גוגל ממשיכה במסעה בעולם סוכני ה-AI המשגשג, ופתחה את הגירסה החדשה של משפחת המודלים שלה, ג'מיני 2.0, לכולם. זאת, חודשיים לאחר שהיא נתנה גישה אליה למפתחים ולבודקים, וכן השיקה כמה מהיכולות שלה במוצרים שונים של החברה. אחד הכלים החדשים בגירסה החדשה Gemini 2.0 Flash, שמגיע בעצמו בשתי גירסאות – רגילה ו-Lite. הגירסה המלאה זמינה הן ב-ווב והן במובייל, דרך ה-API של ג'מיני ב-Google AI Studio וב-Vertex AI, ומפתחים יכולים כעת לבנות איתה אפליקציות בדרכן לפרודקשן. לטענת גוגל, הגירסה ה-"רזה" היא מודל הג'מיני הכי קוסט-אפקטיב שלה, והיא מושקת כתצוגה מקדימה (Preview). בגירסה זו, מפתחים צריכים לשלם 75 סנט למיליון טוקנים עבור קלט של טקסטים, תמונות וסרטוני וידיאו. בגירסה המלאה, המחיר עבור אותו הדבר עומד על 10 דולר. כמו כן, גוגל שחררה גירסה ניסיונית של Gemini 2.0 Pro, שאותה היא מגדירה כ-"מודל הטוב ביותר שלנו עד כה לביצועי קידוד ולפרומפטים מורכבים". כמו ה-Gemini 2.0 Flash, היא זמינה ב-Google AI Studio וב-Vertex AI, אך בניגוד אליה, גם באפליקציה של ג'מיני למשתמשים מתקדמים. עוד כלי חדש שיהיה זמין באפליקציה הוא Gemini 2.0 Flash Thinking, בגירסה ניסויית. ההשקה החדשה היא חלק מהאסטרטגיה של גוגל להשקיע כספים רבים בסוכני AI. גם מטא, אמזון, אנת'רופיק, מיקרוסופט ו-OpenAI עושות צעדים משלהן בתחום המתפתח הזה. בגוגל אומרים כי ככל שהיכולות של ג'מיני מתרבות, "נמשיך להשקיע באמצעים נרחבים שיאפשרו שימוש בטוח ומאובטח במודלים. אנחנו גם משקיעים בהערכה אוטומטית של סיכוני אבטחה ובטיחות".

מזל טוב: אפליקציית המפות של גוגל, Google Maps, חוגגת היום (ה') יום הולדת 20. לכבוד התאריך העגול, החליטו בגוגל להוציא רשימה של המקומות האהובים ביותר על המשתמשים הישראליים. הרשימה נבנתה לפי הדירוג שנתנו המשתמשים באפליקציה לכל מקום. למנה ראשונה, החברה חשפה את המסעדות ובתי הקפה שזכו לדירוג הגבוה ביותר. בקרב המסעדות, למקום הראשון הגיעה כביש 90 הגלילית, כשלאחר מכן סוהו מראשון לציון ונונו מהוד השרון. פונדק יטבתה הגיע למקום הרביעי והביסטרו BP, שנמצא במפרץ חיפה – לחמישי. מעניין לציין שכל החמישייה השנייה מורכבת ממסעדות תל אביביות ויפואיות, כאשר הפופולרית ביותר ביניהן היא הזקן והים בנמל יפו. בית הקפה שמשתמשי Google Maps הישראליים הכי אוהבים הוא ברבהר בנחל קטלב שבהרי ירושלים, כאשר לאחר מכן נמצא קפה גן סיפור בהרצליה. קפה רימון הירושלמי הוותיק, שהפך לרשת בעיר, הגיע למקום השלישי, הרואה בקפה מכפר הרא"ה לרביעי ומקלות וניל העפולאי – לחמישי. הקפה התל אביבי המדורג הכי גבוה ברשימה הוא קפה זוריק מכיכר מילאנו – במקום השישי. הנוף המדהים של מצדה. צילום: ShutterStock אתר התיירות שהישראלים הכי אוהבים בארץ, לפחות לפי הדירוג הזה, הוא מצדה, כאשר לאחר מכן נמצאת תחנת הרכבת הראשונה בירושלים. מערות ראש הנקרה הגיעו למקום השלישי, על אף שב-2024 לא ניתן היה לטייל בהן עקב המצב הביטחוני, מגדל השעון ביפו נמצא במקום הרביעי ומתחם התחנה בתל אביב – בחמישי. הגן הכי אהוב הוא הגן הלאומי קיסריה, עם העתיקות היפות והממצאים הארכיאולוגיים המעניינים שיש שם, כאשר במקומות השני והשלישי נמצאים שני מקומות שצמודים גם פיזית – הספארי והפארק הלאומי ברמת גן. פארק הירקון התל אביבי, שגובל ברמת גן, הגיע למקום הרביעי ואת החמישייה הראשונה סוגר פארק רעננה. המוזיאון שנמצא במקום הראשון, אולי כמתבקש משמו, הוא מוזיאון ישראל. לאחר מכן מדורגים יד