בסוף המילניום הקודם, פרופ' גדעון קונדה, אנתרופולוג מאוניברסיטת תל אביב, בילה שנה שלמה במפעל היי­-טק אמריקני גדול וחקר את חיי היומיום של העובדים שם. הוא כתב בעקבות כך את הספר מהנדסים תרבות,­ שליטה ומסירות בחברת היי­-טק. בספר מתוארות שלל המניפולציות הרגשיות והמתוחכמות שענקיות ההיי­טק מפעילות על עובדיהן, טשטוש הגבולות שבין החיים הפרטיים והעבודה, הגלוריפיקציה והזוהר המזויף של הענף, והפער מול המציאות היומיומית של השתעבדות. כל זאת, תוך שימוש במושגים מכובסים: "גאוות יחידה", "הומניזם", "קידמה", "גמישות", "העובד הפרודוקטיבי" ועוד. רבע מאה עברה, ונראה שהמצב רק החמיר. "עבדים מאושרים הם שונאי החירות הקשים ביותר", אמרה הברונית מארי דובסקי פון טרבומיסליצה (מריה פון אבנר אשנבך), סופרת מוראבית-אוסטרית מהמאה ה-19. אלא שפרופ' קונדה לא התייחס בספרו לעבדים האמיתיים, השקטים והמושתקים שבענף, שנמצאים מאחורי הקלעים, בחצר האחורית שלו. מהי עבדות סייבר? בסוף השבוע האחרון התפרסם בתקשורת ההודית תחקיר על עבדות סייבר. עלה ממנו שעשרות אלפי הודים – חלקם אנשי טכנולוגיה, שנסעו לקמבודיה, תאילנד, מיאנמר, וייטנאם ולאוס בחיפוש אחר משרות בשכר טוב (יחסית) – נעלמו. רבים שהגיעו לשם חשבו שהם מצטרפים לחברות לגיטימיות ויעסקו בהזנת נתונים או בפיתוח. הם מצאו את עצמם עובדים עבור חברות הונאות סייבר. אותם אנשים אולצו לעסוק בפשעים מקוונים: הונאות היכרויות, הונאות קריפטו והונאות מסחר. הנוכלים המקוונים, שהרוויחו מהם מיליוני דולרים, שילמו לפועלים האומללים גרושים, שלא לומר רופיות. "על הדרך", הנוכלים גם סחטו את הפועלים ואת בני משפחותיהם, וכלאו אותם בניגוד לרצונם. הפגנה נגד עבדות בלונדון ב-2019. צילום: ShutterStock על פי קרן CyberPeace, עבדות סייבר היא צורה מודרנית של עבדות "שמתחילה בהונאה מקוונת ומתפתחת לסחר פיזי בבני אדם". "עבדות זו יכולה ללבוש צורות רבות ושונות, כגון מעורבות כפויה בפשיעת סייבר, העסקה בכפייה בהונאות מקוונות, ניצול בכלכלת החלטורה או עבדות לא רצונית", נכתב. וכך, אותם הודים אולצו לעבוד ברוב שעות היממה, ובתנאים קשים. כיוון שדרכוניהם נלקחו מהם על ידי המעסיקים הנוכלים, אין ביכולתם לברוח, ולכן הם אולצו לבצע שיחות הונאה ברשת – נגד הודים. עבדות לטובת צנזורה עוד צורה של עבדות עלתה לכותרות ב-2022. עובד צעיר, בן 25, באתר הווידאו ביליבילי (Bilibili) מת ממפרצת בשל עבודת צנזור רצופה. האתר הסיני, שנתמך על ידי טנסנט ועליבאבא, נאלץ להודיע לאחר מות העובד כי יוסיף למצבת כוח האדם שלו 1,000 צנזורים. עובד לשעבר סיפר: "לעולם לא תוכל להשלים את כמות עבודת הצנזורה היומית שהוקצתה לך, אז תצטרך לעבוד שעות נוספות – אבל בהתנדבות, ללא תגמול. כל מה שקיבלנו בשעות הנוספות בחינם היה רק חטיפים". הצנזורים של ביליבילי הם חלק זעיר ממאות אלפי הצנזורים בדרום מזרח אסיה, רובם בפיליפינים ובתאילנד. אלה משמשים כ-"קבלני הניקיון" של תעשיית התוכן המערבית, ומדי יום נאלצים לצפות – כדי לצנזר – במאות ואלפי סרטוני זוועה לסוגיהם: סנאף, "סתם" רצח, אלימות קשה, פורנו, פורנו ילדים, פורנו חיות ועוד מ-"כל הטוב הזה". בנוסף לתנאים הנוראיים שבהם הם מועסקים, העובדים האלה סובלים מסיוטים וממשברים נפשיים, וחלקם אף מתאבדים. עובדת במפעל של פוקסקון. צילום: ShutterStock אמזון, פוקסקון, אפל – ומחאה קטנה באפריל 2021 אמזון התנצלה בפני חבר הקונגרס האמריקני מארק פוקאן על שהכחישה שחלק מנהגיה נאלצים לעתים להשתין לבקבוקים, עקב לחצי הזמנים שהם חווים בעבודתם. פוקאן, דמוקרט