררת שכזו, כאשר הטכנולוגיה תבשיל והאיום יהפוך לממשי, עשורים מעכשיו. היא שואפת לעשות זאת הן מעצם היותה מרכז ביקורת על גופים אחרים, אבל גם מעצם ההנגשה של כלי AI לציבור הרחב. זאת מאחר שלפי טענתם של מייסדי המעבדה, אם כולנו נשתמש ב-AI נצליח להכיל את התוכנות שיצאו משליטה. כך ניתן יהיה למנוע מצב שבו גוף מסחרי אחד איבד שליטה על הבינה המלאכותית, שיוצאת כנגד ציבור חסר אונים או אמצעים. כלומר, כלי ה-AI שהמעבדה יצרה והנגישה לציבור אמורים להוות היכרות ראשונה של הציבור עם AI ככלי עבודה יומיומי, כהכנה לעתיד לבוא.  האם החזון של OpenAI יהיה מה שיציל אותנו מעליית המכונות בעתיד? אפשר רק לקוות שבזכות יוזמות כמו OpenAI יחסיה של האנושות עם בינה מלאכותית לא יהיו כמו בסרטי שליחות קטלנית, אלא יותר כמו זו שתיאר אייזיק אסימוב בספריו, כאשר שלום האנושות מובטח תודות לשלושת חוקי הרובוטיקה. הכותב כיהן כמנמ"ר מימון ישיר וכיום משמש כיועץ טכנולוגי לארגונים ומנכ"ל חברת הייעוץ New Advice

מטריקס לבשה פסים וביצעה רכישה ראשונה לשנת 2023: היא קנתה 70% מזברה טכנולוגיות, לפי שווי של 65 מיליון שקלים. זברה טכנולוגיות הוקמה ב-2008 על ידי אלי וודינסקי, המשמש כמנכ"ל החברה. תחום ההתמחות שלה הוא מתן פתרונות בתחומי אבטחת המידע ותקשורת הנתונים, ולה הכנסות שנתיות של כרבע מיליארד שקלים. עובדי זברה ומנהליה יצטרפו למטריקס ויפעלו כיחידה עצמאית תחת הנהלתה הנוכחית של החברה. הם יהיו חלק מחטיבת מוצרי התוכנה של החברה הרוכשת, בניהולו של ירון רז. עיקר פעילותה של הנרכשת הוא בהפצת פתרונות בתחומי תקשורת נתונים, הגנת סייבר, חומרה, תוכנה ושירותים. זברה מפיצה מוצרים של כ-20 ספקיות IT בינלאומיות שאותן היא מייצגת בישראל, בהן ג'וניפר, טרנד מיקרו, פאלו אלטו, פולס סקיור, פורס פוינט, אימפרבה, הישראלית לשעבר, פורסקאוט, הישראלית במקורה, קאטו, גיגה-מון, טנאבל, ואסקו ו-F5. לקוחותיה הם בעיקר מפיצי משנה: החברה מפיצה את פתרונותיה לעשרות רבות של אינטרגרטורים ומשווקים בשוק הישראלי. מטריקס מסרה כי עילת הרכישה היא "הרצון לחזק באופן משמעותי את יכולותיה בתחום הפצת פתרונות הטכנולוגיה, עם התרחבות למוצרים חדשים וקהל לקוחות רחב יותר. עם הרכישה הנוכחית, מטריקס מגדילה עוד יותר את הנוכחות שלה בענף אבטחת המידע והתשתיות, ומציעה סל שירותים מקיף יותר". מימין: ליאת טננהולץ, סמנכ"לית מיזוגים ורכישות במטריקס; מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס; אלי וודינסקי, מייסד ומנכ"ל זברה טכנולוגיות; וירון רז, סמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבת התוכנה של מטריקס. צילום: יח"צ רכישה ראשונה זו ל-2023 מצטרפת ליותר מ-100 מיזוגים ורכישות שביצעה מטריקס עד