"עונש" לארה"ב או חששות בנושאי אבטחה? הקרמלין הורה לפקידי ממשל פוטין להפסיק להשתמש ב-iPhone של אפל בגלל חששות בנושאי אבטחה – כך דווח אתמול (ב') בעיתון הרוסי קומרסנט, שהוא אחד מכלי התקשורת הקשורים לממשל, כמו ה-RT וה-Tass. לפי הדיווח, פקידי הממשל הנשיאותי קיבלו הוראה להפסיק להשתמש ב-iPhone ולעבור לטלפונים הפועלים על מערכת ההפעלה אנדרואיד, מערכת Aurora הרוסית או תוכנה סינית. ההוראה חלה גם על פקידים שעובדים עבור ממשלות אזוריות רוסיות. לפני שנה, זמן קצר לאחר שפוטין הורה על הפלישה לאוקראינה, הזהיר הבית הלבן, כי רוסיה עלולה לתקוף את ארצות הברית בסייבר. משרד החוץ של רוסיה הגיב שבוע לאחר מכן באומרו, שארה"ב כבר הייתה מעורבת בלוחמת סייבר ברשתות הרוסיות, אבל הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) הכחישה ואמרה שזה חלק ממאמצי הדיווחים השקריים של הקרמלין. לפי הדיווח, את ההוראה יזם סרגיי קיריינקו, סגן ראשון של ראש הסגל במשרד המינהל הנשיאותי, והודיע עליה במהלך סמינר בקרמלין לפקידי מדיניות פנים, עם תאריך יעד: הפקידים המשתמשים ב-iPhone יצטרכו לעבור לטלפונים חדשים עד ה-1 באפריל. בידיעה צוטטו משתתפים בסמינר, שציטטו את קיריינקו כאומר: "הכל נגמר עבור ה-iPhone: או לזרוק אותו או לתת אותו לילדים. כולם יצטרכו לעשות את זה במרץ". עוד צוין בידיעה, כי "ייתכן שהממשל הנשיאותי אפילו ירכוש לעובדיו טלפונים מאובטחים חדשים כדי להקל עליהם לנטוש את הטכנולוגיה האמריקנית". העיתון גם ציטט את מדען המדינה, ניקולאי מירונוב, שאמר כי הוא מאמין שהקרמלין חוקק את איסור ה-iPhone "מסיבות ביטחוניות בלבד", וסיפק הסבר: "הרי אין דחייה המונית של מותגים 'לא ידידותיים', ממשיכים להשתמש בהם היכן שהם לא מהווים איום של דליפת נתונים. אז אני לא רואה פה פוליטיקה, פתרון פרגמטי בלבד"… בעיתון RT דווח, כי דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, לא מאשר ולא מכחיש את הפרסום בקומרסנט, וציין גם כי פסקוב הוסיף בהערותיו לכתבים, שגורמים רשמיים ברוסיה אינם רשאים להשתמש בסמארטפונים לצורכי עבודה בגלל שמכשירים כאלה פגיעים מכדי לטפל במידע מסווג.

