האם הניסיון לחסוך בתקציב תוכנה של חברות עלול לשתק את ערוץ המכירות המרכזי שלהן? חברות רבות המסתמכות על קמפיינים של פניות יזומות במייל כדי לייצר פגישות עסקיות, מתפתות לעיתים לוותר על כלים ייעודיים לניהול המוניטין של הדומיין, מתוך הנחה שהפונקציות החינמיות המובנות בפלטפורמות הדיוור השונות יספיקו כדי לשמר את התוצאות. נתונים שנחשפו מתוך מקרה בוחן פנימי של חברת המחקר הגלובלית קלאוד טק גורוס (Cloud Tech Gurus), מציגים ניסוי בזמן אמת אשר מדגים את הסיכון במהלך שכזה – לפי נתוני החברה, ויתור על פלטפורמה חיצונית ייעודית לניהול אחוזי הגעת המיילים לטובת פיצ'ר חינמי ומובנה, גרם לצניחה חדה באחוזי פתיחת המיילים – מ-98% ל-10% בלבד, בתוך פחות מ-60 יום. לפני יישום אסטרטגיה סדורה לניהול הדומיינים, התמודדה החברה עם קשיים משמעותיים בהגעה לתיבת הדואר הנכנס. שיעור האספקה הכללי נע בין 65% ל-80%, אחוזי פתיחת ההודעות עמדו על פחות מ-10%, ושיעור ההקלקות (CTR) נע סביב אחוז בודד בלבד.  "השיווק במייל הרגיש לפעמים כמו בזבוז זמן, פשוט כי אנשים לא ראו את המסרים שעבדנו עליהם", מסביר דארן פריין, מנהל המחקר של קלאוד טק גורוס. בעקבות המלצה מקצועית, הטמיעה החברה את פלטפורמת וורמי (Warmy.io) הישראלית, המיועדת לשמירה וחימום אוטומטי של דומיינים ותיבות דואר. התוצאות לא איחרו לבוא: בתוך כארבעה חודשים זינקו שיעורי פתיחת המיילים לטווח של 25% עד 35%, ואחוזי ההקלקות הגיעו ל-15% ואף 25% במקרים מסוימים. המהלך ייצב את יכולת האספקה של החברה על 98% והפך את ערוץ הדוא"ל למקור עקבי לגיוס לקוחות חדשים.  הנתונים שמאחורי הקריסה לתיקיית הספאם  בשלב זה, החליטו בחברה לבצע מהלך של התייעלות תקציבית וביטלו את המנוי לפלטפורמה הייעודית, מתוך הנחה שמערכת החימום המובנית של פלטפורמת המשלוח שבה השתמשו תספיק כדי לשמר את המוניטין הקיים של הדומיינים.  התוצאות בשטח היו מיידיות: בתוך פחות מחודשיים קרסו אחוזי הפתיחה בחזרה לרמה של כ-10%. הנתונים הראו פגיעה חדה במוניטין של החברה במערכות הסינון של Google Postmaster – דבר שניתב את רוב הודעות החברה ישירות לתיקיות הספאם. הבנת המשמעות הכלכלית של חסימת ערוץ הפניות הובילה את הנהלת החברה להחלטה מהירה: החשבון הייעודי הופעל מחדש, ותוך כחודש ימים הנתונים ומדדי המוניטין של הדומיינים החלו להראות מגמת התאוששות וחזרה לרמות היציבות הקודמות.  "הכלים הללו מחזירים את ההשקעה בהם פי כמה", מסכם פריין את הניסוי המאולץ. "עבור חברות וסטארט-אפים שנוקטים באסטרטגיה של פניות יזומות, הניסיון להסתמך על פתרונות מובנים וחלקיים עלול לעלות ביוקר ולנתק את הארגון מהלקוחות שלו".

