אחד הסודות הידועים של מיקרוסופט בנוגע ל-Windows 11 הוא שהחברה עצמה סיפקה דרך להתקין את מערכת ההפעלה שלה במחשבים שלא מתאימים להגדרות המערכת הנדרשות. המטרה הייתה לאפשר למי שרוצה בכך, למרות הכול, להתקין את המערכת החדשה יותר במחשב שלו, גם אם יש לו שבב TPM בגרסה 1.2 – פחות מגרסה 2.0 הנדרשת. אבל, מי שיחפש עכשיו את ההוראות לא ימצא אותן יותר באתר התמיכה של החברה, וזה קורה כשמונה חודשים לפני שמיקרוסופט מוציאה לפנסיה רשמית את Windows 10. האפשרות הזו הייתה זמינה למי שהמחשב שלו מצויד ב-Windows 10, ולא למטה מכך, ואפשרה, על ידי שינוי קל בקובץ הרישום של המערכת, לדלג על בדיקת העמידה בתנאי ה-TPM. ההנחיות הועלו לאתר התמיכה של מיקרוסופט כבר באוקטובר 2021. מיקרוסופט לא סיפקה תגובה לאחר שהסיפור על היעלמות המסמך הופיע ברשת – ואפשר להבין מדוע. אולם, כנראה שמי שבאמת ירצה למצוא את המסמך, שכולל כמה הוראות פשוטות – לא יתקשה למצוא אותו.

חוקרי Unit 42 של פאלו אלטו פרסמו לפני ימים אחדים מידע אודות חולשות משמעותיות שהם גילו במודלי הבינה המלאכותית של דיפסיק, V3 ו-R1. החולשות מאפשרות לעקוף את מנגנוני האבטחה של המודלים ולנצל אותו ליצירת תכנים זדוניים – ללא צורך בידע טכני מתקדם. "הממצאים מעלים חשש כבד לגבי האופן שבו ניתן להשתמש במודלי AI לא מאובטחים לביצוע מתקפות סייבר, תוך יצירת קודים זדוניים, מניפולציות הנדסה חברתית ואפילו הנחיות לבניית כלי נשק מאולתרים", ציינו החוקרים. שלוש טכניקות להטעיית המודלים ולעקיפת ההגנות החוקרים פיתחו שלוש טכניקות מרכזיות להטעיית המודלים ולעקיפת ההגנות שלהם: Crescendo ,Bad Likert Judge ו-Deceptive Delight. כל אחת מהן הצליחה להוציא מדיפסיק מידע רגיש ומסוכן, בדרכים שונות. כך, טכניקת Bad Likert Judge גרמה למודל לייצר נוזקה עבור מתקפות פישינג, תוכנות לגניבת מידע והנחיות מפורטות להנדסה חברתית מתוחכמת. החוקרים הצליחו לגרום לדיפסיק לספק טקטיקות מתוחכמות למניפולציה פסיכולוגית – כאלה שניתן לנצל כדי לשכנע קורבנות להעניק גישה למידע רגיש. Crescendo אפשרה לחוקרים לקבל הוראות מפורטות ליצירת אמצעי חבלה מאולתרים, ייצור סמים, הפצת דברי שטנה ואפילו הנחיות ישירות לאלימות. "הצלחת השיטה הזו מעלה דאגה חמורה לגבי יכולתן של מערכות AI להשתחרר מההגבלות שנועדו לשמור על אתיקה ובטיחות", ציינו החוקרים. Deceptive Delight הראתה ממד נוסף של סכנה: היכולת לייצר סקריפטים זדוניים להרצת פקודות מרחוק במערכות Windows, כמו גם קודים למתקפות מסוג הזרקת SQL, שמהוות איום ישיר על מערכות מידע קריטיות. בעיה רחבה יותר מעבר להוכחת החולשות הטכניות של דיפסיק, החוקרים הסבירו כי "הממצאים מצביעים על בעיה רחבה יותר: רוב מודלי ה-AI עדיין לא בנויים להתמודדות עם ניסיונות מתוחכמים לעקיפת מנגנוני ההגנה שלהם. זו בעיה כוללת, שקיימת ברוב תשתיות ה-AI – שעליהן אין בקרה קפדנית". שרון מיידר, מנהלת מחלקת שירותי אבטחה מנוהלים ב-Unit 42, אמרה כי "הממצאים מדגישים את הסיכונים המשמעותיים הטמונים בשימוש בכלי AI לא מאובטחים בסביבה העסקית. העובדה שניתן להשיג הנחיות מפורטות ליצירת כלי תקיפה ונוזקות באמצעות טכניקות פשוטות יחסית מדגישה את הצורך הדחוף בפיקוח על השימוש במודלים כאלה בארגונים". חוקרי פאלו