ושם, מוזיאון תל אביב, מדעטק חיפה ועוד מוזיאון ירושלמי – מגדל דוד. מודל בית המקדש במוזיאון ישראל. צילום: ShutterStock מה עם העולם? המקומות שהישראלים אהבו לבדוק במיוחד באמצעות Immersive View הם, בין היתר, מגדל אייפל בפריז, האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק, הקולוסיאום ברומא, הביג בן והמוזיאון הבריטי בלונדון, שער הניצחון בפריז והסגרדה פמיליה בברצלונה. כמה נתונים ופיצ'רים מעניינים לצד המקומות האהובים, גוגל שחררה לכבוד יום ההולדת העגול כמה נתונים על השימוש בשירות: בכל יום יש 100 מיליון עדכונים של המפות באפליקציה, ובכל שנה חצי מיליארד תורמים לשירות מידע כלשהו – אם זה חוות דעת, תמונות, דירוג או כל דבר אחר. מספר העסקים והמקומות שניתן למצוא ב-Google Maps הוא רבע מיליארד והשירות חלש אשתקד על טריליון קילומטרים ברחבי תבל. באחרונה הכניסה גוגל את שירות הבינה המלאכותית שלה, ג'מיני, לתוך Google Maps – מה שמאפשר למשתמשים לשאול אותו שאלות אודות אטרקציות או מה לעשות עם חברים או משפחה ביעד מסוים. כמו כן, ניתן לקבל בשירות המפות תפריט של ההיי-לייטס שאפשר לבקר בהם בכל יעד, לצפות בהם במציאות רבודה ולחזור בזמן – איך הם נראו פעם – באמצעות Street View. עוד אפשר להזמין מקומות באתרים ובמקומות בילוי ישירות מהאפליקציה, ואפילו לתכנן יציאות משותפות עם רשימות של משתמשים.

פרופ' יונינה אלדר, מדענית בעלת שם עולמי ופורצת דרך בעולם עיבוד האותות ועיבוד המידע, תקבל ביום העצמאות הקרוב את פרס ישראל בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה – כך הכריז אתמול (ג') שר החינוך, יואב קיש. היא נבחרה על ידי ועדת הפרס, בראשותו של פרופ' ארנון בנטור ובהשתתפותם של פרופ' יעל אידן ופרופ' עמי מויאל. תחום המחקר המרכזי של פרופ' אלדר הוא פיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ולעיבוד מידע ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה ובביולוגיה חישובית. פרופ' אלדר קראה תיגר על "משפט הדגימה" הקלאסי ופיתחה תאוריות חדשניות, שמאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע – תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרופ' אלדר היא פעילה ותורמת לקידום החברה הישראלית ולשוויון ההזדמנויות באקדמיה – קידום נשים ואנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות. פרופ' אלדר מהווה דוגמה ומופת למדענית המשלבת מחקר פורץ דרך עם יכולת יישום והשפעה חברתית רחבה בכל מגזרי החברה". זוכים נוספים לצד פרופ' אלדר, קיש הודיע אתמול על שני זוכים נוספים בפרס ישראל: הכוריאוגרף, היוצר והמנהל האומנותי בתחום ריקודי העם שלמה ממן – בתחום התיאטרון והמחול, ובתחום העיצוב והאומנות הבינתחומית הזוכה הוא בלו סימיון פיינרו. פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר שניתן במדינת ישראל, בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה במדינה. הפרסים יוענקו במוצאי יום העצמאות לישראלים וישראליות שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם, ולישראלים וישראליות שתרמו תרומה משמעותית לחברה הישראלית. לאורך השנים זכו בפרס ישראל לא מעט חוקרים בעולמות הטכנולוגיה והמדע, וכן אנשי היי-טק. הנה כמה דוגמאות: אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, קיבל את הפרס בשנה שעברה, פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, זכה בו לפני שנתיים, וגיל שויד, מייסד צ'ק פוינט, קיבל אותו בשנת ה-70 למדינה.

