הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/01/23 15:22
11.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מכשירים ניידים במתכונת ישנה, כמו טלפונים מתקפלים בסגנון צדפה שהיו למשל למוטורולה, הולכים ותופסים תנופה באחרונה ויותר ויותר אנשים מתגאים בבעלות עליהם. המכשירים, שכמותם ניתן לרכוש למשל בוולמארט במחיר מגוחך של החל מ-20 דולר ליחידה, משמשים את בני דור ה-Z בעיקר לנראות – הם יוצאים איתם לבלות וגם נהנים להעלות לרשתות החברתיות צילומים שהטלפונים המגה-בסיסיים טכנולוגית הללו מנפיקים, תמונות שלתפשיתם נראות ייחודיות דווקא בשל איכותן הרעועה.
"אני מצוות מהפיכת הטלפון המתקפל", צייצה באחרונה קמילה קאבלו, אחת הזמרות המצליחות בעולם כיום, שרוכבת גם היא על הגל האופנתי הנוסטלגי של חזרת הטלפונים הישנים למרכז הבמה. קאבלו הוסיפה לציוץ שלה תמונות עם הנייד המיושן וה-cooly שבבעלותה. I’m team flip phone revolution . Maybe I can write the theme song guys ???????????????? pic.twitter.com/yOJgCdAgNq
— camila (@Camila_Cabello) January 13, 2023 גם השחקנית-זמרת דאב קמרון הודתה לא מזמן כי יש ברשותה כיום טלפון בסיסי בו היא עושה שימוש להנאתה. לדבריה, היא אימצה את המכשיר המיושן כדי לברוח קצת מהרשתות החברתיות, שלעיתים מייצרות מתח, חרדה ודיכאון בקרב מפורסמים בפרט, אבל כידוע גם אצל בני נוער ומשתמשים "פשוטים". לפיכך, הטרנד הזה אינו רק עניין אופנתי, אלא גם אמצעי לניתוק מרעשי המודרניזציה ומלחצי החברה, שרבים בה סבורים כי הבעלות על סמארטפון מחובר לאינטרנט מחייבת את המשתמש לזמינות 24/7 ויחד איתה – לאבדן הפרטיות.
נתן השראה לחזור לאחור בזמן. הגלקסי המתקפל של סמסונג. צילום: פליקר
המסכים המתקפלים: עוררו עניין בדור הישן
לפי ההשערות אפשר שחזרת הניידים המתקפלים הוותיקים הגיעה משום ששוק הסמארטפונים הכי מתקדם מציע כיום מסכים מתקפלים בגאווה גדולה. דווקא פיתוחים מתקדמים אלו הם אולי הסיבה לחזרת רבים אל הרעיון שטלפון מתקפל הוא דבר לוהט, אבל עם טוויסט בעלילה – הדור הנוכחי לא מתעניין במתקפלים החדשים, למשל של סמסונג, אלא אובססיבי לדגמים הישנים שעדיין נמכרים בפורמט הבסיסי והזול הזה.
למעשה, ניידים פשוטים וטלפוני צדפה, באותו פורמט שהיה להם בתחילת שנות ה-2000, ממשיכים להימכר כל העת – חלקם אפילו באמת טלפונים ישנים באמת שעברו שיפוץ – כשקהל היעד המאוד ספציפי שלהם היה עד כה בעיקר קשישים. הסיבה לכך היא שהמכשור הפשטני מונע את הקושי בהסתגלות למוצרים מודרניים ומאוד חדשניים, מקל על מי שאינו מסוגל לגלוש בנייד בשל בעיות ראייה למשל, ומאפשר רק לשוחח בקלות בטלפון, כמו פעם – לפני שענקיות הטק בהובלת אפל הנחיתו לידיו טלפון חכם שהוא בעצם מחשב מחובר. כעת, על פי הדיווחים נראה שהנכדים של אותם קשישים נמשכים אל המכשירים מהסוג הזה בדיוק בעצם.
כאמור, התרגשות נרשמת גם לגבי איכות התמונות שאפשר ללכוד במכשירי הטלפון הניידים המיושנים. כפי שצוין, דווקא התוצאה הגסה והווינטג'ית נתפשת כמגניבה במיוחד בעיניי בני דור ה-Z. המצלמות המאוד אלמנטריות של המכשור הספיציפי מניבות תמונות גורעות למדי ולעיתים אף מטושטשות, אבל לפי דיווחים של משתמשים, גם כאן מדובר בתוצר מרגש עם טעם של פעם, וזאת בלי שימוש באף פילטר וינטג' המדמה את התופעה באופן מלאכותי.
