זמני השבת
| עיר | כניסה | יציאה |
|---|---|---|
| ירושלים | 16:00 | 17:12 |
| תל אביב | 16:14 | 17:13 |
| חיפה | 16:03 | 17:11 |
| באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/12/25 11:51
8.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יד2, אחד האתרים הישראליים הפופולריים, נמכר לקרן אייפקס תמורת 950 מיליון דולר, שהם יותר משלושה מיליארד שקלים – כך פורסם אתמול (ג'). בכך נפרדת קרן KKR, הבעלים של יד2, מנכס גדול שלה. היא גברה ב-"מרוץ" על בלקסטון ו-CVC.
יד2 היא פלטפורמה שמאפשרת לאנשים וארגונים למכור מוצרי יד שנייה, רכבים ונדל"ן. מדובר באחד האתרים הוותיקים באינטרנט הישראלי: הוא נוסד לפני 20 שנה על ידי שון תל, בהשקעה של 350 אלף דולר. קרן ההשקעות האמריקנית טייגר הולדינגס רכשה 49% ממנו ב-2008 לפי שווי של 85 מיליון שקלים. בהמשך עבר יד2 לבעלות וואלה, לאחר שהאתר רכש את קורל-תל, החברה שהקימה את יד2, תמורת 167 מיליון שקלים.
אקסל שפרינגר דיגיטל קלסיפייד קנתה את קורל-תל ב-2014 ושילמה על כך כ-800 מיליון שקלים. מאז עלה השווי של יד2 בכמעט פי ארבעה. קרן אייפקס רצתה לקנות את האתר כבר אז, אולם הפסידה לאקסל שפרינגר.
בתחילת 2025 פוצלו עסקי אקסל שפרינגר וקרן KKR הפכה לבעלת השליטה באתר יד2. כעת, כאמור, קרן אייפקס רוכשת את השליטה באתר ממנה.
יד2 הוא לא לוח המודעות המקוון הראשון שקרן אייפקס קונה: ב-2019 היא רכשה שתי חברות בתחום – את טרייד מי מניו זילנד, מהלוחות המקוונים הגדולים באזור דרום פסיפיק, ואת השליטה בבלטיק קלאסיפיידס, שמפעילה לוחות כאלה במדינות הבלטיות – אסטוניה, ליטא ולטביה.
02/12/25 15:41
8.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אתמול (ב') נסגרה באופן רשמי יחידת לוטם – "היחידה להתעצמות טכנולוגית מבצעית", כפי שקראו לה בצה"ל. ראש אגף התקשוב, האלוף אביעד דגן, ומפקדת היחידה, תא"ל יעל גרוסמן, קיפלו את הדגל שלה בטקס שנערך במחנה גדעונים.
סגירת יחידת לוטם היא חלק משינוי ארגוני מקיף שנעשה באגף התקשוב, כדי "להתאים אותו לאתגרים המבצעיים והטכנולוגיים של העתיד", כך אמרו בצה"ל. במסגרת השינוי הוקמו באגף שלוש חטיבות מקצועיות חדשות: מטה אגף התקשוב, שבראשו עומדת כעת תא"ל גרוסמן, חטיבת הספקטרום וההנדסה, וחטיבת המידע וה-AI.
חטיבת הספקטרום וההנדסה מובילה את הפעילות של צה"ל בכלל, ומול האויב בפרט, בספקטרום הדיגיטלי, כולל ניהול של תוכניות התקשורת המטכ"ליות – אר"ז, ניידות ותקשורת לוויינית. בבסיס החטיבה החדשה ניתן למצוא את יחידות חושן ומעוף, כמו גם את מערכי ההנדסה והתקשורת של אגף התקשוב. בראש החטיבה עומדת תא"ל רחלי דמבינסקי, עד לא מכבר מפקדת ממר"ם.
חטיבה נוספת היא חטיבת המידע והבינה המלאכותית, ש-"תממש את הפוטנציאל העצום של עיבוד מידע מתקדם ו-AI ככלים מרכזיים בלחימה המודרנית", נמסר בהודעת דובר צה"ל. החטיבה כוללת את ממר"ם, בתי התוכנה של צה"ל – מצפן ושחר, ובסמ"ח. מפקד החטיבה הוא תא"ל ב', שנכנס אתמול לתפקידו.
החטיבות החדשות מצטרפות לגופים הקיימים באגף התקשוב: חטיבת ההגנה בסייבר, חטיבת ההפעלה וקצין קשר ראשי, ומנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית.
תא"ל גרוסמן פנתה בטקס סגירת לוטם לאנשי היחידה ואמרה כי "אתם הלב הפועם ומנוע העשייה שלה. המשיכו לעשות חיל, להשפיע ולעצב את הטכנולוגיה באופן שיאפשר לצה"ל לפעול באפקטיביות. ה-DNA המיוחד של המשרתות והמשרתים ביחידת לוטם הוא חלק מרכזי בהתהוות השינוי – מתוך רצון לבנות אגף חזק שמבסס ומתגבר את מכפילי הכוח הטכנולוגיים בצה"ל. הם בעלי מחויבות, יצירתיות, יוזמה ומקצועיות בלתי מתפשרת".
