"עידן המכונות יצא לדרך. חייבים לזרז את המירוץ למחשב הקוונטי, ויש מקום לדאגה – אחרת המכונות עלולות לפעול כנגד היוצר שלהן, ואין ספק שהן ינצחו את בני האנוש. זאת, כיון שהמחשוב היום לא מוגן באופן שהוא יכול להתמודד מול מכונה המשלבת בינה מלאכותית. הסיכוי לשלוט על מצב זה הוא אך ורק בעזרת כלי שובר שוויון, כגון המחשב הקוואנטי, שיוכל להוות חוליה מכרעת בניהול הגנת סייבר והשבתה של מתקפות סייבר", כך אמר דורון אמיר, מנכ"ל סייטאקה (CyTaka). אמיר דיבר בכנס InfoSec23. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך הבוקר (א') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בלעדי מחשוב קוונטי – צפויים לראות מתקפות סייבר מבוססות AI חובה להתקדם בתחום מהר. מחשוב קוונטי. אילוסטרציה: BigStock לדברי אמיר, "אם המחשוב הקוונטי לא יהפוך להיות שמיש בשנים הקרובות, אנו צפויים לראות מתקפות סייבר מבוססות AI – שלא ניתן יהיה להתגונן מולן בטכנולוגיה הקיימת בשוק האזרחי והעסקי. מתקפות סייבר שכאלו עלולות לגבות מחיר גבוה בהרבה ממה שמוכר לנו עד כה, כולל פגיעה בחיי אדם – עקב השימוש בטכנולוגיה חכמה בתעשיות הרכב, התעופה והבריאות". "לפני שנתיים", ציין אמיר, "התחלנו לפתח מכונה שתבצע הדמיה של תקיפות סייבר למטרות אימון אנשי סייבר. אז גילינו שהעבודה בתחום זה היא רבה וכי הדבר מורכב יותר ממה שחשבנו בתחילה. הגרסה הראשונה שפיתחנו הייתה די קריסטלית, כלומר מסתבר שגם בבינה מלאכותית יש אינטליגנציה קריסטלית ואינטליגנציה פלואידית. זו הפלואידית, משמע שיש לה היכולת להתמודד עם בעיות חדשות. זו הקריסטלית מתמודדת עם בעיות שכבר נתקלנו בהן בעבר, או בבעיות הדומות לתבניות שאנו מכירים". לדבריו, "בשונה מבני האדם, שאצלם האינטליגנציה הפלואידית יורדת עם השנים, אצל המכונה אין מגבלה ביולוגית. על כן, האינטליגנציה הפלואידית רק משתפרת כל הזמן – שכן כוח המיחשוב רק עולה ועולה". מהי אינטליגנציה מור-ית?  אמיר התייחס לנושא במונח חדש, "אינטליגנציה מור-ית", על שמו של גורדון מור, מייסד החוק הנקרא על שמו. לדבריו, "בינה שכזו, שמבוססת על חוק מור, אומרת כי יש קשר ישיר בין כוח מחשוב לאינטליגנציה פלואידית בעולם הבינה המלאכותית". אמיר סיפר כי "כדי לדמות אינטליגנציה פלואידית, נעזרנו באנשים צעירים, שהאנטליגנציה הפלואידית שלהם בשיאה, אשר עוסקים בתוכנה, אבטחת מידע וסייבר. הרעיון היה לאתר אנשים עם יכולת מוכחת להתמודד עם בעיות אבטחה חדשות. את ההאקרים הללו הכרנו באליפויות הסייבר שערכנו ברחבי העולם, ובהן ראינו כיצד מתמודדים טובי המוחות עם אתגרי סייבר במתודולוגיות ובטקטיקות שחקרנו וגילינו שהן שונות מהאקר להאקר". "מצאנו", ציין אמיר, "שהאקרים ממדינות שונות מתמודדים באופן שונה עם אותו אתגר סייבר – הן בטקטיקת התקיפה והן בטקטיקת ההגנה. כיוון שלא מצאנו מודול של אינטליגנציה פלואידית, יצאנו לחפש