גוגל החליטה לצמצם חלק ממטרות הגיוון שלה, וזאת בעקבות צו נשיאותי של הנשיא דונלד טראמפ. הצו, שכוון במקור לקבלני ממשל, לוחץ על ספקים אלו לבטל יוזמות גיוון, שוויון והכללה שאומצו בעבר. בתגובה לצו, שכאמור לא יועד ישירות כלפיה, ובהשראת הלך הרוח של טראמפ ושלטונו, גוגל הצטרפה כעת גם היא אל מספר גדל והולך של חברות אמריקניות, ובראשן חברות טכנולוגיה, שמפסיקות או מצמצמות את תוכניות ה-DEI (ר"ת Diversity, Equity, Inclusion) שלהן. כזכור, בינואר כבר דיווחנו על מטא ואמזון, שמיהרו לבצע את השינויים בגיוון וההכללה שלהן, עוד בטרם השבעת הנשיא טראמפ. השינוי שמאמצת כעת גם גוגל תואר במייל שנשלח לעובדיה וכן בא לידי ביטוי בדו"ח השנתי של החברה לרשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC. כפי שזיהה ראשון הוול סטריט ג'ורנל, גוגל הסירה באחרונה הצהרה שנהגה להופיע בדו"חות קודמים שלה, ושהדגישה את מחויבותה לגיוון והכללה, ובמיוחד את ההתחייבות לבנות כוח עבודה המייצג את קהל משתמשיה. החברה הסבירה כי כקבלנית פדרלית, היא בוחנת את השינויים הנדרשים בעקבות פסיקות בית משפט וצווים נשיאותיים בנושאי מדיניות DEI. Google scraps diversity recruitment goals in wake of Trump's executive ordershttps://t.co/pCoE1kcXq4 — PinkNews (@PinkNews) February 6, 2025 קבוצות המיעוט כבר לא יזכו באפליה מתקנת תוכניות DEI החלו לצבור תאוצה בארצות הברית לאחר חקיקת חוק זכויות האזרח ב-1964, במטרה לתקן אפליה היסטורית ולייצג את מי שיש להם ייצוג במיעוט בתעשייה, בכללן נשים, שחורים, אסיאתים והיספאנים, חברי קהילת הלהט"ב, ואחרים. בעשור האחרון חברות רבות, כולל גוגל, הציבו לעצמן יעדים שאפתניים לגיוון מגדרי ואתני ביתר שאת. לדוגמה, בשנת 2020, מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, הצהיר כי עד שנת 2025, החברה שואפת להגדיל ב-30% את מספר המנהיגים שהיא מעסיקה המשתייכים לקבוצות שאינן מיוצגות מספיק במצבת עובדיה. אלא שממשל טראמפ הדומיננטי שמתווה את הטון כעת, טוען כי תוכניות DEI רבות הן בזבזניות ויוצרות אפליה הפוכה. הצווים הנשיאותיים החדשים מבטלים חוקים שקידמו גיוון והכללה במוסדות הממשל ומורים על הכנת תוכנית שתמנע מארגונים גדולים לקיים תוכניות DEI "המהוות אפליה או העדפה בלתי חוקית", כך נטען. גוגל מצידה גורסת כי היא עדיין מחויבת ליצור מקום עבודה שבו כל העובדים יכולים להצליח וליהנות משוויון הזדמנויות. עם זאת, החברה הבהירה כי היא נאלצת לבצע שינויים כדי לעמוד בדרישות החדשות. פיונה צ'יקוני, סמנכ"לית משאבי האנוש של אלפבית – החברה האם של גוגל – היא החתומה על המכתב לעובדים. צ'יקוני ציינה בו בין השאר כי "מכיוון שאנחנו קבלן פדרלי, הצוותים שלנו גם מעריכים שינויים בתוכניות שלנו הנדרשים כדי לציית להחלטות בית המשפט האחרונות ולפקודות הביצוע של ארה"ב בנושא זה", כך ציטטה מהתזכיר רשת CNBC.היא הוסיפה וכתבה: "נמשיך להשקיע במדינות ברחבי ארה"ב – ובמדינות רבות בעולם – אבל בעתיד לא יהיו לנו עוד מטרות ויעדים בנושא". קיבל משרה כמומחה התעיילות בממשל טראמפ. אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X גם בגלל מאסק – מפסיקים לגוון כאמור, ההחלטה של גוגל מצטרפת למהלך רחב יותר בתעשיית הטכנולוגיה, שבמסגרתו חברות כמו מטא ואמזון כבר נקטו בצעדים דומים. מטא הפסיקה את תוכניות ההכשרה והגיוס המיוחדות שלה, ואילו אמזון מתכננת לבטל בהדרגה את תוכניות ההכללה שהנהיגה עד כה. חברות נוספות מתחומים רבים אחרים, ביניהן