אייסר, יצרנית המחשוב הטייוואנית, מחפשת כך נדמה דרכים חדשות להגדיל הכנסות. החברה ששמה נקשר למחשבים ניידים בעיקר, עם הרבה התנסויות בחומרים ובמערכות הפעלה, הכריזה על משהו חדש לחלוטין וגם מפתיע בהיבט שלה – אופניים חשמליים, וחכמים כמובן. האופניים, שמכונים ebii, אמורים להיות קלי משקל והם מציעים מראה די ייחודי: הסוללה, מערכת הבקרה והשליטה והפנס הקדמי ממוקמים כולם במעין תיבה גדולה שבין הכידון של האופניים למוט הכיסא של הרוכב. באופן לא מפתיע, כפי שזה נהוג בהרבה מאוד אופניים חשמליים, ניתן להסיר את התיבה הזו ממקומה כדי להבטיח שלא תישדד יחד עם האופניים. מה שכן מפתיע הוא, שיש חיבורי USB-C שניתן להשתמש בהם גם כדי להטעין אביזרים אחרים. עוד משהו מיוחד באופניים הללו הוא, שמלפנים אין מזלג שלם. הגלגל הקדמי מתחבר לשלדה רק בצד אחד. זה כנראה עוזר להקל על המשקל הכללי של האופניים, שעומד לפי החברה על 16 ק"ג. המהירות המרבית מגרדת את ה-25 קמ"ש אבל ממש למטה, והטווח המרבי לנסיעה עם סוללה מלאה מגיע לכ-110 ק"מ. זה אמור להספיק ליום סיבוב לא עמוס מדי במדינת גוש דן. האפליקציה המלווה את האופניים יכולה לשמש לצורך פתיחה/נעילה שלהם, כשמתקרבים/מתרחקים עם הטלפון, והיא יכולה גם, הודות לבינה מלאכותית, ללמוד את הרגלי הנסיעה של המשתמש ולהתאים חלק מהתנאים, כולל מהירות הדיווש, כדי לספק חוויה אישית יותר. מחיר ומתי עדיין לא פורסמו.

ChatGPT והמעבדות של חברת OpenAI חוו אתמול את התקלה המשמעותית הראשונה שלהם, ולמעשה חדלו מלפעול במשך זמן ממושך למדי. משתמשים רבים שניסו לגשת את הצ'אטבוט המפורסם ממכשיריהם הסלולריים דיווחו כי קיבלו הודעה שבה נאמר להם כי "ChatGPT עמוס מדי כרגע". גם משתמשים בגרסת שולחן העבודה של השירות התלוננו על בעיות, אבל מדובר רק ב-6% מכלל המדווחים. מאידך, כפי שכבר ציינו בעבר, משתמשים רבים בגרסה החינמתי של השירות המאוד מצליח כבר מכירים היטב הודעות דומות, שנדמה היה כי מרבות לצוץ בכל הנוגע בצ'אטבוט, בעיקר בשל הביקוש הרב לשירותיו המתקדמים. בעקרון מציעה החברה מנוי ששמו ChatGPT Plus, המאפשר למי שרוכש אותו לקבל קישור כניסה למנויים בלבד, ושבדרך כלל אמור לעקוף כל בעיה בקיבולת הפעילות של הפלטפורמה, אבל הפעם נראה היה, על פי הדיווחים השונים שהגיעו גם ממנויים, כי גם האפשרות הזו חדלה מלפעול. משתמשי ChatGPT Plus הגיבו ברשתות החברתיות על המצב ונשמעו מתוסכלים במיוחד, מכיוון שתוכנית הפרימיום עליה הם נמנים ומשלמים כוללת, כאמור, לפי הבטחת החברה "גישה כללית ל-ChatGPT, אפילו בזמני שיא", וזו לא ניתנה להם. הדיווחים על התקלה ב-ChatGPT, לפי DownDetector. צילום: לכידת מסך מ-DownDetector בכל העולם וגם בישראל – שעות בלי הצ'אטבוט המצליח מדובר על בעיות שהחלו, על פי הגרף של אתר DownDetector – שאליו פנו אלפי גולשים כדי לדווח על הכשל הטכני –  בסביבות השעה 16:00 אתמול, החמירו בין השעות 19:00 ל-23:00 והלכו ודעכו עד שהפסיקו כליל ב-07:00 הבוקר. משמעות הדבר היא שבישראל, למשל, הפסיק השירות לפעול לאורך מרבית שעות הלילה. על פי הדיווח במדיה העולמית, עמוד OpenAI Status הראה כי בנוסף ל-ChatGPT, גם בשירותי Labs של OpenAI התרחשה הפסקה, הקשורה לכאורה לכשל בקיבולת הבסיסית של פעילות השירותים. OpenAI מסרה כי היא הוסיפה קיבולת כדי לפתור את הבעיה.  