אלטו המליצו לארגונים לקבוע מדיניות ברורה לשימוש במודלי בינה מלאכותית ולנטר את השימוש במערכות חיצוניות, שעלולות להכיל חולשות דומות. בנוסף, ציינו, "על ארגונים להשקיע בהדרכת עובדים בנוגע לסיכוני AI ולהטמיע כלים מתקדמים לזיהוי ניסיונות ניצול של מערכות מבוססות בינה מלאכותית". הם סיימו בציינם ש-"השאלה הקריטית שנותרת פתוחה היא עד כמה באמת ניתן לסמוך על מודלי AI כשהם הופכים לזמינים לכל דורש. הממצאים ממחקר זה מחדדים את הצורך הדחוף בפיקוח הדוק יותר על טכנולוגיות מתקדמות, לפני שהן יוצאות מכלל שליטה".

שם ותפקיד: ד"ר אביטל שריר-עברי, מדענית ראשית בסטראט-אפ פרופט (Prophet), העוסק בחיזוי מבוסס בינה מלאכותית של מולקולות קטנות כתרופות. פרופט נוצרה בסטודיו Aion Labs, המפתח סטארט-אפים מבוססי בינה מלאכותית בתחום הביוטק. ותק בתפקיד: לפני כשנה התחברתי בעזרת Aion Labs לשותפים מובילים מעולמות המחשבים והביולוגיה, ויחד התחלנו ליצור את המיזם פרופט. במיזם אנחנו משלבים ראייה והבנה עמוקה של הכימיה של מערכות חלבונים ומולקולות קטנות, יחד עם חזית הטכנולוגיה בבינה מלאכותית ומדע נתונים. מטרתנו היא להפוך את תהליך חיזוי התרופות ליעיל, מדויק ומהיר יותר, במקום התהליך הארוך והיקר כיום. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון בפיזיקה וכימיה מהאוניברסיטה העברית. השלמתי דוקטורט בכימיה קוונטית חישובית באוניברסיטה העברית, ובהמשך עשיתי פוסט-דוקטורט בביולוגיה חישובית באוניברסיטת מקגיל ובאוניברסיטת בוסטון, תוך כדי גידול שלושה ילדים. הדרך הזו לימדה אותי להסתכל על בעיות דרך התמונה הרחבה יותר ולחפש פתרונות יצירתיים מעולמות שונים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "בתיכון היה לי רגע של הארה בעת סיור במכון ויצמן, שפתח בפניי את עולם המחקר המדעי. פתאום הבנתי שקיימת האפשרות לקום בבוקר ולעבוד בעבודה שבה את נדרשת לשאול שאלות מסקרנות על העולם סביבנו ולחקור אחר תשובות, הרגשתי שמצאתי את ייעודי. הרגע הזה גרם לי להבין כמה חשוב להנגיש מדע וטכנולוגיה לילדות ואוכלוסיות שונות, הילדה שמולך יכולה להיות המדענית של המחר". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "בתחום הביוטק קיימת מודעות גוברת לנושא השוויון המגדרי, אבל העולם הטכנולוגי עדיין סובל ממיעוט נשי, מדעות קדומות ומאתגרי איזון בין קריירה למשפחה. לכן נשים לעיתים מוצאות עצמן עובדות קשה יותר, כדי להוכיח את עצמן וכדי שקולן יישמע. עם זאת, נשים יכולות לפרוץ את הגבולות הללו באמצעות השקעה במקצועיות, אמונה עצמית ונחישות. אני מאמינה שכאשר נותנים למקצועיות להוביל, דעות קדומות נסדקות ודלתות נפתחות". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "לשמחתי לא נתקלתי באפליה מכוונת, אך כן קרה שהרגשתי שאני צריכה להתמודד עם סקפטיות ודעות קדומות כלפיי במפגש ראשוני, ונתקלתי בנטייה שלא להקשיב לאישה בחדר. בשורה התחתונה, כשהמקצועיות הובילה, הספקנות הפכה להקשבה ושיתוף פעולה והצלחתי לקדם רעיונות שלי. הניסיון האישי שלי רק מחזק את המסר שלי: ילדות ונשים שמוכנות ורוצות בכך, צריכות להיכנס למקצועות מדעיים וטכנולוגיים. שילוב נשים בתחומים אלו לא רק משפר את האיזון המגדרי, אלא גם מפתח ומחדש את העולם הטכנולוגי והמדעי".

"האם ביקורת פנימית אולי הפכה למשימה מורכבת מדי בגלל הניהול האדמיניסטרטיבי שלה?" בשאלה זו פתח איתי ששון, מנכ"ל קומיוג'ן (Commugen) את ההרצאה שלו בכנס לשכת המבקרים הפנימיים, לפני כשבוע. בהרצאתו שיתף ששון את הקהל בתובנות על חשיבות האוטומציה לשיפור תהליכי הביקורת הפנימית. הוא הדגיש את האתגרים העומדים בפני מבקרי הפנים ודיבר על הדרך שבה כלים מתקדמים יכולים לשנות את כללי המשחק בתחום ניהול הסיכונים והביקורת הפנימית. למה מבקרי הפנים? "קומיוג'ן פועלת כבר שנים רבות לשיפור תהליכים ארגוניים בעזרת אוטומציה, כמו GRC ואבטחת מידע, וזה כולל גם את תחום ניהול הסיכונים והביקורת הפנימית", הסביר ששון. "שמנו לב שבתחום הזה יש המון עבודה ידנית וסיזיפית. גילינו שמבקרי פנים, שמבינים את החשיבות של התפקיד שלהם, נאלצים לבזבז זמן יקר על משימות שלא מאפשרות להם למצות את הפוטנציאל שלהם". לדבריו, השתתפות בכנס הייתה הזדמנות ייחודית לא רק להציג את הפתרונות של קומיוג'ן, אלא גם להקשיב לצרכים ואתגרים שמעסיקים את אנשי התחום.  האוטומציה משנה את כללי המשחק בראיון, שיתף ששון את נקודת מבטו על היכולת של אוטומציה לשנות את עבודתם של מבקרי פנים. לדבריו, "באמצעות אוטומציה, אפשר לצמצם טעויות ידניות, לנהל את כל המידע במקום אחד, ולשפר את התקשורת בין מבקרים למבוקרים. בנוסף, האוטומציה מאפשרת הצגה ברורה ומסודרת של הנתונים להנהלה ולדירקטוריון. זה לא רק מייעל תהליכים – זה משנה את כל הגישה לעבודה. הגיע הזמן להשאיר מאחור את קבצי האקסל ולעבור לשיטת ניהול יותר יעילה ומסודרת". הפתרון של קומיוג'ן לניהול הביקורת הפנימית לוקח את המשימות הידניות ומייעל אותן באמצעות אוטומציה. בכך, הפתרון חוסך זמן עבודה, מפשט את המעקב אחרי מבוקרים ומאפשר לייצר דו"חות בצורה מהירה ופשוטה. ששון תיאר את ההשפעה של ההרצאה שלו על הקהל: "כשדיברתי על העומס הידני שמבקרי פנים חווים, יכולתי לראות איך אנשים בקהל מהנהנים או אפילו צוחקים במבוכה. זה ברור שזו בעיה רווחת, ואנחנו כאן כדי לסייע". פידבק מהשטח אחד הרגעים המרגשים ביותר עבור ששון, היה כששוחחה איתו מבקרת פנים מארגון בינלאומי גדול. הוא סיפר ש-"היא אמרה לי, 'אתה לא מבין כמה אתה צודק. העבודה ידנית, וכששואלים אותי שאלה, לוקח כל כך הרבה זמן למצוא את התשובה. אני הולכת להילחם על פתרון אוטומטי בשנה הקרובה, כי אני חייבת מערכת שתהיה פשוטה ויעילה יותר'". מעבר לחדשנות – חיזוק הקהילה ששון הדגיש