היום (ה'), במהלך יום הכיפורים, זוהה ונבלם ניסיון חמור למתקפת סייבר על בית החולים שמיר (אסף הרופא) – כך נמסר אמש בהודעה משותפת של משרד הבריאות, מערך הסייבר הלאומי ובית החולים. המתקפה נבלמה בשלביה הראשוניים, "אך נבדקת אפשרות של דלף מידע על ידי הגורמים השונים", נכתב בהודעת הגופים. בכאן 11 דווח כי מידע אמנם דלף, וכי בידי ההאקרים נמצאים מסמכים רפואיים ופיננסיים של בית החולים. עוד דווח בתאגיד כי לצד המתקפה, מבצעיה פרסמו איומים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו, שרה. קבוצת כופרה ממזרח אירופה בשם Qilin היא זו שתקפה את המרכז הרפואי, וחבריה דרשו דמי כופר ואיימו שאם הם לא ישולמו – הם יפרסמו מידע על מטופלים. סכום הכופר שדרשו ההאקרים לא נמסר. בהודעה צוין כי "פעילותו השוטפת של בית החולים נמשכה כסדרה. משרד הבריאות ומערך הסייבר הלאומי ממשיכים בליווי הצוותים המקצועיים של בית החולים, בשיתוף פעולה עם הגורמים המוסמכים, כדי לוודא את המשך התפקוד באופן בטוח". זוהי אינה מתקפת הסייבר היחידה שבוצעה בימים האחרונים ועלתה לכותרות: לפני ימים אחדים, טלדור מקבוצת וואן חוותה מתקפה. החברה דיווחה על האירוע למערך הסייבר הלאומי, ובמקביל שכרה את שירותי קוד בלו של רפאל פרנקו, לשעבר בכיר במערך – לטובת חקירה חיצונית של פרטי האירוע. מהחקירה עולה שזו הייתה מתקפה על שרשרת האספקה. היקף הפריצה טרם הוברר עד הסוף, אולם מומחים מעריכים כי ההאקרים הצליחו להגיע למערכות ה-IT של טלדור, ולא רק למחשב אחד או לכמה משתמשי קצה. ההערכה היא שהמתקפה בוצעה על ידי האקרים הפועלים בחסות ובגיבוי מדינתיים. שורת מתקפות סייבר על מערכת הבריאות עוד במאי 2022 כתב מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי "משרד הבריאות לא ערוך להגנה על בתי החולים ממתקפות סייבר… המתקפה על בית החולים הלל יפה המחישה שההיערכות של מערכת הבריאות לא מספקת". מתקפה זו בוצעה באוקטובר 2021 וגרמה לפגיעה במערכות המחשוב של בית החולים. לעומת זאת, ב-2023 חווה בית החולים זיו בצפת מתקפה, שלא פגעה במערכות המחשוב שלו. בספטמבר 2023 נפגע בית החולים כפר שאול איתנים במתקפת סייבר, שבמסגרתה הוצפנו כמה שרתים של במרכז הרפואי לבריאות הנפש. שלושה חודשים לפני כן, ביוני 2023, חווה בית החולים מעייני הישועה בבני ברק מתקפת כופרה. ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT, אמר בעקבותיה לאנשים ומחשבים כי "ארגוני בריאות הם מהמותקפים ביותר בסייבר מבין כלל המגזרים – בעולם בכלל ובישראל בפרט. זה נובע מכמה סיבות: חוסר במודעות לחשיבות הגנת הסייבר ואבטחת המידע; ריבוי מערכות – IT ,OT ומערכות רפואיות; ריבוי משתמשים מסוגים שונים; מצב שבו יש יותר מאדם אחד שעובד על אותה עמדה; ריבוי רגולציות שונות והיעדר רגולציה אחת, אחודה וכוללת לכל הגופים; וחוסר במשאבים: מנהל המוסד הרפואי הוא זה שמחליט מה, איך וכמה להשקיע בהגנת הסייבר, כי זה לא נמצא בראש מעייניו, אלא הרצון שלא תשכב זקנה במסדרון. כמו בסיפור סבתא בישלה דייסה, הכסף חולק למטרה זו, אחרת ושלישית – ולמי לא נשאר? להגנת הסייבר". "מאז 2016", ציין ד"ר מנשרי, "ארגוני בריאות, בתי חולים, קופות חולים ומכוני מחקר רפואיים – הם המותקפים ביותר מזה שנים, ובאופן עקבי. מגפת הקורונה גרמה לעלייה בהיקף המתקפות על ארגוני בריאות – אין יום שבו לא מותקף בסייבר בית חולים בעולם המערבי. מתקפת הכופרה WannaCry ממאי 2017 פגעה במאות אלפי מחשבים ביותר מ-150 מדינות בעולם, והביאה לפטירת חולים".