מוויסקונסין, צייץ כי "לשלם לעובדים 15 דולר לשעה לא הופך אותך ל-'מקום עבודה מתקדם' כשאתה מחבל באיגוד העובדים וגורם להם להשתין בבקבוקי מים". הוא התייחס להתנגדות ואף לחבלה, לכאורה, של הענקית מסיאטל במאמצי כמעט 6,000 עובדי מחסן הענק שלה באלבמה להתאגד כדי לשפר את תנאי העסקתם. מצב ההשתנה באמזון הרבה יותר גרוע עבור הנשים העובדות – הן עושות פיפי בשקיות אשפה וצמות במשך שעות כדי להימנע מלהשתין. במשך שנים החתום מטה כותב על חטאי פוקסקון, ענקית הייצור האלקטרוני הטייוואנית. חברה זו מפורסמת מזה שנים בהתעללות בעובדים, בהעסקתם בתנאי עבדות, בהלנות שכר, בהעסקה במשמרות ארוכות מהמותר על פי חוק ובעבדות ילדים. אפל היא מלקוחותיה הגדולים – וגם דל, HP, מוטורולה, נינטנדו, סוני ונוקיה. ב-2010 התרחש במפעלי פוקסקון גל התאבדויות, שבמהלכו ניסו להתאבד 18 עובדים ו-14 מהם הצליחו. אחד העובדים, שלא התאבד, הוא יאן לי, בן 28, שמת באותה השנה מקוצר נשימה, לאחר שנאלץ לעבוד במשמרת של 34 (!) שעות ברציפות. ריקי ג'רוויס. צילום: ShutterStock קשה למחות על העבדות הזאת, בוודאי שלעובדים-עבדים עצמם, אבל גם לאחרים. ובכל זאת, היה מי שעשה את זה: ריקי ג'רוויס, שהנחה את טקס גלובוס הזהב רב הסלבריטאים ב-2020, העיר כמה הערות מפורשות על מתקני הייצור של אפל בסין מול המנכ"ל שלה, טים קוק, שישב בקהל. טוב, לא כולם חזקים ועשירים כמו ג'רוויס.

"מאז הקורונה, סביבת העבודה השתנתה משמעותית בשל המעבר לעבודה מהבית. מצב חדש זה מאתגר משמעותית את מנהלי אבטחת המידע, שנדרשים לענות בזריזות: כיצד יוכלו להגן על נתוני החברה מפני מתקפות חיצוניות זדוניות ומפני רשלנות של העובדים? כיצד מגינים על נתונים מפני הדלפה לא מורשית מצד עובדים שעוזבים את החברה? כי הסיכון האמיתי לאבטחה אינו ההאקרים – אלא העובדים", כך אמר אלכס ויטוחנובסקי, מנהל מוצר בסייפטיקה (Safetica) ישראל. ארגונים, אמר ויטוחנובסקי, "נדרשים לגבש אסטרטגיה ברורה של אבטחת מידע, מבוססת כמה עקרונות: ללכת על בטוח – אם אתם מהססים להעניק פריווילגיות או גישה למשתמשים מסוימים – בחרו בגישה המחמירה יותר; מימוש גישת אפס אמון (Zero Trust) כמסגרת עבודה אבטחתית, שדורשת מכל המשתמשים אימות, אישור ובדיקה, כשהם ברשת החברה ומחוץ לה; צמצום סיכונים – לעולם לא תצליחו להבטיח אבטחה מלאה – ולכן יש לאמץ גישה מבוססת-סיכונים, המגדירה סדר עדיפויות ומתמקדת בבעיות אבטחה קריטיות". "ארגונים ניצבים למול אתגרים רבים הנוגעים לדליפות מידע, רשלנות אפשרית של עובדים וגם עזיבה שלהם", הוסיף ויטוחנובסקי, "ונדרשים להגן על המידע שלהם בסביבת עבודה מרוחקת. לשם כך עליהם לפעול בכמה היבטים. האחד, הגנה על הגישה: הגדירו תפקידי משתמשים ואפשרויות גישה מתאימות למערכות ולמיקומים באמצעות Active Directory (AD). הפעילו אפשרות נוספת להגנה על גישה באמצעות אימות רב-שלבי. השני – חיבור לרשת מרחוק. אם אתם נדרשים לאפשר גישה למערכת ולרשתות פנימיות, עשו שימוש ברשת וירטואלית פרטית (VPN), לטובת חיבור מאובטח. השלישי – הגנה על תחנות קצה. הצפינו את הכונן הקשיח בכל מכשיר שנתוני חברה מאוחסנים בו, לרבות מחשבים ניידים. הפרידו בין פרופילים המשמשים לעבודה לבין פרופילים אחרים, למניעת גישה לא רצויה מצד משתמשים לא מורשים. פקחו על התקני אחסון חיצוניים המחוברים לעתים למחשבים ניידים, למניעת הסיכוי להדבקה בנוזקה". ההיבט הרביעי, אמר ויטוחנובסקי, הוא "התקנים ניידים: הצפינו כוננים חיצוניים, באופן פיזי או וירטואלי. ההיבט החמישי הוא הגדרת מרחב עבודה מאובטח. זו