במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, ישראל ניסתה להתנקש בחיי חסן נסראללה, מנהיג החיזבאללה, שלוש פעמים – בלא הצלחה. ביום ו' האחרון, צה"ל השלים את העבודה. הצלחת המבצע, לפי הפייננשנל טיימס, הייתה כרוכה באיסוף הררי מידע מודיעיני במשך שנים רבות. המעורבות של החיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה, לטובת משטר אסד, סייעה בכך. לפי גורמים שעימם שוחחו כתבי העיתון, מאז שצה"ל לא הצליח להנחית "נוק אאוט" על ארגון הטרור השיעי ב-2006 ולחסל את מנהיגו, חל בישראל שינוי כיוון רחב היקף בהיבט של מאמצי איסוף המודיעין. "במשך שני עשורים הבאים, 8200, יחידת מודיעין האותות המשוכללת של צה"ל, ואגף המודיעין בצבא הישראלי, כרו כמויות עצומות של נתונים כדי למפות את המיליציה הצומחת במהירות בזירה הצפונית של ישראל", נכתב. אל"מ (מיל') מירי אייזן, יוצאת 8200 וכיום מנכ"לית המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, צוטטה בכתבה כאומרת: "אתה צריך להגדיר בדיוק מה אתה מחפש. זה האתגר הכי גדול, ואם עושים את זה טוב, זה מאפשר להסתכל על כל המורכבות ולקבל את התמונה השלמה". ה-"עזרה" של החיזבאללה, או: ה-"בור" שהוא כרה לעצמו החיזבאללה גם "עזר" לישראל, פרדוקסלית: הארגון התחזק, וב-2012 כוחותיו נשלחו לסוריה כדי לסייע לאסד לדכא את מלחמת האזרחים במדינה, צוין בפייננשל טיימס. "זה נתן לישראל יכולת העמקה על תמונת המודיעין – מי אחראי על פעולות חיזבאללה, מי מקבל קידום, מי מושחת ומי בדיוק חזר מנסיעה לא מוסברת. זה החליש את מנגנוני הבקרה הפנימיים שלהם ופתח פתח לחדירה עמוקה יותר", נכתב. לפי הכתבה, המלחמה בסוריה יצרה מעיין של נתונים, רובם זמינים לציבור – עבור הביון בישראל: ההספדים, "כרזות השהידים" המשמשות את החיזבאללה דרך קבע, היו חלק מהם, כי כל הספד תובל בפרטי מידע קטנים – מאיזו עיירה הגיע המחבל, היכן הוא נהרג ומיהם חבריו ברשתות החברתיות. הלוויות היו חושפניות עוד יותר, ולעתים הוציאו מנהיגים בכירים של הארגון מהצללים, גם אם לזמן קצר. בסוף שנות ה-90, נכתב, ישראל הבינה שהחיזבאללה מיירט את שידורי המל"טים שלה, שלא היו מוצפנים, ולמד על המטרות והשיטות של צה"ל. או אז החליטה ישראל להתמקד בבניית יתרונות טכנולוגיים, ובהם שימוש בלווייני ריגול, רחפנים מתוחכמים ויכולות פריצת סייבר לטלפונים ניידים. סינון טרה-בייטים של תמונות למציאת שינויים פרט נוסף שמצוין בכתבה הוא שאנשי יחידה 9900, שאוספת מודיעין חזותי, משתמשים בתוכנות לסינון טרה-בייטים של תמונות כדי למצוא את השינויים הקלים ביותר: בתקווה לזהות מטען מאולתר בצד הדרך, פתח אוורור מעל מנהרה או תוספת פתאומית של חיזוק בטון – רמז לבונקר. לפי הדיווח, ברגע שמזוהה פעיל חיזבאללה, דפוסי התנועה היומיומיים שלו מוזנים למאגר מידע עצום, שנלקח ממכשירים סביבו – הטלפון הנייד של אשתו, מד המרחק של מכוניתו החכמה או מיקומו. ניתן לזהותם ממקורות שונים כמו רחפן, מצלמות טלוויזיה במעגל סגור שנפרצו, ואפילו מקולו, שנקלט במיקרופון של שלט רחוק של טלוויזיה חכמה. כל שינוי מהשגרה, צוין, הופך למצב כוננות המודיעין. כך, בסופו של דבר, הגיע צה"ל לנסראללה – וחיסל אותו, על פי העיתון. בכיר לשעבר בצבא אמר לפייננשל טיימס כי "יכולנו להשתמש ביכולות האלה לפני זמן רב, אולם לא עשינו זאת". נראה שהסבלנות השתלמה לצה"ל.