לבסוף, לפי דיווחים של מי שכבר נוטים לצאת לבלות רק עם הנייד המיושן שלהם, בעוד שהסמארטפון נותר מאחור בביתם, כך הם לא מחויבים להיות זמינים כל העת, במיוחד לא במדיה החברתית ובטח שלא יתן לראותם בתאפליקציות המעקב שאליהן נטו בני הנוער והצעירים לחבר את כל חבריהם באחרונה. כשאדם יוצא לבלות עם טלפון סלולרי בסיסי, לדברי יודעי הדבר, החברים שלו נמצאים שם איתו פיזית, והוא לא עסוק בסמארטפון ובתקשרות איתם דרכו, אלא בהם עצמם. בנוסף, המכשור הפרימיטיבי מונע מהם לפרסם ברשתות החברתיות תיעודים לא ראויים בטעות, למשל כאלו שצולמו כשהם כשהם שתויים.
אז קחו בחשבון שמסתמן כי להיות מגניב זה להשתמש בטכנולוגיית וינטג'. עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לרכוש לכם נייד מיושן באופיו – ויאללה, אתם חזק בעניינים.
17/01/23 12:35
10% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משרד התקשורת אישר את עסקת הענק בין בזק ופרטנר, בכפוף להוזלה של תעריף הסיבים האופטיים ליתר הספקיות בשוק. במשרד צופים כי המהלך החדש, הראשון של שר התקשורת הנכנס, ד"ר שלמה קרעי, יקדם הוזלת מחירי הסיבים האופטיים בשוק.
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי: "עם כניסתי למשרד התקשורת, הצבנו בראש סדר העדיפויות את הגברת התחרות בשוק. ההסכמה שהושגה עם חברת בזק היא בשורה משמעותית לצרכנים, שתאיץ לא רק את פריסת הסיבים ברחבי הארץ אלא גם את חיבור הלקוחות לסיבים. נפעל להסיר כל חסם תחרותי ולוודא שהצרכן הישראלי יהנה משירותי תקשורת מתקדמים ובמחירים תחרותיים".
המחירים יוזלו? חיבור לסיבים אופטיים. צילום: BigStock
בעקבות ההסכם ארוך הטווח (IRU) שנחתם בין חברת בזק לפרטנר בדצמבר 2022, שבמסגרתו צפויה פרטנר לקבל שירות סיטונאי מבזק עבור 120 אלף קווי סיבים אופטיים במשך 15 שנה בתעריף מופחת, שלח משרד התקשורת מכתב לבזק, ובו הועלה בפני החברה החשש לפגיעה בתחרות.
לאחר סדרת דיונים משותפים עם בזק, החברה הודיעה כי תפחית לכל החברות את תעריף השימוש בסיבים אופטיים ל-72 שקל ללא מע"מ (במקום 85.2 שקל כיום). בהתאם להפחתת התעריפים והנגשת ההסכם לכל דורש, ולאחר בחינה מעמיקה של הנושא, משרד התקשורת מסר כי אינו מוצא לנכון להתערב בהסכם.
17/01/23 11:41
8.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אינטל מתייחסת להשקת הדור הרביעי של מעבדי ה-Xeon Scalable כאחת מההשקות האסטרטגיות החשובות ביותר שלה בשנים האחרונות. בהשקה, שמציעה למעלה מ-50 מעבדים חדשים, מחפשת אינטל לכסות כל דרישה בשוק שרתי ה-x86, עם מעבדים שמציעים עד שישים ליבות ועם התאמות ללוחות אם שיכולים להכיל עד שמונה מעבדים זה לצד זה, עם עוצמת מחשוב גבוהה במיוחד.
ובאמצע, כמו תמיד, אינטל ישראל נמצאת בצמתים החשובים של המעבדים החדשים הללו לשרתים, עם יכולות שמאפשרות חישובי בינה מלאכותית ברמות גבוהות מתמיד מבחינת החברה; עם ליבות חדשות בשם Golden Cove, שמאפשרות שיפור ביצועים המגיע עד פי 2.9; עם טכנולוגיה בשם AMX, שפותחה גם היא בישראל כדי לטפל בחישובי הבינה המלאכותית והלימוד המעמיק; וגם עם טכנולוגיית אבטחה חדשה בשם Trust Domain Extensions, שפותחה גם היא פה בארץ, ושאמורה לשפר עוד יותר את האבטחה במעבדים, במיוחד בעידן בו הכל רץ בענן.
