המכסים שהטיל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על ייבוא מקנדה, מקסיקו וסין הביאו היום (ב') לירידה חדה בשווי של שוק הקריפטו, ולצניחה בשערי המטבעות הווירטואליים המרכזיים. להוציא הביטקוין, הם רשמו ירידות דו ספרתיות. האיש שבגללו זה קורה. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: ShutterStock טראמפ הודיע על הטלת מכסים בשיעור של 25% על ייבוא לארצות הברית מקנדה וממקסיקו, ושל 10% על ייבוא מסין. המהלך יחל מחר, וככל הנראה, נשיא ארצות הברית מתכוון להטיל מכסים על ייבוא ממדינות נוספות. קנדה ומקסיקו הגיבו בהטלת מכסים דומה משלהן על ארצות הברית, ובאיחוד האירופי אומרים כי כל המלחמה הזאת של טראמפ היא "טפשית ולא הכרחית". המהלך של טראמפ הביא לעצבנות בשוק באופן כללי, כאשר החרדה היא מה מלחמת הסחר המתפתחת הזאת עלולה לעשות למחירי המוצרים הרלוונטיים, שעל פי ההערכות יעלו, לפחות בשלב הראשון, וכמובן לכיסים של המשקיעים. ההשפעה של הטלת המכסים מורגשת לאורך ולרוחב השוק, למעט הזהב, שעולה ביותר מ-1%. הנאסד"ק פתח את המסחר היום בירידה של יותר מ-2%. שוק הקריפטו לא יוצא דופן, וביממה האחרונה ירד השווי שלו בקרוב ל-7% – ל-3.13 טריליון דולר. לפי אתר CoinMarketCap, המטבע שרשם ב-24 השעות האחרונות את הירידה הגדולה ביותר מבין חמשת המטבעות הטרנדיים הוא ADA, שמחירו צלל ב-18% ל-72 סנט ליחידה. ה-XPR צנח ב-16.7% ל-2.35 דולר, האת'ר (את'ריום) – ב-15.7% ל-2,607 דולר, והדודג'קוין רשם ירידה של 14.1% לפחות מ-26 סנט. מעניין שהביטקוין הציג את הירידה הנמוכה ביותר, קטנה בהרבה מהמטבעות האחרים – הוא ירד ביממה האחרונה ב-3.1% ל-96,151 דולר ליחידה. מלחמת הסחר – קטסטרופה או הזדמנות לשוק הקריפטו? סיימון פיטרס, אנליסט מאי-טורו, אמר ל-Bitcoin.com שהירידה בשערי המטבעות הווירטואליים נובעת מכך שמשקיעים מנוסים רבים רואים במכסים של טראמפ ובמצב שנוצר בעקבותיהם בשוק הזדמנות לקנות מטבעות וירטואליים, ואף לבצע רכישות אסטרטגיות של מטבעות, במחירים זולים. יש מומחים שרואים בהטלת המכסים הזדמנות לשוק הקריפטו, משום שעליית המחירים שצפויה בעקבותיה עשויה להביא משקיעים לנתב את הכסף שלהם לאפיקים אלטרנטיביים. ג'ף פארק מ-ביטווייז כתב בחשבון ה-X שלו: "אנחנו עדיין לא מבינים עד כמה מלחמת מכסים יכולה להיות טובה לביטקוין בטווח הארוך". מומחה אחר – הפרשן הכלכלי רוברט קיוסאקי – הציג תחזית שחורה. הוא כתב בחשבון ה-X הפופולרי שלו: "קורית עכשיו קריסה ברוטלית. הבורסה, אגרות החוב, הנדל"ן, הזהב, הכסף והביטקוין – כולם קורסים. הנכסים הכי טובים בעולם עומדים למכירה. מיליונים יאבדו את מקומות העבודה שלהם". עם זאת, הוא כתב גם כי "זוהי ההזדמנות הטובה ביותר להתעשר". ניק פוקרין, מנכ"ל Coin Bureau, ציין ש-"בטווח הקצר, הביטקוין ימשיך להיחשב כהשקעה בסיכון. אם השווקים יקרסו, הם עלולים לקחת איתם את הביטקוין".