את חשיבות הכנסים, לא רק כאמצעי למידה אלא גם כדרך לחזק קהילות מקצועיות: "בעידן שבו רוב התקשורת דיגיטלית, מפגש פיזי עם קולגות מאפשר לשתף חוויות, ללמוד ולהבין שאנחנו לא לבד באתגרים המקצועיים שלנו, במיוחד במקצועות ששיתוף ידע בהם הוא מפתח להצלחה". מבט לעתיד ששון הדגיש שארגונים מבינים היום יותר מתמיד את החשיבות של מבקרי הפנים. עם העלייה בדרישות הרגולטוריות וחוסר היציבות הגלובאלית, תרומתם של המבקרים ליציבות ולצמיחת הארגון גדולה מאי פעם. "מבקרי פנים הם חלק חיוני במערכת ניהול הסיכונים הארגונית. עם הכלים הנכונים, הם יכולים לזהות בעיות מוקדם יותר ולספק ערך מוסף אמיתי", אמר. ששון סיים במסר חשוב לארגונים: "אם מה שאתם עושים הוא באמת חשוב, צריך להשקיע בכלים שיקפיצו את העבודה שלכם לשלב הבא".

OpenAI הכריזה על השקת כלי בינה מלאכותית חדש שמיועד, לפי החברה, לבצע תחקירים עמוקים ברשת, עם תוצאות ברמה שמפיקים אנליסטים וחוקרי מידע. לטענת OpenAI, הכלי, שזכה לשם Deep Research, יכול, בתוך חמש דקות עד חצי שעה, להפיק מחקר שבן אנוש יידרש להשקיע בו שעות רבות. מדובר בסוכן בינה מלאכותית – כלומר, כלי שמסוגל לבצע מטלות בשם המשתמשים, כחלק ממגמה שאנליסטים רבים בשוק מציינים שתלך ותתפוס תאוצה בשנה הקרובה. הוא מבוסס על המודל o3, שהינו מודל הבינה המלאכותית המעודכן ביותר של OpenAI, שמשמש גם את הכלי המפורסם שלה, ChatGPT. למעשה, המודל החדש מתבסס על ChatGPT. בהודעה של OpenAI נכתב כי "אתם תספקו לו נותן לו הנחיה ו-ChatGPT ימצא, ינתח ויסנתז מאות מקורות מקוונים כדי ליצור דו"ח מקיף ברמה של אנליסט מחקר. המודל o3 מותאם לגלישה באינטרנט וניתוח נתונים, והוא ממנף את ההיגיון לחיפוש, לפירוש ולניתוח כמויות אדירות של טקסט, תמונות וקבצי PDF באינטרנט, תוך שינויים לפי הצורך בתגובה למידע שהוא פוגש". עוד צעד בתחרות מול דיפסיק זהו עוד צעד של החברה של סם אלטמן בתגובה לאיום המסחרי החדש שמציבה דיפסיק, והוא חלק מהאסטרטגיה שהיא נוקטת בה – להתחיל להאיץ את ההשקה של כלים חדשים שמבוססים על המודלים שלה. בנוסף, מדובר בעוד צעד למימוש של בינה מלאכותית לשימוש כללי – הכיוון הכללי שבו צועדת OpenAI. אלא ש-Deep Research לא זמין בינתיים לכל אחד: רק לתושבי ארצות הברית, ורק לאלה מהם שמנויים למנוי היקר מאוד ChatGPT Pro, שעלותו 200 דולר לחודש. כמו כן, הוא מוגבל ל-100 שאילתות בחודש בלבד – מה שמצביע על כך שהוא עדיין בבדיקה.