ChatGPT, ששוחרר לשימוש רחב רק בנובמבר האחרון, הפך לכלי רב עוצמה ומאוד מבוקש בקרב מיליונים רבים של משתמשים ונחשב כשירות משבש שמשפיע וישפיע על תחומים רבים בחיינו. כרגע הצ'אטבוט מסייע למשתמשיו לכתוב מסמכים, לנסח פוסטים ומכתבים, להמציא סלוגנים ואפילו לקודד. לפני זמן מה השירות שודרג להתבסס על GPT-4, ומאז אף השתכלל יותר, אפילו עם אפשרות ליצור סרטוני וידיאו באמצעות תיאור מילולי פשוט. בנוסף הכלי החל להפגין יכולות התנסחות מרשימים במגוון שפות נוספות, ביניהם עברית. חסרונו של הצ'אטבוט כנראה הפריע לרבים שהורגלו בשימוש בו, ומסתמן כי חלק מהמשתמשים המשלמים פנו אל OpenAI Playground – שירות אחר של החברה המוענק בתשלום – בזמן ש-OpenAI שקדה על תיקון התקלה ב-ChatGPT. שירות זה מציע מצב צ'אט (כרגע בגרסת הבטא שלו) שיכול להשתמש בדגמי GPT-3 או CODEX לבחירת המשתמשים.

התקלה שאירעה בשירות המגה פופולרי ChatGPT החל מאתמול (ב') אחר הצהרים ועד להיום בבוקר (שעון ישראל) נגרמה מהורדה יזומה של השירות על ידי OpenAI, מאחר שהיסטוריית השיחות של המשתמשים נחשפה. ChatGPT חזר לפעול הבוקר, אך עדיין לא ניתן לראות את היסטוריית השיחות. בבלומברג צוין שהסיבה לכך שהשירותים לא היו באוויר למשך שעות הייתה בעייתית הרבה יותר מעוד תקלה: באג שאפשר למשתמשים לראות, בסרגל הכלים הצידי שלהם, את היסטוריית השיחות של משתמשים אחרים. בצילום מסך שפרסמו משתמשים ברדיט ובטוויטר נראה כי הוצגה לכל אחד מהם היסטוריית השיחות של משתמש אחר, במקום זו שלו. הסיבה לתקלה הייתה באג בתוכנת הקוד הפתוח ש-OpenAI משתמשת בה. עם זאת, עדיין לא ברור, נכון לכתיבת שורות אלה, באיזה באג מדובר בדיוק. שיא התקלה בשירות בן 100 מיליון המשתמשים נמשך ארבע שעות – אתמול בין 19:00 ל-23:00 (כאמור, שעון ישראל). עם זאת, ה-"ניצנים" שלה נראו כבר ב-16:00 והשירות חזר לפעול הבוקר ב-07:00. אחרי שהשירות חזר, במקום היסטוריית השיחות של המשתמשים הוצגה להם הודעה שלפיה "ההיסטוריה לא זמינה באופן זמני. אנחנו פועלים על מנת לשחזר את הפיצ'ר מוקדם ככל האפשר". כלי רב עוצמה ומאוד מבוקש ChatGPT, ששוחרר לשימוש רחב רק בנובמבר האחרון, הפך לכלי רב עוצמה ומאוד מבוקש בקרב מיליונים רבים של משתמשים ונחשב כשירות משבש שמשפיע וישפיע על תחומים רבים בחיינו. כרגע הצ'אטבוט מסייע למשתמשיו לכתוב מסמכים, לנסח פוסטים ומכתבים, להמציא סלוגנים ואפילו לקודד. לפני זמן מה השירות שודרג להתבסס על GPT-4, ומאז אף השתכלל יותר, אפילו עם אפשרות ליצור סרטוני וידיאו באמצעות תיאור מילולי פשוט. בנוסף הכלי החל להפגין יכולות התנסחות מרשימים במגוון שפות נוספות, ביניהם עברית. חסרונו של הצ'אטבוט כנראה הפריע לרבים שהורגלו בשימוש בו, ומסתמן כי חלק מהמשתמשים המשלמים פנו אל OpenAI Playground – שירות אחר של החברה, שמוענק בתשלום – בזמן ש-OpenAI שקדה על תיקון התקלה ב-ChatGPT. שירות זה מציע מצב צ'אט (כרגע בגרסת הבטא שלו) שיכול להשתמש בדגמי GPT-3 או CODEX לבחירת המשתמשים.

