גוגל מוסיפה תכונות שיתוף חדשות עבור NotebookLM, אפליקציית הבינה המלאכותית של החברה, שמאפשרת למערכת להבין תכנים שנאגרים אל אותה מחברת ממקורות תוכן מגוונים, החל בפתקים, מצגות, מסמכים ואפילו סרטוני יו-טיוב, ואף ליצור בעקבות התובנות הללו מעין שיחות בסגנון פודקאסט עם המשתמש. מעתה יוכלו המשתמשים לשתף את התכנים במחברת של NotebookLM עם גורמים חיצוניים לבחירתם, מחברים לכתיבה ועד חברים לעבודה, וכל אחד אחר שעימו הם מעוניינים לשתף את החומרים ואת התובנות שנאספו. בדומה לתכנים בשירותים משרדיים ועסקיים אחרים של גוגל, כגון Docs או Drive, ניתן ללחוץ במחברת על כפתור השיתוף כדי ליצור קישור שניתן להעבירו לכל מי שרוצים, ולאפשר למערכת להציג את החומרים עבור כל מי שהקישור ברשותו. מי שיקבל את הקישור לתכנים לא יוכל לערוך את החומרים במחברת, אבל יוכל להשתמש בכל מה שימצא בה כדי להריץ שאילתות AI. אם רוצים לספק יכולות עריכת חומרים למשתמש כזה או אחר, צריך לאפשר זאת על ידי הכנסת כתובת הדואר האלקטרוני שלו בתיבת השיתוף. כמו כן, ניתן לשתף סקירות אודיו גם מתוך אפליקציית ג'מיני.

פלאפון ופרטנר זכו במכרז לאספקת שירותי תקשורת סלולרית וציוד קצה עבור משרדי הממשלה, עובדי המדינה וגמלאיה – כך הודיע משרד האוצר היום (ה'). מדובר במכרז רחב היקף למשך שנים רבות, שמסדיר את הענקת השירותים למאות אלפי מנויים, בסכום של מאות מיליוני שקלים. את המכרז ערכו אנשי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, באמצעות מינהל הרכש הממשלתי. פלאפון זכתה במקום הראשון, ותספק שירותים ל-60% מהמנויים. פרטנר זכתה במקום השני, ותשרת את יתר ה-40%. המכרז עתיד לשרת כ-220 אלף משתמשים, כולל כ-120 אלף גמלאים – שיוכלו, בפעם הראשונה, להצטרף להסדר בתחום הסלולר וליהנות מתנאים מועדפים. אחד הרכיבים של המכרז הוא רציפות תפקודית גם בחירום – השירות שהחברות הזוכות יתנו יתבסס על שתי רשתות סלולר עצמאיות עם מערכי גיבוי. פלאפון ופרטנר מחויבות לעמוד בדרישות סייבר מחמירות ולתת מענה ייעודי לזמני חירום, כך שהשירות למשרדי הממשלה ולעובדים החיוניים יישמר בכל תרחיש. כחלק מהמכרז, החברות יחויבו להציע חבילות דאטה בנפחים גדולים במיוחד, של עד 300 טרה-בייט; גלישה בחו"ל עם צבירה חודשית – עד 10 גיגה-בייט לחודש לעובד, עם אפשרות צבירה וניצול גמיש; מגוון של מכשירים עדכניים במחירים נוחים; רכיבים טכנולוגיים מתקדמים; שירות נפ"א (ר"ת נדידה פנים ארצית) על שלוש רשתות במקביל, לטובת מענה באזורים עם קליטה מוגבלת; MCPTT – תקשורת מבצעית מאובטחת (כמו מכשירי קשר) על גבי הסלולר, גם בעת עומסים; ו-"בועה סלולרית" פרטית – הפעלת רשת פרטית לכוחות הביטחון בשעת חירום, על בסיס התשתית הציבורית. "חיזוק המוכנות של המדינה לחירום" לפי משרד האוצר, "רכיבים אלה יובילו לחיזוק המוכנות של המדינה לחירום, לצד שדרוג השירות לעובדי וגמלאי המדינה, וכן חיסכון תקציבי משמעותי, תוך שמירה על איכות גבוהה". לדברי החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, "המכרז מביא ערך משמעותי וממצב את מדינת ישראל בחזית החדשנות גם בתחום הרכש הממשלתי. השירותים החדשים מביאים תועלת אמיתית – הן תפעולית והן תקציבית – למשרדי הממשלה ולעובדי הציבור, תוך חיזוק החוסן הלאומי בשגרה ובחירום". אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי, ציין כי "תוצאות המכרז מבטיחות מתן שירות איכותי לעובדי המדינה ולגמלאים שלה, והן יתרמו לקידום יכולות המשרדים ולהאצת החדשנות הטכנולוגית בממשלה". מפלאפון נמסר כי "מדובר בהבעת אמון בשירות המצוין של החברה וביכולותיה הטכנולוגיות הגבוהות". אבי דבורה, סמנכ"ל חטיבת הלקוחות העסקיים בפרטנר, אמר ש-"אחרי 18 שנים, פרטנר הופכת להיות חלק משמעותי מאספקת התקשורת למשרדי הממשלה, עובדי המדינה והגמלאים שלה. הזכייה מוכיחה את היכולות הגבוהות שלנו לספק שירותי תקשורת וטכנולוגיה מתקדמים ואמינים".