היום. האחרונה שבהם נערכה בחודש יוני האחרון, אז היא רכשה את רדט (RDT) הישראלית – ספקית של פתרונות ומערכות למגוון רחב של טכנולוגיות. אותה רכישה נועדה לחזק את אחיזתה של מטריקס בתחומים כמו IoT, תעשייה 4.0, וכן ציוד ובקרה למפעלי תעשייה ולמגזרים אחרים שרדט מספקת להם ציוד. "חברה מצוינת, שמתאימה למטריקס" ליאת טננהולץ, סמנכ"לית מיזוגים ורכישות במטריקס, אמרה לאנשים ומחשבים כי "זברה טכנולוגיות היא חברה מצוינת, שמתאימה למטריקס. היא עוסקת בהתאמה ובהבאה של הפתרונות המתאימים ללקוחות, בעולמות אבטחת המידע ותקשורת הנתונים. עם חלקם של פתרונות אלה עדיין לא עבדנו, ועם הרכישה נגדיל את ההיצע שלנו ללקוחות". "זברה איכותית, מצליחה ומקצועית, והיא מורכבת מצוותים ומנהלים בעלי ניסיון רב, שרצים עם החברה לאורך שנים רבות", הוסיפה טננהולץ. "תחת המטרייה שלנו נספק מעטפת משלימה לכל צרכי זברה, על מנת שהיא תמשיך לצמוח ולגדול". לדברי וודינסקי, "זברה טכנולוגיות תמיד הייתה מפיץ שונה בנוף המפיצים הישראלי. החזון שלנו הוא הפצה עם ערכים מוספים אמיתיים, VAD – Value Added Distributor, ליצרנים וגם ללקוחות הסופיים. הערכים המוספים באים לידי ביטוי בקיצור תהליך היציאה לשוק, בדחיפה שיווקית ומכירתית מסיבית, ועם יתרונות לוגיסטיים ופיננסיים בולטים. החיבור שלנו למטריקס הוא טבעי".

חוקר אבטחה זכה בפרס בסך של 107,500 דולרים, על שזיהה בעיות אבטחת מידע ב-Google Home – רמקולים החכמים של גוגל. הבעיה מאפשרת להאקרים לנצל אותה כדי להתקין דלתות אחוריות ולהפוך את הרמקולים למכשירי האזנת סתר. החוקר, המכונה "מאט", כתב בהסבר טכני שפרסם, כי "הפגמים מאפשרים לתוקף, אם הוא נמצא בסמוך, להתקין באופן אלחוטי חשבון 'דלת אחורית' במכשיר, מה שנותן לו יכולת לשלוח פקודות מרחוק דרך האינטרנט, לגשת לנקודת ההזנה של המיקרופון של הקורבן, ולבצע בקשות HTTP שרירותיות ברשת ה-LAN שלו". בעת הגשה של בקשות זדוניות כאלה, לא רק שסיסמת ה-Wi-Fi עלולה להיחשף, אלא גם ביכולתה לספק להאקר גישה ישירה למכשירים אחרים המחוברים לאותה רשת. הבעיה התגלתה בראשונה על ידי גוגל בינואר 2021, ותוקנה על ידה  כעבור שלושה חודשים. מומחי אבטחה הסבירו, כי הבעיה קשורה לאופן שבו ניתן למנף את ארכיטקטורת התוכנה של Google Home כדי להוסיף חשבון משתמש זדוני של גוגל למכשיר הביתי של היעד. כך, הסביר החוקר "מאט", שתיאר את שרשרת התקיפה, "שחקן איום המעוניין לצותת לקורבן יכול להערים עליו ולשכנעו להתקין אפליקציית אנדרואיד זדונית. זו, לאחר שזוהתה על ידי מכשיר Google Home ברשת, מנפיקה בקשות HTTP, שבסופן, החשבון של התוקף מחובר למכשיר של הקורבן. כך, במתקפה שכזו, המשלבת ביטול של אימות Wi-Fi ומאלצת את מכשיר Google Home להתנתק