מצמצמת משמעותית את הסיכון לדליפת מידע רגיש. עוד נדרש להגביל את הגישה לשירותים לא-הולמים, לתוכנות דוא"ל חינמיות, לשירותי דוא"ל מבוססי רשת (כמו Gmail), לשירותי שיתוף קבצים (כמו Dropbox, WeTransfer)". גישה מרחוק, הוסיף ויטוחנובסקי, "מהווה סיכון לאבטחת הנתונים, כי היא גורמת לגישה מוגברת למערכות פנימיות ולנתונים רגישים. פתרונות DLP יכולים לסייע בצמצום הסיכון. מנהלי IT צריכים כלים לניטור גורמי סיכון ותקריות אבטחה, ועדיפים פתרונות בהם יש אפשרות לשליחת התראת אבטחה מיידית". "חזקו את אבטחת המידע ושפרו את חוויית המשתמשים שלכם באמצעות פתרונות למניעת דליפת מידע. עוד יש לערוך הכשרה מפורטת למשתמשים, עם הסבר של סיכוני האבטחה הקיימים וההשלכות האפשריות, עדכון של כללי מדיניות האבטחה, ושיתוף בכמה טיפים אפקטיביים במיוחד הנוגעים לאבטחה, סיכם ויטוחנובסקי, "פתרון למניעת דליפת מידע, דוגמת זה של סייפטיקה, יכול לסייע לכם במשימה, עם הגנה על מידע רגיש ומסווג של החברה, לצד ביקורת ובקרה על סביבת העבודה, וכן – ניתוח התנהגויות המשתמשים".

אם נכין רשימה של "המונחים הבולטים הקשורים להיי-טק בתשפ"ד" ונוריד ממנה את המילים "מלחמה", "משבר כלכלי" וכמובן "סייבר" – המונח שיעמוד בראשה הוא "בינה מלאכותית". היא, ובפרט הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), ה-תחום ה-מדובר של השנים האחרונות, וזה קיבל בוסט בשנה האחרונה. לא מן הנמנע שבהמשך של אותה רשימה יופיעו שמות של חברות ומוצרים שקשורים לזה: OpenAI, אנבידיה, ChatGPT ועוד, לאו דווקא בסדר הזה. בתוך התחום הענק הזה יש את מחשבי הבינה המלאכותית, שמכונים AI PC (או, בגרסה שמיקרוסופט רוצה, Copilot+ PC). דו"ח שפרסמה באחרונה חברת מחקר השווקים קאנאליס טוען שנתח השוק של המחשבים האלה בקרב כלל המחשבים הניידים שיושקו בשנה הקרובה, עד ספטמבר 2025 – יגדל מאוד. בחברה מציינים שנתח השוק שלהם יגיע ליותר מ-30%, ואף יתקרב ל-40%. זה ממש לא מפתיע, ומי שקצת מבין בתחום לא צריך מחקר כדי לספר שאיפשהו בסביבות 2028, ואולי אפילו לפני, הנתון יחצה את קו ה-90%. זה לא שיש למישהו ברירה, נכון? אינטל, AMD וקוואלקום דוחפות לשוק מעבדי בינה מלאכותית כבר בערך חצי שנה, וכבר יש דיווחים על תחילת הסבב השני של הקרב הזה – כלומר, דור חדש של מעבדי Snapdragon X, שיגיעו לשוק בעוד חודשים ספורים. האם אנחנו באמת צריכים מעבדי בינה מלאכותית? הו! זאת שאלה טובה, אבל אף אחד לא שואל אותנו אותה. אף אחד גם לא מציע, כאפשרות, מעבדים בלי שבב בינה מלאכותית (אינטל הרי יודעת להציע מעבדים שולחניים ללא שבב גרפי). ועוד דבר: לא נמצא חברות תוכנה מהגדולות שרוצה שיצרניות המעבדים יראו איזושהי עצירה – הרי לא רק OpenAI, שצפויה להפוך לחברה עם כוונות רווח, מתכננת להעלות מאוד את מחיר מנויי הפרמיום, ולא רק גוגל ומיקרוסופט מציעות מנויים כספיים עם שלל יכולות בינה מלאכותית שנכנסות מתחת לעור. הדחיפה של מעבדים עם בינה מלאכותית לשוק המחשוב האישי היא חלק ממגמה של העברת הרצה של יישומי AI מהענן, מהמרחק ומהפחד מפגיעה בפרטיות קרוב יותר לאצבעות המשתמשים. זה טוב להרצות קטנות, אם אפשר לומר זאת, של אפליקציות כמו ניקוי רקע של תמונה, יצירת תמונה מטקסט – מה שלמעשה קורה ב-"צייר" – וכדומה, וגם קצת ליותר גדולות כמו Recall של מיקרוסופט, שצפויה לנחות במחשבים ממש עוד מעט, בנובמבר. הקשר ל-AI שרצה על שרתים לא יינתק – אי אפשר באמת לעשות הרצה של צ'טבוט בלי גישה לשרת שמכיל עוצמת בינה מלאכותית שיכולה לתת למשתמש תשובה כמעט מיידית, גם