"המגזר הביטחוני מתמודד עם הצורך הדחוף במודרניזציה של תשתיות מיושנות, הכולל מעבר לפלטפורמות ענן היברידי מתקדמות, תוך שמירה הדוקה על רגולציות ביטחוניות קפדניות. השינויים המהירים בסביבת האיומים מחייבים גופים ביטחוניים לשפר את הגמישות והזריזות שלהם בהטמעת טכנולוגיות חדשות, לצד הרחבת תשתיות קיימות" , כך אמרה טליה צרפתי סטריט, מנהלת מכירות למגזר האנטרפרייז בנוטניקס ישראל, אשר במסגרת תפקידה היא מתמקדת בעיקר בתעשיות הביטחוניות. "אם בעבר שרר חשש מהענן, היום המגזר מאמץ מודלים היברידיים ופרטיים שמציעים שליטה מלאה לצד גמישות תפעולית", סיפרה. לדברי צרפתי סטריט, "כמו בתחומים רבים גם במגזר הבטחוני קיימת מגמה מרכזית של כניסת טכנולוגיות בינה מלאכותית ופיתוח מבוסס קוברנטיס (Kubernetes) לתוך התשתיות המבצעיות. "ה-AI תורמת לפריסה וניהול מהירים של אפליקציות בסביבת DevSecOps. המעבר לפיתוח מבוסס קונטיינרים מאפשר גמישות, אבטחה והאצה של זמני תגובה טכנולוגיים – וזה בדיוק מה שהמגזר הביטחוני צריך בעידן דינמי ולא צפוי". אילו עוד אתגרים ניצבים בפני ארגוני המגזר הביטחוני? "בין האתגרים המרכזיים ניתן למנות גידול אקספוננציאלי בנפחי המידע, דרישה לזמינות גבוהה ורציפות תפקודית בכל תרחיש, לצד פריסה מהירה של יישומים חדשים ואופטימיזציה של עלויות תפעוליות מורכבות. בנוסף, הצורך בשמירה על אבטחת מידע ברמה גבוהה הופך לקריטי במיוחד בסביבה מרובת איומים. בשנים הבאות, יידרשו הארגונים להתמודד עם הצורך בהרחבת תשתיות המידע בצורה מאובטחת וניתנת להרחבה פשוטה, במקביל לשיפור יכולות הניהול והבקרה בסביבות היברידיות ומרובות עננים". מה התפישה הרווחת לגבי אימוץ הענן במגזר הביטחוני? "התפישה הרווחת כיום היא להטמיע מודלים ענניים (Cloud-like) בתוך הסביבות המקומיות, מה שמאפשר גמישות תפעולית והרחבה מהירה של משאבי המחשוב, אוטומציה וצריכה כשירות (as-a-Service), מבלי להתפשר על אבטחת מידע ועמידה ברגולציות מחמירות. אחד הגורמים המרכזיים שהאיצו את האימוץ הוא הקמת אזורי זמינות (Availability Zones) מקומיים של ספקיות הענן הציבורי המובילות – AWS, Microsoft Azure ו-Google Cloud – על אדמת ישראל. פרויקט זה כולל תשתיות ענן מתקדמות המספקות שירותי ענן מקומיים, תוך עמידה בדרישות הרגולציה והביטחון המחמירות של המדינה". מהם הפתרונות של נוטניקס לאתגרי המגזר הביטחוני? "נוטניקס מציעה פתרון ענן היברידי אחוד, הכולל תשתית HCI שמחברת מחשוב, אחסון, רשת ווירטואליזציה למערכת אחת. בכך, ארגונים ביטחוניים יכולים להקים ענן פרטי מאובטח, שמתחבר לתשתיות קיימות ולענן ציבורי, תוך שמירה על ממשק ניהול אחיד ורציפות תפקודית. הלקוחות שלנו נהנים מהפחתת סיבוכיות, פריסה מהירה של תשתיות ויכולת התאמה דינמית לצרכים משתנים – גם בשגרה וגם בחירום. המעבר לפיתוח מבוסס קונטיינרים מאפשר גמישות, אבטחה והאצה של זמני תגובה טכנולוגיים – וזה בדיוק מה שהמגזר הביטחוני צריך בעידן דינמי ולא