בעולם, וכמו כל משל חכם, הדרך היא הפתרון. ערכנו תחרויות סייבר נושאות פרסים בישראל, בניו יורק וכמובן באיחוד האמירויות, שאפשרו לנו לארח גם אנשי סייבר ממדינות שאינן ביחסים עם ישראל". "לשם ההמחשה", אמר, "באליפות העולם שנערכה בדובאי, המשימה באתגר הסייבר בשלב הגמר הייתה לפרוץ לרחפן הממוקם בישראל, לצלם דרכו קוד שנמצא על קיר ולשלוח אלינו חזרה. רק אחרי יותר משעה, המתחרה, שהינו האקר מקצועי מטוניס – הצליח לבצע את המשימה. לשם ההשוואה, המכונה שלנו הצליחה לבצע את המשימה ולפצח את האתגר בפחות משבע דקות". בקרוב: תחרויות סייבר של מכונות נגד מכונות אמיר רמז לו בדבריו, אודות ניצול ההגעה לחלל. אילון מאסק. צילום: BigStock "היום, המשתתפים באליפויות הסייבר שלנו יכולים להיחשף ולהתאמן מול המכונה, גם בטרם החלה התחרות. בעתיד הקרוב נערוך תחרויות סייבר לא רק בין מכונות להאקרים – אלא גם מכונות כנגד מכונות". "המחשב הקוונטי", סיכם אמיר, "כבר קיים היום מבחינת היתכנות וניתן לקפוץ לסינגפור כדי לראות את הפלא ולקבל הדגמה. הבעיה הניצבת כיום, כדי להפוך את המחשב לשמיש לתעשייה, היא, בין היתר, כמות האנרגיה הנדרשת לקירור: זו איננה פרופורציונלית, עקב הדרישה לטמפרטורת מינוס 273 מעלות צלזיוס, האפס המוחלט. ייתכן שהפתרון לתנאי הטמפרטורה הקיצוניים יגיע דווקא מהיכולת להשתמש בפלטפורמת החלל, שם הטמפרטורה הנדרשת יכולה להימצא בתנאים טבעיים. אני מרשה לעצמי לרמוז לאילון מאסק, שייתכן שהתשתית שהוא בונה – תתאים יותר להצבת מחשבים קוונטיים – מאשר לתיירות חלל".

פורקה רשת ריגול רוסית בסייבר בת שני עשורים. בסוף השבוע הודיע משרד המשפטים האמריקני על השלמת מבצע "מדוזה", שאושר על ידי בית המשפט – לשיבוש רשת P2P עולמית, שהפעילה נוזקה מתחכמת בשם "נחש". הרשת הייתה פעילה עד יום בטרם המבצע, אמר בכיר ב-FBI לעיתונאים. על פי הממשל, מדובר ביחידה בגוף הביון פס"ב, בשם "מרכז 16". פס"ב הוא ה"יורש" העיקרי של הקג"ב. היחידה מכונה טורלה (Turla), וחבריה ההאקרים החלו לפתח את סנייק, בגרסתו הראשונית בשם אורובורוס (Uroburos) בסוף 2003, וב-2004 שחררו את הגרסה הראשונית שלו. אורובורוס הוא סימן מצרי עתיק של נחש, או דרקון, הבולע את זנבו. בין שלל המתקפות הרבות בסייבר מצדה של רוסיה, מאז שזו פלשה לאוקראינה בפברואר שעבר, שמה של טורלה – קבוצת האקרים בעלת יכולות רבות בתחום – נעדר באופן בולט מהקבוצות שהוזכרו כתוקפות את אוקראינה כחלק מהסכסוך, עד אז. טורלה היא אחת מיחידות הפריצה המפורסמות ביותר של רוסיה, ומתאפיינת בפעילויות חשאיות, לצד ערפול המתקפות שלה. טורלה הוותיקה: התקיפה את אוקראינה עוד לפני הפלישה הרוסית אליה בינואר השנה חשפו חוקרי מנדיאנט מבית גוגל כי גילו את ההאקרים חברי טורלה מבצעים מתקפות ממוקדות נגד מערכות אוקראיניות, באמצעות נוזקות מוכנות מהמדף. המתקפות התבססו על קמפייני סייבר מהעבר, תוך שימוש