כנס GTC 2023, כנס מחשוב-העל והבינה מלאכותית השנתי של אנבידיה, יצא אתמול דרך. כמו בכל שנה, הנאום המרכזי הראשון היה של מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג, שהציג שורה של חידושים. כזכור, לאנבידיה מרכז פיתוח משמעותי מאוד בישראל, עם למעלה מ-3,000 עובדים, שאחראי גם השנה באופן ישיר לחלק מהחידושים שמציגה החברה. אחד מאותם חידושים הוא מעבד גרפי חדש בשם NVIDIA H100, שהוא דור ההמשך ל-A100, שלפי החברה נחשב לפופולרי במיוחד בסביבות של מחשוב על עתיר ביצועים. הכרטיס החדש, כך סיפרה יעל אסף שנהב, סמנכ"לית תחום BlueField DPU & NIC, מציע את האפשרות לתשתיות בינה מלאכותית להתמודד עם הדרישות ההולכות וגדלות לעוצמה ומהירות בחישובים, ואחרי שכבר הוצג לאחרונה הוא כבר נכנס לייצור סדרתי. אחד הדברים החדשים שיסתמכו על היכולות של ה-H100, בשילוב עם מעבדי ה-A100 הקודמים לו, הוא DGX Cloud. באנבידיה לוקחים את היבט האימון של הבינה המלאכותית והופכים אותו לשירות מקוון לפי שימוש. זהו שירותי מרובה עננים, שמנוהל בידי אנבידיה, אבל בשילוב עם ספקיות ענן. הראשונה שתשלב את DGX Cloud היא אורקל, שתשתמש במה שמכונה "אשכול על" עם גישה לעד 32,000 מעבדים גרפיים בו זמנית. ובחברה יודעים לספר שגם גוגל ומיקרוסופט בדרך. "המטרה היא להביא יכולת פיתוח בינה מלאכותית לכל חברה בעולם תמורת דמי מנוי חודשיים. יש צורך ביכולות מחשוב עוצמתיות שלא כל חברה יכולה להקים ולתפעל בעצמה, והשירות יאפשר גישה לתשתית על באמצעות הענן של DGX עם גישה לאלפי GPU שעובדים ביחד כאחד, וזה כולל גישה לתוכנה של אנבידיה, הכוללת את כל מה שצריך לתרחישי אימון של בינה מלאכותית. הכל מוצע בגישה ישירה, מהירה ופשוטה ישירות מהדפדפן, עם אפשרות התאמת גודל בהתאם לדרישות המשתנות של הלקוח", סיפרה שנהב. לפי הואנג, מדובר ברגע מכונן. "זהו רגע ה-iPhone של תעשיית הבינה המלאכותית. סטארט-אפים נמצאים במרוץ לבנייה של מוצרים ומודלים עסקיים משבשי-שוק, ובוחנים כיצד לפעול ולהגיב. DGX Cloud יאפשר ללקוחות שנמצאים במרוץ בנייה של יישומי בינה מלאכותית יוצרת גישה ישירה למחשוב על דרך הענן ובקנה מידה רחב וגלובלי", הוא אמר. שיתוף פעולה עם סטארט-אפ ישראלי עוד פעילות חדשה שהוצגה היא פעילות החברה במרחב המחשוב הקוואנטי. החברה הציגה מערכת חדשה בשם DGX Quantum, שפותחה בשיתוף פעולה עם סטארט-אפ ישראלי בשם קוואנטום משינס. זו המערכת הראשונה בעולם המחשוב הקוואנטי, המציעה האצה על ידי שימוש במעבדים גרפיים. המערכת תאפשר לשלב יישומים באופן היברידי עם שילוב של מחשוב-על מסורתי לצד מחשוב קוואנטי כדי להציע את הטוב בשני העולמות. המערכת מבוססת על השבב Grace Hopper Superchip של אנבידיה ועל פלטפורמת התוכנה בקוד פתוח CUDA Quantum, בשילוב עם פלטפורמת בקרה קוונטית מתקדמת, OPX, שאותה מציעה חברת קוואנטום משינס, וכן של שפת התכנות המתקדמת QUA. "השילוב בין הפלטפורמות יאפשר לחוקרים לבנות יישומים חזקים באופן יוצא דופן, שמשלבים מחשוב קוונטי עם מחשוב מואץ קלאסי מהמתקדמים בעולם, לצד יכולת כיול, תיקון שגיאות בחישובים קוונטיים ופיתוח אלגוריתמים היברידיים", אמר איתמר סיוון, מייסד שותף ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ. הוא סיפר, כי המקום הראשון שבו תוצב המערכת היא מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי שהושק לפני מספר חודשים. "אנו מובילים אותו באמצעות רשות החדשנות. יוצבו בו חמש פלטפורמות שונות שכוללות שלושה סוגים של מחשבים קוונטיים, אשכול של מחשוב-על וגם סביבת מחקר לחברות ישראליות – הוא יהיה הראשון בעולם שמשלב את כל הפלטפורמות הללו ביחד עם קישוריות מהירה במיוחד באמצעות DGX Quantum. זה צפוי לקראת סוף 2023", הוא הוסיף. פלטפורמה יוצרת באנבידיה הכריזו גם על NVIDIA AI Foundation, אוסף של כלי בינה מלאכותית יוצרת, המבוססים על מודל שפה גדול. מדובר בשלושה מודלים מאומנים מראש, שמספקים את הבסיס לחברות באקוסיסטם של אנבידיה לבנות יישומי בינה מלאכותית משלהם – על בסיס השימוש ב-DXG Cloud. NeMo הוא שירות ענן למודלי שפה ממשפחת ה-GPT, עם הבנה על בסיס טקסט. המודל שהציגה החברה בכנס מיועד ללמוד מידע קנייני של ארגונים בזמן אמת, ולא רק מהאינטרנט, על מנת להימנע מיצירת נתונים לא מעודכנים ולא מדויקים. NeMo תומך ב-100 שפות כולל עברית. הכלי השני הוא נגזרת בשם BioNeMo להבנת שפה ביולוגית, שמיועד בעיקר לתחום של פיתוח תרופות, ולפי החברה מסייע מאוד לקצר תהליכים. הכלי השלישי הוא Picasso ליצירת תמונות, וידיאו ותוכן תלת ממדי ישירות מטקסט. ארגונים יוכלו להזין את הדטה שבאמצעותה הם רוצים לאמן את המודל בר ההתאמה, כשניתן לבצע התאמות שונות כדי ליצור שפה חדשה המשלבת את מה שאנבידיה מציעה עם המודלים של החברות.