צפוי. נוטניקס השקיעה ומשקיעה בשני וקטורים, עם פתרונות של NAI ו-NKP, אשר נותנים מענה בדיוק לדרישות גופי הביטחון ובעיקר ל'אתרים חשוכים'". כיצד מבטיחים תשתית IT שתהיה יציבה, בטוחה ועם שרידות ברמה גבוהה? "נוטניקס מתמקדת בהבטחת תשתיות IT עמידות, מאובטחות ובעלות שרידות גבוהה, באמצעות ארכיטקטורה מבוזרת, המתוכננת לעמוד בכשלים מקומיים ולשמור על המשכיות תפקודית מלאה, ללא השפעה על הפעילות השוטפת. הפתרונות של נוטניקס בנויים כך שיאפשרו זמינות מקסימלית גם במצבי חירום, תוך כדי מנגנוני התאוששות מהירים מבעיות בלתי צפויות. יש לנו אבטחה רב-שכבתית מקצה לקצה, הכוללת הצפנה מתקדמת של המידע, מיקרו סגמנטציה לבידוד יישומים ורשתות פנימיות, ניהול מתקדם של אבטחת גישה ואבטחת Zero Trust". לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

הפרשה הבאה מרגישה ממש כמו הזיית בינה מלאכותית משונה במיוחד – חברת Builder.ai, שהוקמה בלונדון ב-2016 תחת השם Engineer.ai, הבטיחה לשנות את פני עולם יצירת האפליקציות. החברה, שנתמכה על ידי משקיעים בולטים כמו מיקרוסופט ורשות ההשקעות של קטאר, אפילו הגיעה לשווי שוק מרשים של 1.5 מיליארד דולר. היא שיווקה את עצמה כפלטפורמה מוּנעת בינה מלאכותית, שמאפשרת לבנות אפליקציות מותאמות אישית "בקלות כמו להזמין פיצה". בלב הטכנולוגיה של Builder.ai עמדה לכאורה עוזרת וירטואלית בשם נטשה, שהשתמשה כביכול באלגוריתמים מתקדמים של AI לשם יצירת תוכנה, וכל זאת שנים לפני הופעת מודלים כמו GPT או ג'מיני. אלא שהמציאות התבררה כשונה בתכלית מההבטחות השיווקיות. על פי הדיווחים, באחרונה נחשף כי כ-700 מהנדסים מהודו קידדו ידנית את בקשות הלקוחות מאחורי הקלעים, בעוד שהחברה הציגה את עבודתם כתוצר של בינה מלאכותית. וההונאה הזו נמשכה שמונה שנים! קריסת Builder.ai כשלעצמה הניבה חקירה בינלאומית בהובלת התביעה הפדרלית של ארה"ב, ואילו משרד התובע של ארה"ב במחוז הדרומי של ניו יורק דרש מסמכים פיננסיים ורשימות לקוחות כחלק מחקירתו. $1.5 Billion AI Startup Company Backed by Microsoft, 'BuilderAI', Turned Out to Just Be 700 Indian Dudes Programming From an Office pic.twitter.com/kAi1uLf8qi — Barstool Sports (@barstoolsports) June 3, 2025 טענות למלאכת AI מקודדת הרבה לפני עידן ה-AI הנוכחי כבר בשנת 2019, עובד לשעבר בשם רוברט הולדהיים תבע את החברה על סך 5 מיליון דולר, בטענה שטכנולוגיית Builder.ai "לא עבדה כפי שפורסם והייתה בעצם לא יותר מתעתוע". מסמכים משפטיים חשפו כי החברה סיפרה למשקיעים שהאפליקציות "בנויות ב-80%" על ידי טכנולוגיית הבינה המלאכותית שבפיתוחה "רק התחלנו". ואולם עובדים לשעבר תיארו את אחורי הקלעים של החברה ככזה שמתנהל "כולו על ידי מהנדסים – וללא AI". מעניין לגלות כי הוול סטריט ג'ורנל הטיל ספק בטענות ה-AI של החברה כבר ב-2019, וטען בזמנו כי הפלטפורמה הסתמכה במידה רבה על קבלני משנה אנושיים במקום על הטכנולוגיה