פרטנר נכנסת לשוק אספקת סיבים בשוק סיטונאי: קבוצת התקשורת פרטנר וחברת טריפל סי הודיעו כי חתמו על הסכם, שבמסגרתו תספק פרטנר לטריפל סי שירותי תשתית אינטרנט על גבי רשת הסיבים של החברה, המורכבת מתשתית הסיבים העצמאית שלה, המגיעה לכ-1.1 מיליון משקי בית, ומזכויות השימוש שרכשה בתשתית הסיבים של בזק ומגיעה לכ-2.5 מיליון משקי בית. ההסכם תקף לחמש שנים ומהווה צעד משמעותי נוסף בהרחבת התחרות בשוק תשתיות התקשורת בישראל. מנכ"ל פרטנר, אבי גבאי: "אנחנו שמחים להיכנס לשוק נוסף ולהרחיב את התחרות בענף לטובת כלל הלקוחות". מנכ"ל טריפל סי, רמי נחום: "ההסכם עם פרטנר הוא בשורה אמיתית לצרכן הישראלי. מהלך זה יאפשר לנו לספק שירותי אינטרנט איכותיים ומתקדמים בעלויות נמוכות יותר, תוך שיפור רמת התחרות בשוק הסיבים בישראל. אנו מחויבים להמשיך ולהביא לצרכנים אלטרנטיבות משתלמות, עם חוויית גלישה מתקדמת ויציבה".

מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו באחרונה העלה כי קבוצות איומים בסייבר שונות, עושות שימוש בקוד זהה עבור מתקפות הכופרות HellCat ו-Morpheus, הפועלות במתכונת של שירותי כופרה כשירות (RaaS). חוקרי סנטינל וואן (SentinelOne) הם שחשפו זאת, לאחר שניתחו את הממצאים שהועלו לפלטפורמת סריקת הנוזקות VirusTotal בסוף דצמבר 2024. "שתי דגימות המטען זהות, למעט נתונים ספציפיים לקורבן ופרטי הקשר של התוקף", אמר ג'ים וולטר, חוקר איומים בכיר בסנטינל וואן. HellCat ו-Morpheus הן כופרות חדשות, שזוהו באוקטובר ובדצמבר 2024, בהתאמה. בחינה מעמיקה יותר של המטען הזדוני שהיה בשתיהן, העלתה כי מדובר בקובץ הפעלה נייד, של 64 ביט. "מאפיין יוצא דופן של מטעני הכופרות הוא שהם אינם עורכים שינויים בקבצים הממוקדים והמוצפנים. כך, תוכן הקובץ יוצפן, אך סיומות הקבצים ומטא-נתונים אחרים יישארו שלמים", ציין וולטר. חוקרי סנטינל וואן ציינו כי שטרות הכופר עבור HellCat ו-Morpheus זהים לאלה ששימשו את Underground Team, כופרה שהופעלה נגד קורבנות ב-2023, אף שיש הבדלים במטעני הכופר עצמם. "נראה כי HellCat ו-Morpheus RaaS מגייסים שלוחות משותפות", אמר וולטר. "בעוד שלא ניתן להעריך את מלוא היקף האינטראקציה בין הבעלים והמפעילים של שירותים אלה, נראה כי בבסיס קוד משותף או אולי ביישום משותף – נעשה שימוש ממונף, על ידי שותפים הקשורים לשתי הקבוצות". חוקר אחר ציין כי "פעילות מפעילי הכופרות כיום, שהמניע שלהם הוא פיננסי, מאופיינת יותר ויותר בביזור הפעילות, מגמה שמונעת על ידי שיבושים של קבוצות גדולות יותר. השינוי הזה סלל את הדרך לשחקנים קטנים וזריזים יותר, להצטרף לנוף האיומים". פעילות גבוהה במיוחד בתחום הכופרות חוקרי סנטינל וואן ציינו כי "במחצית השנה האחרונה נרשמה פעילות גבוהה במיוחד בתחום הכופרות, עם עלייתם של קבוצות חדשות, כמו FunkSec, Nitrogen ו-Termite, לצד חזרתם של Cl0p וגרסה חדשה של LockBit". לפי המחקר של סנטינל וואן, כופרת HellCat הופיעה בראשונה באמצע 2024, ומפעיליה הם חברים בכירים בקהילת BreachForums ובשלוחות אחרות שלה. בין הדמויות הבולטות בקבוצה נמנים Rey, Pryx, Grep ו-IntelBroker, שהיו מעורבים בפריצות למטרות בעלות ערך גבוה.  HellCat  פועלת בגלוי יחסית, תוך שימוש בדרישות דמי כופר חדשניות וחשיפה תקשורתית, כדי לבסס את מעמדה בתחום. מפעילי HellCat מצהירים שהם מתמקדים בתקיפות נגד גופים ממשלתיים וארגונים גדולים. "ספקי" שירות Morpheus RaaS השיקו אתר להדלפות נתונים בדצמבר 2024, אם כי פעילות הקבוצה מתועדת לפחות מאז ספטמבר. נכון לעכשיו, הקבוצה פרסמה מידע על שני קורבנות מתחום התרופות והתעשייה.  בשונה מ-Morpheus, הכופרה HellCat פועלת כ-RaaS חצי-פרטי, עם נוכחות ציבורית פחות בולטת. אחת השותפויות שנחקרו התמקדה בתקיפת ארגונים איטלקיים, במיוחד סביבות וירטואליות מסוג ESXi. דרישות הכופר מצד מפעילי Morpheus הגיעו עד 32 ביטקוין, סכום השווה בערך ל-3 מיליון דולר.  "ככל שהתקיפות ממשיכות לפגוע בעסקים וארגונים, הבנת מקורות הקוד המשותפים ואופן הפצתו בין הקבוצות – יכולה לשפר יכולות לזיהוי איומים ומודיעין סייבר בנוגע לפעילותן", סיכמו החוקרים.