מהרשת, ניתן לגרום למכשיר להיכנס ל"מצב הגדרה" וליצור רשת Wi-Fi פתוחה משלו. אז שחקן האיום יכול להתחבר לאותה רשת ולבקש ממנה פרטים מאושרים – ולהשתמש בהם כדי לקשר את החשבון שלו למכשיר. הוא גם יכול להשקיט את המכשיר, ולהתקשר לכל מספר טלפון ספציפי בכל נקודת זמן נתונה, ובדרך זו – לרגל אחר הקורבן דרך המיקרופון של המכשיר. "מאט" ציין בראיון ל-The Hacker News, כי "הדבר היחיד שהקורבן עשוי להבחין בו הוא שנוריות המכשיר הפכו לכחולות, אבל הוא יניח שכנראה נעשה בו עדכון קושחה או משהו כזה, ולא יקבל שום חיווי שהמיקרופון פתוח". הוא הוסיף, כי "ניתן להרחיב את היקף המתקפה על ידי ביצוע בקשות HTTP שרירותיות ברשת הקורבן, ואז אפילו לקרוא קבצים, או להכניס שינויים זדוניים במכשיר המקושר – ואלה יופעלו לאחר אתחול של המכשיר". מומחי אבטחה ציינו, כי זו לא הפעם הראשונה שבה נחשף שניתן לעקוב אחר קורבנות באמצעות מכשירים המופעלים בקול. בנובמבר 2019, קבוצת אקדמאים חשפה טכניקה בשם Light Commands, המתייחסת לפגיעות של מיקרופונים של MEMS, המאפשרת לתוקפים להחדיר מרחוק פקודות בלתי נשמעות ובלתי נראות – לעוזרות קוליות פופולריות, כגון אלקסה של אמזון, סירי של אפל, גוגל אסיסטנט ופייסבוק פורטל.

סביר להניח שמרבית מנהלי משאבי האנוש שתשאלו יספרו לכם שהמוטו שלהם בעבודה הוא "לשים את העובדים במרכז". הגיוני, כי בואו נודה על האמת – קשה לעסוק בכוח אדם מבלי להתרכז באנשים שעובדים בארגון. עם זאת, במקרים יוצאי דופן, הסיסמה המוכרת הזו מתגלה כמשהו שמוביל את הגישה הארגונית בפועל, ולא רק ברמה ההצהרתית. דוגמה מרשימה במיוחד לכך ניתן לראות בתוכנית "האקדמיה לסייבר ולענן" של בזק בינלאומי. מדובר, אם לתמצת, בתוכנית שנועדה לספק פתרונות של הכשרה מקצועית וקידום לעובדים מתוך הארגון, תוך השתלמות בשני התחומים המבוקשים והאטרקטיביים ביותר בשוק העבודה: סייבר ומחשוב הענן הציבורי. המהלך מעורר ההשראה זיכה את החברה בהכרה נרחבת ובפרס בקטגוריית "פיתוח קריירה לעובדים במקצועות העתיד". הפרס יוענק לבזק בינלאומי במסגרת כנס המצוינות של עמותת משאבי אנוש לישראל, שייערך ב-8 בינואר. "העולם כולו עובר כיום תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית", תיארה אילנה רביב-כהן, מנהלת משאבי אנוש בחטיבת פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, את הרקע למהלך פורץ הדרך. "בזמן שישראל הופכת להאב טכנולוגי שמושך אליו ארגוני ענק כמו גוגל ואמזון, אנחנו בבזק בינלאומי אימצנו גישה של מיקוד עסקי בשני התחומים שמניעים כיום את התעשייה: סייבר וענן ציבורי. התחומים הללו סומנו כמנועי הצמיחה של הארגון ועלינו כמשאבי אנוש, הוטלה המשימה לפתח תוכנית עבודה שתהפוך את החזון הזה מחלום למציאות. כך