מנורה מבטחים, מקבוצות הביטוח והפיננסים הגדולות בישראל, הטמיעה לאחרונה את פתרון Kubernetes Grid VMware Tanzu. זאת כחלק מהמסע למודרניזציה שעברה החברה בזמן האחרון. הפרויקט, אשר מסתיים בימים אלו, נעשה ללא אינטגרטור, בחברת מנורה על ידי צוות המחשוב, בליווי מומחי VMware. היקפו הכספי מוערך מאות אלפי שקלים. הפתרון יספק מענה למאות המפתחים של מנורה מבטחים בפיתוח ובמודרניזציה של האפליקציות העסקיות, אותן היא מציעה לסוכני החברה וללקוחותיה. כיום רצים בחברה על קוברנטיס מאות שירותים שונים. מנורה מבטחים יניב כץ, מנהל תחום תשתיות טכנולוגיות, במנורה מבטחים: "אחד התהליכים המרכזיים שהובלנו בשנתיים האחרונות היה אימוץ טכנולוגיות חדשניות, המאפשרות הנגשת תהליכים דיגיטליים פשוטים ויעילים. אנחנו פועלים בשוק תחרותי ונדרשים ליעילות גבוהה ומקצועיות. הפרויקט שביצענו יחד עם חברת VMware מאפשר לנו להמשיך להיות תחרותיים, יעילים ובטוחים". פתרון VMware Tanzu מאפשר לארגון חוויית צריכה פשוטה, שזהה לחוויית הצריכה בענן – וללא התחייבות ליצרן מסוים. בנוסף, הפתרון מקנה למנורה מבטחים את היכולת להיות מוכנים לענן ואף לבצע את המעבר העתידי לענן היברידי. אייל לוי, מנהל צוות DevOps במנורה מבטחים, הרחיב: "במהלך הפרויקט ביקשנו להאיץ מעבר ממערכות מונוליטיות והעברתם ליחידות קטנות ועצמאיות (Microservices). בחרנו בפתרוןVMware Tanzu  בשל הקלות התפעולית שהוא מציע עבור יצירה, שדרוג, הרחבות ואישוש אוטומטי של אשכולות הקוברנטיס. ייצרנו ענן פרטי עם אפשרות לספק למפתחים Kubernetes Cluster, Load Balancer או PVC, דרך הפלטפורמה – ללא צורך בהתערבות של צוותים שונים, מה שמייעל את התהליכים הארגוניים ומאיץ את תהליכי הפיתוח".

חברות היי-טק ישראליות רבות מתעניינות בימים אלה בהוצאת פעילויות מחוץ לישראל, מסיבות שונות. אלבניה היא אחת המדינות שמעוניינות למשוך חברות מחוץ למדינה לפעילות בה. האם זהו מאץ' נהדר? השבוע נערך בבירת אלבניה, טירנה, כנס משותף של ממשלת המדינה עם ALIT הישראלית, בהשתתפות אנשי היי-טק ועסקים משתי המדינות. אריון וליאג', ראש עיריית טירנה, אמר באירוע כי "אנחנו מציעים לחברות ישראליות לעשות רילוקשיין לאלבניה ולייצר ביחד איתנו חדשנות. יש לנו עבר משותף, ולא פחות מכך הווה ועתיד עם הרבה מאוד פוטנציאל". מטרת הכנס היא לחשוף את האקו-סיסטם שאלבניה מציעה לחברות מישראל, על מנת לשכנע אותן לפעול בתחומה או לפחות להוציא אליה פרויקטי מיקור-חוץ. אריון וליאג', ראש עיריית טירנה. צילום: גלעד קוורלצ'יק אלבניה היא מדינה בת 2.9 מיליון תושבים. אקו-סיסטם ההיי-טק סה נמצא בצמיחה ולפי נתוני הבנק העולמי, עובדים בו כיום 6,100 איש, המהווים כ-0.7% מכלל כוח האדם במדינה. אליהם יש להוסיף 1,500 עובדים בתעשיית הטלקום ו-800 