החדשנית, כפי שהבטיחה. אלא שהבעיות של Builder.ai חרגו מעבר להונאה הטכנולוגית. ביקורת פנימית שבוצעה בחברה בתחילת השנה חשפה גם ניפוח קיצוני של ההכנסות. החברה הורידה את תחזיות ההכנסות שלה לשנת 2024 מ-220 מיליון דולר ל-50 מיליון דולר בלבד – הפרש של 300%. מנפריט רטיה, שמונה למנכ"ל החברה בפברואר האחרון, לאחר התפטרותו של המייסד סאצ'ין דב דוגאל, הוא מי שלמעשה גילה את ממדי המניפולציות הפיננסיות. בראיון שהעניק הוא טען עם זאת כי אפשר ש-אי ההתאמות בדיווח על המכירות נבעו מהנחות שניתנו ללקוחות, אך לא היה מסוגל להכחיש באופן חד משמעי את הטענות על ניפוח הנתונים. המשבר הגיע לשיאו רק בחודש שעבר כש-Viola Credit, המלווה העיקרית של החברה, תפסה 37 מיליון דולר מחשבונות Builder.ai, אחרי שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה. פעולה זו הותירה את הסטארט-אפ עם 5 מיליון דולר בלבד בקרנות קפואות, ושיתקה למעשה את פעילותו בחמש מדינות. כתוצאה מכך, Builder.ai פיטרה כאלף עובדים, והודיעה על הליכי פשיטת רגל בכל המדינות בהן פעלה, כולל בריטניה, ארה"ב, איחוד האמירויות, סינגפור והודו. החברה חייבת כעת 85 מיליון דולר לאמזון ו-30 מיליון דולר למיקרוסופט – בגין עלויות עיבוד ענן. Ready to take your business to the next level? Discover the power of https://t.co/DxcO7BOHoQ, an AI-powered composable software platform that evolves with your business. Scale effortlessly and unlock endless possibilities today: https://t.co/HzgI26rRC7 pic.twitter.com/yUDtVVYBF4 — Builder.ai (@Builderai) February 18, 2025 ממקרי ההונאה הגדולים ביותר בתעשיית ה-AI קריסת Builder.ai נחשבת כאחד ממקרי ההונאה הגדולים ביותר בתעשיית ה-AI, מאז שזו פרצה לתודעת ההמונים עקב השקת ChatGPT על ידי OpenAI. אחד האספקטים המעניינים של הפרשה הוא שהיא שופכת אור על תופעה המכונה AI Washing – פרקטיקה הכוללת מיתוג מחדש של שירותים טכנולוגיים קונבנציונליים כ-AI במטרה לגייס מימון. בריאן מונג'אי מלינקדאין תיאר תופעה זאת כ-"אריזת שירותים טכנולוגיים קונבנציונליים כ-AI, כדי למשוך הון". עקב המקרה של Builder.ai, התופעה הכוללת טענות מוגזמות על שימוש ב-AI, הצגת טכניקות פחות מתוחכמות כ-AI, וכדומה – צוברת תשומת לב כעת. המקרה המסוים מדגיש את החשיבות של בדיקת נאותות ואימות טכנולוגי בתהליך ההשקעה, במיוחד בתעשיית ה-AI המתפתחת במהירות. משקיעים ואנליסטים קוראים ליותר שקיפות ואחריות במגזר הטכנולוגי, כדי למנוע הונאות דומות בעתיד. לפי דיווחים, האירוע המסוים צפוי להוביל להחמרת הליכי הבדיקה שיבצעו משקיעים ועשוי לגרום להכנסת תקנות חדשות בנוגע לפרסום יכולות ה-AI של הסטארט-אפים. כפי שניתן לתאר, הפרשה עוררה גם אינספור תגובות במדיה החברתית, שהתייחסו אל קריסת Builder.ai. כך למשל, אחד המגיבים כתב: "זה מוזר שהם פשטו רגל, הרי בניגוד למה שסוכני AI מייצרים, הקוד שלהם דווקא עבד נכון".

