בכולנו בוער הדחף לבוא חשבון עם מפלצות 7 באוקטובר. אבל המציאות היא שנצטרך לצאת מעזה לאחר שחרור החטופים והשלמת מה שאפשר עוד להשיג צבאית, ובעשר השנים הבאות יעסוק שם כל העולם בשיקום ההריסות. זה לא יעקור את חמאס עזה - אבל יעקר אותו

קשה שלא לחשוב על הפער בין הגיבורים בחזית לבין הפחדנים בממשלה ובכנסת. בין אלה שכל חייהם יישאו את צלקות המלחמה, לבין אלה שלא לוקחים אחריות לכישלון הנורא שקרה כאן

במדינה מתוקנת, בכל מקרה של שימוש בנשק חם בידי שוטר, בטח כשמהירי נפצע או נהרג אדם, המשטרה מעבירה דיווח על המקרה למח"ש וזו פותחת בבדיקה. אבל בן גביר לא רוצה מדינה מתוקנת. והטרגדיה שלנו היא שאין מבוגר אחראי שיעמיד את הפירומן במקום