אם הזויה לעתים. בטח שאי אפשר לאמן כלי בינה מלאכותית רציניים בלי הרבה מאוד עוצמה של מעבדים ייעודיים. זה ימשיך לעשות את אנבידיה מאוד עשירה, וכנראה שבדרך יצליחו אינטל ו-AMD, שרצות אחריה בניסיון לגזול ממנה חלקי שוק, להרוויח 'כמה דולרים'. הסיבה לכך היא שארגונים מוכנים לשלם כמעט כל סכום עבור מעבדים שיאפשרו להם להריץ כלי AI על אגמי הנתונים הפרטיים שלהם, עבור הארגון שלהם עצמם. האם השנה שתסתיים מחר (ד') הייתה שנת הבינה המלאכותית? האם תהיה זו השנה הבאה? התשובה היא: לא זו ולא זו, או שבעצם כן זו וכן זו. אי אפשר לקבוע איזו שנה הייתה או תהיה יותר חשובה לבינה המלאכותית ולדרך שבה אנחנו עושים מחשוב החברות שמוכרות שירותי ענן – גוגל, אמזון ובעיקר מיקרוסופט – עסוקות גם הן מאוד בפיתוח של מעבדי בינה מלאכותית משל עצמן, כי הן חוששות שאנבידיה מתישהו לא תצליח לספק את הביקוש. לדעתי, הן צודקות. מכל אלה יוצא שכמעט כל שוק המחשוב עסוק כמעט בכל רגע נתון, ברמה כזו או אחרת, בפיתוח, רכישה או הטמעה של חומרה שמאפשרת להריץ בינה מלאכותית. למה אני כותב על מעבדים ולא על כלי תוכנה? קרוב לוודאי שכמה וכמה מביניכם שואלים את השאלה הזאת. התשובה שלי היא מאוד פשוטה: בלי חומרה אי אפשר לעשות תוכנה. אם תבדקו היטב את שוק המעבדים בשנים האחרונות, עוד לפני שמעבדי ה-Meteor Lake של אינטל היו הראשונים עם שבב NPU ייעודי שנקרא כך, תגלו שכמעט בכולם היה מנוע קטן פנימי שמיועד לחישובים עצביים. זה התפוצץ בשנה האחרונה מאחר שמפתחות הבינה המלאכותית גילו שיש להן את העוצמה להפוך את התוכניות שלהן לממשיות, כי יש מעבדים שמאפשרים לעשות את זה. לזכותה של אנבידיה ייאמר שהיא הבינה את הצורך הזה לפני כולם. השימוש במחשוב מקבילי, שגרם לחוסרים משמעותיים בכרטיסי מסך במשך כמה שנים – וגרם ללא מעט בעיות לאנבידיה מול בעלי המניות – הוקדש במשך כמה שנים טובות לכרייה. רק כשהרכישות המטורפות בשוק הזה נרגעו, אנבידיה הייתה יכולה להתחיל לספק פתרונות אמיתיים לטובת בינה מלאכותית, וחברות כמו OpenAI אימצו את זה מהר מאוד. האם השנה שתסתיים מחר (ד') הייתה שנת הבינה המלאכותית? האם תהיה זו השנה הבאה? התשובה היא: לא זו ולא זו, או שבעצם כן זו וכן זו. אי אפשר לקבוע איזו שנה הייתה או תהיה יותר חשובה לבינה המלאכותית ולדרך שבה אנחנו עושים מחשוב. מה שכן, התחום הזה "כיכב" בשנה האחרונה, ואין ספק שיוסיף לככב ב-12 החודשים הבאים. העידן הנוכחי הוא עידן הבינה המלאכותית, ואני לא בטוח שזה עידן שלא נכפה עלינו, מעתה ועד סוף העולם. אני גם מצטער על הריצה אל עבר הבינה המלאכותית הכללית, שעדיין מאוד מפחידה אותי.

חברת המידע העסקי Coface Bdi, המספקת מידע עסקי לניהול סיכוני אשראי ועוסקת בניתוח ודירוג של כלל העסקים והחברות במשק הישראלי מזה כ-35 שנים, מינתה את שירלי סידי לתפקיד מנהלת אבטחת המידע (CISO) וקצינת הגנת הפרטיות (DPO) האזורית. סידי מביאה עמה ניסיון עשיר של למעלה מ-15 שנה בתחום הסייבר ואבטחת מידע. בתפקידה האחרון שימשה כיועצת אבטחת מידע וסייבר בכירה ומנהלת פרויקטים מורכבים ברוקוול אוטומיישן. קודם לכן, הקימה והובילה את תחום הגנת הפרטיות בבנק ירושלים במשך מספר שנים. סידי היא בוגרת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, בהצטיינות יתרה, מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT) ובעלת הסמכה יוקרתית ממסלול CISO & DPO באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף, היא מחזיקה במגוון הסמכות מקצועיות בתחום הסייבר והגנת הפרטיות, בהן CDPSE.