יותר ליבות משודרגות ומאיצים חדשים במעבד עצמו
"הדור החדש של מעבדי ה-Xeon Scalable מביא עימו שיפור ביצועים של 1.5X, וזה עוד לפני שמדברים על מאיצים מסוימים, ויש שיפור של מחשוב רגיל ברמה של 3.5X. חלק מזה מגיע בזכות השילוב של יותר ליבות, 60 לכל היותר מול לכל היותר 40 במוצרי הדור הקודם, אבל מעבר לכך, הליבה עצמה מציע שיפור ביצועים של 19% באמצעות שיפורים מיקרו-ארכיטקטוניים, שפירושם שניתן לבצע יותר פעולות במקביל, עם יכולת לבצע פקודות שלא לפי סדר לעומק רב יותר, ועוד טכנולוגיות נוספות שמאיצות את הביצועים – וכל זה מגיע מישראל, מקבוצת הארכיטקטורה והתכנון של IDC בחיפה", סיפר לאנשים ומחשבים אריק נרקיס, מוביל קבוצת תוכנה המתמחה בשיפור הביצועים של תוכנה ברמת המיקרו-ארכיטקטורה של המעבד, שעוסקת כרגע בעיקר בהאצת לימוד מעמיק ובבינה מלאכותית.
אחד השיפורים הבולטים האחרים הוא השילוב של מאיצים חדשים בתוך המעבד עצמו, כדי לעזור לו לעשות את הכל יותר מהר.
"עוד לפני תחילת הפיתוח של הדור הנוכחי, לפי יותר מחמש שנים, הבנו שצריך להוסיף האצה, שבנויה על רשתות עצביות בעלות יכולת מאוד יעילה להכפיל מטריצות, ובעצם זה אומר שאפשר לבצע המון פעולות חישובים במקביל, כשאף מכפלה לא תלויה אחת בשנייה. היכולת החדשה, שנקראת AMX, מאפשרת למעשה לבצע בשיא בכל מחזור בכל ליבה עד פי שמונה פקודות, לעומת הדור הקודם בשיא, ויש תרחישים שאפילו מגיעים עד פי 10, עם שיפור במיוחד בחישובי נקודה צפה", הוסיף נרקיס.
הדור הרביעי של מעבדי ה-Xeon Scalable של אינטל.
היבטי האבטחה המובנים בתוך המעבד
תחום אחר בו לאינטל ישראל הייתה השפעה רבה מאוד על מעבדי ה-Sapphire Rapids הוא היבטי האבטחה המובנים בתוך המעבד. בועז תמיר היה זה שהוביל קבוצת פיתוח בנושאי המחשוב המאובטח, שאחראית לרכיב מרכזי בטכנולוגיה החדשה שמכונה TDX – או Trusted Domain Execution. טכנולוגיה זו מספקת הרחבה ל-SGX (או Software Guard Extensions), שהוצגה בדור הקודם במטרה לאפשר עבודה בטוחה יותר בסביבות ענן.
"כשאתה רץ בשרת של המארחת, אתה רוצה לוודא שהתוכנה שלך והסודות שאתה רוצה להסתיר אכן מוגנים. מפעילת הענן מריצה במקביל ליישום שלך עוד הרבה יישומים של אחרים, שבאופן פיזי יכולים לרוץ למעשה באותה מכונה, כך שיש צורך בהגנה, שתדע שתוכנה אחרת לא יכולה להגיע לסודות שלך או להשפיע על החישובים שלך", סיפר תמיר.
מעבר ליישומים של חברות אחרות, התכונה החדשה מספקת הגנה גם מפני ה-VMM של מפעילת הענן, שהיא הבסיס של ההרצה בענן – התוכנה שמנהל את המכונות הווירטואליות שמוקצות ללקוחות לצורך ההרצות שלהם.
"אפילו אם האקרים יצליחו לפרוץ ל-VMM, אנחנו מבטיחים הגנה משופרת וחזקה יותר שתקשה עליהם מאוד באמצעות ה-TDX החדשה להגיע לסודות ולתפעול של הלקוח. אנחנו עושים זאת באמצעות זיכרון מוצפן, כשההצפנה יכולה להתבצע באמצעות מפתחות שונים עבור כל עומס עבודה. כעת גם ה-TDX, ולא רק התוכנה של מפעילת הענן, אחראי להקצאת המפתחות הללו, וזה מגביל עוד יותר את הגישה מבחוץ, וזה עם עוד כמה שכבות אלמנטים, שמספקים סביבת עבודה יותר נוחה ויותר בטוחה", הוא הוסיף.