כתב: הילל יוסף. "בין אם מדובר במנכ"לים, סמנכ"לי מערכות מידע ולעתים אף באחראי אבטחת מידע – בארגונים רבים קיימים חוסר הבנה מקיף וחוסר ידע מספק בנוגע לאפשרויות ההגנה על מידע בענן", כך אומר מיקי שניידר, מנהל השיווק הגלובלי של קלאודאלי (CloudAlly), חברה בת של אופן טקסט (OpenText). לדבריו, "כאשר מדובר במוצרים ושירותים מבוססי ענן כמו סיילספורס או Microsoft 365, הלקוחות הארגוניים מכירים את היכולות המרכזיות שלהם – אך רק עד גבול מסוים. ועדיין, נותרות ללקוחות שאלות קריטיות רבות ללא מענה, כמו: אני משתמש בשירות מבוסס ענן חיוני כמו דרופבוקס. האם וכיצד הארגון מכוסה מבחינת נהלי הגנת פרטיות דוגמת GDPR ומקביליהם בארצות הברית? או: האם לארגון שלי יש בכלל הגנה על המידע, ואם כן, האם היא הגנה שלמה – או שחסר משהו?". שניידר מסביר שלעתים קרובות, לכמה מבעלי התפקידים בארגון – המנמ"רים, מנהלי ה-IT, צוותי האפליקציות ואחרים – חסר ידע טכני חשוב, ויתרה מזאת, חסר ידע מעמיק לגבי מערכות הגיבוי הזמינות והיכולות שלהן. "במקרה הטוב, הם מנחשים", הוא אומר. "המטרה: לספק מידע ברור ומרוכז כיצד להגן על המידע בענן" "בקלאודאלי", ממשיך שניידר, "לקחנו על עצמנו את האתגר לספק מידע ברור ומרוכז בתחום, כך שיותר בעלי תפקידים, אנשי מקצוע וארגונים בשוק יבינו כיצד נכון להגן על המידע שלהם בענן. הקמנו אתר לימוד מקיף עם מגוון קורסים מקוונים, המועברים על ידי מומחים בתעשייה לפלטפורמות SaaS שונות. כך נולדה CloudAlly Academy". "המרצים נחלקים לפי התמחויות בסביבות העבודה השונות. לדוגמה, המומחה שלנו לסיילספורס הוא שמונה פעמים MVP ולימד מעל 60 אלף סטודנטים, בעוד שהמדריך שלנו ל-SharePoint לימד עשרות אלפי תלמידים". שניידר מסביר כי "המטרה שלנו היא לרכז את כל הידע הרלוונטי תחת קורת גג אחת. הקורסים פתוחים לכולם. הם לא נועדו להפוך אותך למומחה.ית אבטחת מידע או גאון.ה מוצר בענן, אלא להעניק לך ידע מעשי ורחב – החל מצעדים פשוטים כמו הורדת המידע מדי יום ועד ליישום פתרון גיבוי מבוסס ענן כמו זה של קלאודאלי". בחלוף שנה, אלפי אנשים השתתפו בקורסים "אנחנו ממשיכים להוסיף עוד ועוד קורסים מקוונים בתחום", אומר שניידר. "כל קורס מסתיים בבחינת ידע והסמכה. מאז שהשקנו את האתר לפני שנה, אלפי אנשים כבר השתתפו בקורסים. עכשיו, לאחר הקמתו, אנחנו עסוקים בהעשרת התכנים, ומרכזים לתוכו את כל מה שקשור להגנת מידע בענן, כולל הנחיות והתאמות לרגולציות בתחום. המטרה היא להעשיר את הידע של אנשים בנושא ולהניע אותם להעמיק בתחום". לדבריו, "גיבוי הוא דבר חיוני להמשכיות עסקית – לא רק לשחזור בעקבות טעויות משתמש או תקלות תוכנה, אלא גם בגלל העלייה החדה בתחכום ובהיקף מתקפות הסייבר. ברובן המכריע של מתקפות הכופרה, המידע נגנב, ואין דרך לשחזר אותו ללא גיבוי ראוי". "ארגונים חייבים ליישם גיבוי מבוסס ענן שמתאים לסביבת SaaS", אומר שניידר. "יש לכך כמה סיבות: לפי מודל האחריות המשותפת, האחריות להגנה על המידע מוטלת על הלקוח; ללא פתרון גיבוי, המידע עלול להיעלם לצמיתות; גיבוי בענן מאפשר התאוששות מהירה לאחר מתקפות כופרה; הוא מבטיח עמידה בדרישות התקנות השונות, כמו