אחד הטיעונים החזקים ביותר של דיפסיק – וכנראה זה מה שגרם לטלטלה בשווקים ולירידת הערך העצומה אך הזמנית של אנבידיה – הוא שמודל הבינה המלאכותית היוצרת V3 שלה מציע ביצועים שווים ואף טובים יותר מהמתחרות, בעלות זולה בהרבה. לטענתה, בעוד שהמתחרים שילמו מאות מיליוני ואף מיליארדי דולרים, היא הוציאה על המודל שישה מיליון דולר בלבד. אבל, פחות משבועיים לאחר תחילת הסערה, ומעבר לשאלות הכבדות לגבי איכות שמירת הנתונים בשרתים בסין, התחילו לצוץ טענות שלפיהן דיפסיק לא סיפקה פרטים אמיתיים על המודל. אחת המרכזיות שבאותן טענות הובילה לבדיקה שהחל לבצע הממשל האמריקני החדש – האם החברה השתמשה במעבדי H100 של אנבידיה ולא במעבדים המוחלשים והזולים הרבה יותר? ועכשיו, חברת המחקר העצמאית SemiAnalysis שמה על הכוונת שלה את עלות הפיתוח הזולה, לפי הטענות של אנשי דיפסיק. היא השוותה ביניהן לבין טכנולוגיות מתחרות בשוק, כדי להבין את מבנה העלויות והאם החברה מסרה נתונים מדויקים על עלויות אימון המודל שלה. המסקנה שלה היא שלא. המחקר: העלויות של דיפסיק גבוהות בהרבה לפי הניתוח של SemiAnalysis, העלות שדיפסיק מסרה – שישה מיליון דולר – היא סכום ראשוני בלבד. כך, ההוצאה הכוללת של החברה על שרתים (CapEx) מסתכמת ב-1.6 מיליארד דולר – יותר מפי 215 ממה שהחברה מספרת. רוב ההוצאה נובעת מהצורך לתפעל ולתחזק את אשכולות הכרטיסים הגרפיים הגדולים שלה – עמוד שדרה של כל חברה שעוסקת בתחום הבינה המלאכותית. חברת המחקר מצאה שיש לדיפסיק גישה לכ-50 אלף מעבדי Hopper, וגם אם לא כולם הם מעבדי H100, כפי שחושדים בארצות הברית, התערובת בהחלט מכילה מעבדים כאלה (כ-10,000 יחידות). עם זאת, לא ניתן לדעת אם כולם נרכשו לפני שאיסור המכירה שהוטל על ידי ממשל ביידן נכנס לתוקף או אחרי. השרתים גם מכילים מעבדי H800 (כ-10,000 יחידות), גם הם של אנבידיה, שמציעים את אותה עוצמת עיבוד כמו ה-H100, אך ברוחב פס קטן יותר, וגם את מעבדי ה-H20 המוחלשים, שארצות הברית עדיין מתירה למכור אותם לחברות סיניות. יתרה מזאת, High-Flyer, הקרן שעומדת מאחורי ההשקעה בדיפסיק, מעמידה לשימושה עוד כ-10,000 מעבדי A100, שהיא הספיקה לרכוש עוד לפני שהמלחמה המסחרית הגיעה לאזור של הבינה המלאכותית. כמו כן, המחקר מעלה ש-High-Flyer כבר הזמינה מאנבידיה עוד הרבה מאוד מעבדי H20. לפי הניתוח של SemiAnalysis, הוצאות התפעול המוערכות של הדאטה סנטרים של החברה הסינית מגיעות ל-945 מיליון דולר, ועלות הבעלות הכוללת על טווח של ארבע שנים מגיעה כבר ל-3.57 מיליארד. בדו"ח נכתב ש-"כפי שמראה