לדעתו של תמיר החידוש יאפשר להרבה יותר חברות, שעד עתה היו מנועות מסיבות שונות כולל רגולציות לעשות זאת, להביא את היישומים שלהן אל הענן, וזה גם יאפשר שיתופי פעולה שלא ניתן היה לעשות עד היום.
"למשל, בעולמות הבינה המלאכותית. בסביבה כזו מה יכול להיות הסוד? המודל של כל חברה, מה שהיא פיתחה, שזהו הסוד העסקי שלה. סוד אחר יכול להיות הדטה שבאמצעותו מבצעים אימונים למודלים. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לשתי חברות כאלה לשתף פעולה מבלי לחשוף אחת בפני השנייה את הסודות שלה", סיכם תמיר.
17/01/23 16:21
8.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיקרוסופט הודיעה על זמינות כללית של שירותי Azure OpenAI, במטרה להנגיש ליותר עסקים ומפתחים את מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר בעולם. הגישה תהיה מוגבלת רק לאלו שעומדים בסטנדרטים האתיים והאחראיים שמיקרוסופט הגדירה, ושאותם החברה פרסמה. ארגונים המעוניינים לקבל גישה, יתבקשו להירשם ולציין את מטרות השימוש שלהם בו.
שירות Azure OpenAI. צילום: לכידת מסך מאתר מיקרוסופט
בהודעה אותה פרסם אריק בויד, ה-CVP של פלטפורמות הבינה המלאכותית בחברה, בבלוג של Azure, צוין כי השירות כולל את GPT-3.5, Codex ו-DALL•E 2, כולם מגובים על-ידי היכולות המאובטחות ברמה הארגונית ועל בסיס תשתית הבינה המלאכותית של Azure.
כמו כן, בקרוב לקוחות יוכלו לגשת ל-ChatGPT – הצ'טבוט המגה-חדשני של Open AI, שנדמה כי כל העולם עוסק רק בו בימים אלו – בגרסה מותאמת של GPT-3.5, אשר אומנה ורצה על תשתית הבינה המלאכותית של Azure.
מיקרוסופט Azure OpenAI הגיעה לראשונה בנובמבר 2021 למשתמשים, באמצעות הזמנות אישיות. סטארטאפים, תאגידים בינלאומיים, וארגונים קטנים יוכלו ליישם את יכולות Azure OpenAI לטובת שירות לקוחות, פרסונליזציה, חיפוש, חילוץ מידע וסיווגו.
ממנפת את יכולות ה-AI החדשות
כזכור, לפני שבוע דיווחנו כי מיקרוסופט מנהלת מגעים להשקיע 10 מיליארד דולר נוספים ב-OpenAI – החברה שפיתחה את ChatGPT ואת DALL·E – כלי ה-AI החדשניים שמטריפים את העולם, כך על פי דיווח של Semafor. החברה שמאחורי השירותים, OpenAI, כבר מוערכת ביותר מ-29 מיליארד דולר, בהתבסס על הצעת רכש שקיבלה באחרונה בסכום הנקוב. ואולם הענקית מרדמונד – שכבר השקיע ב-OpenAI מיליארד דולר בעבר – לא מציעה בינתיים לרכוש אותה, אלא להשקיע בה לצורך שילוב מוצריה בשירותים שהיא עצמה מציעה לעולם.
מנכ"ל מיקרוסופט, אלון חיימוביץ. צילום: פלי הנמר
אלון חיימוביץ', מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "אחרי שנים של מחקר, פיתוח והשקעות אסטרטגיות בתחום הבינה המלאכותית, מיקרוסופט מכריזה היום ששירותי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר בעולם יהיו זמינים מעכשיו על גבי הענן שלה Azure. זהו Game changer משמעותי וזו הכרזה שמרגשת ומסקרנת אותי באופן אישי כחובב טכנולוגיה וכמי שמאמין ביכולות הבינה המלאכותית להשפיע על חיינו, ולספק לעסקים את הערך המוסף לו הם זקוקים על מנת להמשיך לצמוח ולגדול".
חיימוביץ הוסיף והבהיר כי "במקביל, מיקרוסופט מחויבת להפוך את ההבטחה של עולם הבינה המלאכותית למציאות בצורה אחראית, אתית ונכונה עבור כולם. הטכנולוגיות העוצמתיות יהיו זמינות עבור סטארט-אפים, מפתחים וארגונים בישראל ויאיצו את הכלכלה הדיגיטלית".