GDPR ,HIPAA ו-CCPA, שמחייבות ארגונים לאמצעי הגנת נתונים מתאימים; וספקיות הענן מציעות שמירת מידע מוגבלת לפריטים שנמחקו או ניזוקו – דבר שלא עונה על צרכי ארגון שהותקף או שנמחקו לו פריטי נתונים. גם גיבוי מקומי מובנה מוגבל, וכולל עלויות תשתית ותחזוקה גבוהות". "פריסת פתרון גיבוי ייעודי לענן הכרחית להגנה מפני אובדן מידע, לעמידה ברגולציה, לחוסן ארגוני ולשחזור מהיר", מציין שניידר. "גיבוי ענני פרו-אקטיבי של המידע הארגוני בענן מפחית סיכונים ומבטיח יכולת התאוששות מהירה ויעילה יותר. קלאודאלי משרתת יותר מ-30 אלף לקוחות ברחבי העולם, שנהנים ממקצועיות ומניסיון של 14 שנה בתחום. בסיס הידע שלנו מקצועי ואובייקטיבי, ואינו מוטה מוצר. מטרתו היא להעמיק את הידע וההבנה בתחום, ולהעלות את המודעות לחשיבות גיבוי המידע בענן". לסיום הוא אומר ש-"המוטו שלי פשוט: לא לאבד מידע שוב לעולם. אנחנו עושים את הכול כדי שזה לא יקרה". למאגר הידע בנושא לחצו כאן.

פגיעות ב-ScreenConnect של ConnectWise, שזוהתה מוקדם יותר השנה כדרך פוטנציאלית עבור שחקני איומים לבצע התקפות הזרקת קוד של ViewState, מנוצלת כעת, כך לפי CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב. הסוכנות הוסיפה השבוע (ב') את הפגיעות, וסימנה אותה כ-CVE-2025-3935, לקטלוג הפגיעויות הידועות שלה. CISA כתבה כי "ConnectWise ScreenConnect מכיל פגיעות אימות לא תקין. פגיעות זו יכולה לאפשר מתקפת הזרקת קוד ViewState, אשר עלולה לאפשר ביצוע השתלטות מרחוק על מערכות היעד". ConnectWise אישרה בשבוע שעבר כי היא "סבלה ממתקפת סייבר, שהובילה לגישה לא מורשית לתשתית הענן ScreenConnect שלה". ????️ CISA Issues Urgent Alert on Exploited ConnectWise ScreenConnect Vulnerability CISA warns of active exploitation of a ConnectWise ScreenConnect vulnerability, CVE-2025-3935, which allows remote code execution on vulnerable servers. Federal agencies and users are urged to patch… pic.twitter.com/SsAzLo2uuI — Adam Goss (@gossy_84) June 4, 2025 הערכה: שחקן מתוחכם הפועל בחסות מדינת לאום החברה סירבה להגיב על הפגיעות החדשה ש-CISA פרסמה השבוע, והפנתה את העיתונאים לייעוץ אירועי האבטחה שלה מה-28 במאי, בו נכתב: "נודע לנו באחרונה על פעילות חשודה בסביבה שלנו. לדעתנו היא קשורה לשחקן מתוחכם הפועל בחסות מדינת לאום. פעילות חשודה זו השפיעה על מספר קטן מאוד של לקוחות. פתחנו בחקירה עם מנדיאנט מבית גוגל, מהמומחים המובילים לזיהוי פלילי בדיגיטל. יצרנו קשר עם כל הלקוחות המושפעים ואנו מתואמים עם רשויות אכיפת החוק. כחלק מעבודתנו עם מנדיאנט, יישמנו אמצעי ניטור והקשחה משופרים ברחבי הסביבה שלנו. לא צפינו בפעילות חשודה נוספת. אנו עוקבים מקרוב אחר המצב ונשתף מידע נוסף ככל שנוכל". היא הוסיפה כי "שחקן האיום ידוע באיסוף מודיעין, ואין מדובר במתקפת כופרה. אנו מתמקדים כעת בהבטחת זיהוי ותיקון ההשפעה על שותפים ומערכות השותפים. החקירה נמשכת". הפגיעות של ScreenConnect דווחה בראשונה בסוף השנה שעברה על ידי מרכז מודיעין האיומים של מיקרוסופט (Microsoft Threat Intelligence).