בתשתיות תקיפה שכבר נעשה בהן שימוש. המתקפה של טורלה על מערכות אוקראיניות החלה עוד בטרם הפלישה הרוסית לאוקראינה – בדצמבר 2021, כאשר ההאקרים הצליחו להחדיר התקן USB נגוע למערכת IT במדינה, ומשם הם פצחו במסע מתקפות בסייבר. ההתקן הכיל גרסה של נוזקת אנדרומדה מ-2013. אנדרומדה היא משפחת נוזקות שזמינות מסחרית. החוקרים הבחינו שהנוזקה החלה לשלוח נתונים לתשתית הפיקוד והבקרה של טורלה. לדבריהם, חברי טורלה שינו את תשתית התקיפה שלהם לעומת התשתיות שבהן הם השתמשו באירועי תקיפה קודמים. רוסיה .Vs ארצות הברית – מלחמת הסייבר שלא נגמרת. מקור: BigStock טורלה הסתמכה בעבר על נוזקות המופצות באמצעות התקני USB, אולם במתקפות נגד אוקראינה היא נקטה בגישה חדשנית, על מנת להסתיר את פעילותה – הקבוצה ניצלה עבודה של שחקן איום אחר, והשתלטה על תשתיות הפיקוד והשליטה שלו. אנליסטים ציינו שהפעילות של חברי טורלה זוהתה כבר במחצית שנות ה-90', וכי יש לאנשיה היסטוריה ארוכה של "להרוס את החיים" לצוותי ההגנה בארגונים במערב. כך, כבר ב-1996, הקבוצה תקפה, ב-"פשיטה נועזת", את מערכות ה-IT של נאס"א והפנטגון, במתקפה שהוגדרה כאחת הראשונות של ריגול בין מדינתי בסייבר. ב-2007, מומחים האשימו את הקבוצה בפריצה למערכות מחשבים "רגישות ביותר" של צבא ארצות הברית, באמצעות שימוש בהתקן USB נגוע. מתקפה זו הניעה את הפנטגון לשנות ולעצב מחדש את תפישת אבטחת הסייבר של ארצות הברית ולהקים פיקוד ייעודי בצבא האמריקני – סייבר.קום. ב-2021, חוקרי קספרסקי חשפו כי חברי טורלה עשו שימוש בנוזקה ששימשה לפריצה מסיבית למאות ארגונים מסחריים ולעשרות ארגונים פדרליים בארה"ב. הקבוצה ידועה לשמצה בכך שהיא מפעילה מאמצים רב כיווניים ובשל העובדה שהיא לא נסוגה מפעולות ריגול, גם לאחר שאלה מתגלות. טורלה מכוונת לממשלות, לצבאות, לחברות טכנולוגיה ואנרגיה ויש לה עבר מוכח של שימוש בנוזקות שגונבות נתונים רגישים ושלאחר מכן משמשות לביצוע מתקפות סייבר עתידיות. לפי משרד המשפטים האמריקני, "ההאקרים ניצלו פרוטוקולי תקשורת מותאמים אישית, שנועדו לעכב את מאמצי הזיהוי של שירותי ביון מערביים ואחרים". ליסה מונקו, סגנית התובע הכללי, כינתה את סנייק "אחד מכלי הריגול הסייבר המתוחכמים ביותר של רוסיה". איך חוסל הנחש? ה-FBI יצר כלי בשם פרסאוס, על שמו של הגיבור היווני המיתולוגי שהרג את מדוזה בעלת שיער הנחש. הכלי הנפיק פקודות שגרמו לנוזקת הנחש "לדרוס את הרכיבים החיוניים שלה". משרד המשפטים הסתמך על צו תפיסה מיוחד, המכונה "נוהל 41", כדי להסיר את הנוזקה הרוסית ממחשבים בארה"ב שנפגעו. רק פעמיים בעבר נעשה שימוש בנוהל זה, כנגד סין ורוסיה. בעוד שהמבצע השבית את הנוזקה במחשבים שנפגעו, הממשל הפדרלי הזהיר כי חלקים ממנה עלולים להסב נזקים נוספים, כגון גניבה של אישורי אימות חשבון, שמות משתמש וסיסמאות – כדי לפגוע מחדש במחשבים שנפגעו, או בחשבונות אחרים.

