זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/05/23 15:54
15% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באחרונה החלו לצוץ פרסומות של גוגל באמצע תיבות הדואר הנכנס של חלק מהמשתמשים, שפרסמו בטוויטר צילומי מסך, שרואים בהם הודעות של קידום מכירות ופרסומות כשהן מעורבות בין הודעות הדואר הנכנס בשולחן העבודה של Gmail, והם לא ממש מרוצים, בלשון המעטה.
בעוד שגוגל שילבה ב-Gmail כבר מזמן מודעות קידום מכירות וכדומה בחלק העליון של תיבות הדואר הנכנס, היא מעולם לא העזה להדביק אותן בין הודעות הדואר. המיקום החדש כמובן מבלבל, כי הוא מקשה על המשתמש להבחין בין הודעות דוא"ל לפרסומות, גם אם בהודעות הפרסומיות מופיע הסמל הירוק הקטן "מודעה". לא ברור אם מדובר במבחן כלשהו או בהשקה הדרגתית.
בציוץ המוצג להלן, מופיע צילום המסך של תיבת הדואר הנכנס עם ההודעות הפרסומיות של גוגל, והמשתמשת rohallma@ כותבת: "כאדם שעובד קשה מאוד כדי לשמור על הדואר שלי מעודכן, אני לחלוטין נטרפת ש-Gmail שמים עכשיו מודעות אקראיות בתיבת הדואר הנכנס שלי???" As a person who works very hard to keep my email in check, I am absolutely INCENSED that Gmail is just putting random ads in my inbox now??? pic.twitter.com/5LompTLLPL
— rosemary h (@rohallma) May 3, 2023 משתמש אחר צייץ: "Gmail @Google@ זה צריך להיות לא חוקי. תחזירו את המודעות להתחלה", ומשתמש נוסף כתב: "גוגל משתגעת עם המודעות עכשיו". משתמשת נוספת לא בחלה במילים, וכתבה: "יו, Gmail@ איך לסלק את המודעות האלה מהפיד של תיבת הדואר הנכנס שלי? זו חוויה ממש מחורבנת".
בנוסף, בשבועות האחרונים החלו חלק מהמשתמשים באפליקציה לנייד להבחין במודעות עם תמונות בגודל מלא בראש תיבות הדואר הנכנס שלהם.
האתר של גוגל אינו מציין כרגע אם היא מוכרת מודעות הממוקמות באמצע תיבות הדואר הנכנס, ובאחד מעמודי התמיכה מצוין ש-Gmail מציע "מודעות הניתנות להרחבה בראש הכרטיסיות של אנשים". דף אחר על מסעות הפרסום של Google Discovery מציג גם כן דוגמה של מודעת Gmail, שמופיעה בראש תיבת הדואר הנכנס של המשתמש.
מכל מקום, גוגל עדיין לא פרסמה תגובה כלשהי או הסבר האם שינתה את מדיניות הפרסום שלה.
07/05/23 13:49
8.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דרור לין, עורך דין במקצועו ומי שכתב תחת השם Deror avi אלפי ערכים בוויקיפדיה העברית ושפעל רבות למען הידע האנושי, הלך לעולמו לפנות בוקר (א') אחרי מאבק במחלה קשה.
לין ז"ל הצטרף לצוות האתר עוד בראשית דרכה של ויקיפדיה, בדצמבר 2004. מאז כתב יותר מ-8,700 ערכים, הקים עשרות פורטלים, והעלה יותר מ-37,000 תמונות. הוא אף הקים והוביל את מיזם אלף מילים, שכל כולו התייחסות לאמרה לפיה כל אחת מהתמונות תועיל יותר מאלפי מילים, שבמסגרתו הועלו תמונות רבות מספור לוויקיפדיה.
במשך שנים רבות טיפל לין מדי יום בעמוד הראשי של ויקיפדיה, והיה אחראי על תכניו משלב הצעתם, דרך ליטושם ועד לשיבוצם לפי תאריכים. ציטוטים, תמונות, קטעי 'הידעת' – עברו כולם תחת ידו מדי יום.