נולדה תוכנית 'האקדמיות לסייבר ולענן'". על התוכנית ותרומתה לעובדים ולחברה תוכנית "האקדמיה לסייבר ולענן" נועדה לספק מענה בצורך אקוטי שמשפיע כיום על כל תעשיית ההיי-טק: הביקוש הגובר לאנשי מקצוע בתחומי הליבה של המציאות הדיגיטלית, המחסור הגובר בידיים עובדות ותופעת בריחת המוחות שמאפיינת לא מעט ארגונים. הפתרון, כפי שהגדירו אותו בבזק בינלאומי, היה השקעה בתוך הארגון, לטובת שימור עובדים וקידום מבפנים. לטובת העניין הוקמו צוותי היגוי, שכללו מנהלים מכל אגפי הארגון, ונבנתה תוכנית מקיפה, יסודית ומעמיקה, שתאפשר לעובדי הארגון שיעמדו בתנאי סף לרכוש הכשרה מקצועית בתחומי הסייבר והענן. את ההכשרה מעבירים אנשי המקצוע הבכירים בתחום, חלקם אף מועסקים על ידי בזק בינלאומי. "שנים אומרים על בזק בינלאומי שאנחנו בית ספר לטכנולוגיה. אולי בגלל שזו חברה בסדר גודל כל כך גדול, שמתעסקת בפתרונות תקשורת מקצה לקצה ומשקיעה על בסיס קבוע בהכשרות ובהסמכות לעובדים, אז אנשים רואים בנו יותר מספקית תקשורת. במהלך הזה באמת לקחנו את הגישה הזו צעד קדימה, מתוך הבנה שהדרך הטובה ביותר לשמר את כוח האדם האיכותי בארגון, היא לספק לו התפתחות מקצועית, לחזק את תחושת השייכות שלו ובעיקר – לפתוח עבורו אופקים לקידום. במצב הזה שני הצדדים מרוצים: העובדים מקבלים אפשרויות להתפתח ואנחנו זוכים לפתח את האנשים שלנו ולטפח אותם לעמדות אסטרטגיות שדורשות כוח אדם מיומן ומקצועי". לצמוח יחד עם העובדים התוכנית, שהיישום שלה החל לאחר תקופת הקורונה, זכתה להצלחה עצומה. במחזור הראשון סיימו כ-20 עובדים את ההכשרה בתחום הסייבר, שניתנה בשיתוף פעולה בין אנשי המקצוע של בזק בינלאומי לבין צוות ההדרכה של מכללת האקריו (HackerU). ההשתלבות המהירה של אותם עובדים בעמדות מפתח בארגון הביאה את הנהלת בזק בינלאומי להרחיב את מנעד ההכשרות. בשלב זה גויסו אנשי קלאודאדג' (CloudEdge) – החברה הישראלית שזכתה בתואר "שותף השנה" של מיקרוסופט העולמית – לקדם יחד עם אנשי בזק בינלאומי תוכנית הכשרה מקבילה גם בתחום פתרונות הענן. ההיענות הייתה יוצאת דופן ובסיומו של תהליך סינון, מיון וכמובן, תקופת הכשרה, עובדי בזק בינלאומי נמצאים בתהליך הכשרה בתחום הצומח ביותר בעולם הדיגיטלי – הענן הציבורי. בעתיד, הבטיחה רביב-כהן, יועברו השתלמויות נוספות בהתאם לצרכים הארגוניים ולביקוש מצד העובדים. "שוק התעסוקה עובר טלטלה בשנים האחרונות והמלחמה על הטאלנטים בתחומי הסייבר והענן קשה מתמיד. ארגונים שלא מייצרים אופק תעסוקתי לעובדים מאבדים את האטרקטיביות שלהם כמעסיק", סיכמה רביב-כהן. "אנחנו מאמינים בהון האנושי שלנו ובאמצעות ניוד מקצועי פנים-ארגוני המאפשר להם להתפתח ולהקפיץ את הקריירה שלהם– באופן שמאפשר לארגון לצמוח יחד איתם".