ההיסטוריה, סטארט-אפ קטן, שממומן היטב וממוקד, יכול, לעתים קרובות, לדחוף את הגבולות של מה שאפשר להשיג. לדיפסיק אין צורך להתמודד עם ביורוקרטיה כמו גוגל, לדוגמה, ומכיוון שהיא ממומנת בעצמה, היא יכולה לעבוד במהירות על רעיונות. עם זאת, כמו גוגל, דיפסיק (לרוב) מפעילה דאטה סנטרים משלה, מבלי להסתמך על גורם או ספק חיצוני. זה פותח קרקע נוספת לניסויים, ומאפשר לאנשיה ליצור חידושים". "מצביעים על חלק מסוים ומציגים אותו כעלות הכוללת" לגבי טענת השישה מיליון דולר, בחברת המחקר טוענים שמדובר בעלויות ראשוניות בלבד. "העלות של שישה מיליון דולר מיוחסת רק לעלות המעבדים בהרצת הקדם-אימון, וזה רק חלק מהעלות הכוללת של המודל. זה לא כולל חלקים חשובים מהפאזל כמו המחקר והפיתוח ועלות הבעלות הקודמת של החומרה עצמה. כדי לסבר את האוזן, Claude 3.5 Sonnet עלה 10 מיליון דולר לאימון, ואם זו הייתה העלות הכוללת שנדרשה לאנת'רופיק, היא לא הייתה מגייסת מיליארדים מגוגל ועשרות מיליארדים מאמזון. זה מאחר שהיא צריכה להתנסות, להמציא ארכיטקטורות חדשות, לאסוף ולנקות נתונים, לשלם לעובדים ועוד הרבה יותר", הסבירו החוקרים. "זה (הצגת הסכום של שישה מיליון דולר – צ"ק) שגוי. זה דומה להצבעה על חלק מסוים בכתב חומרים עבור מוצר ולייחסו כעלות כולה. עלות ההכשרה המוקדמת היא חלק צר מאוד מהעלות הכוללת", סיכמה SemiAnalysis.

אחת ההפתעות שסיפקה מיקרוסופט עם ההשקה של ה-Copilot עבור מחשבים נתמכים עם Windows 11 הייתה יכולות ה-AI ששילבה בתוכנת הצייר הוותיקה כל כך שלה. עכשיו, בגרסה החדשה של הבטא של מערכת ההפעלה, ששוחררה לערוץ המפתחים ולערוץ הבוחנים הראשוני, היא עושה עוד צעד על מנת להבליט את היכולות הללו – כפתור ייעודי. פס התפריט של האפליקציה מכיל כעת את סמלון ה-Copilot, שהפך לסמל ההיכר לבינה המלאכותית של מיקרוסופט. זה אותו סמלון שמופיע במקלדות של הניידים מזה יותר מחצי שנה – וכמובן ב-Edge, הדפדפן של הענקת מרדמונד. המטרה של מיקרוסופט היא לגרום לאנשים להשתמש יותר ביכולות ה-Copilot. לחיצה על הכפתור מציגה את ארבעת הכלים שכבר זמינים: יצירת תמונות עם הנחיות טקסטואליות, מחיקת רקע, מחיקת אובייקטים לא רצויים מתמונה והכלי המרכזי – Cocreator, שמאפשר להפוך שרבוט של המשתמש לתמונה מקצועית, כשהכול נעשה בזמן אמת, כולל תיקונים שמבצעים בשרבוט עצמו. ה-Cocreator מבוסס על DALL-E של OpenAI, והוא הכלי היחיד מבין הארבעה שדורש שהמחשב יעמוד בתקן ה-Copilot+ PC שקבעה מיקרוסופט. המשמעות העיקרית היא שיש צורך במעבד שמציע NPU של 40TOPS לפחות.