למשל דיסני, וומארט ומקדונלדס, החלו גם הן לצמצם את מאמצי ה-DEI שלהן. נזכיר כי איל הטק אילון מאסק – המקורב מאוד אל טראמפ ומי שמונה כיועץ להתייעלות לממשל – טען בינואר כי מדיניות הגיוון וההכללה של עובדים בעיריית לוס אנג'לס הביאה לכשלים בטיפול בשריפות החמורות שפרצו באזור, וכי היא זו שגרמה לנזק הרב. They prioritized DEI over saving lives and homes https://t.co/KW1S7ZJEuJ — Elon Musk (@elonmusk) January 8, 2025 מבקרי תוכניות ה-DEI טוענים באופן גורף יותר, כי עד כה הממשל התמקד בגיוון, שוויון והכללה במקום להתמקד בביצועים ובמקצועיות. צ'רלי קירק, מייסד ארגון Turning Point USA, לדוגמה, אמר כי כאשר הממשל מתמקד בנושאים כמו DEI ו"פרויקטים של להט"ב", הוא "מודאג מאבסטרקציות" ולא עושה את הדברים הבסיסיים המוטלים עליו. לילי ג'נג, יועצת DEI, ציינה כי גם אנשי מקצוע בתחום מבקרים את התוכניות הקיימות כבר שנים, ומצביעים על כך ש-"השתלמויות של 30 דקות לא יפתרו את הגזענות בן לילה".  איאן האני לופז, פרופסור למשפטים, טען כי השימוש בטענות נגד אימוץ ה-DEI הוא סוג של "משרוקית כלבים" – כלומר, אמירה שנועדה לעורר רגשות שליליים נגד קבוצות חברתיות מודרות, מבלי להשתמש בביטויים גזעניים או בוטים. כך או כך, השינויים המתרחשים בתעשיית הטכנולוגיה בארה"ב מעלים שאלות לגבי עתידן של תוכניות DEI ויותר מכך – עתידה של העסקה שוויונית יותר באמצעות אפלייה מתקנת – ולא ברור אם מדובר בשינוי זמני או במגמה מדאיגה מאוד שתהיה ארוכת טווח ואולי תחלחל גם לאירופה ולמחוזות אחרים על פני הגלובוס.

קבוצת מלם תים העלתה לאוויר בהצלחה במלונות דן את מערכת ה-ERP (תכנון משאבים ארגוניים) S\4HANA של סאפ, במודל RISE על גבי AWS, תוך עמידה בלוחות הזמנים. זהו הפרויקט הגדול ביותר במודל RISE שעלה לאוויר בישראל בגרסה המתקדמת ביותר, S/4HANA 2023. הפרויקט כלל מימוש תהליכים חוצי יחידות – רכש, לוגיסטיקה, פיננסי, ניהול פרויקטים, תכנון וניהול תקציב. כמו כן, יושמה במסגרתו פלטפורמת הענן של סאפ, BTP, לפיתוח יישומים, אוטומציה ואינטגרציה. המערכת תאפשר לרשת המלונות לשדרג את התהליכים העסקיים, לשפר את התפעול השוטף, לעבור לשפה ארגונית אחידה ולנתח את תמונת המצב בזמן אמת בכל רגע נתון. באמצעות פלטפורמה זו ניתן לנהל את המידע הארגוני הנדרש במערכת אחת אינטגרטיבית, תוך שליטה מלאה במידע ובנתונים. יוסי גבאי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלונות דן, אמר כי "אנחנו שמחים על העלייה לאוויר המוצלחת של מערכת SAP S/4 HANA במטה ובמלונות דן בכל הארץ. המערכת החדשנית של סאפ, המבוססת על מודל RISE בענן, מאפשרת לנו לשפר את הגמישות ולשמור על יעילות התפעול. המערכת החדשה תציב את מלונות דן בקדמת הטכנולוגיה, לצד יצירת סביבת מחשוב איכותית. הצלחת הפרויקט מבוססת על שיתוף הפעולה הפורה עם מלם תים ושאר הספקים שלקחו חלק בפרויקט, והודות לצוות המקצועי, כמו גם למחויבות ולמסירות של החברה להצלחת הפרויקט". עינת זרמי, סמנכ"לית מלם תים, ציינה כי "מלם תים גאה להיות שותפה של מלונות דן בעלייה לאוויר המוצלחת של הפרויקט הטכנולוגי המוביל. אנחנו בטוחים שהפרויקט יצעיד את מלונות דן קדימה, תוך ייעול תהליכי העבודה, ושיפור יכולת הניהול והבקרה של הארגון". בתמונה למעלה: מימין – סיון לברון, מלם תים; עדי מאור, מלונות דן; עינת זרמי, סמנכ"לית במלם תים; סיגלית טל נוה, מנהלת פרויקט ה-ERP במלונות דן; מאיר ווינר, Head Of Cloud ERP בסאפ ישראל; ואלמוג כהן, מלם תים.