מחוקקים בוושינגטון קוראים לחקור את הרכישה והשימוש של הממשל האמריקני בריגול התקפי בסייבר, פרי פיתוחן של שתי חברות ישראליות. זאת, על רקע צעדים אותם נוקט הקונגרס באחרונה, בניסיון למזער את התופעה. אדם שיף, הדמוקרט בקליפורניה, המשמש כיו"ר ועדת המודיעין של הקונגרס, שלח באחרונה מכתב ל-אן מילגרם, ראשת הסוכנות למלחמה בסמים, ה-DEA, וביקש ממנה מידע מפורט על השימוש של הסוכנות ברוגלה גרפיט (Graphite), פרי פיתוח פארגון (Paragon), חברת הסייבר ההתקפי הישראלית. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, עליו חתום גם העיתונאי רונן ברגמן, שיף כתב כי "שימוש כזה עלול להיות בעל השלכות על הביטחון הלאומי של ארה"ב. הוא מנוגד לניסיון לצמצם את ההפצה הנרחבת של כלי ריגול חזקים למשטרים אוטוקרטיים ואחרים, אשר עלולים לעשות בהם שימוש לרעה". מילגרם התבקשה להשיב לשאלה עד 15 בינואר, לצד שאלות נוספות, מסווגות, שהוגשו לרשות. פרשנים פוליטיים ציינו כי שיף כבר לא יעמוד בראש הוועדה, שכן הוא יוחלף בחבר קונגרס רפובליקני, אבל מאמצי הוועדה לצמצם את התפשטות הרוגלות נעשים בתיאום דו-מפלגתי. נכנסה לרשימה השחורה של האמריקנים. NSO. בפארגון – כמו ב-NSO – עובדים רבים מ-8200 ב-2019 פורסם כי ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, הוא מהמשקיעים המרכזיים בפארגון, ואף משמש בה חבר דירקטוריון. פארגון, חברת סייבר התקפי, הוקמה על ידי בכירים לשעבר בעולם המודיעין, ביניהם תת-אלוף (מיל') אהוד שניאורסון, לשעבר מפקד יחידה 8200, המשמש מנכ"ל החברה. כמו כלי הסייבר ההתקפי פגסוס, פרי פיתוח של NSO הישראלית, גרפיט של פארגון מסוגל לחדור לטלפונים הניידים אותם הוא תוקף, ולקצור משם הודעות, סרטונים, תמונות ותכנים נוספים. באחרונה חשף הניו יורק טיימס כי ה-DEA עשתה שימוש בגרפיט. הסוכנות ציינה כי היא עושה שימוש בכלי הריגול רק בפעילותה מחוץ לארה"ב. לפי הניו יורק טיימס, במחצית העשור הקודם הסוכנות שקלה לרכוש את פגסוס של NSO, ולבסוף לא עשתה זאת. בתחילת העשור הזה גם הבולשת הפדרלית, ה-FBI, שקלה לעשות שימוש בפגסוס, אולם לא עשתה כך לבסוף. באחרונה הקונגרס החל בתהליך להעברת חוק המעניק למנהל המודיעין הלאומי לאסור על גופי קהילת המודיעין האמריקני לרכוש רוגלות זרות, ומחייב אותו להגיש לקונגרס דיווח שנתי על "חברות ריגול זרות", ששימוש בכלים שלהן עלול ליצור סיכון לסוכנויות הביון האמריקניות. ב-2021 הוכנסו שתי חברות סייבר התקפי ישראליות – NSO וקנדירו (Candiru) – ל"רשימה השחורה", רשימת החברות המזיקות לאינטרס הלאומי של ארה"ב, שמנפיק משרד המסחר האמריקני – ולכן אסור לבוא עימן במגע עסקי.