"כשהם על המשמרת, אפשר לישון בשקט"
יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, אמר לאנשים ומחשבים כי "בשש השנים האחרונות ראיתי את לוטם מתעצבת כשחקן מפתח במרחב הדיגיטלי הצה"לי, בשגרה ובמלחמה. מערכות המידע והשו"ב אפשרו לצה"ל לנצח במרחבי הלחימה שלו, והכול בזכות האנשים – מהמפקדות והמפקדים ועד לאחרון החיילים, שהבינו את גודל השעה ואת התרומה הטכנולוגית לניצחון של צה"ל, כמו גם את האפשרות להוות מכפיל כוח ולהציל חיי אדם".
"לוטם היא יחידה עם מורשת של עשרות שנים – מהקמת ממר"ם לפני 66 שנים ועד ליחידת חושן, שעשתה ניסים ופלאות במהלך הלחימה בעזה", הוסיף. "האנשים האלה של יחידת לוטם מקימים בימים אלה את החטיבות הטכנולוגיות החדשות, ואני בטוח שהמרוויחים העיקריים נהיה אנחנו, צה"ל והמדינה. כשהם על המשמרת, אפשר לישון בשקט", הוסיף מלמד.
02/12/25 17:07
8.76% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סם אלטמן, המייסד והמנכ"ל של OpenAI, הכריז על "מצב חירום" בחברה, לאור ההתקדמות שהציגו המתחרים, ובעיקר גוגל, בתחום ה-GenAI. הפייננשל טיימס דיווח היום (ג') שג'מיני 3, מודל הבינה המלאכותית היוצרת של גוגל, כבר סגר את הפער ביכולות שלו אל מול GPT-5, ש-OpenAI שחררה באוגוסט האחרון.
לפי דיווח בדה אינפורמיישן, אלטמן כתב אתמול במזכר פנימי לעובדים שההכרזה על מצב החירום (Code Red) נועדה כדי למקד מחדש את העבודה של אנשי OpenAI על ChatGPT – למשל על מנת להגדיל את המהירות, האמינות ויכולת ההתאמה האישית של המודל. המשמעות היא ש-OpenAI תזנח, לפחות נכון לעכשיו, תוכניות אחרות שלה, כגון פיתוח סוכני AI לפרסום, לשופינג ולתחום הבריאות, כמו גם יצירת עוזר אישי. "אנחנו נמצאים בזמן קריטי ל-ChatGPT", ציין.
במזכר כתב אלטמן כי מדי יום תיערך שיחה לאלה שמופקדים על שיפור הצ'טבוט, וכי הוא מעודד העברה של עובדים בין צוותים, כדי לבצע את הפיתוחים בקצב מהיר יותר.
שלוש שנים ל-ChatGPT
ChatGPT, שהחדיר את הבינה המלאכותית היוצרת לחיינו, חגג אתמול שלוש שנים. OpenAI אמנם נוסדה הרבה קודם לכן – היא ציינה בחודש שעבר עשור להקמתה, אבל הצ'טבוט פורץ הדרך שלה, ש-800 מיליון אנשים משתמשים בו כיום, הזניק אותה מאוד, והביא את השווי שלה לחצי טריליון דולר.
גוגל שווה הרבה יותר: היא מתקרבת לארבעה טריליון דולר, וזה מועדון שיש בו רק שתי חברות – אנבידיה ואפל. לא לחינם המנייה שלה זינקה בחצי השנה האחרונה ב-86%: המשקיעים מזהים את "השילוש הקדוש", של שליטה בעולמות החיפוש ברשת ומיצוב טוב בתחום תשתיות הענן – שני רכיבים קריטיים למודל GenAI טוב ומצליח, וחומרה ייעודית. כלומר, ג'מיני משתמש בשבבים של גוגל עצמה. כל אלה גרמו לג'מיני, שיצא לאוויר העולם שנה אחרי ה-ChatGPT, לסגור את הפער. יש להוסיף לזה את העובדה שהטאלנטים של OpenAI מחוזרים מאוד בשוק, ומטא "פיתתה" כמה וכמה מהם לעבור אליה תמורת הרבה מאוד כסף.
אגב, גוגל עצמה הכריזה על "מצב חירום" כשהגרסה הראשונה של ChatGPT יצאה. נראה שזה הצליח.
02/12/25 09:05
6.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עדכון חדש של גוגל מוסיף למכשירי הפיקסל שלה תכונה שמשתמשים מסוימים לא יהיו מרוצים ממנה. למרבה הצער, זוהי גם תכונה הכרחית מבחינה חוקית בארה"ב.