היכולת של מכונות ליצור סרטונים מזויפים של אנשים הפכה למרשימה מדי, מפחידה…בייטדאנס (ByteDance), ענקית הטכנולוגיה הסינית שמאחורי טיק-טוק (TikTok), הציגה מערכת AI חדשה בשם OmniHuman-1 שיכולה ליצור סרטוני דיפ פייק, שאדם ממוצע לא יוכל להבין בינם ובין המציאות. הסרטונים המזויפים של OmniHuman-1 נראים מציאותיים להפליא, אולי המציאותיים ביותר עד כה. המערכת צריכה רק תמונה בודדת וקליפ אודיו כדי ליצור את הסרטונים האלה מאפס. ניתן גם להתאים אלמנטים כגון יחס רוחב-גובה ומסגרת גוף. ה-AI יכולה אפילו לשנות קטעי וידיאו קיימים, לערוך אלמנטים שונים בסרטון, כמו תנועות גוף ומחוות, שנראות מציאותיות לחלוטין. כמובן, התוצאות לא תמיד מושלמות, ולעתים מהתנוחות נראות קצת מופרכות, כמו למשל סרטון ההרצאה של איינשטיין, שבו הידיים שלו מתפתלות לכיוונים מוזרים. הפנים שלו מוצגות כמעט בצורה מושלמת. ובכל זאת, האיכות הכללית מקדימה בהרבה טכנולוגיות דיפ פייק קודמות. הרצאה של איינשטיין… הייתה או לא הייתה? הדגמה של OmniHuman-1 של בייטדאנס. מתחת למכסה המנוע,OmniHuman-1 אומנה עם 18,700 שעות של נתוני וידיאו תוך שימוש בגישה חדשה של "מצבי-כל", המאפשרת לתוכנה ללמוד ממקורות קלט מרובים, כמו הודעות טקסט, אודיו ותנוחות גוף בו-זמנית. חוקרי בייטדאנס אומרים, שנתוני האימון האלה עוזרים ל-AI "להפחית באופן משמעותי את בזבוז הנתונים" בהשוואה לדגמי דיפ פייק ישנים יותר. כמובן, ההשלכות של הטכנולוגיה עלולות להדאיג על רקע קמפיינים למטרות שונות  – בחירות, הונאות כספיות ועוד, שכבר הצליחו בשנים האחרונות. רק לאחרונה פורסם מקרה על אדם שהשתמש ב-AI כדי להתחזות לבראד פיט והצליח להונות אישה, ששלחה לו 850 אלף דולרים. בהתחשב בתקריות הללו, מדינות רבות בעולם החלו לפעול לאסדרה של שימושי AI. ByteDance לא הוציאה את OmniHuman-1 לקהל הרחב, אבל אתה יכול לקרוא מאמר על הדגם.

השבוע יצא משרד החינוך בקמפיין רחב, שבישר על תחילת מה שמכנים שם "מהפכת הבינה המלאכותית במערכת החינוך". הצעד הראשון הוא חודש הבינה המלאכותית, שבמסגרתו התלמידים בכל שכבות הגיל, מכיתה א' ועד י"ב, אמורים ללמוד שעה בשבוע ללימוד בינה מלאכותית. המשרד פיתח מערכת ידידותית בעיקר לילדים, שמבוססת על בוטים, משחקים והסברים בשפה שהם מבינים. דרכה, כל ילד.ה ונער.ה ת.יוכל ללמוד על כלי הבינה המלאכותית של גוגל, ואחר כך להתחיל לעבוד איתם. המשרד רכש מגוגל את הכלים הללו עבור תלמידים ומורים כחלק מהמעבר לענן הממשלתי נימבוס – פרויקט שבו החברה זכתה, לצד AWS. בהמשך, המערכת אמורה להתחבר גם לכלים של חברות אחרות בשוק. באשר למורים – גם הם עתידים ללמוד להכיר את הכלי, ולהתחיל להיעזר בה לצרכי העבודה השוטפת שלהם. מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך. צילום: לירן מולדובן לדברי מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, ישנן מערכות מדידה ובקרה שיעקבו אחרי ההתקדמות של התלמידים והמורים – לא רק בחודש הזה, אלא גם בהמשך שנת הלימודים הנוכחית ובשנים הבאות. ציניות, ספקנות וביקורת – לא בזמן ולא במקום באופן טבעי, היו למיזם הזה תגובות שונות, בעיקר ברשתות החברתיות – רובן מצוידות בכמות גדולה של ציניות, ספקנות וביקורת. זה טבעי, כי מערכת החינוך שלנו אכן חולה, כי היא לא בראש סדר העדיפויות הלאומי, כי יישום הטכנולוגיה והמחשוב בבתי הספר לוקה בחסר וכי הניסיונות של כמה וכמה שרי חינוך