17/01/23 12:26
7.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשויות אכיפת החוק בישראל עושות שימוש נרחב מאוד בכלי סייבר, בהם רוגלות, ופוגעות בזכויות האזרח – כך קובע דו"ח של איגוד האינטרנט הישראלי, שפורסם היום (ג'). בין אותם גופים נמנים המשטרה, מצ"ח, רשות ניירות ערך, רשות המיסים והרשות להגנת הפרטיות.
הדו"ח אמנם לא קובע במפורש שהשימוש שהמשטרה עושה בתוכנת סייפן, שהיא גרסה משונמכת של פגסוס מבית NSO, לא חוקי, אולם הוא מציין את השימוש הזה ובהמשך קובע כי "חשוב להבין כי ביצוע של 'האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים' באמצעות רוגלות דוגמת פגסוס לרוב כרוך בביצוע העבירות הפליליות שקובע חוק המחשבים: שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב; חדירה לחומר מחשב; כתיבה או העברה של תוכנה שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב; או פעולות אסורות בתוכנה".
על פי הדו"ח, בישראל הוצאו בשנים האחרונות עשרות אלפי צווי חיפוש בטלפונים חכמים ובוצעו חיפושים רבים נוספים בהסכמת הנחקר. מחברי הדו"ח מסייגים את ה-"הסכמה" בהקשר זה ומציינים שלא אחת, היא ניתנת בסיטואציה של פערי יחסי כוחות בין החוקר לנחקר. הדו"ח קובע כי מדי שנה ניתנים מעל 20 אלף צווים המתירים חיפוש במחשבים, ובכלל זה בסמארטפונים, של נחקרים. ב-2019 לבדה הנתון עמד על 24 אלף. בנוסף, רק 0.7% מהבקשות שהגישה המשטרה ב-2020 לצווים שיפוטיים לפי חוק האזנות סתר – נדחו. מדובר ב-26 מ-3,692 בקשות. ב-2021 נרשם נתון מדאיג אף יותר, כאשר 3,350 מ-3,359 הבקשות שהוגשו – התקבלו.
באיגוד האינטרנט אמרו ש-"נתונים אלה מציגים על קצה המזלג את היקף התופעה וממחישים את היקף ופוטנציאל הפגיעה בזכויות ובחירויות אזרח של עשרות אלפי אנשים בשנה. מעגל הפגיעה של טכנולוגיות מתקדמות לחדירה וחיפוש בטלפונים ניידים לא מוגבל לאדם הנחקר, נוכח העובדה שמכשירים אלה מאחסנים לרוב מידע ונתונים רגישים של צדדיים שלישיים, כגון תמונות או סרטונים המתעדים גורמים תמימים ובלתי מעורבים, כגון בני/בנות זוג וילדים, או התכתבויות ומידע פנימי של ארגונים וחברות. מדובר במספר עצום של אזרחים שמושפעים מהשימוש המשטרתי בטכנולוגיות אלה".
הפגיעה העיקרית – באוכלוסיות שגם כך סובלות משיטור יתר
בדו"ח צוין כי השימוש הנרחב של רשויות החקירה בטכנולוגיות שחודרות לטלפונים החכמים פוגע בעיקר באוכלוסיות מוחלשות, שגם כך סובלות משיטור יתר, כגון יוצאי אתיופיה ולא יהודים. באיגוד האינטרנט קוראים לאסדרה חוקית של הנושא. כמו כן, הם קוראים להשית רגולציה על חיפוש מידע בענן שמאוחסן מחוץ לגבולות ישראל, ולהטיל חובת תיעוד מוגברת של פעילות הכלים הפורנזיים לפריצה ולחיפוש במכשירים חכמים.
מחברי הדו"ח אף ממליצים לחייב את רשויות האכיפה בשקיפות, במקרים של חקירות לא ביטחוניות, ובאופן כללי, למחוק מהמאגרים שלהן בתוך חודשים ספורים כל נתון שהן דלו מהמכשיר ושלא קשור למטרה שלשמה הוצא צו החיפוש, ולהתיר להן להכניס למאגרים רק מידע שרלוונטי לחקירה. עוד הם קוראים להגביל את ה-"הסכמה" של הנחקרים לחיפוש במכשירים שלהם, לאור העובדה שנחקרים חשים לעיתים מאוימים ולא תמיד מודעים להיקף החיפוש שרשויות החקירה עשויות לבצע במכשיריהם.