החברה הכריזה על עדכון למכשירי פיקסל, שיאפשר לחברות לאחסן בארכיון את כל הודעות ה-RCS שנשלחו והתקבלו במכשיר מסוים. גוגל מציינת, שעד כה הסתמכו חברות רבות על רישום ספקים, שאינו יכול ללכוד הודעות מוצפנות מקצה לקצה, כמו צ'אטים של RCS במכשירי הפיקסל. ואולם זה יוצר בעיה משפטית, מכיוון שכל התקשורת של החברה חייבת להיות ניתנת לאחזור במקרה של תביעות משפטיות ובקשות נתונים. הצד החיובי כאן הוא, שהשינוי הזה חל רק על מכשירים מנוהלים. לכן, מי שרכשו את המכשיר מספק – העדכון לא יחול עליהם.
התכונה החדשה עבור מכשירי הפיקסל המנוהלים על ידי לקוחות ארגוניים נקראת RCS Archival, והיא מאפשרת ל-Google Messages להשתלב עם כלי ניהול וארכיון של צד שלישי. זה לא בהכרח אומר שהבוס שלכם יחטט דווקא בתקשורת שלכם, אבל זה כן אומר שהמעסיק יאחסן אותה. כל הודעות ה-RCS יישלחו מהמכשיר גם לארכיון של מחלקת ה-IT של הארגון, לצד חותמת זמן.
למרות שתהליך זה בהכרח "פורץ" את ההצפנה מקצה לקצה (E2EE) הסטנדרטית על ידי העברת הודעות לצד שלישי לאחר המסירה, גוגל טוענת שההודעות עדיין מאובטחות כשהן עוברות בין השולח לנמען. הנתונים נמשכים מהטלפון ולא מצינור ההודעות.
נראה שזה חל על כל מכשירי ה-Pixel, כולל ה-Pixel 10 Pro XL החדש ואחיו, מכיוון שגוגל לא ציינה חריגים.
עדכון ארכיון הודעות ה-RCS של גוגל עבור מכשירי פיקסל מנוהלים נועד לעזור לעסקים לציית לחוק. חברות נדרשות לשמור רישומים עסקיים, כולל תקשורת מעובדים, אליהם או ביניהם. אם חברה או אחד מעובדיה נכנסים להליך משפטי או מואשמים בפשע, הצגת רשומות אלו נדרשת לעיתים קרובות על פי חוק. יתר על כן, אם עובד, בעבר או בהווה, תובע את המעסיק שלו בגין אפליה או הטרדה, חיוני שיהיו רשומות מלאות שיכולות לסייע בהוכחה או הפרכה של טענתו. אי הצגת רשומות רלוונטיות עלולה לגרום לביזיון בית המשפט או להעמיד את החברה בעמדת נחיתות אחרת בהליכים.
מי שקיבלו טלפוני פיקסל מנוהלים מהמעביד שלהם, בוודאי לא ישמחו שענייניהם האישיים יעברו לאחסון במערכות של המעסיק, וכנראה יעדיפו להעביר אותם למכשיר אחר, ומשמעות הדבר היא יותר טלפוני אנדרואיד בכיסים רבים יותר.
02/12/25 12:16
6.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תוצאות מחקר חדש, שפורסם באחרונה בכתב העת Pediatrics, מדגישות את הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים הקשורים בשימוש קבוע בסמארטפון בקרב בני נוער וילדים.
את המחקר הוביל ד"ר רן ברזילי, חוקר מוח ופסיכיאטר ילדים ומתבגרים ישראלי, המכהן כחוקר בבית החולים לילדים בפילדלפיה וכעוזר פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה. ד"ר ברזילי, שמחקרו מתמקד בהבנת מנגנונים ביולוגיים וסביבתיים המובילים להתנהגות ופיתוח מוח תחת לחץ בקרב בני נוער, בדק יחד עם עמיתיו את הקשר בין בעלות על סמארטפון וגיל הרכישה, לבין תוצאות בריאותיות שונות בגיל ההתבגרות המוקדם, כולל דיכאון, השמנה ושינה לא מספקת. למרות התוצאות הלא מלבבות – החוקרים שיערו כי בעלות על סמארטפון, במיוחד בגיל צעיר, תהיה קשורה לתוצאות בריאותיות שליליות יותר.
הנתונים שנאספו במחקר "התפתחות מוח קוגניטיבית אצל מתבגרים" (Adolescent Brain Cognitive Development Study), כללו ממצאים ממעל 10,500 משתתפים. החוקרים ניתחו נתונים שאספו ממטפלים בנוגע לגיל רכישת הסמארטפון והבעלות עליו. שינה לא מספקת, השמנה ודיכאון
בניתוח הממצאים, נמצא כי בקרב ילדים בני 12 (6,739 משתתפים) – בעלות על סמארטפון הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר באופן מובהק לשלושה מצבים בריאותיים, בהשוואה לבני גילם שלא החזיקו במכשיר (3,849 משתתפים): פי 1.62 יותר סיכון לשינה לא מספקת; פי 1.40 סיכון להשמנה; ואילו הסיכון לדיכאון נסק פי 1.31 בקרב בני נוער בעלי המכשיר הנייד.