למרות שחששות אבטחה והגנת סייבר נמצאים בראש סדר העדיפויות של ארגונים – רק 2% מהעסקים בעולם בנו ויישמו תוכניות לחוסן בסייבר. העלות הממוצעת של אובדן, גניבת, או דליפת נתונים לארגון עומדת על 3.3 מיליון דולר; כך לפי מחקר חדש של PwC. המחקר, Global Digital Trust Insights, שנערך זו השנה ה-26, התבסס על שיחות עם 4,042 מנהלים עסקיים וטכנולוגיים מ-77 מדינות. רבע מהם בעלי הכנסות של 5 מיליארד ד' ויותר. לפי הדו"ח, כמעט ארבע חמישיות (77%) מהארגונים צופים שתקציב הסייבר שלהם יגדל בשנה הקרובה. המניע לכך: חוסר מוכנות בהגנה מפני משטח התקיפה ההולך ומתרחב של פגיעויות סייבר. המחקר מצא כי רק 2% מהחברות יישמו חוסן סייבר ברחבי הארגון שלהן, למרות שיותר משני שליש (66%) ממנהלי הטכנולוגיה דירגו את הסייבר כסיכון הגבוה ביותר לארגון. ממצאי המחקר השנה מדגישים כי מה שמדאיג ארגונים יותר מכל – הוא מה שהם הכי פחות מוכנים אליו. ארבעת איומי הסייבר המובילים שנמצאו הכי מדאיגים, ושמנהלי האבטחה מרגישים הכי פחות מוכנים לטפל בהם הם: איומים הקשורים לענן (42%), פעולות פריצה ודליפה (38%), פריצות צד שלישי (35%) והתקפות על מוצרים מחוברים (33%). Cybersecurity isn't just an IT issue—it's a business imperative. Discover key strategies in our 2025 Global Digital Trust Insights report. #DTI25 https://t.co/OGLP9quix0 — Olwyn Alexander (@OlwynAlexander) October 1, 2024 המשיבים: GenAI הגדילה את משטח התקיפה בזמן שחברות מתמודדות עם חששות אבטחת סייבר, כמעט ארבע חמישיות (78%) מהן הגדילו את ההשקעה שלהם ב-GenAI במהלך תריסר החודשים האחרונים. במקביל, שני שלישים (67%) ממנהלי האבטחה ציינו כי GenAI הרחיבה את משטח מתקפות הסייבר בשנה האחרונה. אך בעוד שמינוף GenAI נותר המפתח לאסטרטגיות עמידות סייבר, ציינו כותבי המחקר, "ארגונים מתמודדים עם כמה אתגרים בשילוב הטכנולוגיה, בעיקר עם מערכות או תהליכים קיימים (39%) והיעדר מדיניות פנימית אחודה ותקנית, המסדירה את השימוש בה (37%). אחרי הבינה המלאכותית היוצרת, הטכנולוגיות המסוכנות האחרות הן: טכנולוגיית ענן (66%), מוצרים מחוברים (58%), טכנולוגיה תפעולית (54%) ומחשוב קוואנטי (42%). למרות האיומים הברורים וחוסר המוכנות, ממצאי המחקר מעלים כי ארגונים בכל זאת נוקטים פעולה, בנוסף לכך שכאמור 77% מהמשיבים צופים שתקציב הסייבר שלהם יגדל בשנה הקרובה, כמעט מחצית (48%) מהמנהיגים העסקיים מתעדפים הגנה על נתונים וטיפול באמון בנתונים – כהשקעה החשובה בסייבר בשנה הקרובה. לעומתם, מנהיגים טכנולוגיים ציינו כי אבטחת ענן (34%) נותרה בראש סדר העדיפויות שלהם. כמעט שליש (30%) מהארגונים צופים שתקציבי הסייבר יגדלו ב-6%-10% בשנה הבאה, בעוד שחמישית (20%) צופים שהתקציבים יגדלו ב-11% או יותר. איומי הסייבר המטרידים ביותר, מול המוכנות לקראתם. צילום: דו"ח PwC הצד החיובי באבטחת הסייבר יש גם צד חיובי באבטחת הסייבר: ארגונים ציינו כי השקעה בתחום מניבה בידול ויתרון תחרותי. 