לשנות את המצב – כשלו. אבל אלה לא הזמן ולא המקום לציניות הזאת, כי המשימה ללמד את הדור הבא של המדינה את הטכנולוגיה הבאה של העולם – הבינה המלאכותית, ולהכווין אותם כיצד להשתמש בה, היא משימה לאומית. אלה הילדים ובני הנוער שבהמשך יתגייסו ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל, ישכללו את הכלים שלו ויהפכו אותו לצבא חכם יותר, לטובת המלחמות הבאות שלמרבה הצער עוד נדע, כנראה. זה חשוב גם כדי שיהיה אפשר שלא לחזור על מה שקרה לפני ה-7 באוקטובר – שמי שהיו צריכים לקבל החלטות על בסיס המערכות הטכנולוגיות שקיימות בצה"ל לא עשו זאת בצורה הטובה ביותר, וזה חלק מהמחדל שהביא לטבח הנורא. צה"ל יצטרך בשנים הקרובות להגדיל את הסד"כ (סדר הכוחות) שלו לא רק בשדה הקרב, אלא גם ביחידות הטכנולוגיות, שמסייעות לחיילים בשטח. הוא יידרש לעוד מאות מפתחים וחוקרי בינה מלאכותית, ביג דאטה וניתוח נתונים. ולא רק הצבא – כבר כיום יש מחסור הולך ומחריף בבוגרי אוניברסיטאות, שלומדים את מדעי הנתונים והמחשב, כולל בתארים מתקדמים. אחת הסיבות לכך היא מצוקת התשתיות למחקר ולפיתוח שבבים וכלי AI. כל זה מוביל, יחד עם סיבות נוספות, למחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק הישראלי. מדינת ישראל נמצאת במקום לא טוב בדירוג המדינות שיש (או אין) להן תשתיות וכלים לפיתוח הבינה המלאכותית. ההחלטה של אנבידיה לפתוח כאן מרכז מו"פ נוסף, ובכלל ההצלחה של פעילותה בישראל, היא ללא ספק ברמה הבינלאומית, אבל זה לא מספיק: ישראל זקוקה לעוד הרבה אנבידיות כאלה, ורצוי שהן תהיינה לא – או לא רק – חברות רב לאומיות, אלא גם ספינות דגל חדשות של ההיי-טק הישראלי. מדיניות מתמשכת, של כל הממשלות בשנים האחרונות, לא דאגה לשים את הנושא הזה בעדיפות לאומית, והתוצאה היא די עגומה ובעלת השלכות כלכליות לא פשוטות. האם טראמפ יבטל את הצו של ביידן, ויתיר לחברות האמריקניות להמשיך לייצא לישראל טכנולוגיה שנוגעת לבינה מלאכותית ללא מגבלות? לא ברור יצוא ה-AI לישראל: האם המדיניות של טראמפ תהיה שונה מזו של ביידן? בסוף כהונתו, החריף הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, את מגבלות ייצוא השבבים מהמדינה, והרחיב אותן למדינות נוספות, כולל ישראל. זאת, במקום לכלול אותנו ברשימת המדינות השותפות של ארצות הברית, שבגלל מעמד זה לא מוטלות עליהן מגבלות. אמנם, ישראל נמצאת בקבוצת המדינות שחלות עליהן המגבלות המעטות ביותר, אבל עדיין, מומחים מעריכים שהן יזיקו לא מעט לתעשיית ה-AI הישראלית – שגם ככה נמצאת במקום לא הכי טוב, גם אם יש בה כמה חברות טובות מאוד (ויש). ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה של הכנסת לבינה מלאכותית, צדקה כשאמרה בדיון חירום שהוועדה ערכה בחודש שעבר ש-"העולם נמצא במרוץ חימוש AI מטורף, וישראל לא רק לא במשחק, אלא היא אפילו לא על המגרש". נתניהו וטראמפ בפגישתם הקודמת. צילום: ShutterStock לא ברור מה תהיה המדיניות של מחליפו של ביידן בבית הלבן, דונלד טראמפ, בנושא. טראמפ נוקט במדיניות ידידותית ל(ממשלת) ישראל, אבל גם מחריף את מלחמת הסחר. אמנם, במקרה הזה מדובר על הטלת מכסים על ייבוא לארצות הברית, אבל טראמפ כלל ברשימת המדינות הזו גם את קנדה, שעל אף שהוא רוצה לספח אותה לארצות הברית, היא בעלת ברית חשובה שלה. האם הוא ינקוט במדיניות דומה גם כלפי בעלת ברית חשובה אחרת של ארצות הברית – ישראל? או שמא יבטל את הצו של