בכיר לשעבר בחברת האם של טיקטוק (TikTok), בייטדאנס (ByteDance), האשים באחרונה את החברה הסינית שבה הועסק כראש אגף ההנדסה עד נובמבר 2018, כי פוטר ממנה שלא כדין. ההאשמות נחשפו במסגרת תביעה משפטית שהגיש העובד לשעבר, יינאטו (רוגר) יו, שטענו בנוסף כי נחשף לכך שהחברה, בראשית דרכה, לקחה תוכן מיריבותיה – בעיקר מאינסטגרם וסנאפצ'ט – על מנת לחזק את נוכחותה בסצינת המדיה החברתית ולהצליח בה יותר. יו גם הניח כי בייטדאנס יצרה משתמשים מפוברקים, כדי להגדיל באופן לא חוקי את המדדים שלה. אך אולי מטריד מכך, לדבריו כחלק מהמהלכים הללו ביידטאנס סיפקה "גישה עליונה" למפלגה הקומוניסטית הסינית, ה-CCP, המושלת בסין. יו מאשים את בייטדאנס בתביעתו ב"תרבות של הפקרות". כחלק מלשון התביעה, שהוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון בסן פרנסיסקו נגד החברה מסין, מרחיק לכת הבכיר לשעבר מבייטדאנס ואומר כי השירותים של הפלטפורמה שמאחוריה עומדת החברה פועלים כ"כלי תעמולה שימושי עבור המפלגה הקומוניסטית הסינית", כך לפי דיווח של רויטרס מאתמול (ש'). בייטדאנס הגיבה להאשמות ולדבריה מדובר ב"טענות חסרות בסיס". "אנו מתכננים להתנגד נמרצות למה שאנו מאמינים שהן טענות והאשמות חסרות בסיס. החברה הדגישה כי "מר יו עבד עבור בייטדאנס במשך פחות משנה", והוסיפה כי היא רכשה נתונים רק בהתאם לנוהגים בתעשייה ולמדיניות הגלובלית שלה. גם הוא רוצה שטיקטוק תורחק מארה"ב. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: מתוך ויקיפדיה האם הדברים יסייעו לארה"ב להיפטר מטיקטוק? דברים אלו של יו המהדהדים כעת בתקשורת העולמית מטרידים במיוחד, מאחר שנגד טיקטוק ובייטדאנס נשמעות כבר מזה שנים האשמות כי הפלטפורמה החברתית הפופולרית, המצליחה בעיקר בקרב צעירים ומושכת אליה מיליונים מהם, אינה שומרת על פרטיות משתמשיה ומגלגלת את נתוניהם הלאה אל הממשל בארץ מוצאה, לצרכיו השונים הכוללים ריגול נגד מדינות אויבות, בעיקר ארה"ב. הוויכוחים הסוערים שהתייקמו בשנים האחרונות בנוגע לאופן שבו חברת האם של טיקטוק מטפלת במידע המשתמשים שלה החלו בעידן נשיאותו של דונלד טראמפ, שביקש להחרים את האפליקציה משימוש בארה"ב או שבייטדאנס תימכר לחברה מקומית. שמה של אורקל עלה בזמנו כרוכשת אופציונלית, אך טראמפ סיים את הקדנציה שלו והכיוון הזה התמוסס. הפרשה, כאמור, עברה תהפוכות רבות, אבל בייטדאנס המשיכה לפעול מארה"ב ולפי הדרכים העלומות שלה, בזמן שגם ארגוני ביון אמריקנים בכירים טענו כי אמצעים אלו אינם כשרים ומסכנים את ביטחון המולדת. בייטדאנס הכחישה חזור והכחש את הטענות נגדה, שאף היו בטבורה של מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית לאורך זמן רב. ממשל ביידן דרש במרץ שוב כי החברה תימכר על מנת שיאושר לה להמשיך לפעול בארה"ב. הבית הלבן הסתמך על דברי הוועדה להשקעות זרות בארה"ב, ה-CFIUS (ר"ת Committee on Foreign Investment in the United States), סוכנות ממשלתית האחראית להערכת הסיכונים לביטחון הלאומי של ארה"ב בכל הכרוך בהשקעה זרה, אשר התריעה בפני הסכנות הגלומות, לפי ממצאיה, בהמשך פעילות בייטדאנס בארצות הברית.  נכון לעכשיו, הסנאט האמריקני בוחן חקיקת תקנה בשם RESTRICT (ר"ת Risk Information and Communication Technology). הצעת החוק, הידועה גם בשם חוק 686 של הסנאט, מבקשת לאסור בעקיפין את המשך פעילות האפליקציה במדינה, ועוסקת בעוד נושאים שנויים במחלוקת סביב התנהלות החברה האם שלה. חשיפת הטענות של יו כעת עתידה לחזק את הניסיונות האמריקניים להיפטר מהאפליקציה, שהפכה לפופולרית ביותר במדינה אך שרבים סבורים כי היא אכן אמצעי ריגול סיני הפעיל נגד משתמשיה.