אנשי חומרה. בהתאמה, שוק ה-IT באלבניה נמצא בצמיחה ולפי אתר סטטיסטה, ההכנסות ממנו צפויות להגיע השנה ל-104.61 מיליארד דולר. 37.21 מהם אלה הכנסות מפעילות מיקור-חוץ. זאת, לעומת הכנסות כלליות של 94.56 מיליארד דולר ב-2022, כאשר 33.35 מיליארד מהם אלה הכנסות מפעילות מיקור-חוץ. על פי התחזית, עד 2027 יגיעו הכנסות מיקור-החוץ באלבניה ל-55.26 מיליארד דולר, ואלכ של כלל שוק ה-IT – ל-148.55 מיליארד. בדבריו ציין ראש העיר את שיתוף הפעולה עם ALIT וסיפר כי החברה הישראלית מקימה בטירנה, יחד ממשלת אלבניה, חממת סייבר בהשקעה של 1.5 מיליון יורו. יצוין כי בספטמבר אשתקד חוותה אלבניה מתקפת סייבר ששיתקה את המערכות במדינה. וליאג' נמנה על שורה של מקבלי החלטות באלבניה, בהובלת ראש הממשלה, אד ראמה, שמבקשים להאיץ את החדשנות במדינה בכלל ובבירתה בפרט. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא לעצור את בריחת המוחות שיש גם שם – של בוגרי אקדמיה שעוזבים את המדינה לאחר תום הלימודים שלהם. הממשלה עושה זאת על ידי הקמת תשתיות פיזיות וטכנולוגיות, ובין היתר נעזרת לצורך כך בישראל, שהיא מושא להערצה באלבניה. הכוונה היא שתשתיות אלה ייצרו מקומות עבודה. "כשנכנסתי לתפקידי ב-2015, רוב התעשיות בטירנה היו של נעליים וטקסטיל. כיום יש לנו ICT, אוניברסיטאות וחממות שמכשירים את הדור הצעיר לקראת מקצועות העתיד", אמר וליאג' לאנשים ומחשבים. מה עלה בגורל מפעלי הלואו-טק אצלכם? "הכנסנו אליהם אוטומציה. המפעלים האלה עובדים עם מכונות יפניות, והם נותנים שירותים לכל אירופה". עד כמה אתם משקיעים בחינוך למקצועות העתיד? "הרבה. את הילדים שלהם התחלנו ללמד מחשוב, תכנות ויצירת אפליקציות, כבר מגיל צעיר. אנחנו מכשירים את הדור הבא של ההיי-טקיסטים והיזמים, כדי שיישארו פה. יש לנו כאן אקדמיה שבה מכשירים מהנדסים בפרופיל גבוה, ומייצרים מאגר של כישרונות טובים". "טירנה מהווה מודל לעיר חכמה בהיבט הדיגיטציה של השירותים", אמר ראש העיר. "השקענו הרבה בצמצום ביורוקרטיה. כיום אפשר להקים פה עסק בתוך 24 שעות, 95% מהשירותים העירוניים שלנו מונגשים באינטרנט והחברות הישראליות עוזרות לנו להיכנס לענן". רועי שפושניק, מייסד שותף ומנכ"ל ALIT. צילום: איתי מלכיאור את הכנס פתח רועי שפושניק, מייסד שותף ומנכ"ל ALIT. הוא אמר כי "אלבניה מתגלה כשוק כוח אדם טכנולוגי מתעורר. מדובר בשוק עבודה אטרקטיבי, עם איכות, כישרון ומחיר תחרותי". דוברים נוספים באירוע היו גלית פלג, שגרירת ישראל באלבניה ובקוסובו; איתי מלכיאור, מנהל פיתוח עסקי ב-ALIT; תא"ל (מיל') נתי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת; ודוברים מטעם ממשלת אלבניה, שהציגו בפני האורחים את אפשרויות האקו-סיסטם המקומי. ראש ממשלת אלבניה הגיע כדי לברך את המשלחת הישראלית.