הושקה ב-2003. ויקיפדיה העברית. צילום: לכידת מסך מוויקיפדיה
ב-2011 סייע לין בארגון כנס הוויקיפדים העולמי השנתי 'ויקימניה' שהתקיים לראשונה בישראל והיה מהדוברים הראשיים באירוע.
לפני פחות משנה, ב-2022, לין נבחר לחתן פרס ויקיפד השנה, שניתן לו בהפתעה ביום ההולדת ה־19 של ויקיפדיה העברית. לין לא זכה להגיע לראות את ויקיפדיה העברית, שבה השקיע משך שנים רבות, נכנסת אל עשורה השני.
מוויקיפדיה נמסר כי קהילת ויקיפדיה כולה מרכינה את ראשה לזכרו. אחד הוויקיפדים שהספיד אותו ציין כי "דרור הלך לעולמו ועכשיו עצוב לי נורא. עצוב לי נורא כי את דרור אני מכיר מאז שאני זוכר את עצמי. אני לא חושב שאני זוכר אי פעם שראיתי אותו בלי חיוך. אני זוכר איך לקח אותי להעביר איתו סדנאות כתיבה בוויקיפדיה בספרייה הלאומית; איך אהב את ויקיפדיה, באמת, ואיך האמין בה מאוד. תנצב"ה".
איציק אדרי, יו"ר הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל, כתב אודותיו בכיכר העיר הוויקיפדי בין השאר כי "בצער רב אני כותב את הדברים, על חברינו, חבר הוועד המנהל וממייסדי העמותה, דרור. מעבר לתרומתו הידועה לוויקיפדיה העברית, דרור היה מהמייסדים של ויקימדיה ישראל, ומאז, למעלה מ-16 שנה, הוא היה פעיל ברשימה ארוכה של פרויקטים, מיזמים ואירועים – מקומיים ובינלאומיים. הוא היה ויקיפד ו-וויקימד בדמו והקדיש כל דקה שיכל לתנועה בכל דרך אפשרית, אפילו בימיו האחרונים".
07/05/23 15:47
8.75% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מרוץ סביון נערך ביום ו' האחרון, והשתתפו בו רצים רבים. המרוץ מתקיים מדי שנה לזכרו של עומר (ניניו) חי ז"ל, שנהרג במבצע צוק איתן.
מזג האוויר לא התחשב ברצים, והמרוץ נערך באחד הימים החמים של האביב הנוכחי. בגלל מזג האוויר החם, מקיימי המרוץ החליטו להקדים את שעת יציאתו, אבל ככל הנראה, מישהו שכח לעדכן את המשטרה על השינוי. לכן, הרצים הוזנקו בשעה איחור ובטמפרטורה גבוהה יותר.
בין הרצים היו כמה בכירים בהיי-טק. שלושה מהם נתפסו בעדשת המצלמה: דורון זוברמן, מנכ"ל אמת טכנולוגיות; איל מוסקל, לשעבר מנכ"ל קבוצת טאטא בישראל, וכיום דירקטור בשתי חברות סטארט-אפ – VEGI וקריפטו מאסטר, ומייסד שותף של סטארט-אפ שעדיין לא ניתן לפרסם את שמו; וצחי רבאל, לשעבר סמנכ"ל השיווק של קבוצת טאטא בישראל, וכיום שותף בחברות ההזנק אצל גליל וקריפטו מאסטר, ויועץ עצמאי.
07/05/23 09:25
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ההיסטוריה רצופה במקרים של הרעלת בארות בעתות סכסוך. באר העיירה הייתה מאז ומתמיד וקטור תקיפה משמעותי. השתמשו בה כדי לגרום נזק לקהילות רחבות, בין אם באמצעות ניתוק הגישה אליה או שימוש בה כמכפיל כוח להפצת מחלות. בעידן המודרני, ניתן להשוות את הבאר לסקריפט או לנקודת קצה מבוססת ממשק API. הללו מתניעים תהליך אוטומציה שמביא לשינוי בתשתיות, באפליקציות ובשירותים דיגיטליים. כפי שהרעלת באר משפיעה על מספר רב של אנשים בבת אחת, כך גם סקריפט בודד יכול להשפיע על אלפי מערכות תוך דקות ספורות.