מרוץ מכוניות פורמולה 1 במדבר, הופעת סטנדאפ על רקע הנוף של מצפה רמון וצפייה בליגת האלופות תחת כיפת השמיים – כל אלו היו באירוע ה-StarsClub, הכנס של סלקום עסקים שבו נכחו לקוחות מובילים בשוק האנטרפרייז והקורפורייט. האירוע, שהתקיים בשיתוף החברות פאלו אלטו נטוורקס (Palo alto Networks), HP ארובה (Hp Aruba), אריסטה נטוורקס (Arista Networks) וטרנד מיקרו (Trend Micro), נערך במלון קדמא שבשדה בוקר בהשתתפות של כ-100 מנהלים בכירים ומקבלי החלטות בשוק ה-IT ממגוון החברות והגופים המובילים במשק. בכנס נטלו חלק מנכ"ל סלקום, דניאל ספיר, סמנכ"לית לקוחות עסקיים, סיון שושן-לישע, וסמנכ"לית השיווק, דפנה אגסי בר. הזוכים בנהיגת מרוצים. מימין: תומר שוורץ, ניאופארם; ארז טופז, סלקום עסקים; יניב כץ, מנורה; אייל אלימלך, אאוטבריין; אמיר גבע, סלקום עסקים; אסף ואקרט, אאוטבריין; צחי בן אבו, כללית; לי מדר, כללית; רובי כהן, ארובה. צילום: בן-עמי קרן היום הראשון של הכנס נפתח במסלול מרוצים במדבר, בהרצאת פתיחה של ראם סמואל, אלוף ונהג המרוצים המקצועי, ובנהיגת אקסטרים בשטח של המוזמנים. בערב יצאו המשתתפים לארוחת ערב בסלינה דזרט גארדן, ונהנו ממופע סטנדאפ של קובי מימון וצפייה בחצי גמר ליגת האלופות באווירה ייחודית תחת כיפת השמים. אירוע הערב בסלינה דזרט גרדן רמון. צילום: זיו דאלי ביום השני והמקצועי של הכנס, שנערך בהנחייתו של הכתב לענייני תרבות וטכנולוגיה, דרור גלוברמן, שולבו הרצאות בנושא בינה מלאכותית, אבטחת מידע וסייבר, פתרונות נטוורקינג וסיסטם של אנשי המקצוע המובילים במשק, והרצאת השראה מפי צמרת פירסט. סלקום עסקים, כשחקנית מובילה בעולמות ה-IT והאינטגרציה, שמה דגש בכנס על חדשנות ומתן מעטפת פתרונות 360 ללקוחותיה, לצד שירותי התקשורת ואבטחת המידע שבלב עשייתה. במהלך הכנס המקצועי במלון קדמא. צילום: בן-עמי קרן צוחקים בהופעה של קובי מימון. צילום: בן-עמי קרן במסגרת הכנס אף העניק ניר צוק ל שושן-לישע, סמנכ"לית לקוחות עסקיים בסלקום, את הסמכת ה-Diamond הנחשקת של פאלו אלטו, כחלק מהעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי החברות. שושן-לישע ציינה, כי "גם השנה המשיכה סלקום עסקים לצמוח, להעמיק את השותפויות האסטרטגיות עם הגורמים המובילים בעולמות אבטחת המידע, הסייבר, הענן ועוד להרחיב את מעגל לקוחותיה ולהעניק להם את פתרונות ה-IT והאינטגרציה המתקדמים ביותר בשוק. נמשיך לפעול על מנת לספק ללקוחותינו מגוון מענים הוליסטיים, המתאימים לכל הצרכים שלהם, להביא את המוצרים והפתרונות המובילים והחדשניים ביותר תוך שמירה על מקצועיות ושירות מוביל". מימין: סיון שושן-לישע, סמנכ"לית לקוחות עסקיים בסלקום, וניר צוק, מייסד ו-CTO פאלו אלטו נטוורקס. צילום: בן-עמי קרן