קורלוג'יקס, שמפתחת פלטפורמה לניטור וניתוח מידע לפתרון תקלות תוכנה ו-AI, הודיעה היום (ה') כי מינתה את יעל ספיר-זהבי לסמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. היא מביאה עימה ניסיון של מעל שני עשורים בניהול משאבי אנוש – בסטארט-אפים ובחברות גלובליות, בהם טיילור ברנדס, טוויגל, אמדוקס ונסטלה. במסגרת תפקידה, היא תוביל את אסטרטגיית ההון האנושי של קורלוג'יקס ברחבי העולם ותנהל את התחום. בשנה וחצי האחרונות קורלוג'יקס פתחה מוקדים חדשים בבוסטון, לונדון וסינגפור, ומספר העובדים שלה עולה על 500. היא מתכננת לגייס עוד כ-100 עובדים במהלך השנה הקרובה. כיום פתוחות בחברה מעל 30 משרות בישראל. ספיר-זהבי ניהלה לאורך הקריירה שלה את כלל מחזור חיי העובד, הובילה מהלכים מבוססי דאטה שהאיצו תהליכי גיוס ושיפרו את שימור העובדים, וליוותה מאות מנהלים בתקופות של שינוי ארגוני מהיר. היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במשאבי אנוש – שניהם בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב, ומוסמכת כמאמנת מנהלים.

החברה שמאחורי הרשת החברתית רדיט (Reddit) הגישה אתמול (ד') תביעה משפטית נגד חברת הסטארט-אפ אנת'רופיק (Anthropic), המתמחה בפיתוח מודלי בינה מלאכותית, בטענה ש-אנת'רופיק השתמשה באופן לא חוקי בתכנים מפלטפורמת רדיט כדי לאמן את מודלי ה-AI שלה, שהמוכר בהם הוא הכלי קלוד (Claude). התביעה הוגשה בבית המשפט העליון של קליפורניה בסן פרנסיסקו, שבה ממוקמים מטות שתי החברות במרחק דקות ספורות זה מזה. לטענת רדיט, אנת'רופיק ביצעה "גירוד" (scraping) לא חוקי של תכנים שפורסמו בה, כולל תגובות ונתונים אישיים של משתמשים, ללא קבלת רשות או הסכמה. התובעת גורסת כי פעולותיה של אנת'רופיק הפרו את הסכם המשתמש שלה והתעלמו מפרוטוקולי שימוש בנתונים סטנדרטיים, כגון קובץ robots.txt, המנחה בוטים אילו תכנים אין לסרוק. לפי רדיט, הבוטים של אנת'רופיק עקפו מחסום זה ואספו כמויות גדולות של תוכן שנוצר בידי המשתמשים – תוכן שלטענת החברה הוא בעל "ערך מסחרי משמעותי". עוד נטען בתביעה כי רדיט יצרה קשר עם אנת'רופיק כדי לנהל משא ומתן על תנאי שימוש, אך אנת'רופיק "סירבה להתקשר" ולהיכנס להסכם רישיון, שלא כמו גוגל ו-OpenAI, שאיתן רדיט כן חתמה על הסכמים. האם הוא יעיד בתביעה? קלוד של אנת'רופיק. צילום: Shutterstock קלוד בעצמו מעיד בתביעה התביעה טוענת כי אנת'רופיק אימנה את הצ'טבוט שלה קלוד על נתוני רדיט למרות היעדר הסכם. הטענה בתיק היא שהבוטים של אנת'רופיק ניגשו לרדיט יותר מ-100,000 פעמים מאז יולי האחרון, לצורך אימון.  