משרד החינוך פתח היום את חודש הבינה המלאכותית בכל מערכת החינוך היסודית והעל-יסודית, במטרה לשלב את כלי הבינה כחלק אינטגרלי ממערך הלימודים והן ככלי עזר להוראה ועבודת המורים. המיזם הגדול הזה נעשה, בין היתר, בעזרת 3,500 מנטורים, מנכ"לים ועובדים מ-400 חברות טק במשק, שישתלבו בבתי הספר בארץ ילוו את המורים ואת הצוות החינוכי בשילוב כלי בינה במערכת החינוך ובעבודתם השוטפת. מדובר בהתגייסות חסרת תקדים של אנשי התעשייה, שמבינים את החשיבות האתגר שילוב הבינה המלאכותית. "מטרת חודש הבינה המלאכותית היא להעניק לכל תלמיד וצוות חינוכי הבנה בסיסית של כלי הבינה ולשלבם בתהליכי למידה ופרויקטים חינוכיים חדשניים, ולוודא שאף אחד לא יישאר מאחור", אומרת מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, שמובילה את המיזם. "מדובר ביוזמה שנועדה לא רק לצייד את התלמידים והמורים בכלים טכנולוגיים, אלא גם בכישורים לעתיד. אנחנו רוצים לגדל את דור החוקרים והמפתחים של העתיד, שצה"ל והתעשיה זקוקים להם, והיוזמה שמתחילה היום היא חלק מתוכנית אסטרטגית של בינה מלאכותית ששקדנו עליה מספר שנים, שכוללת כמה זרועות. אנחנו בחרנו להתחיל עם ההון האנושי, כי לדעתנו זה המפתח להנעת מהפיכת הבינה בבתי הספר". במסגרת חודש הבינה, כל מנטור יתנדב במשך 10 שעות לפחות וילווה את המורים והמנהלים בכל בית ספר לפי הצרכים והרמות שלו. " ההתגייסות של ענף ההיי-טק היא מדהימה", אומרת זרביב, "והיא ללא ספק תהיה חלק מהשינוי שאנחנו רוצים להוביל בבתי הספר". לצורך מהפיכת הבינה בבתי הספר, המשרד פיתח פלטפורמה ייעודית, הכוללת בוט, שבעזרתו יוכלו התלמידים והמורים ללמוד באופן עצמאי כיצד להשתמש בכלי בינה באמצעות הבוט ג'ימיני של גוגל, גלריה של תכנים, מערכי שיעור, סרטונים וכלים, המותאמים לכל הגילאים, לכל סוגי המגזרים במערכת החינוך, כאשר לכל אחד ימתינו התכנים המתאימים לו. "הפלטפורמה שפותחה כוללת רישיונות שמשרד החינוך רכש בצ'אט של גוגל, והיא תהיה זמינה לכל תלמיד ומורה כנגד הרשאה מתאימה. במסגרת ההכנות להכנסת הבינה לבתי הספר נעשו קבוצות מיקוד עם תלמידים, שאמרו ,בין היתר, כי הם אוהבים ללמוד דרך משחקים. "במערכת שפיתחנו יש את המשחק מיינקראפט, שבאמצעותו התלמיד לומד לחקור ולהשתמש בכלי בינה", אומרת זרביב. השימוש בבינה באמצעות הכלים השונים שיש במערכת מקנה לתלמידים יכולת לאסוף נקודות, יש גם תחרויות ובסוף חודש פברואר תתקיים גם אליפות שנושאת פרסים באירוע בהשתתפות כל בתי הספר. וזו רק דוגמה אחת". זרביב מציינת, כי חודש הבינה הוא רק התנעה, ומצופה מכל בתי הספר לשלב מעתה את נושא הבינה בכל תחומי הדעת, תלמידים ומורים, כל אחד באזורים שלו וביחד בכיתות.  