קשה שלא לשים לב לפעילות המאוד נמרצת של Nothing בשוק הגאדג'טים בשנה האחרונה, במיוחד לאחר ההשקה של מותג המשנה CMF, שמיועד לשוק הביניים ושוק הכניסה, ומציע מחירים נוחים. באחרונה השיקה החברה עוד גל של מוצרים תחת CMF, ואחד מהם הוא השעון Watch Pro 2. אני לא יודע למה קוראים לו Pro, קטונתי, אבל הוא ממש שונה בכל היבט אפשרי מה-Watch Pro שקדם לו. השעון החדש עגול לעומת מלבן בדור הראשון, הוא בגודל סטנדרטי של 1.32 אינץ' בהשוואה ל-1.96 אינץ' (בגלל הריבוע) והוא גם מוצע בצבע חדש – כחול. מדובר בעיצוב אלגנטי יותר, לדעתי, כחובב שעונים. כמו כן, יש כתר בצד ימין למעלה, שמשמש ככפתור בחירה, כדי לעבור בין אפשרויות בתפריטים, לחזור למסך הבית ועוד. המסך של המכשיר החדש הוא AMOLED ברזולוציה של 466×466 פיקסלים, עם קצב ריענון בסיסי של 60 הרץ ובהירות יחסית גבוהה, של 620 ניט, שבעוצמה מלאה מאפשרת שימוש גם באור שמש כמעט ישיר. הוא מציע GPS מובנה, שעוזר מאוד לשימושים ספורטיביים – ויש בו 120 מצבי ספורט שאפשר לבחור להצגה והרצה. כמו כן, ה-CMF Watch Pro 2 מציע תמיכה ב-IP68, כך שלא צריך לפחד ממים, גם אם צוללים לבריכה, עד לעומק של 50 מטרים. עוד במפרט: קישוריות Bluetooth 5.3 לצורך צימוד השעון לטלפון – iOS13 ומעלה או Android 8 ומעלה. הממשק הממשק של ה-CMF Watch Pro 2 מוכר משעונים אחרים בשוק: גרירה עם האצבעות ימינה שמאלה כדי לעבור בין מסכי האפליקציות השונות, כאשר בכל אחד מארבעת המסכים יש כמה יישומונים שלחיצה עליהם בדרך כלל מציגה מסך מלא, עם הרבה יותר נתונים. גרירה מלמעלה מציגה את מסך ההגדרות ומלמטה – את מסך ההתראות. ה-CMF Watch Pro 2 של Nothing. צילום: יח"צ אפשר להשתמש בשעון גם כדי לבצע שיחות טלפון, אחרי הצימוד. אולם, כל דבר שרוצים לעשות תלוי מאוד באפליקציה, CMF Watch – מבחירת אנשי הקשר שאפשר לבצע אליהם שיחות ישירות מהשעון, עבור במצבי הספורט שרוצים למדוד מתוך המצבים השונים, וכלה בלקבוע את הרקע לשעון. יש לציין שמספר הרקעים מוגבל מאוד, ואם רוצים להעלות רקע חדש אפשר לעשות זאת רק במקום אחד ששמור בשעון. ניתן להכין רקע עצמאי, אבל רק אחד, והאפשרויות ממש מוגבלות. האפליקציה אוספת את הנתונים מהשעון כדי להציג מידע מפורט על הפעילות ועל המדדים השונים, אבל העברית ממש לא תקינה במקומות מסוימים. יש עוד הרבה אפשרויות, וכמו בכל התקן או גאדג'ט, צריך להשקיע זמן מסוים כדי ללמוד את הכול. על גימיק וזמן עבודה הגימיק של השעון החדש הוא הטבעת החיצונית, המסגרת שלו. באופן עקרוני, ניתן להחליף אותה, וההיצע כעת עומד על מסגרת שטוחה משהו, עם אלכסון מהקצה פנימה אל עבר המסך, שגם מספק סוג של הגנה מפני חבטות, או מסגרת שהיא כמו טבעת עגולה. סיבוב חזק שמאלה והמסגרת יוצאת, סיבוב חזק ימינה והיא ננעלת חזרה, ויש תושבות הכוונה נוחות. ההיצע שקיים לרכישה הוא ערכה של מסגרת עגולה עם רצועה חלופית בצבע כחול או כתום. זה מתאים למי שקנה שעון עם מסגרת שטוחה, והמחיר, 149 שקלים, מהווה קצת יותר מ-40% מהמחיר המומלץ של השעון – וזה גבוה מדי. אולי אם השעון יתפוס יהיו חלקים יותר זולים ובצבעים נוספים, כי הגימיק בפני עצמו הוא רעיון נחמד. זמן הסוללה המוצהר של ה-CMF Watch Pro 2 עומד, לפי החברה, על 11 ימים. בעבודה עם תצוגה זמינה כל הזמן, גרפיקה פשוטה מאוד ובהירות נמוכה, החזיק השעון מעמד שלושה ימים. ללא תצוגה זמינה תמידית, בהירות ברמה של 3/5, מעקב שינה רציף ומעקב קצב פעימות לב הגעתי לשבעה ימים. הטעינה מתבצעת באמצעות כבל עם ראש מגנטי, שמתחבר לשני פינים בחלק האחורי של השעון, וכדי להטעין את סוללת ה-305 מילי-אמפר לשעה צריך לחבר אותה למטען של טלפון עם חיבור USB-A. הזמן עד לטעינה מלאה הוא קצת יותר משעה וחצי. בשורה התחתונה, Watch Pro 2 של CMF מבית Nothing הוא שעון נחמד לשוק הפתיחה, ועבור מחיר של 359 שקלים הוא מספק תצורה נאה לכסף. מי שכבר מכיר את Nothing יודע שעדכונים ותיקונים מגיעים אצלה די ברציפות – לדוגמה, העברית הקלוקלת שהייתה בשעון בהתחלה כבר תוקנה ברובה. אני מאמין שגם תיקון של הבעיות הקלות וגם שיפור בזמן העבודה יגיעו בקרוב. גם לאפליקציה.