לפי דו"ח SOAS לשנת 2023, כ-78% מהארגונים מפעילים מערך עשיר של אוטומציה ברחבי תשתית מערכות המידע. הם משתמשים באוטומציה בשכיחות גבוהה כדי להניע שינויים בקנה מידה גדול במערכות מורכבות.
ארגון לא יכול להפוך לעסק דיגיטלי בלי אוטומציה. זוהי אחת מהיכולות המרכזיות שארגונים צריכים על מנת למנף את הנתונים שלהם, להשיק שירותים דיגיטליים ואפליקציות מודרניות, להסתגל לשינויים ולהשיג ערך עסקי ותחרותי. אוטומציה הפכה לאבן היסוד להרחבת תהליכים, שיטות עבודה ועסקים. אם בעבר עמלו צוותים במשך ימים או שבועות על שינויים ידניים, כיום אוטומציה משמשת כמכפיל כוח, המאפשר להרחיב פעולות מכל הסוגים בדרכים שבני אדם לעולם לא יוכלו להשיג.
עם זאת, אוטומציה יכולה לגרום לשינויים לא מכוונים, שבסופו של דבר ישפיעו על חלקים גדולים של האינטרנט. ברגע שמתחילים לעבוד עם אוטומציה, כמעט בלתי אפשרי לאתר פרמטר רע אחד שנדחף לסקריפט לאחר שלחצתם על כפתור ה-Enter, או לאחר שהפעלתם נקודת קצה מבוססת API. לאחר שהסקריפט יצא לפועל, הבאר כבר הורעלה, קשה לאתר את שרשרת השינויים המתרחשים על פני המערכות. מהירות השינוי היא אחד המניעים לאוטומציה, אולם לאחר שמתחילים השינויים האלה – קשה לעצור אותם.
"אוטומציה הפכה לאבן היסוד להרחבת תהליכים, שיטות עבודה ועסקים. אם בעבר עמלו צוותים במשך ימים או שבועות על שינויים ידניים, כיום אוטומציה משמשת כמכפיל כוח, המאפשר להרחיב פעולות מכל הסוגים בדרכים שבני אדם לעולם לא יוכלו להשיג"
זהו וקטור תקיפה שלא חוקרים, וברוב המקרים מתעלמים ממנו, אך הוא בסופו של דבר ינוצל. גם אם "בסופו של דבר" הוא עוד עשרות שנים, האיום המיידי יותר של טעות אנוש עדיין קיים. על פי המחקר האחרון של מכון Uptime, "כמעט 40% מהארגונים סבלו מהפסקה גדולה שנגרמה מטעות אנוש במהלך שלוש השנים האחרונות". זה המקום שבו בינה מלאכותית -AI, או יותר נכון למידת מכונה – ML נכנסת לתפקידה.
שימוש בלמידת מכונה יעזור בגילוי דפוסים ויחסים בין נתונים
שימוש ב-ML יעזור בגילוי דפוסים ויחסים בין נתונים. כיום, רוב השוק מתמקד ביישום של ML לפתרון אתגרי אבטחה ותפעול. הדבר כולל את היכולת לזהות אם משתמש הוא בוט או אנושי, לאתר התקפות ואפילו לחזות הפסקות קרובות בפעילות.
תחום שלעתים קרובות לא נחקר הוא הגנת תשתית האפליקציות (AIP). פתרונות מתקדמים ממנפים ML כדי לספק תובנות לגבי האינטראקציה של אנשי מערכות מידע עם מערכות קריטיות ומבחינים מיד כאשר אינטראקציה חורגת מהנורמה. הדבר שימושי לאיתור תוקפים, המנסים לגשת לספריות או להפעיל פקודות עם פרמטרים שאינם בשימוש שוטף. היכולות הללו אינן שמורות רק לתחום האבטחה. אפשר להחיל את הטכנולוגיה הזו גם על אוטומציה של מערכות מידע כדי לתפוס טעות אנוש או פקודות זדוניות.