"חייהם של המנמ"רים אינם קלים כלל ועיקר. לצד בעיות תקציב, אי ודאות, דרישות מהגוף העסקי ואתגרי האבטחה, הם ניצבים בפני אתגר הטיפול בנתונים: אלה גדלים בקצב אקספוננציאלי ויש לנהל אותם בצורה אחודה ועקבית, על מנת שכלל המשתמשים העסקיים יוכלו להפיק תובנות מושכלות, מבוססות נתונים, שיטייבו את תהליכי קבלת ההחלטות בארגונים. באופן זה, ארגונים יוכלו לנצל ולמצות את הנתונים עד תום, כי הם הגביע הקדוש של כל ארגון וארגון", כך אמרה קרן גוז-קריזה, מנהלת אזורית בקבוצת פתרונות ההנדסה של סנואופלייק. גוז-קריזה דיברה בכנס שערך הסניף הישראלי של ענקית הענן. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נשא את הכותרת Data For Breakfast (נתונים לארוחת בוקר), והוא נערך היום (ג') בארקה תל אביב, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. לדבריה, "יש בארגונים הרבה נתונים, אלא שבלא מעט פעמים, חלקם לא מנותחים ולא מנוצלים לטובת מיצוי תובנות. במקרים אחרים, ארגונים לא יודעים מה לעשות עם ערמות הנתונים שהצטברו אצלם. אתגר נוסף מצוי במצב שבו מחלקות שונות בארגונים אוגרות מידע בתצורת 'איים', 'עמודים' – ואז כלל הנתונים לא מנותחים באופן אחיד". "בסוף התהליך צריכה להיות מיוצרת אמת ארגונית אחת" "ארגונים נדרשים לבנות תהליך שבסופו תיוצר אמת ארגונית אחת", הסבירה גוז-קריזה. "כך, מדעני הנתונים יוכלו לחלץ תובנות בנות ערך – ולעשות זאת תוך הרצת מודלים שונים של בינה מלאכותית". לדבריה, "סונואופלייק עונה לאתגרים הללו עם היכולת למרכז את המידע המנותח, כך שהוא יתקבל מעמודי הנתונים השונים – בין אם הם מובנים, חצי מובנים או לא מובנים. עוד היא מאפשרת טיפול בנתונים תוך יכולת לקחת את התובנות הללו ולהכניס אותן לדשבורדים, לטובת אנשי ה-BI". היא אמרה כי "הסיבה שהצלחנו לחולל בתוך פחות מעשור מהפכה בעולם הטיפול בנתונים בענן טמונה באופן שבו אנחנו בנויים: יש לנו ארכיטקטורה שמאפשרת הפרדה בין שכבות המחשוב והאחסון, עם יכולת גידול של כל אחת מהן, תוך מיקוד בשני היבטים קריטיים – ממשל נתונים ואבטחת מידע". גון-קריזה הוסיפה ש-"המערכת שלנו פשוטה וקלה לשימוש, היא אינטואיטיבית, וניתן לפתח עימה בקלות ולעלות לאוויר בתוך ימים. הסיבה לכל זה היא שנולדנו בענן". "עד לא מכבר", ציינה, "הפלטפורמה שלנו הייתה מבוססת SQL, כי כלל המערכות שאנחנו עובדים מולן 'מדברות' SQL. אלא שיש אוכלוסייה גדולה של מהנדסי ומדעני נתונים שעובדים עם שפות אחרות, ולכן הרחבנו את ההיצע שלנו לשפות פיתוח נוספות, מה שמאפשר יותר גמישות, בלי להתפשר על יכולות אבטחה וניהול. ספארק היה כלי עיבוד נתונים, אלא שהוא היווה אתגר עבור מהנדסי הנתונים, כי הוא רק מנוע עיבוד, אין בו ממשל נתונים ואבטחה. הרחבנו את ההיצע שלנו עם Snowpark, על מנת שכלל קהילות המשתמשים יוכלו לטפל בנתונים הארגוניים תוך שימוש בעוד שפות פיתוח, ולעשות זאת באופן אינטואיטיבי, שמשפר את יכולות הניתוח של הדאטה. כך, כשאין צורך להוציא ולהחזיר את הנתונים, הלקוחות מקבלים חיסכון משמעותי בתחזוקה, שיפור בביצועים וגידול בתפוקה". גוז-קריזה סיכמה באומרה כי "המערכת העננית שלנו מתרחבת. הפלטפורמה שלנו מעניקה פתרון לטיפול בנתונים מקצה לקצה, היא מאפשרת לבנות אפליקציות וגם תהליכים, עם סיוע של בינה מלאכותית ולימוד מכונה, לטובת, למשל, חיזוי טוב יותר של נטישת לקוחות. סנואופלייק מעניקה למפתחים את פלטפורמת הדור הבא לניהול הנתונים ולפיתוח של אפליקציות דאטה, תוך מענה לאתגרים המנוגדים: אבטחת מידע, שיפור ביצועים ומיטוב הוצאות".