סכום גיוסי ההון בהיי-טק הישראלי ממשיך לעלות, אם כי קצב הגידול נמצא בירידה – כך לפי נתונים ראשוניים מהדו"ח הרבעוני של IVC ולאומיטק, שפורסמו היום (ב'). כך, בעוד שברבעון השני זינק הנתון ב-48%, ברבעון השלישי הוא עלה ב-40% ל-2.43 מיליארד דולר. מדובר בירידה של 17% בסכום הגיוסים לעומת הרבעון הקודם. גם במספר סבבי הגיוס חלה ירידה של 17%, והוא עמד ברבעון השלישי על 99 סבבים. בנטרול העסקאות הגדולות, של מעל 100 מיליון דולר, ההשקעות ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.33 מיליארד – עלייה של 5% לעומת הרבעון הקודם. ברבעון השלישי היו שני גיוסים גדולים: זה של סייף סופר אינטליג'נס, שגייסה מיליארד דולר – 41% מסך הגיוסים ברבעון, וזה של מג'נטה מדיקל, שגייסה 105 מיליון. מעניין לציין שבניגוד לדומיננטיות של תחום הסייבר ברבעון הקודם, עם 62% מסך ההון שגויס, ברבעון השלישי היקף העסקאות בתחום זה הסתכם ב-14% בלבד מסך כלל הגיוסים. לא ברור האם מדובר בירידה חד פעמית או שמא זאת מגמה חדשה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, היקף גיוסי ההון עמד על 7.22 מיליארד דולר – גידול של כ- 32% לעומת הנתון בתקופה המקבילה אשתקד. "מעולם לא ראינו תנאים כה מאתגרים לחדשנות ולהשקעות" מיה אייזן-צפריר, מנכ"לית לאומיטק, אמרה כי "ההיי-טק הישראלי, שממשיך לפעול בצל המלחמה, מפגין חוסן ואף שומר על מגמת צמיחה מעודדת בהשוואה ל-2023. אנחנו שמחים על כך שיש עלייה עקבית בגיוסי ההון בעסקאות הקטנות והבינוניות, רבעון אחר רבעון, מתחילת השנה. בימים מורכבים אלה, לקראת ציון יום השנה ל-7 באוקטובר, אנחנו מבינים עד כמה ביצועי ההיי-טק הישראלי אינם טריוויאליים, ומגלמים את הנחישות והגמישות שמאפיינות את היזמים הישראליים". לדברי בן קליין, מנכ"ל IVC, "אנחנו עוקבים מקרוב אחרי ההיי-טק הישראלי כבר מעל 25 שנה, ומעולם לא ראינו תנאים כה מאתגרים לחדשנות ולהשקעות. אל מול חוסר הוודאות, משמח להיווכח שהמשקיעים הזרים כמעט שלא שינו את היקף החשיפה שלהם, ופעילותם נשארה בטווח שנצפה בשנים 2018–2019. המשקיעים הזרים ממשיכים להפנות משאבים לחברות ישראליות ומסייעים לקטר ההיי-טק למשוך את המשק כולו".