בכיר טכנולוגי בבית הלבן מאשים חברה סינית בזיקוק המודלים של אנת'רופיק ליצירת מוצר בינה מלאכותית משלה. מייקל קרציוס, שר המדע והטכנולוגיה של ארה"ב, טען, כי Moonshot AI, חברת בינה מלאכותית מבייג'ינג שבסין, זיקקה את מודל Fable ששוחרר לאחרונה של אנת'רופיק, כדי לפתח את מודל K3 שלה. זיקוק בעולם ה-AI משמעו תהליך שבו שואבים ממודל חזק מיליוני תשובות ומאמנים עליהן מודל חדש, שמחקה אותו. "כדי לעשות זאת", כתב קרציוס בחשבון ה-X שלו, "הם פיתחו פלטפורמה פנימית מתוחכמת לביצוע זיקוק בקנה מידה גדול – נגד דגמים אמריקניים. זו מאפשרת להם לעבור במהירות בין שיטות גישה רבות כדי להימנע מזיהוי". "ארה"ב תומכת בחוזקה בפיתוח חופשי והוגן של בינה מלאכותית, כולל אקוסיסטם תחרותי משגשג, הכולל מודלים פורצי דרך, מערכות מתמחות, מסגרות קוד פתוח ומודלים פתוחים", כתב קרציוס, המשמש כיועץ למדע וטכנולוגיה לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "זיקוק בינה מלאכותית לגיטימית, המשמש ליצירת מודלים קטנים ויעילים יותר – ממלא תפקיד חיוני באקוסיסטם החדשנות הפתוח הזה. עם זאת, זיקוק תעשייתי רחב היקף ונסתר, שמטרתו לגנוב טכנולוגיה אמריקנית קניינית ולערער את המחקר האמריקני – אינו מקובל". קרציוס לא סיפק פרטים כיצד ממשלת ארה"ב גילתה ש-K3 זוקק מהמודל של אנת'רופיק. "סוג של גניבת קניין רוחני" מומחים ציינו, כי חברות AI בארה"ב לחצו על מקבלי ההחלטות להקשות על צדדים שלישיים להעתיק או לשכפל מודלים מסחריים מתקדמים, וכינו זאת "סוג של גניבת קניין רוחני". באתר שלה, Moonshot AI מתארת את מודל Kimi K3 שלה כמודל הפתוח הראשון עם 2.8 טריליון מדדים, המביא לצמצום של צריכת הטוקנים: "בעוד שהביצועים הכוללים של המודל עדיין מפגרים אחרי הדגמים הקנייניים החזקים ביותר, פייבל 5 של קלוד ו-GPT 5.6 Sol, הרי ש-Kimi K3 שלנו הפגין ביצועים ברמה הגבוהה ביותר בכל הערכה שלנו, עם ביצועים עקביים על דגמים אחרים שנבדקו", נכתב באתר החברה. מונשוט לא הגיבה לדברי השר. מומחים ציינו, כי זיקוק מודלים של בינה מלאכותית מאפשר למפתחים רבות מהיכולות המרכזיות של המודל. אחד מהם הזכיר, כי בתחילת השנה אנת'רופיק האשימה את עליבאבא הסינית בזיקוק מודל קלוד שלה. אז טענה אנת'רופיק, כי הקמפיין השתמש ב-25,000 חשבונות מזויפים, כדי להריץ 28.8 מיליון אינטראקציות על קלוד במשך שישה שבועות. "בהתחשב בנפח שכזה, המטרה הייתה בבירור שכפול (של המודל)" טענה החברה. מומחה אחר הסביר, כי "כאשר מודל לומד להסיק דרך חולשות תוכנה, פערי אבטחה ונתיבי תקיפה, העתקת ההתנהגות שלו גם מעתיקה את היכולת האנליטית הזו". היו מי שהתייחסו לתזמון: המודל הסיני הושק במחצית החודש, כשבועיים לאחר שפייבל 5 חזר לאוויר בתחילת יולי. מומחים רבים ציינו כי חברות סיניות גונבות בקביעות טכנולוגיות מחברות מערביות, כמו גם קניין רוחני וסודות מסחריים אחרים באופן שגרתי, לעיתים בתמיכה בשתיקה מצד בייג'ינג. "העתקת מודלים של בינה מלאכותית ממשיכה מסורת ארוכה ומבוססת של גניבת קניין רוחני בחסות סין", כתבו, "זה בדיוק כמו מפעלי הדיסקים המזויפים של מוזיקה שפעלו במלוא המרץ לפני עשרים שנה". מנגד, היו מי שאמרו, כי חברות בינה מלאכותית כמו OpenAI ואנת'רופיק בנו את עצמן על שימוש בנתונים ובתוכן של אחרים, כאשר אלה נלקחו כמעט לחלוטין בלא הסכמה או פיצוי.