היום (א') מפסיקה לפעול אפליקציית Dark Sky של אפל. האפליקציה הוסרה כבר מחנות ה-App Store בחודש ספטמבר האחרון, והיום היא תפסיק לחלוטין לתפקד עבור משתמשים קיימים שהורידו אותה בעבר. אפל רכשה את Dark Sky במרץ 2020 ומאז היא שילבה רבות מתכונות האפליקציה באפליקציית Weather המותקנת מראש במכשיריה. מוקדם יותר החודש פרסמה אפל מסמך תמיכה, שמסביר למשתמשי Dark Sky כיצד להשתמש באפליקציית Weather, המציעה כעת תחזיות "היפר-לוקאליות", כולל משקעים לשעה הבאה, תחזיות שעתיות ל-10 הימים הבאים, מפות מכ"ם ברזולוציה גבוהה והתראות על תנאי מזג אוויר קשים. כדי להשתמש בתכונות של Dark Sky באפליקציית Weather, המכשירים חייבים להיות מעודכן במערכות ההפעלה iOS 16, iPadOS 16, או macOS Ventura. חלק מהתכונות זמינות כרגע רק במדינות נבחרות, כפי שמתואר במסמך תמיכה נפרד של אפל לאפליקציית Weather. אפל גם תבטל את ממשקי ה-API של Dark Sky עבור אפליקציות מזג אוויר של צד ג' ב-31 במרץ 2023, ומספקת כתחליף את WeatherKit API.

אתמול (ש') הסתיימה שנת 2022, שהייתה שנת הנמר בגלגל המזלות הסיני. מאפייני הנמר בהורוסקופ המזרח אסיאתי הם: כריזמה, תגובה מהירה, חיוניות, יושרה, נדיבות ואופטימיות, כושר מנהיגות ואומץ. במשך השנים אימצתי לי את דמות הנמר. על אף שחשבתי שנולדתי בשנת הנמר והתברר לי שנולדתי בשנת החזיר, דבקתי בבחירתי להיות נמר. כך אני חי ועל כך ספרי החדש, העשירי בסדרת הספרים שלי, ושמו תובנות של נמרים. אני בן 75, מעל 50 שנים בתעשיית ההיי-טק ולפני 41 שנים הקמתי – יחד עם רעייתי, הקוסמת דליה אסיא-פלד – את קבוצת אנשים ומחשבים. לפני כ-30 שנים פיתחתי את "שיטת הנמר" לאימון אישי ולמנטורינג (המצאתי את המושג "מאמנטור" – להיות מאמן ומנטור כאחד). שיטה זו וסדרת ספרי הנמר סייעו לאנשים רבים להתקדם במסלול הקריירה האישית והמקצועית בארגונים שלהם. הספר הנוכחי הוא מדריך לחוסן נפשי ולכישורי חיים – הכול כדי להרבות טוב בעולם. זהו ה-א"ב של הספר: אחריותך לבחור את גישתך לחיים ולדבוק בה; להכיל את הזולת ולא לוותר לעצמך. היה זריז ומלא חמלה. טפל בעיקר. מצא את ייעודך. כאן ועכשיו. למד לעד. מקד משמעת. היה נמרץ, סבלן, סתגלן, עוזר תמיד. השקע בפיתוח עצי, צא וצפה בעצתך. קבל וקלוט אחרים. היה נמר רגיש. שחרר, שמור שגרה וחפש שינוי, ותמיד תודה תגיד. בספר מופיעה גם תפילת הנמר: בג'ונגל החיים, בכל בוקר הנמר מתעורר וקם, מחייך לעולם, מחבק את כולם, מתנתק דומם ושואג בקול רם – "אני חי וקיים". תובנות של נמרים" כתוב על פי המוטו של הנמר: "עדיף קצר וקולע ולא ארוך ומייגע". לכן, על אף שהוא מכיל מעל 200 עמודים, הוא לא נועד לקריאה בבליעה אחת, מתחילתו ועד סופו. עדיף לקרוא כל עמוד בנפרד. לקרוא, לעכל ולתרגל.