"בלי נתונים, המערכות חסרות תועלת. אנו רואים זאת בדומה למה שהיה הענן בעבר הרחוק – שני עולמות נפרדים של IT, שהיה צורך לגשר ביניהם. עסקים מבצעים דיגיטציה של נתונים, אבל רק באחרונה יש להם כלים להפיק יותר ערך מנתונים אלה, במיוחד עם הופעת הבינה המלאכותית היוצרת. התעשייה נמצאת כעת בשלב השלישי של מהפכת הנתונים המודרנית. כעת יש צורך להרחיב את היקף הנתונים, כך שנוכל להבין אותם באופן מלא ולהפיק מהן עוד יותר ערך, לטובת קבלת החלטות מושכלות", כך אמר ג'ורג' קוריאן, מנכ"ל נט-אפ (NetApp). קוריאן שוחח עם עיתונאים במסגרת Insight 2024, הכנס השנתי שערכה ענקית ה-IT בשבוע שעבר בלאס וגאס. Had a blast at #Insight2024! ???? Our customers learned how NetApp Instaclustr enables enterprises to streamline data operations while enhancing performance and scalability Ready for the new era of data and intelligence? Transform your data strategy today: https://t.co/t4CkyYbCr8 pic.twitter.com/WZBVZUUNRv — NetApp Instaclustr (@Instaclustr) September 28, 2024 "AI תוסיף 7.9 טריליון ד' לפריון העובדים ברחבי העולם" לפי קוריאן, "AI תוסיף 7.9 טריליון דולר לפריון של עובדים ברחבי העולם, תביא לשיפור של 50% ביעילות ובאוטומציה של עסקים וכן לגידול של 60% בתועלות של ניתוחי דאטה והתובנות המופקות מהם. כדי שזה יקרה, צריך להבטיח שכל בית ספר, בית חולים וכל עסק יוכל להשתמש ב-AI באופן שוויוני והוגן – ולא רק חברות הענק". "כך, למשל", אמר, "ארגונים רוצים לאחד את נתוני העסקאות על הלקוח, יחד עם שיחת הווידיאו האחרונה שלו עם מוקד שירות הלקוחות, כדי לקבל מידע אחוד ואחיד אודותיו. הצורך באיחוד כל הנתונים ממשיך לגדול בחשיבותו".  "השימוש בבינה מלאכותית מחייב עסקים לחשוב מחדש על תשתיות הנתונים שלהם, במטרה לאחד נתונים, בלא קשר למקום בו הם ממוקמים", ציין קוריאן. "הארגונים המובילים – הם אלה שאיחדו את הנתונים שלהם, שקטלגו אותם היטב, שיש להם הבנה טובה לגבי הגנת סייבר, אבטחה ובקרות על הנתונים הרגישים, ושיש להם שליטה טובה על האופן שבו הנתונים משתנים לאורך מחזור החיים שלהם. תעשיית ה-IT נמצאת בנקודה מעניינת מאוד – אני מכנה זאת עידן הנתונים והמודיעין". "הגענו לשלב השלישי של מהפכת הנתונים המודרנית", סיכם קוריאן. "השלב הראשון היה דיגיטציה של נתונים ב-30-40 השנים האחרונות. השני היה להתחיל לחבר סוגי נתונים מסויימים, כדי להבחין במגמות ולנתח אותן. כעת יש צורך להרחיב את היקף הנתונים, כך שנוכל להבין באופן מלא את כל הנתונים בארגון שלנו, כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר". נטאפ הציגה בכנס "תשתית חכמה לנתונים", שמבטיחה שכל הדאטה הרלוונטי ל-AI יהיה מאובטח, מעודכן, מנוהל, בתצורת מערך GenAI משולב ואחוד. לפי החברה, במערכת ONTAP שלה הוטמעו כמה יכולות חדשות: להפוך באופן אוטומטי ושיטתי דאטה לא מובנה לדאטה שמוכן לשימוש באפליקציית AI; ארכיטקטורת אחסון מבוזרת, המאפשרת שיתוף מלא של האחסון, מוזילה עלויות, משפרת ביצועים ומייעלת את צריכת האנרגיה של עומסי AI כבדים; וכן – יכולות חדשות מבוססות AI, לתחום שירותי הענן. עוד הכריזה נט-אפ על שיתוף פעולה עם אנבידיה, במסגרתו תשתית ONTAP שלה תשתלב בפלטפורמת ה-AI הארגונית של אנבידיה. "להביא את הדאטה אל ה-AI שלך, היכן שהוא נמצא" ארז גל-חן. ה-CTO של נט-אפ ישראל. צילום: יח"צ בראיון לאנשים ומחשבים אמר ארז גל-חן, CTO נט-אפ ישראל, שהשתתף בכנס, כי "המפתחות להצלחה בעידן הנתונים והמודיעין הם: לארגון יש אסטרטגיית נתונים טובה; יש לו כלים רבי עוצמה לנתח את הנתונים ולהפיק תובנות עמוקות מהם לטובת העסק; יש לו את היכולת לבדוק וללמוד את הנתונים ולהסתגל לשינויים במהירות; יש לו אקו-סיסטם עסקי וטכנולוגי, המספק תצוגה עשירה של הנתונים". לפי גל-חן, "חלק גדול מהאתגר של AI הוא אתגר הנתונים. כיצד למצוא את הדאטה הנכון ואיך להבטיח שהאפליקציות והלקוחות יקבלו את המידע המדויק והעדכני ביותר עבורם. היעד שלנו הוא להביא את הדאטה אל ה-AI שלך, היכן שהוא נמצא, על ידי הטמעת בינה עמוקה יותר בכל היצע פתרונות האחסון שלנו. כך ניתן יהיה לרתום AI לדאטה בבית הלקוח, בענן ובכל הנקודות שביניהם. אנו בונים את התשתית האיכותית ביותר ל-AI, לרבות מנוע ושירותי דאטה – שיגשרו על התהום שבין הדאטה ל-AI".