ביידן, ויתיר לחברות האמריקניות להמשיך לייצא לישראל טכנולוגיה שנוגעת לבינה מלאכותית ללא מגבלות? לא ברור. פנייה של מערכת אנשים ומחשבים לדוברות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשאלה האם הנושא עלה בפגישה השבוע בינו לבין טראמפ, כפי שביקשה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל – לא נענתה. עם זאת, גם אם הנושא לא עלה בפסגה בין שני המנהיגים, ההערכה היא שהצוותים המקצועיים בממשלה יעלו אותו בפני עמיתיהם בממשל האמריקני בהמשך. הכול מתחיל בחינוך כדי להבטיח שבעתיד ישראל תהיה בקדמת בימת הבינה המלאכותית לא מספיק סחר, אלא צריך להתחיל מהחינוך. זה נושא מאתגר, מסיבות שונות, בין היתר כי חלק מהמורים הם אנשים לא צעירים – קבוצת גיל שבדרך כלל יותר מתקשה להסתגל לטכנולוגיה, וכי חלק מהמורים ודאי שמעו את כל ההערכות שלפיהן ה-AI תחליף כוח אדם אנושי. עוד אתגר כאן הוא שכדי ללמד בינה מלאכותית ברצינות וכדי להיות יותר טכנולוגיים באופן כללי, בתי הספר זקוקים למשאבים, לתקציבים ולתשתיות פיזיות, ובעיקר הם זקוקים לאמפטיה וסיוע מהציבור – שזה מצרך שגם ככה הם מקבלים אותו במקרה הטוב מעט, בגלל המעמד הנמוך של המורים. כאן צריך לשבח את ההתגייסות של תעשיית ההיי-טק לטובת המיזם של משרד החינוך: לא מפליא שלחודש הבינה המלאכותית גויסו 3,500 מנטורים מהענף – מרמת המנכ"לים ועד לאחרון העובדים, שתורמים 10 שעות בחודש, כדי לסייע בעיקר למורים ולצוות הניהולי להיכנס לעולם הזה. גם המוסדות האקדמיים המכשירים מורים משלבים את נושא הבינה המלאכותית, וגם להם מגיעה מילה טובה. השורה התחתונה: לימוד הבינה המלאכותית במערכת החינוך, שאמנם החל באיחור רב, הוא בעל חשיבות הרבה יותר רחבה מאשר חינוך ילדינו. לא יהיה זה מוגזם לומר שהשיעורים על בינה מלאכותית בבתי הספר יהיו בין המשתנים שיקבעו האם בעוד כמה שנים, פחות מעשור, נמשיך להיות אומת הסטארט-אפ, או שהתקופה הזאת תהיה פרק בהיסטוריה של מדינת ישראל, שחלף.

בתעשייה שבה חיסכון בעלויות, גמישות ותפוקה הם המפתח להצלחה, חברות שמספקות פתרונות אוטומציה מחויבות להביא ערך אמיתי לא רק באספקת מכונה לפי הדרישה הנוכחית, אלא ביכולת לספק פתרון גמיש שיענה גם על צרכים עתידיים, לייעול העבודה והקטנת התלות בעובדי ייצור – שלעיתים אינם בנמצא או לחילופין, שיוכלו לטפל ביותר מערכות שיעבדו במקביל.  פיתוחים של קווי ייצור רובוטיים הובילו את בקהוף (Beckhoff) לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות בינלאומיות וחברות ישראליות פורצות דרך, ולפתח פסי ייצור חכמים ללא מגע יד אדם. לדברי מנכ"ל בקהוף ישראל, אסף ברגר, "בתקופה של חוסר ודאות מתמשך, התעשיות בישראל חייבות להתייעל. אוטומציה חכמה, בקרה וטכנולוגיה מתקדמת יאפשרו להן להתייעל ולחסוך בעלויות התפעול והייצור". במשך 40 שנות פעילות יצרה החברה הגרמנית פתרונות פורצי דרך של מערכות אוטומציה תעשייתית מבוססות מחשב, הסביר המנכ"ל, והוסיף: "מנכ"לים ובעלי חברות מובילות, המבקשות להיות תחרותיות וגמישות לשינויים בטווח הקצר והארוך, אימצו את הטכנולוגיה והגישה ש-בקהוף מובילה בתעשייה". פס ייצור הדגמה במפעל. Beckhoff Automation XPlanar, EMG HaStudio  רובוטים אוטונומיים ואריחים מרחפים באוויר מעל רצפת הייצור  חברות רבות בתחום האוטומציה התעשייתית, המפתחות קווי ייצור רובוטיים, מתמודדות עם אתגרים אדירים הכוללים שיפור מתמיד בבקרה ובתפוקה, לצד התייעלות במתן שירות ותמיכה בעת תקלות בקווי הייצור. במהלך 40 שנות פעילותה, צברה חברת בקהוף ניסיון עשיר באפיון, פיתוח והטמעת מערכות בענפים שונים בתעשייה ופיתחה שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות. כחלק מחזון החברה, בקהוף פועלת בשיתוף פעולה ישיר עם חברות וסטארט-אפים בתחומי האוטומציה והרובוטיקה, ופועלת רבות גם בישראל, תוך הקניית ידע, הענקת שירות, ייעוץ ותמיכה ומתן פתרונות טכנולוגיים.  