במקרים של מעצר או שהחקירה מניבה כתב אישום, קוראים באיגוד האינטרנט "לעדכן את מסגרת הדין והנוהל לחדירה וחיפוש במכשירים חכמים, כדי להבטיח את זכות האזרח להליך הוגן, ולשמור על האינטרס הציבורי להבטחת אמינות ומהימנות הראיות המובאות בפני בית המשפט – הן ביחס לאמינות הכלים הטכנולוגיים, והן ביחס לשרשרת הראייתית והגנה מפני זיהום החקירה".
מה אנחנו לא יודעים?
הדו"ח כולל שורה של שאלות שאנחנו עדיין לא יודעים את התשובות אליהן, כמו: מה ההיקף ההפעלה של כלים פורנזיים לחדירה ולחיפוש בסמארטפונים, דוגמת כלי סלברייט, בידי רשויות החקירה והאכיפה? האם יש לגופים האלה מדיניות ברורה לשימוש במידע? מה היקף השימוש של רשויות האכיפה בתוכנות באמצעות הדבקה מרחוק, דוגמת סייפן? האם גופי האכיפה מיישמים טכנולוגיות נוספות מסוג זה? מה פוטנציאל זיהום החקירה של המערכות האלה, הכרוכות בשיבוש פעילותו התקינה של המכשיר, ובמיוחד של מערכות אבטחת המידע שלו? וכמה מהחיפושים במכשירים כללו חיפושים גם בחשבונות הענן הקשורים אליו?
מחברי הדו"ח ציינו כי "המסגרת החקיקיתית של דיני החיפוש בישראל מיושנת ולא מאפשרת מנגנוני פיקוח וביקורת מספקים נגד שימוש חורג או לא הכרחי של רשויות האכיפה השונות בכלים טכנולוגיים רבי עוצמה לחילוץ נתונים אישיים ממכשירים חכמים ומחשבונות הענן המקושרים אליהם. הצורך בעדכון בוער במיוחד כיום, בעידן מחשוב הענן, שכן יכולתם של גופי האכיפה לחדור ולחפש בחשבונות ענן הנגישים מהמכשיר היא הרחבה עצומה של סמכויות החקירה וחודרנותה".
מערכת אנשים ומחשבים פנתה למשטרה בבקשת תגובה. אם וכאשר תגיע תגובה – היא תפורסם.
17/01/23 19:13
7.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הישיבה הראשונה של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה אתמול (ב'), עסקה בדו"ח השנתי של האקדמיה הלאומית למדעים. מוסד זה מאגד מדענים, חוקרים ואנשי אקדמיה מתחומי מדעי הטבע, החברה והרוח. הוא פועל על פי חוק שנחקק בראשית שנות ה-60', לא מעט בזכות יוזמה של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון. והרי לכם אנקדוטה: אחד השמות הראשונים שהוצעו למוסד הזה היה בית ועד לחכמים.
האקדמיה, שבראשה עומד פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן, היא גוף עצמאי, שלא כפוף למשרד ממשלתי או לשר כלשהו, ותפקידו העיקרי הוא לייעץ לממשלה בכל מה שקשור למחקרים לקידום המדע בישראל. פרופ' הראל סקר בישיבה בהרחבה את הפעילות של הגוף הזה, שבדרך כלל נהנה מקונצנזוס בקהילה המדעית ובכלל, מאחר שכיהנו ומכהנים בו בכירי המדענים והחוקרים בישראל, חלקם בעלי שם עולמי. והרי לכם עוד אנקדוטה: הנשיא הראשון של האקדמיה היה החוקר והפילוסוף הנודע מרטין בובר.
חשוב לשמור על עצמאות האקדמיה הלאומית למדעים
אחד הנושאים שפרופ' הראל התעכב עליהם בדיון אתמול היה שמירה על עצמאות האקדמיה הלאומית למדעים, כמו גם על חופש המחקר, המדע והטכנולוגיה במדינה. הוא ציין שהאקדמיה עובדת באופן ניטרלי ובמנותק מהפוליטיקה, אבל הוא ער לעובדה שיש לעמוד על המשמר, לעקוב אחרי ההצהרות של חלק מראשי הקואליציה ולהיות שומרי הסף של המדע – כי יש סיבה לדאגה.
אחת הדאגות המרכזיות היא זו התקציבית. אמנם וכאמור, האקדמיה הלאומית למדעים היא עצמאית, על פי חוק, אבל חלק מתקציביה מגיעים מה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), שנתונה למרותו של שר החינוך החדש, יואב קיש.