התשתית לאפליקציות, לאספקת האפליקציות ולאוטומציה היא מרכיב חיוני בעסק הדיגיטלי, ולכן מהווה וקטור תקיפה אטרקטיבי. ככל שארגונים מאמצים יותר אוטומציה, הם צריכים לשקול את השלכות השימוש בה, בין אם הן נובעות מטעויות אנוש או מהתקפות מכוונות, ולתכנן את ההגנה עליה. בהנחה שנקבעה רמת הגישה המדויקת למערכות היעד, פתרון למידת מכונה מציע דרך להגן על מערכות מפני פרמטרים לא טובים, ניסיונות תקשורת רוחבית או כל התקפה אחרת.
הכותב הוא מהנדס פתרונות ב-F5.
07/05/23 14:32
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אפל סיימה את הרבעון השני של שנתה הכספית עם ירידות בסעיפים העיקריים: ההכנסות קטנו ב-2.5% ל-94.8 מיליארד דולר והרווח הנקי פחת ב-3.4% ל-24.2 מיליארד. עם זאת, מדובר בתוצאות שהכו את תחזיות האנליסטים, בעיקר עקב מכירות טובות מהצפוי של מכשירי ה-iPhone.
חלוקת ההכנסות הרבעוניות מעלה כי מכירות המוצרים, ובכלל זה ה-iPhone, ירדו ב-4.6% ל-73.9 מיליארד דולר ואילו מכירות השירותים גדלו ב-5.5% ל-20.9 מיליארד. ההכנסות ממכירות ה-iPhone לבדן עמדו ברבעון על 51.33 מיליארד דולר – כ-2.5 מיליארד יותר מהתחזיות בוול סטריט, שעמדו על 48.84 מיליארד. לעומת זאת, מכירות המכשירים האחרים, בהן אלה של ה-iPad וה-Mac היו נמוכות מהצפוי.
ירידות נרשמו גם במחצית הראשונה של השנה הכספית, שבה, בעוד שההוצאות קטנו ב-1.4% בלבד ל-147.66 מיליארד דולר, ההכנסות ירדו ב-4.2% ל-212 מיליארד. על רקע הירידה בהכנסות והיותה גבוהה יותר מאשר הקיטון בהוצאות, הרווח התפעולי החצי שנתי קטן ב-10% ל-64.33 מיליארד דולר והרווח הנקי ירד ב-9.2% ל-54.2 מיליארד. יצוין כי הירידה הרבעונית ברווח הנקי הייתה קטנה יותר מאשר במחצית הראשונה וכאמור, עמדה על 3.4%.
נתונים רבעוניים נוספים מראים כי ההוצאות הכלליות של החברה ירדו בתקופה זו ב-1.2% ל-66.5 מיליארד דולר; ההוצאות הגולמיות גדלו ב-5.5% ל-20.9 מיליארד; הרווח הגולמי פחת ב-2.5% ל-94.8 מיליארד; הרווח הגולמי השולי עמד על 44.26%; ההוצאות התפעוליות גדלו ב-8.6% ל-13.66 מיליארד; הרווח התפעולי פחת ב-5.5% ל-28.3 מיליארד דולר; והרווח הנקי למניה נותר ללא שינוי לעומת הרבעון השני של השנה הכספית הקודמת – 1.52 דולר.
טים קוק, מנכ"ל אפל, התייחס לחציה המלא של הכוס ואמר כי "אנחנו מרוצים מכך שהשגנו הכנסות שיא במכירות השירותים, למרות סביבה עסקית מאתגרת".
07/05/23 11:42
5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רד האט (Red Hat), הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, תקיים בישראל זו השנה השנייה ברציפות את הכנס הגלובלי של החברה Red Hat OpenShift Commons. האירוע יתקיים ביום רביעי, ה-21 ביוני, באולם האירועים East בתל אביב, ומטרתו ליצור חיבורים בין מפתחים, מנהלי פרויקטים בקהילות הקוד הפתוח, משתמשים, שותפים ולקוחות כדי לשתף פעולה ולעבוד יחד בקהילת ה-OpenShift/Kubernetes.
באירוע ייקחו חלק בכירים מרד האט ישראל, נציגי רד האט העולמית, שותפים אסטרטגיים ולקוחות החברה מכל מגזרי התעשייה בישראל, וכן בכירים מעולם הבנקאות, הבריאות, ההיי-טק והיחידות הטכנולוגיות בצה"ל. סטיבן היולס, הדובר המרכזי בכנס, המשמש כדירקטור גלובלי בכיר לתחום הנדסת תוכנה ואסטרטגיית AI/ML, ידבר בהרצאתו על הגברת הערך שניתן להפיק מהשימוש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה באמצעות MLOps.