"איומי הסייבר על ישראל הולכים וגדלים בעקביות. יש עלייה בהיקף האירועים, במורכבות הטכנולוגית שלהם, יש גידול במידת הנזק שמתקפות מסבות וכך גם בכמות קבוצות התקיפה: בעוד בשנת 2021 חמש קבוצות תקיפה פעלו בסייבר כנגד ישראל מאיראן, הרי שהנתון קפץ לפי שלושה בשנה החולפת, ועמד על 15 קבוצות תקיפה, כולל אלו של חמאס וחיזבאללה. בעוד ממוצע המתקפות החודשיות של גורמי האיום כנגד ישראל עמד ב-2021 על 85, הרי שבשנה החולפת הנתון יותר מהוכפל, ל-200 מתקפות בחודש בממוצע", כך אמר גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי. פורטנוי היה דובר המפתח בכנס InfoSec23. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך הבוקר (א') באולם אירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני אבטחת מידע והגנת סייבר, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "המוטו 'אם זה חכם – זה פגיע', מלווה אותנו", אמר פורטנוי, "אנו הופכים ונהיים יותר חכמים בקצב מהיר. מדברים על כניסת הבינה המלאכותית לעולם הגנת הסייבר, וזו נדמית להיות מהפכה בסדר גודל של המהפכה התעשייתית. אלא שאנו מהווים גם את הבעיה – ולא הפתרון, כי אנו לא רצים מספיק מהר, ולכן, אנו לא בדיוק מנצחים". "בעת תכנון הגנת סייבר על ארגון", אמר ראש מערך הסייבר הלאומי, "יש להתייחס לשלושה וקטורים: האחד, הגנה על האלגוריתמיקה; השני, איך מביאים כלים לשם הגנה טובה יותר; והשלישי, לראות איך התוקפים משתמשים ב-AI, כדי להיערך טוב יותר. בסופו של יום, נדרש לספק לצד הכלים והטכנולוגיות – יכולות קבלת החלטות מושכלת ומשופרת של המגנים". תקפה פי שלושה את ישראל בסייבר. איראן. צילום: אילוסטרציה. BigStock כיפת ברזל בסייבר לפי פורטנוי ייעוד המערך בראשותו "הוא ליצור מאמץ לאומי משותף, להגנה על מרחב הסייבר הישראלי, במטרה לאפשר אמון דיגיטלי של הציבור ושל ארגונים בתהליכים. עלינו להוביל, יחד עם גופים עמיתים בממשלה ובמערכת הביטחון, עם המגזר האזרחי והשותפים הבינלאומיים, בכמה תחומים: העלאת המודעות לתחום, מתן מענה מבצעי, חיזוק החוסן הלאומי, התוויית אסטרטגייה ומדיניות. עלינו להעצים את ישראל במרחב הסייבר, לדעת לפעול במצבי חירום ולקדם רפורמות דיגיטציה לאומיות". ייעוד נוסף של המערך, ציין פורטנוי, "הוא בנייה של אמון דיגיטלי. יש לקחת את ההאצה הטכנולוגית ולאפשר לישראל לשגשג בתחום – אך לעשות זאת בצורה אמינה ובטוחה, תוך יוזמות פרו-אקטיביות". "תפקידי המערך", פירט העומד בראשו, "הם לבנות מדיניות הגנת סייבר, לרבות טיפול בהבטי הרגולציה. כך, אנו בעיצומו של כתיבת חוק