היא מוסיפה, כי "נעשתה עבודה מאוד יסודית של המזכירות הפדגוגית להעלות מערכי שיעור בהיקפים נרחבים. כל מנהל בית ספר ינתב את התוכניות ויבחר את החומרים בהתאם לצרכים של בית הספר שלו". כיצד תיעשה הבקרה והמדידה לוודא שאכן המיזם השיג את מטרותיו "יש מערכת שלמה של הערכת ומדידה שפיתחנו לדרגים השונים ולקהלי היעד השונים. המערכות בודקות את רמת החשיפה של כל בית ספר ולאיזו דרגת כשירות הגיעו התלמידים והמורים. הבקרות הם ברמת הנהלות המחוזות, הרשויות, בתי הספר ובקרות ארציות שלנו. יש מדדים ברורים גם לגבי המורים. גם למנטורים יצרנו מערכות מדידה, לבקשתם, כדי לבדוק את הצלחת האימפקט שלהם". כיצד תנהלו את האתגר, שלפיו תלמידים פשוט יעתיקו עבודות שלמות מהצ'אט, שלא זו הכוונה. "כפי שאמרתי, יש רמות שונות של עבודה עם הבוט. ילדים שכבר מכירים את הבוט או בתי ספר מצטיינים יכולים תוך רבע שעה לסיים את עבודת הלימוד ולעבור לעבודה בפועל עם הצ'אט. בהקשר של עבודות ומבחנים, יש גלריה עשירה עם חומרים מתקדמים וסביבות עבודה ייעודיות לעבודה עם כלי בינה. לצורך העניין, מורה שיבקש מהתלמידים עבודה בהיסטוריה ייתן להם מטלות שיחייבו אותם לדעת לשאול שאלות, לחפש חומרים, להוכיח שיודעים לבדוק את רמת האמינות, ואז לכתוב. "השנה נרחיב את הפיילוט של מבחן בגרות במדעי הנתונים, שיש בו חלקים שבהם הנבחנים משתמשים במחשב ובבינה מלאכותית, כאשר כל שלב הוא ברמת קושי גבוהה יותר מקודמו, עם שליטה מתי הנבחן מחובר לאינטרנט ומתי לא. צריך לזכור, שהשנה אנחנו בשנת מעבר, ובשנים הבאות נגדיל את החלק של הבחינות שיהיה בהן שילוב של בינה. החינוך הטכנולוגי, מדעי המחשב, עובר שינוי דרמטי, והוא כולו יהיה מוטה סביב הבינה המלאכותית". מה את משיבה לאלו שיגלו ספקנות לגבי המהלך, תוך שהם יציינו את הבעיות כמו העדר ציוד, תשתיות, מורים? "תראה, יש שתי גישות. האחת היא: בואו נצייד את כל בתי הספר בתשתיות, מחשבים, כלים ועוד. הגישה הזו יושמה, אבל עד היום לא הוכחנו קשר ישיר בין הצפת בתי ספר בציוד לבין קידום רמת החינוך. הגישה שלנו אומרת, שכאשר יתחילו להטמיע את כלי הבינה, יהיה ניתן להוכיח את התרומה שלהם לרמת החינוך, לתלמידים ולמורים, ואז גם אתגרי התקציבים יקבלו מענה. עלויות ציודים, כמו מחשבים, כבר אינן יקרות כל כך, ובתוכנית 'גפן' יש כמעט מיליארד שקלים שנועדו בדיוק לצרכים אלו".

מחקר חדש של סיילספורס מגלה כי מכיוון שהדרישה למשאבי IT עולה, 93% ממנהלי ה-IT בארגונים כבר הטמיעו או מתכננים להטמיע סוכני AI, בשנתיים הקרובות. עם זאת, אתגרי האינטגרציה מפריעים לחברות לממש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ליצירת כוח עבודה דיגיטלי בלתי מוגבל, שיכול להקל באופן משמעותי על עומסי IT. הממצאים – שנאספו מסקר שנערך בקרב 1,050 מובילי IT ארגוניים ברחבי העולם – חושפים כי 95% מהמשיבים מתקשים לשלב נתונים בין מערכות. יתרה מכך, רק 29% מהיישומים מחוברים בתוך ארגונים, בממוצע, מה שמשפיע על הדיוק והתועלת של סוכני ה-AI. ממצאים עיקריים מהמחקר המחקר העלה כי ביקוש מוגבר ל-IT פותח את הדלת לסוכני בינה מלאכותית לשיפור היעילות ולהורדת עלויות. צוותי IT שכבר אחראים לתחזוקת המערכות הנוכחיות נאבקים לעמוד בביקוש החדש לפתרונות AI. עוד נחשף מתוצאות המחקר כי אחוז הפרויקטים שלא הוגשו בזמן עלה ל-29% ב-2024 – עלייה מ-26% ב-2023. יתרה מכך, 86% ממנהלי ה-IT מצפים כי עומס העבודה יעלה בעתיד. בממוצע, המשיבים מצפים לעלייה של 18% בפרויקטים מ-2024 ל-2025. כדי לענות על הביקוש המוגבר, מנהלי