אפספלייר הודיעה היום (ג') כי היא מפטרת 100 עובדים, שמהווים 7% מכוח האדם שלה. לאחר שמסרה זאת לעובדים, החברה פרסמה את ההודעה באתר שלה. על פי דיווח בכלכליסט, כשני שלישים מהעובדים יפוטרו מהפעילות שלה בישראל, והיתר – מפעילותה בחו"ל. אורן קניאל, מייסד משותף ומנכ"ל אפספלייר, כתב כי מטרת המהלך היא "להישאר חברה אג'ילית, חדשנית וממוקמת להצלחה ארוכת טווח". הוא כינה את העובדים המפוטרים "אינטגרליים להצלחה שלנו ולאימפקט שיצרנו ביחד… שחשבו כמו מייסדים", פנה אליהם: "אני משוכנע שהניסיון שלכם באפספלייר והמיינדסט שלכם יעשו אתכם לבעלי ערך רב לכל חברה. זהו יום קשה, אבל אני מקווה שתסתכלו אחורה ותזכרו את אפספלייר כמקום שהיה משמעותי לצמיחה האישית והעסקית שלכם". הפיטורים – לקראת הנפקה בוול סטריט? אפספלייר הוקמה ב-2011 על ידי קניאל ורשף חן. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לבעלי אפליקציות לדעת האם המשתמשים הרווחיים ביותר שלהם הגיעו ממודעה ברשתות החברתיות, דיוור ישיר, מסרונים, חיפוש בגוגל או כל מקור אחר. החברה היא יוניקורן – בגיוס המשמעותי האחרון שלה, ב-2020, הוערך שווייה בשני מיליארד דולר – ומתכננת לבצע הנפקה בוול סטריט בשנה הקרובה. ייתכן שהפיטורים הם צעד בדרך להנפקה זו. כך או כך, קניאל מנה חמש סיבות שבגינן החברה מבצעת את הפיטורים: מיקוד ויצירת ערך וצמיחה רבים יותר, על ידי הפיכת החברה ל-"רזה" יותר ואג'ילית יותר, וכזו שיכולה לקבל החלטות מהר יותר; הסטת הוצאות, על מנת לתת ערך רב יותר, ולהוציא פחות כספים על יוזמות שלא מביאות לכך; להגביר את ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית – בכלים, מודלים וכוח אדם בתחום; להגביר את היעילות התפעולית; ואילוצים, שלדבריו מחייבים את הנהלת החברה להאיץ חדשנות, להמציא את עצמה מחדש ולאמץ פתרונות חדשים. למה דווקא עכשיו? אפספלייר מבצעת את הפיטורים כעת, על אף שאשתקד היא הפכה, בפעם הראשונה מאז הקמתה, לחברה רווחית, וחרף דברי קניאל במכתב שלפיהם מעמדה איתן. "בעוד שיכול להיראות בלתי צפוי לבצע את המהלך הזה בתקופה של צמיחה, זה הצעד הנכון. החוזק שלנו הוא שמאפשר לנו לפעול בהחלטיות, להשקיע בצמיחות ולשמור על מיצובה של אפספלייר בחזית החדשנות", כתב. לדבריו, "החברות המצליחות ביותר מבצעות החלטות בחשיבה קדימה ממעמד של חוזק – ולא כתגובה לאתגרים". קניאל הבטיח כי אפספלייר תציע לעובדים המפוטרים תוכנית לסיוע, כולל עזרה נפשית, סיוע במציאת עבודה והשארת הלפטופים שהם קיבלו מהחברה בידיהם. כמו כן, במדינות שבהן החוק מאפשר זאת, החברה תציע לעובדים המפוטרים ביטוח בריאות. לדברי קניאל, "אני יודע שזה יום קשה, ואני מכיר במחיר הרגשי שהשינויים האלה מביאים איתם. זאת הייתה אחת ההחלטות הקשות ביותר שאי פעם קיבלתי, מאחר שזה לא רק העסק – הן משפיעות על אנשים ומשפחות".