57% מהם ציינו את אמון הלקוחות ו-49% ציינו את שלמות המותג ונאמנות הלקוחות כמניעים העיקריים להשקעה כזו. גם רגולציית הסייבר מניעה השקעות בהגנה: 96% מהארגונים דיווחו כי תקנות שכאלו הביאו להגדלת ההשקעה שלהם בסייבר בשנה החולפת. המחקר בחן 12 פעולות ליבה של חוסן סייבר, בקרב אנשים, תהליכים וטכנולוגיה. באופן מדאיג, 42% או פחות מהמנהלים מאמינים שהארגונים שלהם יישמו באופן מלא כל אחת מהפעולות הללו. אלא שבפועל, יש תחומים קריטיים שלא יושמו: הקמת צוות חוסן (רק 34% מהארגונים הטמיעו ברחבי הארגון); פיתוח מדריך התאוששות סייבר לתרחישי השבתת או נפילת ה-IT (רק 35% מהמשיבים נהגו כך) ומיפוי תלות טכנולוגית (31%). "ממצאים אלה מצביעים על כך שארגונים רבים נותרים חשופים באופן מסוכן למתקפות סייבר פוטנציאליות, שעלולות לסכן פעילות שלמה", נכתב בדו"ח. מנהלי האבטחה לא משולבים מספיק בקבלת החלטות סוגיה משמעותית נוספת בדו"ח היא מעורבותם המוגבלת של מנהלי אבטחת מידע ראשיים (CISOs) בפעילויות עסקיות מרכזיות. פחות מ-50% ממנהלי אבטחת המידע מעורבים במידה רבה בתכנון אסטרטגי של השקעות סייבר, בדיווח לדירקטוריון ובפיקוח על פריסות טכנולוגיות. "פער זה בהשתתפות של מנהלי האבטחה ברמות הגבוהות ביותר של קבלת החלטות מותיר ארגונים פגיעים, עם אסטרטגיות לא מתואמות ולעמדות אבטחה חלשות יותר", נכתב. "צריך לתת למנהלי אבטחת מידע 'מקום ליד השולחן' של ההנהלה". "בעוד ארגונים מכירים יותר ויותר בחשיבותן של הגנות סייבר חזקות, רבים מהם מתקשים ליישם באופן מלא את האמצעים הדרושים", סיכמו החוקרים. "חוסן סייבר הוא אחריות של כולם, מההנהלה ועד העובד".

גוגל מוסיפה עוד דרך לגשת לתכונת חיפוש השירים שלה באנדרואיד ומוסיפה אריח ייעודי להגדרות מהירות במכשירי אנדרואיד. קיצור דרך חדש זה זמין בגירסת הבטא 15.39 של אפליקציית גוגל והוא מייעל את תהליך זיהוי המוזיקה המתנגנת סביב המשתמש. הקשה על האריח, המסומן בתו מוזיקלי, מפעילה מיידית את אפקט הגלובוס על המסך המלא שהפך לשם נרדף לטכנולוגיית זיהוי המוזיקה של גוגל. אפקט הגלובוס, שהוצג מוקדם יותר השנה מייצג חזותית את החיפוש אחר התאמה. ברגע שנמצאת התאמה, מוצג דף תוצאות החיפוש הרלוונטי של גוגל, המציע פרטים על השיר, האמן והאלבום. הנגישות המשופרת הזאת לחיפוש שירים עולה בקנה אחד עם השיפורים האחרונים באפליקציית גוגל הן באנדרואיד והן ב-iOS, כגון הצגת יישומון חיפוש הניתן להתאמה אישית, המאפשר גם גישה מהירה לתכונת זיהוי המוזיקה. אריח ההגדרות המהירות החדש מצטרף למגוון שיטות קיימות לחיפוש שירים. משתמשים יכולים לגשת לתכונה גם דרך קיצור ווידג'ט במסך הבית שלהם, סמל המיקרופון הקולי בסרגל החיפוש, Google Assistant/Gemini ופונקציית Circle to Search שהוצגה לאחרונה. האריח החדש מספק דרך מהירה ואינטואיטיבית אפילו יותר לגשת לתכונה ומבטל את הצורך לנווט בין כמה תפריטים או לחפש את האפליקציה הנכונה. ההשקה של אריח ההגדרות המהירות של חיפוש השירים מתבצעת כעת בגירסה 15.39 של אפליקציית גוגל, והיא צפויה להגיע לגירסה היציבה בשבוע הקרוב. פיתוח זה הוא חלק מהמאמצים המתמשכים של גוגל לשפר את חוויית המשתמש ולהפוך את שירותיה לנגישים ונוחים יותר.