גורמים איראניים פרצו לבכירים בארצות הברית, בהם שגריר שלה לשעבר בישראל, ולקמפיינים של קמלה האריס ודונלד טראמפ – כך עולה מכתב אישום שהגיש משרד המשפטים האמריקני ביום ה' האחרון. אחת המטרות של ההאקרים הייתה נקמה על חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, על ידי האמריקנים. כתב האישום מגולל שורה של האשמות על פריצות של האקרים איראניים, בין 2020 ל-2024, למיילים של בכירים, עיתונאים וחוקרים בעיקר מארצות הברית, אך גם מאיחוד האמירויות הערביות ומאפגניסטן. ככל הנראה, הם חיפשו מידע על הקשרים של ארצות הברית עם מדינות במזרח התיכון, כולל ישראל, ועל הסכמי אברהם. כמו כן, הם פרצו למטות של המועמדים בבחירות לנשיאות ארצות הברית, על מנת לדלות מידע ולהתערב בקמפיינים. בכתב האישום מפורטים 16 אנשים ומוסדות שאליהם פרצו האיראנים, ששמותיהם לא מפורטים. בין הקורבנות נמצא "שגריר לשעבר של ארצות הברית בישראל וחבר במכון בצוות חשיבה שנמצא בוושינגטון, שמייעץ לקובעי המדיניות בארצות הברית על מדיניות החוץ בנוגע למזרח התיכון". עוד ברשימת הקורבנות: יועץ ביטחון לאומי לשעבר לנשיא לשעבר של ארצות הברית; אדם שהיה סגן ראש ה-CIA; עובד בכיר לשעבר במשרד החוץ האמריקני; סופר אמריקני שכתב לפחות שני ספרים על איראן; עיתונאי; פעיל זכויות אדם; וארגון שממומן על ידי משרד החוץ של איחוד האמירויות, כמו כן, כתב האישום מציין בין הקורבנות יועץ לשעבר לאדם שהיה מועמד לנשיאות ארצות הברית ובכירים בקמפיין שלו. אחד הנאשמים התגאה שתקף את ישראל כתב האישום הוגש נגד שלושה אנשים – מסעוד ג'לילי, סייד עלי אגמירי ויאסר בלאג'י – אזרחי איראן שלמדו באותה אוניברסיטה ועבדו יחד, והם מוגדרים בכתב האישום כבעלי כישורים לביצוע מתקפות סייבר. שלושתם היו חברים בבאסיג' – מיליציה של משמרות המהפכה של איראן. אחד מהם, ג'לילי, מכנה את עצמו "מאסטר ב-IT" וטוען כי הוא פרץ בעבר לכמה מטרות, בהן ישראליות. בלאג'י מציין בקורות החיים שלו שיש לו שלל כישורי פריצות סייבר, בהם "שיטות למתקפות פישינג" ו-"נוזקת Windows בשפת פיית'ון". כמו כן, הוא מתגאה בביצוע "עשרות פריצות" מוצלחות, ש-"הוזמנו על ידי ארגון סייבר". השלושה מואשמים כי יחד עם אחרים, "מינואר 2020, או קרוב לכך, ועד לחודש הנוכחי, הם היו מעורבים בקמפיין פריצה רחב היקף שהשתמש בדיוג חנית (ספיירפישינג) ושיטות של הנדסה חברתית כדי לטרגט ולחדור אל חשבונות של בכירים מכהנים ולשעבר בממשל האמריקני, אנשי מדיה, ארגונים לא ממשלתיים ואנשים שמקושרים לקמפיינים פוליטיים בארצות הברית". על פי התביעה, "פעילות כזאת היא חלק מהמאמצים האיראניים המתמשכים לעורר מחלוקת, לערער את הביטחון בהליך הבחירות בארצות הברית, ולאסוף בצורה לא חוקית מידע שקשור לבכירים אמריקניים מכהנים ולשעבר, שניתן להשתמש בו לטובת הפעילות של משמרות המהפכה, כולל מאמצים מתמשכים לנקום את מותו של סולימאני". כך ההאקרים פעלו בכתב האישום מפורט כי לאחר שנים של התמקדות בבכירים בממשל האמריקני, במאי 2024 השיגו ההאקרים האיראניים גישה לחשבונות של אנשים המזוהים עם קמפייני בחירות בארצות הברית, כולל בכירים. הם השתמשו בגישה הזאת כדי לגנוב מידע, בין היתר מסמכים ומיילים שלא הופצו לציבור. הפעילות הזו הורחבה בסוף יוני, כשההאקרים החלו במבצע "פרוץ והדלף" ("Hack-and-leak"), שבמסגרתו הם הפיצו לאנשי תקשורת ואחרים מידע מקמפיין בחירות של מי שהיה אז מועמד לנשיאות ארצות הברית (לא מצוין האם מדובר בג'ו ביידן – י"ה), במאמץ לפגוע בקמפיין, כפי שהם עצמם הביעו