הכנס השנתי שם דגש על הפרקטיקות ואופן השימוש בשטח, ובמהלכו יתקיימו הרצאות של לקוחות, אשר יציגו פרויקטים מרכזיים שביצעו וישתפו בתהליכי העבודה בסביבת Red Hat OpenShift. כמו כן, המשתתפים יקבלו הצצה אל שיתופי הפעולה בין הלקוחות וצוותי הפיתוח המקומיים של רד האט.
האירוע מיועד עבור מפתחים ומשתמשים בסביבת קוברנטיס, ארגונים אשר עובדים עם פלטפורמת Red Hat OpenShift, מנהלים ומשתמשים בקהילות הקוד הפתוח.
עידן לוי, מנהל קבוצת המחקר והחדשנות ברד האט ישראל, אמר, כי "אנחנו נרגשים לארח בישראל את הכנס Red Hat OpenShift Commons זו השנה השנייה ברציפות ולהפגיש בין הגורמים השונים בקהילת הקוד הפתוח ביום שכולו מוקדש ליצירת חיבורים ושיתוף ידע. המהנדסים, אנשי המכירות והיועצים של רד האט ישראל פועלים כמכלול בקהילת הקוד הפתוח כדי לספק ייעוץ, שירות ותמיכה עבור כלל לקוחותינו בארץ".
למידע נוסף והרשמה לאירוע לחצו כאן.
07/05/23 11:51
5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל מאמצת גם היא את השימוש בסימן וי כחול, אבל היא תעשה את זה בכלל במסגרת של ג'ימייל, שירות הדואר בענן שלה.
הסימן הכחול של גוגל הוא תוספת ל-BIMI (ר"ת Brand Indicators for Message Identification), שכבת הגנה עליה הכריזה גוגל כבר ב-2021 כדי ליצור אימות עבור חברות שביקשו לכלול בהודעות הדואר שלהן לוגו או דמות מזהה.
"מגביר את האמון במקורות הדואר האלקטרוני"
להבדיל מה-וי הכחול של טוויטר – שבעיקר מוצמד לידוענים עתירי עוקבים ולאנשים שמשלמים עליו די מנוי – עוד סוג של שכבת אבטחה לפי גוגל, זה של ג'ימייל יוצג לצד שמם של שולחים שאימצו את BIMI, והוא יאפשר למשתמשים שמקבלים אותו ציון שמדובר אכן בחשבון הרשמי שלהם ושהלוגו המוצמד אליו אכן רשום על שמם.
לפי גוגל, "אימות דוא"ל חזק עוזר למשתמשים ולמערכות אבטחת דוא"ל לזהות ולעצור דואר זבל וכן מאפשר לשולחים למנף את האמון במותג שלהם. זה מגביר את האמון במקורות הדואר האלקטרוני".
ההשקה של התכונה הזו מתרחשת כבר בימים אלו ואמורה להסתיים עבור כל המשתמשים עוד לפני סוף השבוע.
שינוי גם בכרום
במקביל החליטה גוגל לשנות גם את צלמית המנעול בשורת הכתובת של הדפדפן שלה, כרום. במקום מנעול תופיע שם, החל מגרסה 117 של הדפדפן, שאמורה להיות מושקת בספטמבר שנה, צלמית חדשה.
לפי החברה הצלמית של המנעול הייתה רלוונטית בתקופה בה רוב האתרים ברשת השתמשו בפרוטוקול HTTP ועדיין לא ב-HTTPS. סימן המנעול נועד לסמן את המעבר לפרוטוקול הבטוח יותר. כעת המעבר כמעט השולם לחלוטין, כלומר רוב האתרים פועלים תחת חומת ה-HTTPS וגוגל לא רוצה שהגולשים יחשבו שסימן המנעול אומר שגוגל בדקה אותו והאתר בטוח, אלא שיבדקו בעצמם.