נושא הקמת חוות השרתים נמצא באחרונה בכותרות, על רקע הדרישה הרבה אליהן בעידן מהפכת ה-AI. רבות מענקיות הטכנולוגיה בונות חוות שרתים והממשל האמריקני מקדם את הנושא. אלא שלצד זה יש דאגה שלפיה התשתיות, ובעיקר תעשיית החשמל, לא יוכלו לספק את האנרגיה הדרושה לקיומן של החוות הללו ולכוח המחשוב שארגונים מחפשים בהן. הנושא נמצא על סדר היום גם בישראל: רק בשבוע שעבר הודיעה רשות החשמל כי היא מקפיאה את האישורים להקצאת חשמל לחוות שרתים, עקב חשש כי הקמתן תביא למחסור במשאב החיוני הזה ולהעלאת המחירים לצרכנים. זאת, על אף שהממשלה הגבילה את מספר חוות השרתים שיוקמו ל-10 בשנה. בתעשייה בירכו על החלטת רשות החשמל. נושא חוות השרתים נדון בפאנל שהתקיים באחרונה במסגרת כנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים. בפאנל, שהנחה מומחה הסייבר והתשתיות דן ארנרייך, השתתפו עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי; חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על; אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED; ויהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי. אביב אהרון, מנהל מכירות ב-NED. צילום: ניב קנטור אהרון אמר כי "החסמים העיקריים לבניית חוות שרתים בישראל הם החשמל, הקרקעות וכוח האדם. הביורוקרטיה מעכבת את הקמת חוות השרתים, בין היתר על ידי עיכוב במתן היתרים לחשמל עבורן. הדאטה סנטרים וחוות השרתים הם תחום נישתי, וצריך עובדים איכותיים כדי לתכנן, להקים ולתפעל אותם. בתקופה שבה הרבה חברות רוצות להקים חוות שרתים ודאטה סנטרים, זה מהווה אתגר". קידר הדגיש עוד שני אתגרים מרכזיים: "אתגרי מיגון והתאמת הדאטה סנטר לעידן ה-AI. עם זאת, האתגרים האלה הם לא סיבה שלא לזוז ולא להתחיל בבניית החוות". חן עמרם, מנהל אגף תשתיות ואבטחת מידע באל על. צילום: ניב קנטור עמרם אמר שככל שיוקמו יותר חוות שרתים, כך יעברו אליהם מספר הולך וגדל של ארגונים שהנתונים הארגוניים שלהם מאוחסנים כעת באון-פרם". בלולו הדגיש ש-"הדאטה סנטר וחוות השרתים הם האמצעי ולא המטרה. האתגר המרכזי כאן הוא להכין מודל פעילות סביר, שפוגש את צרכי הלקוח". שאלה נוספת שהעלה המנחה הייתה: אילו אירועים יכולים לשבש את הפעלת הדאטה סנטרים, ומה צריך לדרוש מהמתכננים והקבלנים שלהם? עמרם השיב כי "אנחנו, באל על, נמצאים שנים רבות בעולם בניית הדאטה סנטרים. מהניסיון הזה אני יכול לומר שבתקופה האחרונה יש שיפור ענק בתכנון של דאטה סנטרים, גם אם תמיד מוצאים בו פאשלה קטנה. זאת, כי בונים עוד ועוד דאטה סנטרים, והידע והניסיון בכך הולכים ומצטברים". לדבריו, "חשוב להדגיש בפני המתכננים והקבלנים את החשיבות של החיבוריות לאינטרנט והבאת אינטרנט ברמה גבוהה מאוד לדאטה סנטרים הענקיים". יהודה בלולו, מנהל מכירות עסקי בטריפל סי. צילום: ניב קנטור בלולו אמר שההפרדה בין הלקוחות, היכולת של כל לקוח לנהל את אחזון המידע בפרטיות ובעצמאיות, היא נושא שגם לו יש חשיבות. אהרון גרס שעל המתכננים והקבלנים לקחת בחשבון גם גמישות לצרכים העתידיים של חוות השרתי והלקוחות, ושם את הדגש גם על היתירות. "חצי