במילים ובמעשים. "ההאקרים", מציין כתב האישום, "השתמשו באמצעים מתוחכמים כדי לגשת, בהונאה, למחשבים ולחשבונות מוגנים. הם יצרו חשבונות מייל רבים, שהתחזו לאנשים ולארגונים, לרבות בכירים לשעבר ובהווה בממשל האמריקני, על ידי שימוש בשמותיהם, בכינויים שלהם במייל או בדומיינים שלהם – ושלטו עליהם. החשבונות נוצרו כדי לשטות במקבלי המיילים, על מנת שיאמינו שמדובר במייל ממקור מוסמך. ההודעות כללו קובץ זדוני או הפנייה לאתר זדוני, כדי לקבל שליטה על החשבון של הקורבן. במקרים רבים שבהם ההאקרים הצליחו, הם השתמשו בחשבונות על מנת לשלוח הודעות דיוג חנית נוספות. כמו כן, הם גנבו מידע מהחשבונות". כדי לבצע את זממם, השלושה השתמשו בכתובות IP של שתי חברות, בהן אחת איראנית, וב-VPNs, על מנת לטשטש את מיקומם האמיתי. הם אף השתמשו בשיטות של הנדסה חברתית כדי להשיג את שמות החשבונות, הסיסמאות והאימות הדו שלבי של הקורבנות. ההאקרים אירחו את הנוזקות שלהם בשירותים של ספקיות ענן. בחלק מהמקרים, הגישה והשהייה של ההאקרים בחשבונות הנפרצים היו ארוכות טווח. דיווחים על פריצה איראנית בסייבר למטה של טראמפ פורסמו בחודש שעבר, ולאחר מכן התקבלו דיווחים כי האקרים שלוחי הרפובליקה האסלאמית פרצו גם למטה של המתחרה שלו, האריס. על רקע מקרים אלה, כמו גם פריצות נוספות וניסיונות שלא הצליחו, הביעו גורמים רשמיים במערב דאגה מפעילות הסייבר של מדינות כגון איראן, רוסיה וסין, ובפרט מהתערבות שלהן במערכות בחירות, לרבות הקמפיין הנוכחי בארצות הברית.

בחודשים האחרונים של השנה חלה עלייה משמעותית בהיקף נוזקות ייחודיות, בשיעור של 53% – מתוך כלל הנוזקות שנעשה בהן שימוש במתקפות הסייבר בעולם. זו אחת העליות הגדולות ביותר שנרשמה אי פעם, וההסבר לכך הוא כפול – יצירת נוזקות חדשות — ועריכת גרסאות של נוזקות קיימות; כך לפי דו"ח איומים חדש של בלקברי (BlackBerry). לפי הדו"ח, החברה הצליחה לעצור כ-3.7 מיליון מתקפות סייבר בין החודשים אפריל ויוני השנה, ממוצע של 43,500 התקפות מדי יום. נתון זה מייצג גידול של 18% במספר הכולל של ההתקפות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. חלק ניכר מהמתקפות הללו כוונו נגד מגזרי תשתית קריטיים – ארגוני ממשל, ייצור, חקלאות ושירותים פיננסיים. בארבעת מגזרים אלה יותר מ-800,000 מההתקפות סוכלו. לפי איסמעיל ולנזואלה, סגן נשיא למחקר איומים ומודיעין בבלקברי, "כאשר צצות קבוצות איום חדשות, והן בעלות משאבים כדי 'להתבסס', אז קבוצות איום מדור קודם מנסות לשרוד. אלו מתמקדות בפיתוח נוזקות חדשות. המניע לכך הוא הרצון להשפיע: להצליח בכמה שיותר מתקפות, ולא לשגר מתקפות רבות בהיקפן". ולנזואלה הוסיף, כי "אפילו שינויים קלים בנוזקות יכולים להגדיל באופן משמעותי את ההצלחה ואת היקף הפגיעה החמור של מתקפות אלו". הדו"ח מדגיש את האיום המתמיד על תשתיות קריטיות: 41% מכלל מתקפות הסייבר בעולם כוונו לעבר ארגונים ממגזר זה. נתון "מדאיג במיוחד", לדברי החוקרים, הוא ש-50% מהמתקפות הללו כוונו לארגונים ממגזר השירותים הפיננסיים, נתון המשקף עלייה של 25% לעומת הרבעון הקודם. הסיבה, ציינו החוקרים, היא הרווחיות של ארגונים ממגזר זה עבור פושעי סייבר, "שחקני האיום מתעדפים נוזקות ייחודיות בהתקפות נגד תשתיות קריטיות – בשל הסבירות הגבוהה יותר להצלחה". מתחים גיאופוליטיים זוהו אף הם ככוח מניע משמעותי מאחורי הזינוק במתקפות הסייבר בעולם. הדו"ח מאזכר כמה סכסוכים: מלחמת רוסיה-אוקראינה, ישראל-חמאס והמתח בים סין הדרומי. עוד מציינים החוקרים כי לצד