IT ארגוניים הוציאו ממוצע של כ- 16.9 מיליון דולר על צוות IT בשנת 2024 – עלייה מסיבית של 61% משנת 2023 (מוערך ב-10.5 מיליון דולר). עוד ניתן היה ללמוד מהמחקר כי סוכני בינה מלאכותית ופתרונות אינטגרציה מהווים בפוטנציה הזדמנות לשפר את הפרודוקטיביות, להגדיל את היעילות ולהוזיל עלויות על ידי נקיטת פעולה למען צוותי IT מוצפים. רוב של 93% ממנהלי ה-IT אומרים שבינה מלאכותית תגדיל את הפרודוקטיביות של המפתחים שלהם בשלוש השנים הקרובות, ואלה המשתמשים בסוכני AI בטוחים בכך אפילו יותר, כאשר 98% מסכימים לקביעה. המחקר מצא גם כי יותר משליש (39%) מזמן הצוות של ה-IT, בממוצע, מוקדש לתכנון, בנייה ובדיקה של אינטגרציות מותאמות אישית חדשות בין מערכות ונתונים, וזאת כדי לאפשר יכולות ופתרונות דיגיטליים לעסק – משהו שניתן להפוך לאוטומטי עם פתרון האינטגרציה הנכון. תשתיות מורכבות יותר מעכבות את יעילות סוכן הבינה המלאכותית מהמחקר עלה גם כי המספר ההולך וגדל של יישומים ומודלים של AI המשמשים ארגונים יוצר ממגורות נתונים שיכולות להגביל את יכולתם של סוכנים לפעול ביעילות. בממוצע, 90% ממנהלי ה-IT אומרים כי ממגורות נתונים יוצרות אתגרים עסקיים בארגון שלהם. האתגר גדול יותר בארגונים המשתמשים בסוכנים (94%), בהשוואה לאלו שאינם משתמשים בסוכנים (87%). עוד נמצא כי ארגונים כיום משתמשים ב-897 יישומים, בממוצע. ארגונים עם סוכני AI משתמשים אפילו יותר ביישומים (1,103 בממוצע) – 45% יותר מאלה שאינם משתמשים בסוכנים (762). המספר המשוער של מודלים של AI המשמשים ארגונים הוכפל השנה האחרונה (מממוצע של תשעה ב-2024 ל-18 ב-2025). ארגונים המשתמשים בסוכנים ממנפים בממוצע 22 מודלים של AI, בעוד אלו שאינם משתמשים בסוכנים ממנפים 15 מודלים של AI. ממשקי API וקישוריות יכולים לשפר את ביצועי סוכני ה-IT ו-AI המחקר הדגים שעל ידי התאמה של אסטרטגיות אינטגרציה ואסטרטגיות בינה מלאכותית, הארגון יכול לפשט ולאחד את תשתית הנתונים שלו, ולפתור את מלוא הפוטנציאל של הנתונים שלו כדי להפעיל ביעילות סוכני AI. באמצעות כלים אלה, סוכנים יכולים לגשת לנתונים קריטיים וספציפיים לעסק, על מנת לתפקד במיטבם ולהתרחב ברחבי הארגון לשם יצירת אינטראקציה ישירה עם מערכות ואוטומציות קיימות. בקרב ארגונים עם סוכנים, אלה המשתמשים בממשקי API מנצלים את היכולות שלהם: 56% – כדי לשפר את תשתית ה-IT; לאפשר שיתוף נתונים בין צוותים (49%); לשלב מערכות שונות (46%). בממוצע, 50% מנכסי התוכנה הפנימיים והרכיבים של הארגון זמינים לשימוש פנימי חוזר. זוהי הזדמנות לחברות למנף את הנתונים האמינים וההשקעות הקיימות שלהן עם ממשקי API, במקום לבנות מאפס, כדי ליצור סוכני AI מהימנים. ממשקי API מניבים ערך עסקי רחב יותר בנוסף ליכולת של סוכני AI לגשת לשירותים, מסדי נתונים ופונקציונליות, המסופקים על ידי יישומים, מנהלי IT הדגישו בתשובותיהם גם את הערך העסקי המשמעותי של ממשקי API – מהגדלת היעילות ועד להשפעה על ההכנסות. ארגונים המשתמשים בממשקי API מדווחים על היתרונות העיקריים הבאים: פרודוקטיביות מוגברת ומהירות מוגברת כדי לענות על הצרכים העסקיים (49%); הגברת מעורבות העובדים ושיתוף הפעולה (47%); הגדלת החדשנות (46%) וצוותים המנהלים את צורכי ה-IT שלהם (46%). יותר משליש (37%) מצוותי ה-IT ממנפים ממשקי API כדי להגביר את היעילות של תהליך פיתוח האפליקציות שלהם. מנהלי IT מעריכים ש-40% בממוצע מההכנסות של החברה שלהם מופקים ממשקי API והטמעות הקשורות ל-API. המספר גבוה אף יותר (45%) בארגונים המשתמשים בסוכנים. אנדרו קומסטוק, מנהל כללי וסגן נשיא בכיר בחברת MuleSoft, אשר ביצעה את המחקר בפועל, סיכם את המצב באומרו כי "ככוח עבודה דיגיטלי בלתי מוגבל, סוכני AI ישנו ארגונים מקצה לקצה. אנו רואים תחזיות של רמות חדשות של יעילות ופריון עם כוח האדם המאוחד והסוכנים. עם זאת, כדי לפתח את היכולת החדשה הזו, אינטגרציה וממשקי API הם קריטיים לבניית בסיס מוכן לסוכן. סוכנים תלויים בנתונים מאוחדים ובפעולות ארגוניות, המופעלות על ידי אינטגרציה ואוטומציה, כדי לספק תגובות מדויקות ומהימנות ולבצע משימות מורכבות מרובות שלבים".

יואב הורניק מונה לראש חטיבת הסייבר בקבוצת יעל, והוא ישמש מעתה גם כסמנכ"ל בכיר וחבר הנהלה בקבוצה. החטיבה תאגד תחתיה את פעילויות החברות השונות בתחום אבטחת המידע בקבוצה, ביניהן סמארטסופט (פתרונות טכנולוגיים), טריאד (ייעוץ וליווי), וקונסיינטה (הדרכה והסברה בדגש על הגורם האנושי). נאור מורנו, מנכ"ל חברת טריאד, ישמש כסמנכ"ל המכירות והפיתוח העסקי של החטיבה. לפי קבוצת יעל, "פעילות החטיבה תאפשר לארגונים מכל שדרות המשק הישראלי לקבל מענה הוליסטי בעולמות הסייבר. המענה כולל יישום פתרונות אבטחת מידע מובילים, שירותי ייעוץ, הדרכה, וניהול משברים". הורניק הצטרף לקבוצת יעל בשנת 2017, עם רכישתה את סמארטסופט (SmartSoft), אשר אותה ייסד ב-2004. מאז, התרחבה פעילות הקבוצה ברבדים נוספים בעולמות הסייבר עם הצטרפות של Triad Security, שנרכשה בשנת 2022 וכן, Consienta שנרכשה בידי קבוצת יעל בשנת 2023. דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל. צילום: אמנון חורש "חטיבת הסייבר בקבוצה נולדה מתוך מרכזיות הנושא בפעילות שלנו מול ארגוני התעשייה הביטחונית, הבריאות, גופי הממשלה, הפיננסים ועוד", מסר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל. "עשרות מומחי אבטחה שמובילים את פעילותה, ובראשם יואב, יאפשרו לנו להציע מענה שלם ומקצועי במיוחד להתמודדויות הסייבר המורכבות של העת האחרונה. בהמשך להקמת החטיבה, אנחנו בוחנים רכישות נוספות בעולמות האבטחה, כמו גם פעילות מחוץ לגבולות ישראל. יואב הורניק, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הסייבר בקבוצת יעל: "חטיבת הסייבר תשמש כ-One Stop Shop עבור ארגונים המבקשים לשפר ולתחזק את יכולות הסייבר והאבטחה שלהם. בעזרת אינטגרציה של פתרונות מובילים – דוגמת Imprivata, Stratodesk, BeyondTrust ואחרים – לצד ייעוץ מומחים בתחומי הרגולציה, PT, תקינה, מודעות עובדים והיערכות הנהלות למתקפות סייבר, החטיבה תציע מענה בעולמות הענן, ה-On-Prem וה-OT. וזאת, תוך סינרגיה עם יתר זרועות הקבוצה, ליצירת שותף טכנולוגי יציב, חזק ושלם, עבור כל ארגון".