אחת ההוכחות לכך, נטען, היא ש-קלוד מרבה להתייחס לקהילות ודיונים ספציפיים מ-רדיט. בתביעה אף מצוטט קלוד עצמו, שמודה כי אומן "לפחות על חלק מנתוני רדיט", בתוך שהוא מכיר באי ודאות לגבי השאלה האם התוכן ששימש לאימון שלו נמחק מאז. ממסמכים משפטיים עולה כי מחקר של אנת'רופיק משנת 2021, בו היה שותף מנכ"ל החברה דאריו אמודי, זיהה תת-פורומים (Subreddits) בפלטפורמת רדיט, כמכילים נתונים איכותיים. החברה התובעת טוענת כי אנת'רופיק התעשרה ב"עשרות מיליארדי דולרים" באמצעות ניצול מסחרי של התכנים שגירדה. לפי רדיט, הנתונים נאספו על ידי כך שבוטים אוטומטיים ניגשו לתכניה למרות שהתבקשו לא לעשות זאת. מעניין לציין כי התביעה הנוכחית אינה מתבססת על הפרת זכויות יוצרים, אלא מתמקדת בהפרה לכאורה של תנאי השימוש של רדיט ובתחרות הבלתי הוגנת שנוצרה כתוצאה מכך. רדיט מבקשת כפיצויים שיחוזר לה הרווח הכספי שהשיגה אנת'רופיק, וצו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת להשתמש בתכניה בעתיד. בתגובה לתביעה, דובר מטעם אנת'רופיק מסר כי החברה "חולקת על טענות רדיט ותגן על עצמה נמרצות". תבעה את מטא ו-OpenAI על הפרת זכויות יוצרים.הכותבת והקומיקאית שרה סילברמן. צילום: ShutterStock סוגיית האימון של מודלי ה-AI: מה לגיטימי ומה לאו? התביעה של רדיט היא הראשונה מסוגה מצד פלטפורמת "ביג טק" נגד חברת AI, בנוגע לשימוש לא מורשה בנתונים שלה לשם אימון ה-AI. תביעה זו מתרחשת על רקע גנסיקה באקטים של "בדיקה משפטית" של סטארט-אפי בינה מלאכותית והתנהלותם. תביעות בולטות אחרות בנדון כוללות את זו שהגיש הניו יורק טיימס נגד OpenAI ומיקרוסופט, את התביעה שהגישה הקומיקאית והסופרת שרה סילברמן ומחברים נוספים נגד OpenAI ומטא, ותביעות נוספות של אתרי תוכן ומוזיקה נגד פלטפורמות GenAI. כל המקרים הללו עוסקים בנושא הליבה – יוצרי תוכן הדורשים פיצוי הוגן לנוכח טענתם כי קניינם הרוחני שימש או משמש לאימון מודלי AI. כאמור, רדיט עצמה כבר התמודדה בהצלחה עם הנושא והעניקה רישיונות לגישה אל נתונים למפתחות AI מרכזיות, בהן גוגל ו-OpenAI, כפי שציינו. שותפויות אלו מאפשרות שימוש בתוכן שמתפרסם ב-רדיט לטובת אימון AIמודלים, אך ההסכמה מתאפשרת "בתנאים נוקשים שנועדו להגן על פרטיות המשתמשים ולשמור על פרקטיקות נתונים אתיות". ראש החטיבה המשפטית של רדיט, בן לי, הצהיר: "אנו מאמינים באינטרנט פתוח, אך חברות AI זקוקות למגבלות ברורות על האופן שבו הן משתמשות בתוכן שהן מגרדות". הוא הוסיף כי הסכמי הרישיון של הפלטפורמה החברתית עם חברות אחרות מאפשרים לה "להגן באופן משמעותי על המשתמשים שלנו, כולל הזכות למחוק את התוכן שלך, הגנות על פרטיות המשתמש ומניעת שליחת ספאם למשתמשים באמצעות תוכן זה". לי הדגיש את עמדת החברה בנוגע לבעלות על תוכן וציין: "לא נסבול ישויות, כמו אנת'רופיק, המחפשות רווח ומנצלות מסחרית תוכן של רדיט עבור מיליארדי דולרים – ללא כל תמורה למשתמשי רדיט או כבוד לפרטיותם".