הסכסוכים הבינלאומיים, בשל ריבוי בחירות בעשרות מדינות ברחבי העולם השנה, חלה עלייה בהיקף מידע וחדשות כזב כמו גם במתקפות סייבר שמטרתן שיבוש מערכות – לטובת ערעור תחושת הביטחון של התושבים. ברבעון האמור, היקף המתקפות על ארגונים מסחריים חווה עלייה של 58%. הסיבה – מגוון המכשירים בהם ארגונים עושים שימוש: ממסופים בנקודות מכירה ועד טלפונים ניידים, סורקים ומדפסות, "כל אלה מהווים הזדמנויות רבות יותר לתוקפים". סיבה נוספת שמציינים החוקרים לגידול בהיקף המתקפות היא ההתקדמות הטכנולוגית בטכנולוגיית הדיפ-פייק, "זו שיחקה גם היא תפקיד בהתגברות איומי הסייבר". מניפולציה זו על מדיה דיגיטלית – בין אם תמונות, חוזי או קול, "הקלה על התוקפים להונות אנשים ולבצע מתקפות הנדסה חברתית יעילות יותר, והביאה לגידול באיום המדאיג הגובר הזה". הדו"ח מציין גם את האופן שבו פושעי סייבר מנצלים מצבי כאוס – מלחמות, אסונות טבע והשבתות IT, כדי לבצע מתקפות. "רגעים אלה, של חוסר יציבות – מציעים הזדמנויות רבות לגורמי איום זדוניים לעשות שימוש בהודעות דוא"ל דיוג, פוסטים שקריים ומטעים במדיה החברתית ונוזקות", נכתב. חוקרי האיומים של בלקברי ציינו בדו"ח שתי קבוצות כופר מתפתחות – כמו BlackSuit ו-Space Bears: "אלו מהוות איומים חדשים, וצוברות מוניטין במהירות רבה. הן פועלות לצד קבוצות מדור קודם כמו LockBit. אלו וגם אלו ימשיכו לפתח מתודולוגיות תקיפה מתוחכמות יותר". צוות מודיעין האיומים והמחקר של בלקברי סיים את הדו"ח בציינו, כי "אנו צופים כי שחקני איום ימשיכו לשכלל את המתודולוגיות שלהם כדי להתמקד בקורבנות בצורה יעילה יותר, כאשר נתונים פרטיים ימשיכו להיות המצרך המבוקש ביותר בראייתם. כך, מגזרי שירותי הבריאות ושירותים פיננסיים יהוו עבורם מטרות עיקריות".

ההסתדרות, נציגות העובדים והנהלת ויסוניק – המתמחה במחקר ובפיתוח של מערכות תקשורת ואבטחה – חתמו באחרונה על הסכם קיבוצי חדש. ויסוניק היא חלק מענק מערכות השליטה העולמי ג'ונסון קונטרול. ההסכם, שיחול על כמאה עובדים ויהיה בתוקף עד אוקטובר 2027, יבטיח העלאת שכר רוחבית.   עוד כלולים בהסכם: הגדלה משמעותית בשיעור של 40% לתקציב הרווחה לכל עובד; מענק הצטיינות בגובה אלפי שקלים, בהתאם לביצועים; תוספת של ארבעה ערבי חג על חשבון החברה; ערך יום הבראה יעלה ל-500 שקל; מענק חתימה בסך כולל של כחצי מיליון שקל, שיחולק בין העובדים במשכורת חודש ספטמבר; וכן הענקת זכויות פיצויים מוגדלים לעובדים במקרה של פטירה או מחלה. יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק, יקי חלוצי: "ההסכם משלב רשת ביטחון ושיפור תנאי עבודה לעובדי הפיתוח של החברה, בתנאי שוק ההיי-טק והחברות הגלובליות. יש פה הוכחה נוספת שהתאגדות והסכמים קיבוציים, גם בענף ההיי-טק, הם בני השגה ולטובת העובדים ולחברה גם יחד". יו"ר הוועד, מיכאל חכמוב: "לאחר תקופה ארוכה ומו"מ מורכב, הגענו להישגים משמעותיים לכלל העובדים. ההסכם מהווה צעד חשוב בשיפור תנאי העבודה והרווחה ב-ויסוניק. הוועד, יחד עם ההסתדרות, מתחייב להמשיך במאמצים לשמירה ולקידום זכויות העובדים, תוך שאיפה מתמדת לשיפור איכות חייהם המקצועיים והאישיים". במשא ומתן לקחו חלק מטעם ההסתדרות: מנהל החטיבה באיגוד עובדי הסלולר האינטרנט וההיי-טק, אלון וינברן; מזכיר איגוד מקצועי במרחב תל-אביב יפו, עו"ד אלברט לוין; יו"ר ועד עובדי ויסוניק, מיכאל חכמוב, ועו"ד אורן שרם מהלשכה המשפטית בהסתדרות. מצד הנהלת החברה: מנהלת משאבי אנוש שני סירקיס ועו"ד מיכל זהר ממשרד נשיץ, ברנדס אמיר.