הקלישאה "אם אתה לא יכול לנצח אותם – הצטרף אליהם" (“If you can’t beat them – join them”) מיוחסת לסנטור האמריקני ג'יימס אלי ווטסון. בשינוי קל של הקלישאה ("אם אתה לא יכול לנצח אותם – צרף אותם אליך"), נראה שזה מה ש-HPE חשבה שהיא יכולה לעשות עם מתחרה שעקפה אותה עם חדשנות מבוססת AI. ברקע ההתנגדות של משרד המשפטים האמריקני לרכישת הענק מינואר 2024 של HPE את ג'וניפר, תמורת 14 מיליארד דולר, חושף פורצ'ן את "הדאגה הרבה", שלא לומר ההיסטריה, שחוו מנהלי HPE בגלל עסקי ה-AI הצומחים במהירות של המתחרה דאז והנרכשת הפוטנציאלית כיום. פורצ'ן: HPE חשה מאוימת מעסקי מיסט של ג'וניפר ב-2019, ג'וניפר רכשה את מיסט, סטארט-אפ בעולם הרישות, תמורת 405 מיליון דולר. מיסט הוקמה על ידי בוגרי סיסקו והציעה פתרון לניהול ולמיטוב רשתות, המבוסס על למידת מכונה. הפתרון משתמש בלמידת מכונה ובמדעי הנתונים כדי להפחית באופן מהותי את עלות הפעלת הרשת האלחוטית, תוך הגדלת הפרודוקטיביות של מנהלי הרשתות. למרות ההאטה העולמית, בשל מגפת הקורונה שפרצה יחסית בסמוך לאחר הרכישה, זו הניבה לג'וניפר צמיחה מהירה, ונתח השוק שלה גדל ב-6.5% בתוך שנתיים בלבד. לפי מסמכים שחשף פורצ'ן, HPE חשה מאוימת מעסקי מיסט של ג'וניפר. על פי התביעה שהגיש משרד המשפטים כחלק מהתנגדותו לרכישת הענק, "בשנים 2021 ו-2022, בכירים ב-HPE שיתפו ביניהם נתונים מהדו"חות הרבעוניים של ג'וניפר, וציינו כי ברבעון אחד 'מיסט הכפילה את ההכנסות!'" בתביעה נכתב כי במרץ 2021, ג'וניפר אירחה וובינר בנושא יכולות הבינה המלאכותית של מיסט. ג'וניפר התהדרה בחדשנות מבוססת ה-AI שלה וכינתה את הטכנולוגיה של HPE "ישנה". בתגובה, סמנכ"ל מכירות בכיר ליבשת אמריקה ב-HPE כתב במייל לעובדים כי עליהם להשיב מלחמה נגד ג'וניפר, וכי "אין חוקים בקרבות רחוב". הוא סיים את המייל שלו במילים: "!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!KILL MIST". "הכו את מיסט" מאחר שהיא חשה מאוימת מהצמיחה של ג'וניפר, HPE השיקה קמפיין תחת הכותרת "הכו את מיסט" ("Beat Mist"), שכלל מסע שיווק ממוקד והיצע של תמחור משתנה למוצריה שלה. בצ'ט קבוצתי, מנהלי HPE שיתפו טיפים הנוגעים לתכונות החומרה והתוכנה של מיסט, בניסיון להצביע על יתרונות מוצרי הרישות של HPE. הצ'אט הקבוצתי היה בשימוש עד ינואר 2024, אז HPE החליטה להפסיק לנסות לנצח את ג'וניפר – ובמקום זאת לרכוש אותה במיליארדי דולרים רבים. HPE וג'וניפר מסרו בתגובה לדיווח כי "אנחנו סבורים שהניתוח של משרד המשפטים בנוגע לרכישה זו פגום מיסודו ואנחנו מאוכזבים מהחלטתו להגיש תביעה שמנסה לאסור על סגירת העסקה. נגן בתוקף מפני הפרשנות מרחיקת הלכת של משרד המשפטים לחוקי ההגבלים העסקיים. נציג כיצד העסקה תספק ללקוחות ארגוניים חדשנות ויכולת בחירה רבה יותר, תשנה לחיוב את הדינמיקה בשוק הרשתות, תביא להגברת התחרות ותחזק את עמוד השדרה של תשתית הרשת בארצות הברית".