תשפ"ד הייתה שנה שלא נרצה לזכור: 1,200 אזרחים וחיילים הרוגים ב-7 באוקטובר הארור, עוד מאות בהמשך, יותר מ-250 חטופים, מהם מעל 100 עדיין בעזה, חיים או מתים, עוטף עזה בחורבות, גם הגליל העליון, הצפון מופגז, החל מהלילה חיילים שלנו נמצאים גם בלבנון, ובמרכז שגרה, אבל לא באמת. זאת הייתה שנה של מלחמה שאסרו עלינו אויבינו (וחטפו מאתנו לא מעט, כולל בהרס רוב רצועת עזה והרג של אזרחים), של דם ועוד דם שנשפך, של אבל ושכול. ומי יודע מה מבשר לנו העתיד – כנראה שלא טוב, מבחינה ביטחונית. המלחמה השפיעה עלינו גם כלכלית – השפעה שככל הנראה נרגיש עוד כמה שנים טובות. אחד מענפי הכלכלה שאמנם סבל מהמלחמה, אבל בהיותו הקטר של המשק, איפשר לה להמשיך ולנסוע, הוא ההיי-טק. ההשקעות בענף ירדו מתחילת המלחמה אבל לא נעצרו. השנה גם ראינו לא מעט מגה סבבי גיוס – כולל הסבב שובר השיאים של וויז, שבכלל הייתה לה (עוד) שנה טובה – בכמה חודשים היא גייסה ים כסף, דחתה הצעת רכישה מפתה של גוגל ו-"משתעשעת" ברעיון למכור מניות. התחום העיקרי שיש לתת לו את הקרדיט על כך (חוץ מהתוכנה, שהוא כמעט תמיד במקום הראשון) הוא הסייבר הישראלי, שממשיך לעשות חיל. למעשה, המלחמה מיטיבה אתו, משום שהיא הביאה לזינוק במתקפות הסייבר מצד אויבינו, ואיתה לעלייה בביקושים לפתרונות אבטחת סייבר. אם בסייבר עסקינן, הניסיונות הרבים לתקוף את ישראל בהיבט הזה, שכאמור זינקו מאז תחילת המלחמה, לא העלו עד כה תוצאות רבות. יש לייחס את זה לפתרונות של חברות הגנת הסייבר ולצוותי האבטחה בארגונים, אבל גם למערך הסייבר הלאומי, שעושה לילות כימים כדי לשמור על חזית ההגנה הזו של ישראל. אמנם, אין למערך הסייבר סמכויות אכיפה, אבל התוצאות מראות שהוא עובד יפה עם החברות שמחזיקות ומפעילות את התשתיות הקריטיות של המדינה. לכך יש להוסיף את אנשי הסייבר במערכת הביטחון. יש לקוות שעל אף שהרע והשכול והדם עדיין כאן, ויש מצב שנדע עוד הרבה מהם בחודשים הקרובים – יהיה לכולנו טוב יותר בשנה החדשה. טוב יותר מבחינה כלכלית, עם היי-טק משגשג, ומבחינה ביטחונית צריך להזכיר גם את אנשי התקשוב וה-IT של צה"ל, שנטלו חלק במאמץ המלחמתי. במלחמה הזאת קיבלנו שוב הוכחה לכך שתפיסת השילוביות הרב זרועית מקלה על פעולות מתואמות בין גופים וחילות שונים בצבא, בעזרת הטכנולוגיה. סולידריות – אבל רק לרגע פרוץ המלחמה הביא אתו גילויי סולידריות שהחברה הישראלית לא ידעה שנים רבות. הציבור ליטרלי התגייס כדי לסייע לדרום, לתרום למען חיילי צה"ל ולעשות טוב בשעה כל כך קשה. גם כאן, ענף ההיי-טק בלט: היו חברות, ואנשים, שתרמו שעות התנדבות, אחרות תרמו ציוד, וכמה חברות אף תרמו משרדים שלהן לשיכון מפונים בימים הראשונים של המלחמה. שלא לדבר על ההזדהות שקיבלנו מחברות רב לאומיות גדולות (שבהמשך הוחלפה בכמה מהן בקריאות של עובדים להחרים את ישראל). אלא שהסולידריות הזאת של החברה הישראלית נמשכה רק כמה שבועות. מהר מאוד חזרנו להתווכח, להתנצח ואף לשנוא. במידה רבה, זה נעשה ב-"עזרתן" האדיבה של הרשתות החברתיות. גם במלחמה בין ישראל לחמאס, ובהשפעה שלה על החברה הישראלית פנימה, ענקיות המדיה החברתית העדיפו את האינטרס העסקי-כלכלי שלהן, ולא עשו די כדי למנוע את השנאה – לא נגד ישראל והיהודים, ולא את השנאה בינינו, הישראלים. נראה שהקריאות להן לפעול, כולל כאן, נפלו על אוזניים ערלות. הבעת תקווה שהדבר הזה ישתנה בתשפ"ה תהיה דבר שהוא אולי נכון, אבל כמעט תמים לעשות. החברות האלה לא ישנו את עורן וימשיכו לראות רק את שורת הרווח. מה שכן יש לקוות הוא שעל אף שהרע והשכול והדם עדיין כאן, ויש מצב שנדע עוד הרבה מהם בחודשים הקרובים – יהיה לכולנו טוב יותר בשנה החדשה. טוב יותר מבחינה כלכלית, עם היי-טק משגשג, ומבחינה ביטחונית. שעד מהרה, תושבי הצפון והדרום ישובו למה שנשאר מהיישובים שלהם, החיילים יחזרו למשפחותיהם, הפצועים יחלימו והחטופים יחזרו כולם לבתיהם. שנה טובה לכולנו.