מכל מגה-וואט הולך ליתירות וחצי למחשוב", אמר. עוד הוא ציין כי "חשוב גם האלמנט הביטחוני, הדרישה לבנות מתחת לקרקע, כדי לשמור על שלמות המידע". בתשובה לשאלה כיצד סיכוני הסייבר משפיעים על הדאטה סנטרים ומהם הפתרונות השיב אהרון כי "כל המערכות שמנהלות את המערכות האלקטרו-מכניות הן ברשת שחורה וסגורה, אין להן גישה לאינטרנט. לכן, לא יכולות להיות עליהן מתקפות סייבר. ההאקרים יכולים להגיע למערכות ולשירותים במתקן, אבל לא למתקן עצמו". עמרם אמר כי "המתקפות על הדאטה סנטרים הן סוגייה מרכזית, וגם כאן חסר כוח אדם מקצועי. צריך לא רק לכונן 'רשת אדומה', אלא גם לשמור על זה (הכוונה לרשת תקשורת מסווגת, מוצפנת ומאובטחת ברמה גבוהה מאוד – י"ה). יש לעשות על זה חשיבה מעמיקה, ברמת התעשייה והמדינה. כמו כן, הגנה פיזית היא תנאי מוקדם להגנת סייבר". עומר קידר, ראש אגף טכנולוגיות מידע במת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. צילום: ניב קנטור קידר ציין כי "אנחנו במדינת ישראל ואנחנו מומחים במתקפות סייבר – ואנחנו צריכים להיות מומחים גם בהגנה מפניהן. הבינה המלאכותית הופכת את מתקפות הסייבר – אבל גם את הגנת הסייבר – למהירות ואג'יליות".

כאשר מנהלי מערכות מידע ואבטחת מידע בונים את מערך ההגנה הארגוני, עיקר תשומת הלב מופנית בדרך כלל לשרתים, לתחנות הקצה, למערכות הענן, לדואר האלקטרוני ולהתקני התקשורת. אלו אכן נכסים קריטיים, המחייבים הגנה מתקדמת. אולם במקרים רבים קיים רכיב נוסף, נפוץ מאוד אך כמעט בלתי נראה מבחינת אבטחת מידע – המדפסת הארגונית. המדפסות של היום אינן עוד התקנים פשוטים שתפקידם להדפיס מסמכים. מדובר במחשבים לכל דבר ועניין: הן מחוברות לרשת הארגונית, מכילות מערכות הפעלה, כונני אחסון פנימיים, ממשקי ניהול מרחוק, חיבורי ענן ולעיתים אף יכולות סריקה, שליחת מסמכים בדוא"ל, שמירת מידע וחיבור למערכות הארגון. בדיוק בגלל אותן יכולות, הן הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור תוקפים המחפשים נקודות תורפה וכניסה נוחה לרשת הארגונית. ארגונים רבים משקיעים מיליוני שקלים בפתרונות הגנת סייבר מתקדמים, אך במקביל מפעילים עשרות ואף מאות מדפסות ללא מדיניות אבטחה מסודרת. התוצאה היא "שטח מת" מבחינת ההגנה הארגונית, כזה שעלול לשמש תוקף כדי לעקוף שכבות אבטחה מתקדמות ולהגיע למידע רגיש. הסיכון אינו תיאורטי. מדפסות עלולות להכיל מסמכים עסקיים, חוזים, דו"חות פיננסיים, מידע רפואי, נתוני לקוחות או מסמכים מסווגים. במדפסות רבות נשמרים באופן זמני או קבוע עותקים של מסמכים שעברו דרכן. אם גורם עוין מצליח להשתלט על ההתקן, הוא עשוי לקבל גישה למידע רגיש, להשתמש במדפסת כנקודת מעבר למערכות נוספות ברשת, או אף לשבש את פעילות הארגון. איום ממשי מחקרים עדכניים ממחישים עד כמה האיום הזה ממשי. מחקר בינלאומי של חברת המחקר העצמאית Quocirca שהתפרסם בשנת 2024 והתבסס על סקר בקרב מאות מנהלי IT ואבטחת מידע בארה"ב ובאירופה, מצא, כי 67% מהארגונים חוו בשנה האחרונה אובדן מידע או אירוע אבטחה הקשור לתהליכי הדפסה ומסמכים מודפסים – עלייה לעומת 61% בשנה הקודמת. עוד