בנוסף, המחקר הדגיש כי ככל שגיל רכישת הסמארטפון מוקדם יותר, כך גדל הסיכון לפתח בעיות אלו.
רכישה בגיל צעיר יותר נמצאה גם היא קשורה להשמנה ולשינה לא מספקת, כאשר הסיכון המוגבר גדל בכ-10% עבור כל שנה מוקדמת יותר של רכישה, וזאת החל מגיל 4.
המחקר עקב גם אחרי קבוצה של כ-3,500 בני נוער שלא החזיקו סמארטפון בגיל 12. בקרב אלו, המשתתפים שרכשו סמארטפון במהלך השנה העוקבת (בגיל 13) היו בעלי סיכויים גבוהים יותר לדווח על פסיכופתולוגיה ברמה קלינית ועל שינה לא מספקת. ממצא זה נמצא משכנע במיוחד כיוון שהוא נצפה גם לאחר שהחוקרים התחשבו במצבם הבריאותי ובדפוסי השינה שלהם בבסיס המחקר.
יותר ויותר עדויות ששימוש בסמארטפון בילדים מייצר פגיעה בבריאות
ד"ר רן ברזילי, חוקר מוח ופסיכיאטר ילדים ומתבגרים, חוקר בבית החולים לילדים בפילדלפיה ועוזר פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה. צילום: אתר Children’s Hospital of Philadelphia
ד"ר ברזילי הודה כי ממצא זה, המדגים כי עצם רכישת הסמארטפון בשנה האחרונה קשור לתוצאות נפשיות ושינה גרועות יותר אצל בני נוער אלו, היה "מפתיע למדי", והוסיף: "תכננו את המחקר עם שאלה בראש כדי לנסות ולבדוק אותה, אבל למצוא את זה היה משכנע למדי".
ד"ר ברזילי ציין עוד כי על אף שהמחקר מוכיח רק "קשר, לא סיבתיות", הוא "מוסיף לגוף הולך וגובר של עדויות המקשרות שימוש בסמארטפון אצל ילדים לתוצאות בריאותיות שליליות".
החוקרים ציינו כי ממצאי המחקר "מספקים תובנות קריטיות ובזמן, שצריכות ליידע מטפלים לגבי השימוש בסמארטפון של מתבגרים, ובאופן אידיאלי, לקדם את פיתוח המדיניות הציבורית שמטרתה להגן על בני הנוער".
ד"ר ברזילי סיפר כי המניע למחקר היה אישי, שכן יש לו ילד בן תשע שרוצה טלפון, וזו שאלה "רלוונטית לכל הורה של ילד שנכנס לגיל ההתבגרות, ואפילו לפני גיל ההתבגרות".
הוא ממליץ להורים לדחות את גיל רכישת הסמארטפון, ועם זאת, ציין כי למכשירים חכמים יש יתרונות, כמו הגברת הקישוריות והגישה למידע. עם זאת, יש ליישם כללים מגבילים, כמו איסור שימוש בחדר השינה בלילה והקפדה על השתתפות בפעילויות שאינן מצריכות טלפון. באשר לילדו שלו בן התשע אמר: "הוא לא מקבל טלפון בזמן הקרוב. ההחלטה ברורה".
02/12/25 15:14
6.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הוצאת אוניברסיטת אוקספורד (OUP) בחרה, כמיטב המסורת, במילת השנה שנה לשנת 2025. הפעם המילה היא למעשה מונח – רייג'-בייט (Rage bait – פיתיון שמלבה זעם), ואוקספורד ציינה כי הביטוי משקף את העובדה שהאינטרנט מתמרן רגשות באופן הולך וגובר לטובת יותר מעורבות (Engagement) וטראפיק של המשתמשים.
רייג'-בייט מוגדר בפועל כתוכן מקוון שמלבה בכוונה כעס או זעם בקרב הגולשים על ידי היותו מתסכל, פרובוקטיבי או פוגעני, והוא מתפרסם בדרך כלל כדי להגביר את העניין וה"רייטינג", או את המעורבות, בדף אינטרנט או ברשת חברתית מסוימת. אף על פי שהביטוי כולל שתי מילים, מילונאי אוקספורד רואים בו יחידה אחת של משמעות – הלחם של המילים 'זעם' ו-'פיתיון', שמהווה יחד מונח המתמקד באופן ספציפי בהצתת כעס, מחלוקת וקיטוב, ולנו הישראלים, המונח אמור להיות מובן ביותר כיום. CONFIRMED: Oxford University Press has named ‘rage bait’ as the Oxford Word of the Year 2025.#OxfordWOTY pic.twitter.com/JATZPd9oxh
— University of Oxford (@UniofOxford) December 1, 2025 מושגים בולטים אחרים: Aura farming ו-Biohack
הבחירה התבצעה לאחר תהליך שכלל את ציבור הגולשים: מתוך רשימה מצומצמת שבה הוצגו גם המונחים Aura farming ו-Biohack.