אפל פרשה מהמשא ומתן על שותפות עם OpenAI, על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל מסוף השבוע האחרון, שהתבסס על דברי יודעי דבר. מדובר על סבב גיוס של OpenAI – שהיא כידוע מעבדת GenAI חלוצית מובילה – שבו מבקשת החברה להשיג עד 6.5 מיליארד דולר, לחיזוק המשך פעילותה. OpenAI, החברה האם של הצ'טבוט היוצר ChatGPT, ניהלה מגעים להשקעה גם עם מיקרוסופט ואנבידיה, ועל פי הדיווחים שתי ענקיות אלו עדיין נותרו במו"מ על השקעות משמעותיות בה. נזכיר כי מיקרוסופט כבר השקיעה קרוב ל-13 מיליארד דולר ב-OpenAI, וצפויה להתחייב למיליארד דולר נוספים. בנוסף, חברת ההון סיכון Thrive Capital מובילה את סבב הגיוס בהשקעה של כמיליארד דולר. תורמים פוטנציאליים נוספים כוללים את חברת ההשקעות Tiger Global Management וחברת MGX, הנתמכת על ידי איחוד האמירויות. אפל, כך סברו מומחים, רצתה לכונן שותפות עם OpenAI שתסייע לה לעקוף מתחרים בתחום ה-GenAI הלוהט, שאליו בוששה להצטרף. עוד נטען שאפשר כי אפל רצתה להכניס למוצריה, ובעיקר למכשירי ה-iPhone, את פיתוחי OpenAI בתחום הבינה המלאכותית, במקום לשקוד על כאלו מבית היוצר שלה עצמה. מיקורוסופט, כידוע, עשתה בדיוק כך ומינפה את מודלי השפה הגדולים של OpenAI לכלי שלה, שאותה כינתה Copilot. הפיכתן לשותפות קידמה במיוחד את הענקית מרדמונד במרוץ הבינה המלאכותית. מיקרוסופט ו-OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock ואתר Copilot Designer מה הרתיע את אפל ומטריד משקיעים אחרים? ההחלטה על נטישת הכוונה להשקיע ב-OpenAI מגיעה בתקופה של תחלופה גבוהה, ולא מעט משונה, של בכירים במעבדת ה-AI, אשר עזבו אותה באחרונה למרות הצלחתה, כפי שדיווחנו. בין הנוטשים את הנהלת החברה, מירה מוראטי, סמנכ"לית הטכנולוגיה; בוב מקגרו, סמנכ"ל המחקר הראשי; ובארט זוף, בכיר אחר ממחלקת המחקר. גם לפניהם נפרדה החברה מבכירים – המייסדים השותפים גרג ברוקמן וג'ון שולמן ומנהלים ומנהיגים בולטים אחרים בארגון. i just posted this note to openai: Hi All– Mira has been instrumental to OpenAI’s progress and growth the last 6.5 years; she has been a hugely significant factor in our development from an unknown research lab to an important company. When Mira informed me this morning that… — Sam Altman (@sama) September 26, 2024 לדברי סם אלטמן, המנכ"ל, אותם ניסח בציוץ ארוך במיוחד ב-X, אשר כלל הכרת תודה על פועלם: "להיות מנהיג ב-OpenAI זה גוזל הכול. מצד אחד, זו זכות לבנות את ה-AGI ולהיות החברה הצומחת ביותר שזוכה לשים את המחקר המתקדם שלנו בידיהם של מאות מיליוני אנשים. מצד שני, זה בלתי נלאה להוביל צוות בדרך זו – והם עשו מעל ומעבר לחובה שלהם לחברה". למרות הסבריו של אלטמן, נטישת הבכירים מטרידה ככל הנראה את המתעניינים בהשקעה בחברה, וזאת על אף שגשוגה עד כה. גם המהלך האחרון של OpenAI להפוך להיות תאגיד למטרות רווח, עליו דווח באחרונה במדיה העולמית, אינו נושא ש"עובר חלק" בגרונם של המשקיעים הפוטנציאליים. הארגון מחדש המוצע, שעדיין נמצא בבדיקה, כרוך בהתייעצות משפטית ובעלי מניות, ועדיין לא סופק להשלמתו לוח זמנים ברור. השינויים האסטרטגיים הללו גרמו לעזיבה מוקדמת יותר של משקיעה פוטנציאלית אחרת – C-suite וכנראה הטילו חששות מפני הכיוון העתידי של OpenAI בקרב המשקיעים האופציונליים האחרים. הן אפל והן OpenAI לא הגיבו לידיעה על סיום המשא ומתן ביניהן ועל סוף דרכה של השותפות הפוטנציאלית. עם זאת, בהצהרה, OpenAI הדגישה את מחויבותה לקידום טכנולוגיית בינה מלאכותית, ואמרה, "ההתמקדות שלנו נותרה בפיתוח דגמי AI מתקדמים עם יכולות חשיבה מתקדמות לפתרון בעיות מורכבות".