"בתוך חמש עד עשר שנים יהיה סוכן תוכנה, שיידע לנתח התנהגות קודמת ולהבין, למשל, שבכל שנה בדצמבר אני טס לאיטליה. הוא יתחיל לחפש אחרי טיסות ויידע לבקש את החופשה באופן אוטומטי, כי הוא ידע מה אני רוצה לעשות. מה שיהיה עליי לעשות הוא רק לאשר את השורה התחתונה – את ההוצאה הכוללת". את התחזית הזאת נתן לי לוקה ריגזיו, אז מנהל חדשנות בפנסוניק, כבר לפני מעל 10 שנים – לכתבה שניסתה לצפות את העתיד ב-2050. ריגזיו צדק, וקם הדבר ונהיה: סוכני תוכנה חכמים, מבוססי בינה מלאכותית, החלו לצוץ בכל מקום. מדובר בבינה מלאכותית יוצרת, שיודעת לא רק להשיב על השאלות שלכם או לצייר תמונות, אלא גם לבצע פעולות במקומכם ישר בדפדפן, כולל הקליקים של העכבר במקומות הנכונים. כך, למשל, OpenAI הציגה לפני כשבועיים את Operator – בינה מלאכותית שמסוגלת לא רק להשיב, אלא גם לבצע פעולות יזומות דרך הדפדפן, משל הייתה בן אדם. למעשה, היא מגשימה את החזון של ריגזיו: Operator מסוגלת לבצע פעולות כמו הזנת טפסים או לחיצה מודעת על כפתורים בדפדפן, כמו אדם בשר ודם – ולפעמים יותר מהר ויותר טוב. היא עוצרת רק כשהיא נתקלת במחסום שדורש באמת התערבות אנושית, כמו קאפצ'ה או אישור תשלומים. 50 מיליארד דולר ב-2030 כדי להבין יותר טוב את תפקידם של סוכנים חכמים בעולם הארגוני, שוחחתי עם אסף בן דוד, סמנכ"ל הרווחיות (CRO) של מלינגו (Melingo AI). מלינגו היא חברה ותיקה בעולמות ה-NLP (עיבוד שפה טבעית), שהוקמה בשנת 2000. עם פרוץ מהפכת הבינה המלאכותית, החברה הבינה שהיא במקום מאוד טוב להציע סוכנים חכמים. "המטרה של Operator היא לייצר סוכנים מוכווני משימות – ניהול יומן, תזכורות וכדומה", מסביר בן דוד. "מן הסתם, זה יתרחב עם הזמן, אבל זה מקדם את הטכנולוגיה ואת התחרות בענף. זה אומר ששחקנים נוספים ייצרו מאוד בקרוב יכולות דומות, וכולם ירוויחו מזה. עבור חברות שמתמקדות בעולם תוכן ספציפי ומעוניינות לייצר מוצר מסוים, יכולות ה-LLM (מודל שפה גדולה) וה-NLP, והידע מתוך עולם הידע שלהן יובילו למוצר האיכותי והמדויק ביותר, וזה יאפשר להן להרגיש הרבה יותר בנוח לאמץ אותו". התחזיות אומרות שכבר ב-2030, שוק הסוכנים החכמים יגיע ל-50 מיליארד דולר. מדובר בשיעור צמיחה של 45% בשנה – צמיחה יוצאת דופן. "עיקר הסיבה לכך הוא היכולת של סוכן תוכנה חכם, בניגוד לצ'טבוט מסורתי, לבצע פעולות עבור המשתמש בהתאם לצרכים שלו, ולסגור מעגל למשתמש הקצה", מסביר בן דוד. "בראייה כללית, יש המון סוגים של סוכנים חכמים כאלה, שאפשר להשתמש בהם בתמיכה טכנית, ביצוע פעולות אוטומציה פנים ארגונית, סינון קורות חיים ועוד. בכל חודש יוצא משהו חדש, או שקמות חברות שמתמקדות בשוק ספציפי, או שנוצרים סוכנים כלליים, שמנסים לקלוע לכל קשת הצרכים שבאים לידי ביטוי בתוך הארגון", הוא אומר. "הצמיחה היא מאוד יוצאת דופן", מציין בן דוד, "והיא נובעת מכך שאפשר לראות כיום הרבה יותר פתיחות של ארגונים לסוכני AI משלהם, זה הפך לשכיח. חברות מרגישות יותר בנוח לבדוק איפה