תשפ"ד, שתסתיים מחר (ד'), עמדה בסימן של עליות במדדים המובילים בבורסה, למרות המלחמה. מדד התל טק עילית, שמזוהה עם ענף ההיי-טק, לא יוצא דופן – הוא רשם בשנה האחרונה עלייה של 5.8%. עם זאת, מדובר בעלייה נמוכה בכחצי מהעליות בשני המדדים המובילים של הבורסה בתל אביב – ת"א 125, שגדל ב-12.2%, ות"א 35, שעלה ב-13.8% (כל הנתונים בכתבה מתייחסים לתקופה שבין 1 באוקטובר 2023 ל-30 בספטמבר 2024). העלייה במדדים, כולל בתל טק עילית, משקפת את היציבות היחסית של הכלכלה המקומית, והעליות בשוק המניות מהוות הישג מרשים בסביבה של האטה כלכלית, גירעון גבוה, קפיצת היחס בין החוב הציבורי לתוצר וכמובן – התעצמות והתמשכות המלחמה בחזיתות השונות, מעל ומעבר לכל הערכה שהייתה בתחילת הדרך. חלק גדול מהעליות בשוק המניות המקומי נרשמו בשלושת החודשים האחרונים, אחרי שהמשקיעים "התרגלו", ולו במידת מה, למציאות הביטחונית והתרשמו מהביצועים הסבירים של המשק, כולל נתוני הצריכה הפרטית, שוק העבודה ועוד. זאת ועוד, אינדיקטורים מובילים, כמו המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, מדד מנהלי הרכש וסקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לא מאותתים, לעת עתה, על התמתנות בפעילות הכלכלית – וגם זה מהווה תמריץ לשוק המניות של תל אביב. בהיבט המקרו, מצב המשק הנוכחי ממריץ את המשקיעים, ובהיבט המיקרו, דו"חות החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה בתל אביב היו טובים למדי. חברות הטכנולוגיה וה-IT בולטות בכך, ולצידן הבנקים, חברות האנרגיה וחלק מחברות הנדל"ן. כולן ידעו, בסך הכול, איך להתמודד עם הסביבה המאתגרת. "צריך לקחת את העליות בעירבון מוגבל" רונן מנחם, כלכלן השווקים של בנק מזרחי טפחות, מציע לראות את העליות בבורסת תל אביב בצורה קצת אחרת – אל מול מה שקורה בארצות הברית. "בשנה האחרונה עלה מדד ת"א 125 בכ-12%, בעוד שבאותה התקופה, מדד S&P 500 של ניו יורק זינק ב-34.4%", אמר. בנוסף, בעוד שמדד הת"א טק עילית גדל בתקופה המדוברת ב-5.8%, הקומפוזיט, שהוא המדד של חברות הטכנולוגיה הגדולות שנסחרות בנסדא"ק, זינק בכ-37%. "כאשר מוסיפים פיחות של כ-2% בשער השקל אל מול הדולר, הפער לטובת ארצות הברית גדל, ומצטרף לפער הגדול שנפתח בשעה שעברה", אמר מנחם. "כך שעל אף שהבורסה בתל אביב עולה, העלייה שלה קטנה יותר מהשווקים מעבר לים, ואת הנתון הזה יש גם לקחת בחשבון. לכן, צריך לקחת את עליות שוק המניות בארץ השנה בעירבון מוגבל". רונן מנחם, כלכלן השווקים של בנק מזרחי טפחות. צילום: יח"צ "בנסיבות של מלחמה מתמשכת ובעיות כלכליות של הוצאות ציבוריות גדולות ועוד, הביצועים בשוק המניות של תל אביב הם בכל זאת הישג", הוסיף. "בסופו של יום, השוק גם מגיב לאירועים וגם מנסה לצפות אותם. תרחיש אפשרי של הסדר ביטחוני-מדיני, מצומצם או רחב (מתווה סעודיה), יוכל להוליך לעליות של ממש, והן אף ילוו בתיסוף חד של השקל". הדעה הרווחת היא שיש לעליות, או לירידות, בנאסד"ק ובכלל בשווקי המניות בעולם השפעה על הבורסה בתל אביב, הן בעקיפין והן דרך המניות הדואליות (שנסחרות הן בתל אביב והן בבורסה אחרת בעולם, למשל צ'ק פוינט או נייס). היחס שבין הזינוק במדד הקומפוזיט לעלייה המתונה במדד הת"א טק עילית השנה מראה שזה נכון, אם כי לא לגמרי. מה עשו מניות חברות הטק הבולטות בתל אביב? לסיום, בחנו מה עשו השנה המניות של שמונה חברות היי-טק בולטות שנסחרות בתל אביב (ושתיים מהן דואליות). החברה שרשמה את העלייה הגבוהה ביותר היא צ'ק פוינט, ששער המניה שלה זינק במהלך השנה ב-44.5%. עוד בצד החיובי: אמת מחשוב עם עלייה של 7.4% ו-וואן עם גידול של 7.3%. החברה שרשמה את הירידה הגדולה ביותר היא בזק, עם קיטון של 22% בשער המניה שלה. עוד חברות שראו השנה את הצבע האדום: מלם תים עם ירידה של 9%, מטריקס עם קיטון של 6.9%, חילן, ששער המניה שלה ירד ב-2.5%, ונייס, שהציגה ירידה של 0.8%.