מונחים אלו כנראה פחות מוכרים לציבור בארץ אבל כשמבהירים אותם הם כבר נשמעים מובנים ולא ממש זרים – Aura Farming הוא בעצם מושג סלנג, הנפוץ בעיקר בטיקטוק ובקרב דור ה-Z, שמתאר ניסיון מודע ומחושב של אדם לצבור "נקודות כריזמה" או סטטוס חברתי. הביטוי שאוב מעולם הגיימינג (שבו Farming מתייחס לאיסוף משאבים), ובמונח המסוים הכוונה היא לביצוע פעולות שנועדו לגרום לאדם להיראות Cool, מסתורי, נונשלנטי או בעל נוכחות דומיננטית. מי שעוסק ב-Aura Farming ינסה לייצר סיטואציות או מצגים שווים כדי שהסביבה תתפוס אותו כבעל "הילה" עוצמתית ומרשימה.
Biohack היא גישה המתייחסת לגוף האנושי כאל מערכת הניתנת ל"פריצה" (Hacking) ולשדרוג באמצעות מדע, נתונים וטכנולוגיה. המטרה ב-Biohacking היא לא רק לשמור על בריאות תקינה, אלא לבצע אופטימיזציה אקטיבית של הביולוגיה, כדי למקסם את הביצועים הפיזיים והמנטליים ולהאריך את תוחלת החיים. הפרקטיקה נעה על ספקטרום רחב: החל משיטות נגישות כמו חשיפה לקור (אמבטיות קרח), צום לסירוגין ושימוש בשעונים חכמים לניטור שינה, ועד לשיטות קיצוניות יותר כמו נטילת תוספים ניסיוניים והתערבויות רפואיות לשינוי הגיל הביולוגי. CONFIRMED: @OxUniPress has announced its shortlist for the Oxford Word of the Year 2025:
– Aura Farming
– Biohack
– Rage Bait
Voting runs from 24th to 27th November, with the winning word announced on 1st December.#OxfordWOTY pic.twitter.com/hVqbkGRltj
— University of Oxford (@UniofOxford) November 24, 2025 "שינוי דרמטי לכיוון חטיפת והשפעה על רגשותינו ואופן התגובה שלנו"
אם לחזור לתהליך הבחירה, למעלה מ-30,000 אנשים השתתפו בהצבעה שהתקיימה בין ה-24 ל-27 בנובמבר. על פי הדיווחוים, הלקסיקוגרפים של אוקספורד עיצבו את הרשימה הקצרה בהסתמכות על קורפוס שפה מעודכן ומצטבר של כ-30 מיליארד מילים. הבחירה משקפת את הדיונים והעיסוקים שבלטו בשנה החולפת, שכללה כפי ששמנו לב אי-שקט חברתי, דיונים על רגולציה של תוכן מקוון ודאגות לגבי רווחה דיגיטלית.
"העובדה שהמילה רייג'-בייט קיימת וראתה עלייה דרמטית כל כך בשימוש", אמר קאספר גראתווהול, נשיא חטיבת השפות באוקספורד, "משמעותה שאנו מודעים יותר ויותר לטקטיקות המניפולציה שאנו עלולים להישאב אליהן ברשת. בעבר, האינטרנט התמקד בלכידת תשומת הלב שלנו על ידי עוררות סקרנות בתמורה לקליקים, אך כעת ראינו שינוי דרמטי לכיוון חטיפת והשפעה על רגשותינו ואופן התגובה שלנו".
גראתווהול הוסיף כי מטרת הבחירה היא לעודד שיח ציבורי על האופן שבו פלטפורמות דיגיטליות מעצבות את ההתנהגות ואת השפה שלנו, שכן "כל העניין הוא ליצור שיחה".
יצוין כי למרות שהביטוי תפס תאוצה ב-2025, שורשיו קדומים יותר: השימוש הראשון שלו ברשת תועד בפוסט ב-Usenet בשנת 2002. הוא התפתח מאז לסלנג אינטרנטי, ששימש לביקורת על ציוצים ורשתות תוכן רחבות יותר, והפך למונח מרכזי אצל יוצרי תוכן וחדרי חדשות ברחבי העולם. מעניין לגלות כי אבולוציונית התנהלות זו התפתחה למה שמכונה Rage-farming (גידול הזעם), מושג שמתתאר ניסיון עקבי יותר לתמרן תגובות ולבנות כעס ומעורבות לאורך זמן, במיוחד על ידי הפצת מידע שגוי מכוון או חומר המבוסס על תיאוריות קונספירציה.
סוזי דנט, לקסיקוגרפית שצוטטה על ידי שותפי המדיה של אוקספורד, הסבירה כי "פיתיון מלבה זעם" נבדל מ-Clickbait (פיתיון לקליקים) בכך שמטרתו הספציפית היא להכעיס אנשים. היא ציינה: "האדם המייצר אותו יתענג על מיליוני התגובות והשיתופים ולעיתים אף על הלייקים".