סייבר לטובת הגנת המדינה, ו'יישור קו' מול שאר ארצות המערב בתחום. עוד אנו בונים אסטרטגיית סייבר לאומית, עם תוכנית תלת-שנתית לתחום. אנו פועלים לחיזוק החוסן בסייבר, מבניית חומות אש, דרך ניהול ועד הגדלת המודעות לתחום, שהיא רכיב משמעותי. מטרתנו לסייע להגן על כלל נכסי הדיגיטל הלאומיים, תוך העמקת שיתופי הפעולה עם שאר הגופים הפועלים בתחום, לרבות ספקיות האבטחה – לטובת כיפת ברזל בסייבר. האויבים שלנו זה '50 גוונים של אדום' – ממדינות, דרך יריבים ועד פשעי סייבר שהמניע שלהם כספי וכלה ב-האקטיביזם". "האקס פקטור של ישראל בסייבר", סיכם פורטנוי, "הוא היכולת של ארגונים מהתעשייה לספק לנו מידע על גורמי האיום הפועלים נגדנו. עוד אנו פועלים לשיפור ההגנה בסייבר על תשתיות לאומיות קריטיות. חלפה שנה מאז השקנו את התוכנית להסדרת חולשות, במסגרתה טיפלנו ב-1,469 חולשות שדווחו. אנו משתפרים ברמת הטיפול בהן. ערכנו שלושה קמפיינים להעלאת המודעות לתחום ההגנה בסייבר, ואנו בשאיפה שהם יחלחלו למודעות הציבורית בדומה לקמפיינים לאיסור קטיפת פרחים מוגנים ולחגירת חגורות בטיחות גם במושבים האחוריים. יש פער וצריך להביא לסגירתו. בניית תשתית של שיתופי פעולה בין כלל הגופים בתחום, לרבות הממשלה, התעשייה, והאקדמיה – היא שתביא להעצמת חוסן הסייבר הלאומי. אל לנו לשקוט על השמרים. עלינו להתאים עצמנו לאתגרים בעולם משתנה ויש לנווט באופן מושכל בנתיב המורכב הזה – תוך שימוש ב'מראות צד' וב'מראות אחוריות', כדי לקבל תמונה כוללת, של 360 מעלות – על נוף האיומים שלנו".

לארי פייג' ו-סרגיי ברין, המייסדים השותפים של גוגל של אלפאבית, תפסו גל ענק, כשהונם המשולב גדל ב-18 מיליארד דולר על רקע "שיגעון" הבינה המלאכותית של מנוע החיפוש השבוע, שהקפיץ את מניית החברה. במהלך Google I/O, כנס המפתחים השנתי של גוגל, חשפה החברה לצד שלל הכרזות, מנוע חיפוש מחודש – המשלב בתוצאות החיפוש תשובות של צ'אטבוט בינה מלאכותית – מה שהקפיץ את מניית החברה וכמובן את הונם של פייג' וברין. מניות אלפאבית עלו כמעט ב-1% בניו יורק ביום שישי האחרון, לאחר זינוק של 8.6% ביומיים שלפני כן. לפי מדד המיליארדרים של בלומברג, השווי הנקי של פייג' זינק ב-9.4 מיליארד דולר ל-106.9 מיליארד דולר, בעוד שהשווי של ברין עלה ב-8.9 מיליארד דולר ל-102.1 מיליארד דולר, ונכון לעכשיו, הם מדורגים במקומות השמיני והתשיעי ברשימת העשירים בעולם, בהתאמה. גם אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר, נהנה מפריחתה-AI. הונו של שמידט גדל בשבוע האחרון ב-1.8 מיליארד דולר. שמידט, שהשקיע במספר עסקים בתחום הבינה המלאכותית, דחף ועודד את המחקר והפיתוח המהיר בתחום.