סוכנים אוטונומיים יכולים לעזור בתוך הארגון, אף על פי שיש עדיין כאלה שחוששות, בגלל אבטחת מידע או השפעה פנים ארגונית. המגמה הזו התהפכה בתחילת 2024". כאן ציינתי שזה לא מקרי, בהתחשב בעובדה שמודלי השפה הגדולים ובכלל, כל השיגעון של הבינה המלאכותית היוצרת, פרץ לחיינו לא הרבה לפני כן. בן דוד: "מי שאומר שהסוכנים החכמים הולכים להחליף את העובדים האנושיים טועה ומטעה". צילום: ShutterStock סוכן AI שעונה על שאלות וממליץ מה לקנות "ההתמקדות שלנו היא בסוכן AI שמיועד לשלושה מקרים: האחד הוא תשאול מאגרי מידע, יצירת ChatGPT ארגוני. השני הוא סוכן שירות לקוחות, שמאפשר ללקוח הקצה לבצע דרכו פעולות ולנציגים האנושיים להתמקד בבקשות המורכבות יותר. המקרה השלישי הוא סוכן המכירות. הסוכן שלנו משמש כיועץ מכירות לחברות סחר שמנהלות חנות מקוונת. הוא מאפשר למשתמש לקבל תוצאות ולבצע רכישה על בסיס ההעדפות האישיות שלו. זה דומה לחנות פיזית, שבה המוכר ניגש ללקוח ושואל: איך אפשר לעזור? כשמשתמש הקצה נמצא בחנות מקוונת, אין לו לפעמים את הידע איך מוצר ספציפי יתאים לצרכים שלו, ובניגוד לחנות פיזית, הוא צריך לצאת למסע חיפוש כדי לאתר את המוצר שמתאים לו. סוכן ה-AI החכם שלנו בא לעזור בכך", מציין בן דוד. "מה שאנחנו מביאים לשולחן זה את האפשרות לשוחח עם יועץ מכירות, שמתשאל את הלקוח ויודע להמליץ לו על מוצרים שמתאימים לו, להעמיק מכירה, למצוא מוצרים משלימים ועוד – ובהכרח להגדיל את הרכישות באותה חנות", הוא מפרט. "זה מביא להתגברות על אחד המכשולים של האי-קומרס – 'קטלוג מוצרים מהמם' ('Overwhelming product catalogue'), כאשר מתוך השפע נוצר הקושי ליצור את המוצר הספציפי". וזו, בעצם, בעיה שהסוכנים החכמים באים לפתור – אבל לא רק. סוכנים חכמים יכולים, למשל, להקל משמעותית על העומסים במרכזי שירות לקוחות, ובן דוד מדגים איך זה קורה. הבינה מלאכותית, הפיצה – לא. צילום: ShutterStock איפה הפיצה שלי? "מי שאומר שהסוכנים החכמים הולכים להחליף את העובדים האנושיים טועה ומטעה", פוסק בן דוד. "אנחנו לא שם. המטרה שלנו היא לתמוך בסוכן האנושי ולא להחליף אותו. אתן לך דוגמה מלקוח – חברת פיצות מאוד גדולה, הרוב שואלים: איפה הפיצה שלי? כמה זמן ייקח לה להגיע? הסוכן שלנו עונה על השאלות האלה, מה שמאפשר לנציגים האנושיים להתפנות להתמודד עם סוגיות מורכבות יותר ומקצר את זמני המענה". "דוגמה אחרת היא של חברה קמעונאית מוכרת בעולמות האופנה, שהיישום של הסוכן בשירות הלקוחות אפשר למי שגולש באתר למצוא די מהר את התשובה להחלפת פריט או מה זמן המשלוח. אלה שאלות שכיחות וחוזרות, שתופסות נפח משמעותי בפעילות של המוקד. מנגד, מקרה אמיתי אחר הוא של אדם שנפגע מיחס מזלזל בחנות פיזית. אנשים כאלה יכולים לקבל מענה יותר איכותי ואישי באמצעות הסוכן. בעולמות המכירות זה מקבל משנה תוקף, כי אין כיום אתר סחר קמעונאי ישראלי גדול שכבר אימץ סוכן אוטונומי. 2025 תהיה שנת הפריצה של הסוכנים מהסוג הזה, כולל בישראל", מתנבא בן דוד.