נזכיר כי בשנה שעברה נבחר המונח Brain rot ('ריקבון מוחי' בתרגום חופשי), שמתאר מה גורמת לנו הגלילה האינסופית באינטרנט. גראתווהול טוען כי שני המונחים, של 24' ושל השנה, "יוצרים יחד מחזור עוצמתי שבו הזעם מניע מעורבות, האלגוריתמים מעצימים אותו, וחשיפה מתמדת מותירה אותנו מותשים מנטלית".
02/12/25 16:01
6.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
במשרד הביטחון יש מאגרי מידע המכילים פרטיים אישיים-מסווגים. חלקם לא מאובטח לפי הנהלים, ועל אף שכבר אירע מקרה דליפת מידע ממאגר של המשרד, ושאיומי הסייבר גדלו מאז ה-7 באוקטובר – הליקויים בעינם עומדים, ולא תוקנו. הדבר מוביל לסיכוני אבטחת מידע ופגיעה בפרטיות – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, באחד משורת דו"חות ביקורת ביטחוניים שהוא מפרסם היום (ג').
המבקר ציין כי יש למשרד הביטחון 14 מאגרים של נתונים אישיים, שכוללים פרטים על 2.84 מיליון אנשים. על שמונה מאותם מאגרים חלה רמת אבטחה גבוהה. בין היתר, כלולים בהם הפרטים של 230 אלף צה"ל ו-18 אלף פצועים מהמלחמה האחרונה. אחד הממצאים הבולטים של אנגלמן הוא שמשרד הביטחון לא ערך סקרים לאיתור סיכוני אבטחת מידע ומבדקי חדירות לאף לא אחד מהמאגרים האלה, למרות הסיכון הרב למתקפות סייבר על המחשבים שלו.
אנגלמן מצא כי "18 שנים עברו מאז שמשרד הביטחון מיפה, ב-2007, את כלל המאגרים שבבעלותו. למרות זאת, מספר הסקרים לאיתור סיכוני אבטחת מידע במאגרים ומבדקי החדירות למערכות של המאגרים שערך המשרד לצורך אבטחתם מפני סיכונים חיצוניים ופנימיים הוא אפס". "לכן", ציין, "אין זיהוי, ניתוח והערכה של התרחישים להתממשות אירוע אבטחה". לדברי אנגלמן, "בהיעדר סקרי סיכונים ומבדקי חדירות למאגרי מידע אין למשרד הביטחון את הכלים להעריך את רמת הבשלות שלו להתמודדות עם איום לפגיעה בשלמות המידע שבמאגרים, בסודיות שלו ובזמינותו".
"סכנה לחשיפת מידע אישי של פצויים וחטופים לשעבר"
המבקר כתב כי "הסיכונים להגנת הפרטיות ולאבטחת המידע שבמאגרים גברו במהלך המלחמה, כי מתקפות הסייבר התעצמו". הוא ציין מתקפות פישינג שאירעו במהלך המלחמה נגד גורמים בישראל, ובכלל זה נגד אנשי מערכת הביטחון לשעבר. "אירועי הסייבר הפכו מתוחכמים וממוקדים יותר, והתממשות הסיכונים עלולה לגרום לחשיפה של מידע אישי על חיילים שנפצעו במלחמה ממאגר נכי צה"ל, או על חטופים מטבח 7 באוקטובר ששוחררו מעזה, ממאגר פדויי השבי", הוסיף. כמו כן, ציין, "חשיפת מידע או שיבוש מידע ממאגרים בעלי ערך ביטחוני, דוגמת מאגר עובדי משרד הביטחון ומאגר ספקי המשרד, עלולים לפגוע ברציפות התפקודית שלו וביכולתו לספק את האמצעים הנדרשים לצה"ל, לגרום לו נזק תדמיתי, לפגוע ביחסיו עם ספקים ולקוחות, לחשוף אותו לקנסות, להשפיע תודעתית – לזרוע בהלה ותחושת חוסר ביטחון בציבור, ולפגוע בקשרי החוץ של המדינה".
"ואכן, במהלך המלחמה התממש הסיכון לדלף מידע", ציין המבקר. "באפריל 2024, האקרים פרסמו מידע שהודלף בידי גורמים עוינים מתוך פורטלים מנהליים של משרד הביטחון, ובהם מידע מזהה של עובדי המשרד, על מכרזים ביטחוניים ועל מערכות טכנולוגיות של צה"ל".
החשש: רבים בעלי הרשאות גישה שלא לצורך למערכות משרד הביטחון
אנגלמן מפרט בדו"ח על הכניסות של משתמשים חיצוניים בעלי הרשאה להיכנס למערכות המחשוב של משרד הביטחון. הוא מצא ששבעה מ-10 מהם לא נכנסו למערכות הללו יותר מחצי שנה ו-60% מהם לא נכנסו אליהן מעולם. 90% הם עובדי מיקור-חוץ – מה שמקיים את הסיכון שהם בעלי הרשאת גישה לרשת שלא לצורך. 60% מכלל המשתמשים החיצוניים שלא נכנסו לרשת יותר מחצי שנה שייכים לחמישה אגפים במשרד – שמידת הסיכון לחשיפת מידע ביטחוני מתוכם או לחשיפת מידע בנוגע לפרט מתוכם גבוהה. גם חמישה מ-10 משתמשים חיצוניים עם הרשאת גישה למערכת שבה מנוהל מאגר נכי צה"ל לא נכנסו אליה יותר מחצי שנה. בשני המקרים מתעורר החשש שיש להם הרשאות גישה שלא לצורך.