העלה המחקר, כי העלות הממוצעת של אירוע אבטחה הקשור להדפסה חצתה את רף מיליון הליש"ט לארגון. הנתונים הללו ממחישים, כי למרות ההשקעות העצומות בתחום הסייבר, תשתיות ההדפסה עדיין נתפסות בארגונים רבים כמרכיב משני, בעוד שבפועל הן מהוות יעד אטרקטיבי לתוקפים. גם מחקר עדכני של HP Wolf Security מצביע על פער משמעותי בתחום: רק כשליש מצוותי ה-IT מעדכנים את קושחת (Firmware) המדפסות באופן מיידי לאחר פרסום עדכוני אבטחה. המשמעות היא, שהתקנים רבים נותרים חשופים לאורך זמן לפגיעויות ידועות, ולעיתים מהווים החוליה החלשה ביותר במערך ההגנה הארגוני. בעיה נוספת היא, שמדפסות רבות נשארות ברשת שנים ארוכות ללא ניהול שוטף של עדכוני אבטחה. בעוד שתחנות קצה ושרתים נהנים בדרך כלל מניהול מרכזי ובקרת אבטחה קפדנית, התקני הדפסה נשכחים לעיתים מאחור. מצב זה יוצר פערי אבטחה ידועים, שניתן לנצל בקלות יחסית. "בעידן שבו מתקפות סייבר הופכות למתוחכמות יותר ויותר, ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם להתמקד רק בנקודות הכניסה המוכרות. תוקפים מחפשים את החוליה החלשה ביותר, ולעיתים דווקא המדפסת התמימה שבמסדרון היא זו שמספקת להם את הדרך פנימה" גם בהיבט הפיזי קיימים סיכונים משמעותיים. מסמכים רגישים נשלחים להדפסה ונשארים במגש היציאה דקות ארוכות או אף שעות. במקרים רבים כל עובד יכול לגשת למסמכים שאינם מיועדים לו. בארגונים המטפלים במידע אישי, פיננסי, רפואי או ביטחוני מדובר בסיכון ממשי לפגיעה בפרטיות ואף לחשיפה משפטית ורגולטורית. לכן, אבטחת המדפסות חייבת להיות חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית הסייבר הארגונית. הדבר מתחיל בבחירת ציוד הכולל מנגנוני הגנה מובנים, הצפנת מידע, אימות משתמשים, זיהוי ניסיונות חדירה ויכולת התאוששות אוטומטית במקרה של תקיפה. בנוסף, יש להקפיד על עדכוני קושחה, ניהול הרשאות, הפרדת רשתות במידת הצורך ובקרה רציפה על כלל התקני ההדפסה בארגון. פתרון נוסף שהופך לנפוץ יותר הוא שימוש במנגנוני Secure Print, המאפשרים לעובד לשחרר את המסמך להדפסה רק לאחר הזדהות באמצעות כרטיס עובד, קוד אישי או אפליקציה ייעודית. כך מצטמצם משמעותית הסיכון לחשיפת מידע רגיש ומתחזקת השליטה הארגונית במידע המודפס. בעידן שבו מתקפות סייבר הופכות למתוחכמות יותר ויותר, ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם להתמקד רק בנקודות הכניסה המוכרות. תוקפים מחפשים את החוליה החלשה ביותר, ולעיתים דווקא המדפסת התמימה שבמסדרון היא זו שמספקת להם את הדרך פנימה. אבטחת מידע אפקטיבית אינה נמדדת רק בחוזקה של חומות ההגנה המרכזיות, אלא גם ביכולת לזהות ולהגן על כל רכיב המחובר לרשת הארגונית. המדפסות כבר מזמן אינן רק ציוד משרדי – הן חלק בלתי נפרד מתשתית ה-IT, ולכן גם חלק בלתי נפרד ממערך הסייבר של כל ארגון. ארגון שישקיע בהגנה על שרתים, תחנות קצה ומערכות ענן אך יתעלם ממערך ההדפסה שלו, עלול לגלות מאוחר מדי שהפרצה המשמעותית ביותר הסתתרה דווקא ליד מכונת ההדפסה והצילום.   הכותב הוא, סמנכ"ל טכנולוגיות – פתרונות הדפסה ארגונית מאובטחים בחברת מפעיל.