Beckhoff Automation XPlanar  חברת בקהוף פיתחה מערכות הנעה מהפכניות, המתאימות במיוחד לקווי ייצור רובוטים המצריכים שינויים מהירים, שילובים רבים ומגוונים. מערכת XPlanar הייחודית בנויה ממוברים נעים, המתוכנתים לתנועה חופשית במישור לפי מסלול הניתן להגדרה בתוכנה. מערכת ה-XPlanar מאפשרת למוצרים לרחף מעל רצפת המכונה בעזרת שדות אלקטרו-מגנטיים. מאחר שהטכנולוגיה מבוססת על ריחוף אלקטרומגנטי טהור וללא מכניקה – מובטחת תנועה חופשית חלקה ומדויקת לכל נקודה במכונה. דבר זה מאפשר מערכות הנעה מאוד מהירות, שינויי פרופילים מתוך התוכנה בהתאם לשלבי הייצור השונים, על פני סט-אפים וכיוונונים מכניים ארוכים. שילוב של מערכת זו במערכת הבקרה של בקהוף מאפשר אינטגרציה פשוטה לתוך הקו. יונתן אזולאי, מנהל מכירות וארכיטקט מערכת, בקהוף ישראל. צילום: ליאת מנדל כל היתרונות במערכת אחת  "חברות שמספקות פתרונות אוטומציה חייבות להישאר בחזית הטכנולוגיה. כדי לשמור על יתרון תחרותי אמיתי, הן חייבות להציע פתרון מתקדם יותר, חכם יותר וגמיש יותר – כזה שמעניק להן יתרון משמעותי בשוק", הסביר יונתן אזולאי, מנהל המכירות של בקהוף ישראל. "חברת בקהוף פורצת גבולות באמצעות ידע, טכנולוגיה והון אנושי. בקהוף ממשיכה להוביל ולהניע את התעשייה בישראל, עם מערכות הנעה מתקדמות ופסי ייצור מודולריים המייעלים תהליכים, חוסכים בעלויות הייצור ומגדילים את הפרודוקטיביות במפעלים. בעזרת מערכות XTS ו-XPlanar, הדור הבא של מערכות ההנעה, ניתן להביא לניצול מירבי של רצפת הייצור. המערכת מחליפה מכניקה בתוכנה, ומאפשרת שחרור ממגבלות התכנון המסורתיות, גמישות מקסימלית, חיסכון בעלויות והגדלת הרווחיות". "2025 תהיה שנת מפתח בתעשייה", הוסיף אזולאי. "בנוסף השילוב של מערכות הנעה מתקדמות, כדגומת XPlanar ו-XTS, אפשר להטמיע במהירות טכנולוגיית AI עם קווי ייצור, והוא יהפוך את פס הייצור לאוטומטי יותר, יעיל יותר וחסכוני יותר".  מערכות ההנעה החכמות של בקהוף. צילום: Beckhoff Automation XPlanar, EMG HaStudio  בקהוף – מובילים לעתיד את פסי הייצור בכל העולם בקהוף מסתכלת קדימה ומחזקת את שיתופי הפעולה עם חברות המפתחות קווי ייצור רובוטיים – מהעידן שבו המכונות מבוססות על למידת מכונה ומסוגלות לקבל החלטות עצמאיות, תוך שימוש בביג דאטה, ולבצע סימולציות בעזרת מחשוב ענן ושילוב AI בפסי ייצור.  מערכות XTS: טכנולוגיית הנעה לינארית, שמאפשרת ייעול מקסימלי של פסי ייצור. עם סדרת XTS Eco Line החדשה, בקהוף מספקת פתרונות גמישים ונגישים יותר לתעשייה.   AI בפסי ייצור: שילוב מתקדם של בינה מלאכותית בכל שלבי הייצור, כולל אלגוריתמים שמפשטים תהליכים ומזהים תקלות במהירות.  AX1000: סדרת דרייבים חדשנית, שמביאה ביצועים יוצאי דופן למערכות הינע פשוטות. הדמיה של XPlanar. קרדיט: Beckhoff Automation XPlanar, EMG HaStudio בקהוף אוטומיישן Beckhoff Automation EMG HaStudio סטודיו לאסטרטגיה ומיתוג