התפריט שיופיע בלחיצה על הצלמית החדשה יהיה מפורט יותר, עם תוספות שונות להרשאות מסוימות כמו גישה למיקרופון, למיקום ועוד – וזאת מעבר לאפשרויות לבדוק האם האתר אכן מאובטח ומה דרישות העוגיות שלו.
07/05/23 15:24
5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנחנו, הישראלים, מעדיפים את יוטיוב, ווטסאפ ופייסבוק על פני טוויטר, מתים על ספוטיפיי ונכנסים לטיקטוק הרבה יותר מבעבר. בנוסף, אנחנו משתרכים מאחור בחדירת הסיבים האופטיים לעומת המדינות המובילות, וקצב מהירות ההורדה מהאינטרנט נמצא אצלנו בעלייה – כך עולה ממדד האינטרנט שאיגוד האינטרנט הישראלי פרסם היום (א') בפעם הראשונה.
המדד ממפה את תשתיות האינטרנט בישראל, את העדפות הישראלים בצריכת מדיה ואת השימוש שלנו ברשת. הוא מסכם את השימוש באינטרנט בישראל במהלך 2022, על בסיס מדידות תקופתיות שבוצעו לאורך השנה על ידי איגוד האינטרנט וסקר מקיף שביצע מכון מאגר מוחות בתחילת 2023. באיגוד אומרים שהדו"ח מספק "תמונת מצב עדכנית ומפורטת" של האינטרנט הישראלי בהיבטי התשתיות והביצועים, אתרי האינטרנט, וכן הרגלי השימוש והצריכה של שירותי אונליין, כגון רשתות חברתיות, אפליקציות וסטרימינג.
הנתונים מעלים שחדירת הסיבים האופטיים לישראל נמוכה מאשר במדינות רבות אחרות: מספר הגולשים באמצעותם בארץ עמד בסוף 2022 על 35% לעומת 87% בדרום קוריאה, 81% בספרד ו-68% בנורבגיה. ממוצע ה-OECD עומד על 36% ומדינות שבהן שיעור החדירה של הסיבים האופטיים נמוך מאשר אצלנו הן הולנד עם 27%, צ'כיה עם 20% ואוסטריה עם 6.5% בלבד.
ישראל היא בין 10 המדינות המובילות בעולם (במקום השביעי) בכמות הגולשים באינטרנט סלולרי, עם 139.9 לכל 100 תושבים. במקום הראשון נמצאת יפן עם 190.5, כשאחריה אסטוניה וארצות הברית.
ספקית האינטרנט הגדולה ביותר בארץ היא קבוצת בזק, לרבות פלאפון ובזק בינלאומי, עם 27.4% מנתח השוק. במקום השני נמצאת פרטנר עם 23% ובשלישי – סלקום עם 18.66%. הוט נט של הוט רק במקום הרביעי עם נתח שוק של 13.5%.
מהירויות ההורדה וההעלאה באינטרנט הנייח עלו בקצב די יפה ב-2022: מהירות ההורדה גדלה מ-90 מגה-ביט לשנייה במרץ ליותר מ-100 מגה-ביט לשנייה בדצמבר, ומהירות ההעלאה – מכ-7 במרץ ליותר מ-23 מגה-ביט לשנייה בסופה של השנה. מהירות ההורדה באינטרנט הסלולרי ידעה עליות ומורדות במהלך השנה, כאשר בשפל, בחודש מרץ, היא עמדה על כ-28 מגה-ביט לשנייה, ובשיא, בספטמבר, על כ-32 מגה-ביט לשנייה. בדצמבר היא הגיעה ל-28.6 מגה-ביט לשנייה. לעומת זאת, מהירות ההעלאה בסלולר כמעט שלא השתנתה והגיעה בסוף השנה ל-9.17 מגה-ביט לשנייה.
אילו אתרים הם הפופולריים ביותר בקרב הישראלים?