שמירה על עצמאות הגוף הזה ועל התקציב שלו, שלא לומר הגדלת התקציב, חשובים מאוד, מפני שלא מדובר רק על הגוף שמאחד את כל האקדמיות בישראל בתחום המדעי, אלא גם, ובעיקר, במעמדה המדעי של מדינת ישראל בעיני העולם. פרופ' הראל סיפר בגאווה על הישגים מדעיים בינלאומיים של חוקרים ישראליים ועל המעמד היוקרתי שהמדינה זוכה לו בפורומים בינלאומיים. כל ניסיון להתערבות בנושאי המחקר, בשאלות המחקר ובדיונים שקשורים לתפיסות עולם בתחומי המדעים עלולה לפגוע ביכולת של מדענים, חוקרים והתעשייה עתירת המדע והידע בארץ לגייס כספים ולשתף מידע.
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים. צילום: מיכל פתאל
ממשלה היא גוף שלעיתים אוהב להתערב בגופים מעין זה. וכשזה קורה, ובמיוחד אם יהיה רצף של החלטות בעייתיות, היא תתרום לקעקוע המעמד המיוחד של המדע וההיי-טק בישראל. פרופ' הראל רמז לסכנה האפשרית כשדיבר על תורת האבולוציה והנכונות שלה – דבר שהמפלגות הדתיות מתנגדות לו מכל וכל. ש"ס גרמה בממשלתו השנייה של יצחק רבין ל-"התפטרותה" של שולמית אלוני מתפקיד שרת החינוך כי רצתה להכניס את האבולוציה לתוכנית הלימודים.
המדע והטכנולוגיה הם חלק מה-DNA של מדינת ישראל, והשם המוביל שלנו בתחום מבוסס על כך שלכל חוקר וסטודנט תהיה אפשרות לחקור, לבדוק ולהביע עמדות בכל נושא מדעי שהוא, בחופשיות. כל ניסיון, בדרכים ישירות או עקיפות, למנוע או לשבש זאת יוביל לתוצאות שאיש לא רוצה בהן ושלא תהיה לנו שליטה עליהן
יש כאן עוד נקודה: מדינת ישראל סובלת כבר שנים מתופעה של זליגת מדענים ואנשי היי-טק לחו"ל, בין אם הם עוברים לצמיתות או עושים רילוקיישן זמני. חלקם יוצאים לבצע מחקרים כמדענים אורחים במכוני מחקר ונשארים שם, כי בארץ אין מספיק תקציבים ואין מספיק תנאים כדי לאפשר להם לחקור. שינוי בתדמית של ישראל בחו"ל והקטנת החופש המדעי יקטינו עוד יותר את הסיכוי שהם מתישהו יחזרו לארץ.
פחות מדי גיוון והכלה
נושא אחר שעלה בדיון בוועדה, ושניים מהמשתתפים – היו"ר, ח"כ איימן עודה, וח"כ עאידה תומא סלימאן – שמו עליו דגש, הוא העדר הגיוון של חברי האקדמיה הלאומית למדעים. אי אפשר היה לא לשים לב שברשימה המכובדת של חברי האקדמיה אין אף שם ערבי, וגם הייצוג הנשי לא עומד ביחס לחלקן בתעשייה, ו-ודאי שלא באוכלוסייה. הסברו של פרופ' הראל, שלפיו הקריטריונים הם רמת ההתאמה והכישורים של המועמדים, נשמע תמוה במידת מה. האם המסקנה היא שאין בחברה הערבית או בקרב הנשים אנשי.נשות אקדמיה שמתאימים.ות להיות חברים בה? ההסכמה הגורפת בדיון הייתה שיש פוטנציאל במגזרים אלה ושצריך לעבור לפעולה אקטיבית כדי לאתר את המדענים הללו. זה צריך להתחיל במערכת החינוך ולעבור גם בפריפריה, שם הנגישות ללימודי המדעים ולאקדמיה למדעים מוגבלת יותר. נשאלת השאלה: למה לא עשו את זה עד עכשיו?
השורה התחתונה: המדע והטכנולוגיה הם חלק מה-DNA של מדינת ישראל, והשם המוביל שלנו בתחום מבוסס על כך שלכל חוקר וסטודנט תהיה אפשרות לחקור, לבדוק ולהביע עמדות בכל נושא מדעי שהוא, בחופשיות. כל ניסיון, בדרכים ישירות או עקיפות, למנוע או לשבש זאת יוביל לתוצאות שאיש לא רוצה בהן ושלא תהיה לנו שליטה עליהן. לכן, גופים כמו האקדמיה הלאומית למדעים, ועדת המדע והטכנולוגיה ו-ועדות אחרות בכנסת צריכים להיות שומרי הסף של המדע וההיי-טק, להיות ערניים ולא להירדם בשמירה.