חלק מממצאי הביקורת נוגעים לתקופתו. שר הביטחון, ישראל כץ. צילום: Alexandros Michailidis, ShutterStock
עוד מצא המבקר כי "אגף התקשוב במשרד הביטחון לא מימש את האחריות שהוא נושא בה לקיים את הדרישות החלות על המשרד בתחום הגנת הפרטיות, ובהן קביעת נוהל אבטחה וביצוע סקרי סיכונים, מבדקי חדירות והדרכה להגברת המודעות של העובדים. כמו כן, המשרד לא וידא כי הפעולות שאגף הביטחון, שהוא הגורם המקצועי בתחום אבטחת המידע שלו, אכן נותנות מענה לכלל הדרישות הייחודיות של הגנת הפרטיות. אגף הביטחון מבצע פעולות לאבטחת מידע, אולם לא נותן מענה מלא להיבט הגנת הפרטיות". בנוסף, ציין אנגלמן כי הרשות להגנת הפרטיות, שהיא הרשות הממשלתית הממונה על התחום, מעולם לא ביצעה ביקורת על משרד הביטחון, ולא ביקשה ממנו דיווחים על הבקרות על הפרטיות, שהוא אמור לבצע בהתאם לחוק.
המבקר אף העלה שבניגוד לנדרש בחוק, אין בעל תפקיד במשרד הביטחון שאחראי לזהות את דרישות אבטחת המידע, לוודא את העמידה בהן ולבצע בקרה על כך. יתרה מזאת, "לאחר שמונתה לתפקיד, ראש אגף התקשוב במשרד הביטחון לא וידא שהממונה על אבטחת המידע במאגרי המידע ממלאת את תפקידיה בהתאם לנדרש בתקנות, וממילא לא ביצע בקרה על עמידתו של משרד הביטחון בדרישות".
מיפוי ורישום מאגרי מידע
אנגלמן ציין בנוסף כי "בניגוד לנדרש בתקנות האבטחה, אגף התקשוב במשרד הביטחון לא הכין מסמך לכל אחד ממאגרי המידע שבשליטתו, ולא סיווג אותם המידע בהתאם לרמות האבטחה החלות עליהם. אין לאגף תמונת מצב מלאה ועדכנית בנוגע לכל המאגרים שהוא מנהל, כך שיוכל להתאים את מענה ההגנה הנדרש עבורם".
המבקר מצא שאגף זה לא מבצע סקירת הרשאות סדורה ומובנית על אלפי המשתמשים המנוהלים במערכת ניהול הזהויות ועל עשרות אלפי סוגי ההרשאות, אלא מבצע מדי פעם בדיקות ממוקדות של הרשאות לקבוצת משתמשים מצומצמת, לפי שיקול דעתו ובאופן ידני. ממצא נוסף הוא שאגף התקשוב לא קבע נוהל אבטחה למאגרי המידע, ונושאים כגון הסיכונים שלהם חשופים מאגרי המידע, אופן קביעתם והטיפול בהם, ואופן הבקרה על השימוש במאגרים לא מקבלים מענה מצד אף גורם במשרד. "כך, נותר משרד הביטחון בלא מדיניות אבטחה סדורה ושלמה להתמודדות עם סיכוני האבטחה, ובלא כלי לעריכת ביקורות תקופתיות", כתב אנגלמן.
התגובות
מהרשות להגנת הפרטיות נמסר כי "במסגרת היערכותנו לכניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שלחנו מכתבים לראשי הגופים הביטחוניים, יזמנו פגישות עבודה עימם, שמטרתן לדון בסדרי ונהלי העבודה בין הגופים, וציינו את תנאי הכשירות וההכשרה המתאימים בכל גוף וגוף, ובכלל זה במשרד הביטחון".
המשרד עצמו מסר שהוא "רואה חשיבות רבה בהגנה על מאגרי המידע שבאחריות משרד הביטחון, ובחיזוק מתמיד של אמצעי אבטחת המידע והגנת הפרטיות. זאת, כחלק בלתי נפרד ממחויבותנו לשמירה על הביטחון, ולהגנה על נכסי המשרד ועל מרכיבי הרציפות התפקודית החיונית, מתוך הבנה שמידע אישי ורשומות ממוחשבות הם כיום רכיב רגיש וחיוני ממש כמו תשתיות פיזיות".