בסביבות ה-IT הדינמיות והמורכבות של ימינו, ניהול משאבי IT הפך למשימה לא פשוטה, וארגונים זקוקים בדחיפות לפתרונות אוטומטיים ויעילים לניהול של סביבות המחשוב שלהם, בדגש על השרתים שמאפשרים את התפקוד הרציף של האפליקציות העסקיות שלהם. פתרון אחד כזה הוא כלי מיפוי התלות בין האפליקציות והשרתים (Application Dependency Mapping), הממפה את כל סביבת ה-IT ומזהה תלות בין הרכיבים השונים. על ידי מתן תצוגה מקיפה של תשתית ה-IT, כלי ה- ADM עוזרים לארגונים להבין מה יהיו ההשלכות של שינויים נדרשים בסביבות המחשוב שלהם, להפחית את זמן ההשבתה ולתכנן משימות ותהליכים בצורה פרואקטיבית מובססת מידע מדויק ומעודכן. כלי ה-ADM יכולים לעזור לארגונים לייעל עלויות על ידי זיהוי משאבים שאינם בשימוש או שאינם נחוצים עוד. עם תצוגה ברורה של כל תשתית ה-IT, ארגונים יכולים בקלות לסגור כל משאב ענן מיותר, להפחית עלויות ולשפר את היעילות הכוללת כלי ADM שימושיים במיוחד בסביבות היברידיות, שבהן הגמישות של משאבי הענן יכולה לגרום לשינוי מתמיד בנכסים ובמשאבים הזמינים. אלו מסייעים לארגונים לזהות בקלות אילו שרתים בשימוש ולאיזה צורך, וכיצד הם מחוברים, מה שמקל על הניהול והאופטימיזציה של תשתית הענן והתשתית המקומית שלהם. בנוסף לניהול פרואקטיבי, כלי ADM גם עוזרים לארגונים באבטחה על ידי מתן יכולות מיקרו-פילוח, שיכולות להגביל את רדיוס ההתקפה במקרה של התקפה. כלי ADM יכולים לזהות חריגות, כגון שרתים או חיבורים חדשים ברשת, ויכולים לנקוט בפעולה מהירה כדי למזער נזקים. בנוסף, לרבים מאיתנו גם החשוב מכל – כלי ה-ADM יכולים לעזור לארגונים לייעל עלויות על ידי זיהוי משאבים שאינם בשימוש או שאינם נחוצים עוד. עם תצוגה ברורה של כל תשתית ה-IT, ארגונים יכולים בקלות לסגור כל משאב ענן מיותר, להפחית עלויות ולשפר את היעילות הכוללת. הפלטפורמות שיסייעו לכם עם תצוגה מלאה של תשתית ה-IT המקומית והענן כאדם שחי את תעשיית תשתיות הענן ההיברידיות, מרגש לראות את ההתקדמות של פאדום (Faddom) בתחום. הפלטפורמה הייחודית של פאדום מציעה תצוגה מלאה של תשתית ה-IT המקומית והענן של החברה, תוך 60 דקות בלבד, עם עדכונים רציפים ואוטומטיים. בניגוד לרבים מהמתחרים שלנו, הפתרון של פאדום מהיר, מאובטח ובמחיר הגיוני, מה שהופך אותו לאופציה אטרקטיבית עבור ארגונים בכל הגדלים. תוך שנה מהקמתה, בפאדום צברנו בסיס משתמשים חזק בחמש יבשות, כולל ארגונים בולטים כמו כלל ביטוח, בנק ישראל וסולאראדג'. ככל שהתעשייה תמשיך להתפתח, יהיה מרגש לראות כיצד פאדום וחברות אחרות במרחב ממשיכות לחדש ולהניע התקדמות בתשתית ענן היברידי. בסך הכל, כלי ADM ממלאים תפקיד קריטי בסביבות IT מודרניות, על ידי מתן מבט מקיף על התשתית כולה, זיהוי תלות ואפשור ניהול יזום, אבטחה ואופטימיזציה של עלויות. קיימים כלים נוספים של ADM בשוק, כמובן, אך יש לזכור כי ארגונים צריכים להעריך בקפידה את הצרכים שלהם ולבחור בכלי המתאים ביותר לדרישותיהם. הייחוד שלנו היא ההתקנה המהירה ללא אייגנטים, המפות שנוצרות מיידית ומתעדכנות בזמן אמת, ההתקנה הבטוחה ללא צורך בשום הרשאות או חיבור לאינטרנט, הפשטות של השימוש במוצר והמחיר. הכותב הוא סמנכ"ל מכירות ושותף מייסד של פאדום

אמיר עוז מונה לתפקיד סמנכ"ל דיגיטל (CDO) בחברת מימון בקליק, מקבוצת מנורה מבטחים. החברה עוסקת במתן אשראי צרכני חוץ בנקאי והיא חברה בת של חברת סליקת התשלומים ERN. החברה מעניקה הלוואות לעסקים וכן לסוכניות כלי רכב והיקף פעילותה הוא כ-100 מיליון שקל הלוואות חדשות מדי חודש. עוז היה מנמ"ר חברת מימון ישיר עד לפרישתו ב-2017 . לאחר מכן עסק בייעוץ טכנולוגי לחברות בתחום האשראי. לדבריו, "עיקר האחריות שלי תהיה בגיבוש התפישה: כיצד טכנולוגיות יכולות להועיל לחברה, וגם – קידום ויישום מודלים ותהליכים עסקיים חדשים, קידום חדשנות יחד עם מנהלים אחרים בחברה".