17/01/23 12:51
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תוכנת ה-AI הפופולרית ChatGPT "כתבה" שיר "בסגנון של ניק קייב" – אבל הזמר ממש לא אהב אותו. יותר מכך, הוא קרא לשיר "בולשיט", "חיקוי גרוע" ו-"גרוטסקה שלועגת לכל מה שאנושי". עד כדי כך.
קייב, אחד הזמרים הבולטים בעשורים האחרונים, התייחס לשיר אתמול (ב') בניוזלטר שלו. הוא פרסם תגובה שלו לאחד מ-"עשרות" המעריצים ששלחו לו אותו – מארק מניו זילנד. אבל עוד לפני התגובה של קייב – מה בדיוק נכתב בשיר? הנה הפזמון שלו: "אני החוטא, אני הקדוש / אני החושך, אני האור / אני הצייד, אני הטרף / אני השטן, אני המושיע".
"אנחנו בדרך למצב אוטופי או להרס טוטאלי"
"אני לא מרגיש את אותה התשוקה (שמרגישים אחרים – י"ה) לטכנולוגיה הזאת", התחיל קייב, די בעדינות. "אני מבין שה-ChatGPT נמצא עכשיו בתקופת הינקות שלו, אבל ייתכן שזאת העלייה של אימת ה-AI", העלה הזמר את הטון. "יכול להיות שהוא תמיד יהיה בתקופת הינקות שלו, כי תמיד יש לו לאן להתפתח, והכיוון הוא תמיד קדימה, ותמיד מהר יותר. אף פעם לא ניתן יהיה להשיב את המצב לאחור או להאט את ההתקדמות, וזה מוביל אותנו למצב אוטופי או להרס הטוטאלי שלנו. מי יכול לומר לאן? אולם, אם לשפוט על פי השיר הזה, 'בסגנון של ניק קייב', זה לא נראה טוב. נראה בבירור שהאפוקליפסה בדרך. השיר הזה מגעיל".
בהמשך דבריו כתב קייב כי "נראה שאני לוקח את זה יותר מדי באופן אישי, אבל אני כותב שירים שכותב עכשיו שירים. זה עסק שנמצא בדמי והשירים נמצאים עכשיו על שולחני. הם דורשים ממני אנושיות". על אף שהוא לא אהב את השיר, קייב בחר לציין שורה ממנו: "יש את אש הגהינום בעיניי".
17/01/23 14:12
5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל, לפי דיווחים והערכות, עבודת על גרסה משלה ל-AirTag של אפל. כזכור, מדובר בתגיות שניתן להצמיד לחפצים שונים, לדוגמה לחבר לצרור מפתחות, כדי לאתר אותם בקלות בעזרת אפליקציה ייעודית בטלפון.
אחת ההוכחות שהועלו לכך שגוגל עבודת על המוצר החדש הזה, מבחינתה, הוא הופעת האפשרות לבצע צימוד מהיר עם תג איתור ברשימת ההתקנים של טכנולוגיית ה-Fast Pair של גוגל עצמה. האפשרות הזו הופיעה בקונסולת הפקודות שמספקת החברה למפתחי אנדרואיד, עבור זיהוי מוצרים שנמצאים בקרבת המשתמש.
לפי דיווח אחר, שמשלים את התמונה, חברת הבת נסט, שאחראית לפיתוח מוצרי בית חכם עבור גוגל וחברת האם שלה אלפבית, עבודת על קו מוצרים חדש בשם Grogu, או לחלופין Groguaudio או GR10. מדובר ברכיב בעל רמקול קטן, שמיועד כנראה להשמעת התרעות ולא מעבר לכך, עם תמיכה בתקן BLE (בלוטות' בצריכת אנרגיה נמוכה) וכן ב-UWB, טכנולוגיה המיועדת לאפשר העברת קבצים ברוחב פס גדול, גם בטווחים הקצרים של טכנולוגיית הבלוטות'.
מעבר לכך, ומעבר לזה שהחברה עובדת על מספר גוונים עבור המוצר המסוים זה, לא ברור מתי, אם בכלל, גוגל מתכוונת להציג את התגיות החכמות מתוצרתה. כנראה לא לפני כנס I/O השנתי הקרוב שלה.