עוד ציין המשרד כי "נכון למועד הביקורת, היו פערים שנבעו מהאצת תהליכים טכנולוגיים. במסגרת בחינה מעמיקה של הסוגיות שעלו בדו"ח, משרד הביטחון מקיים דיונים עם הרשות להגנת הפרטיות ועם כלל הגורמים הרלוונטיים במשרד – אגף התקשוב, אגף הביטחון, היועץ המשפטי למערכת הביטחון ואגף התכנון – במטרה לקבוע מהן החלופות הטובות והמתאימות ביותר להסדרת הנושא באופן המיטבי. כמו כן, המשרד פועל באינטנסיביות לגישור על הפערים ולהשלמת היערכותו למתן מענה מקיף ועדכני, שיעמוד בדרישות החוקיות והמקצועיות ברמה הגבוהה ביותר".
"דו"ח ביקורת זה משמש עבורנו כלי אפקטיבי, שתורם להכוונת פעולותינו לקידום פעולות ההסדרה, בייחוד לנוכח מועד הביקורת – ערב כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות", נכתב בתגובת משרד הביטחון.
02/12/25 11:47
5.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מטבעות הקריפטו לא עוצרים באדום ובימים אלו שוב יורדים שעריהם. אתמול (ב') ירד שערו של הביטקוין ירד ל-85,494 דולר – ירידה של כ-6% במהלך יום אחד. בשלושת החודשים האחרונים צנח שער המטבע הווירטואלי המוביל ב-30%. כמו כל מטבע וירטואלי, הביטקוין הוא מטבע תנודתי, והיום הוא עלה לכמעט 87 אלף דולר – אבל מגמת הירידות ברורה.
יש כמה סיבות ש"מעודדות" את הירידות הללו. כך, למשל, בתחילת השבוע הודיע הבנק הסיני העממי (The People's Bank of China) ש"הפעילות הבלתי חוקית בתחום המטבעות משפיעות לרע עד ערכם".
מומחי קריפטו בכירים סבורים, הירידות של הימים האחרונים במטבעות הקריפטו הן אמנם המשך הירידות שהחלו לפני כמה חודשים, אך יש גם השפעות אחרות.
בן אימונס, המייסד ומנהל ההשקעות של פדווטש אדוויזורס (Fedwtch Advisors), חברה שמתמחה בניתוח מגמות שונות במטבעות קריפטו, אומר, כי "ציבור המשקיעים שומר על עצבנות כבר כחודשיים. בינתיים המחזורים גדלים. לפי הערכתי, השוק העתידי של הביטקוין כבר עלה ל 790 מיליארד דולר".
הירידות בשערי מטבעות הקריפטו בימים אלה לא מפתיעות, שכן מטבעות הקריפטו אינם נחשבים ליציבים, ולפיכך התנודתיות במחירים היא רבה מאוד. בנוסף, הירידה בשער הבטקוין, שהוא מטבע הקריפטו החשוב ביותר והגדול ביותר, שמגלגל מחזור של כ- 2.0 טריליון דולר, משפיעה על מה שקורה למטבעות הקריפטו באופן כללי. ב-6 באוקטובר עמד שערו על שיא של 126,727.76 דולר, ואתמול כאמור הוא ירד לשפל של 85,494 דולר – ירידה של כ-30% בחודשיים.
ועל רקע הירידה החדשה נשאלת השאלה האם הביטקוין ולפיכך גם שאר מטבעות הקריפטו נכנסים לירידות, והאם הירידות האלה יימשכו?
שוק ההון לא חושב שהמטבעות הקריפו בכלל והביטקוין בפרט ייפגעו בטוח הרחוק, כלומר מדובר על משהו זמני.
לואיס לאוול, מנכ"ל חברת ההשקעות בקריפטו פרונטייר אינווסטמנט (Frontier Investments) סבור, שהירידות מובנות, ואומר, שזוהי "מגמה של מימוש רווחים אחרי העליות החדות של השבוע הראשון של אוקטובר. אני לא סבור שמדובר על שוק שמתמוטט, אלא על מימוש רווחים ועל שינוי בהיקף הסחר במטבע ואולי גם בשינויים בהיקפי הבעלות בביטקוין".
והוא לא היחיד. קווין קלי, שמתמחה בהשקעות קריפטו בחברת ההשקעות אמליפיי (AMLIFY), אומר, כי "היסטורית, עקומת המחיר של הביטקוין מציגה תקופות רבות של עליות וירידות, ובהקשר זה יש לראות גם את הירידות הנוכחיות. עם זאת, אני רואה שינוי בגל הנוכחי. ניתוח האירועים מראה, ששוק מטבעות הקריפטו מתבגר. לראשונה אני רואה נכס פיננסי נסחר במציאות של יציבות מוסדית, כלומר מושפע רבות ממגמות השקעה ארוכות טווח וגם מהיקפי הנזילות של השוק".
בשוק ההון סבורים שהירידות שנמשכות מאז התחלת אוקטובר הם חלק מהתנודתיות בנכס ספקולטיבי. אך אין להתעלם מכך, שבימים אלו המטבעות עוברים תקופה של חולשה, ואולי זו סיבה להשקיע דווקא בתקופה שמחירם של נכסי ההשקעה נמוכים.