בזירת הרשתות החברתיות, יוטיוב, ווטסאפ ופייסבוק שומרות על מעמדן הדומיננטי – מעל 90% מהציבור הישראלי משתמש בכל אחת מהן. לצד זאת, אשתקד נרשם זינוק בחדירה של טיקטוק: בעוד שבתחילת 2022 רק 30% מהישראלים השתמשו באפליקציה הזאת, שפופולרית בקרב צעירים ובני נוער, בתחילת 2023 עמד הנתון על 50%. עוד בראש הטבלה: אינסטגרם, ש-70% מהישראלים משתמשים בה, טלגרם עם 54% וטוויטר עם 35%.
רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים, בין אם דרך המחשב או המובייל, כוללת את גוגל, יוטיוב, פייסבוק, ויקיפדיה, ווטסאפ, טוויטר, אינסטגרם, אתר עם תוכן למבוגרים בלבד (XNNX) וזום. Ynet הוא האתר הישראלי הנפוץ ביותר, כשאחריו, בסדר יורד, וואלה, מאקו, הדומיין הישראלי של גוגל והארץ. האפליקציה הפופולרית ביותר בקרב המשתמשים הישראליים באנדרואיד היא זו של המשחק Stumble guy, כשלאחר מכן נמצאים היישומונים של הבנק הדיגיטלי וואן זירו, אפליקציית עריכת הווידיעו CapCut, כאן – תאגיד השידור הישראלי, וטיקטוק, שסוגרת את החמישייה הראשונה. ב-AppStore של אפל, CapCut תופסת את המקום הראשון, כשאחריה גוגל, כאן, טלגרם וטיקטוק.
ספוטיפיי מובילה על פי Apple Music בישראל. צילום: BigStock
הנתונים מלמדים שרוב הציבור הישראלי משתמש בשירותי הסטרימינג האינטרנטיים השונים, וזה נכון לתושבי הפריפריה כמו לתושבי המרכז, ולחילונים כמו לדתיים-לאומיים. על פי איגוד האינטרנט, 60% מהישראלים משתמשים בנטפליקס, 10% בדיסני פלוס ו-5% ב-Apple TV. ספוטיפיי מובילה בענק בין שירותי המוזיקה, עם נתח של 35%, כשאחריה Apple Music עם 8% ודיזר עם 1% בלבד.
HOT מובילה בקרב ספקיות התוכן בטלוויזיה דרך האינטרנט עם 20%, כשאחריה yes עם 14%, ופרטנר וסלקום עם 11% כל אחת.
מהם הרגלי הגלישה של בני הנוער?
הדו"ח בחן גם את אופן הפעילות של בני הנוער ברשת. מהנתונים עולה כי 49% מהם מבלים מול המסך מעל ארבע שעות ביום, כאשר כשליש – יותר משש שעות ביום. הם אוהבים בעיקר לשמוע מוזיקה ולראות סרטים (70% השיבו שזו הפעילות המרכזית שלהם באינטרנט), ולאחר מכן להשתמש ברשתות החברתיות (58%). אינסטגרם היא הרשת החברתית הפופולרית ביותר בקרב בני הנוער, עם 41%. בנוסף, כמחצית מבני הנוער העידו שההורים שלהם לא מדברים איתם כלל על הסכנות הגלומות ברשת, או עושים זאת לעיתים רחוקות.
הנתונים מראים: בני הנוער שורצים מול המסכים. צילום: ShutterStock
איגוד האינטרנט סקר גם את החדירה של מרחב כתובות האינטרנט בעברית שהשיק, בסיומת המדינתית החדשה .ישראל, שהושקה לפני כחצי שנה. על פי הנתונים, זמן קצר לאחר פתיחתו נוספו כ-21,600 שמות מתחם הרשומים באינטרנט בעברית באופן מלא. שם המתחם המבוקש ביותר בעברית שאותו ישראלים ביקשו לרשום היה גוגל, ומיד לאחריו המילה ישראל. המילה כסף נועלת את עשיריית המילים המבוקשות ביותר. כמו כן, נכון לתחילת השנה, יש מעל 283 אלף דומיינים במרחב il.
עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, אמר כי "מדד האינטרנט מקיף את הרגלי השימוש בשירותי האינטרנט השונים, כמו גם את היקף התשתיות העומדות לרשות הציבור ואיכותן. השימוש ברשת עולה בקצב מהיר ועל המדינה לוודא שהתשתיות עומדות בביקוש ומוכנות להתפתחויות עתידיות".