אופיר שהרבני, מנהל אגף מערכות המידע של אסותא מרכזים רפואיים, נכנס לתפקידו בנובמבר 2025, לאחר קריירה של למעלה מ-20 שנה בתפקידי CIO, מנמ"ר וסמנכ"ל מערכות מידע בארגונים ציבוריים ופרטיים, בין היתר בקבוצת הבריאות נובולוג (Novolog), בקבוצת השילוח והלוגיסטיקה פריץ (Fritz FedEx Logistics), בקבוצת כימוביל וכן בקבוצת שלמה (Sixt). אסותא, מקבוצת מכבי שירותי בריאות, מפעילה בתי חולים ומרכזים רפואיים בפריסה ארצית ומעניקה מדי שנה שירות למעלה משני מיליון מטופלים. בראש הקבוצה עומדים המנכ"ל גידי לשץ, ויו"ר הדירקטוריון, פרופ' יהושע שמר. מתגברת את השירותים ב-AI. אסותא. צילום: דוברות בית החולים אסותא בראיון לאנשים ומחשבים מתאר שהרבני את החזון הטכנולוגי של אסותא, את האתגרים של שילוב בינה מלאכותית בארגון רפואי ואת השינוי התרבותי שהוא מוביל. AI אינה פרויקט – היא יכולת ארגונית שתשנה את מערכת הבריאות שהרבני, מהנדס תעשייה וניהול בהשכלתו, עומד, כאמור, בראש אגף מערכות המידע של אסותא, המונה כ-150 עובדים ואחראי על תחומי התשתיות, הסייבר, הדאטה, הפיתוח, הפרויקטים והחדשנות בכלל בתי החולים והמרכזים הרפואיים של הארגון. אילו אתגרים הצבת לעצמך עם כניסתך לתפקיד? "הייתה רשימה ארוכה של אתגרים כמעט בכל תחום, וחלק גדול ממנה עדיין מלווה אותנו מדי יום. אבל מעבר לטכנולוגיה, הדבר הראשון שהיה לי חשוב לקדם הוא שינוי התרבות הארגונית של אגף מערכות המידע. המטרה היא להפוך את האגף לארגון אג'ילי ויוזם יותר, שלא רק נותן שירות אלא גם מוביל שינוי וחדשנות ויוצר ערך אמיתי לארגון. לשמחתי, יש לנו מנכ"ל שמכוון גבוה, מאתגר אותנו לחשוב אחרת ומעניק את הגיבוי הנדרש כדי להוביל את השינויים". תן דוגמה בבקשה "אחד המיזמים המרכזיים שלנו הוא תפישת 'הארגון החכם'. המטרה היא לאפשר קבלת החלטות טובה יותר באמצעות דאטה וסוכני בינה מלאכותית, הן ברמה הארגונית והן מול המטופלים. במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם סיילספורס (Salesforce), היינו הראשונים בישראל להטמיע בהצלחה את Agentforce במוקד שירות רפואי. הסוכן מזהה את המטופל בתחילת השיחה ומסייע בזימון תורים, עדכונים, ביטולים ובתהליכים נוספים. הוא מסוגל לנהל מאות שיחות במקביל, ובכך מצמצם זמני מענה, משפר את השירות ומאפשר לנציגים האנושיים להתמקד בפניות המורכבות יותר". איך נראית ההטמעה ברמה הפנים-ארגונית? "אחת הדוגמאות הבולטות לשימוש פנימי בבינה מלאכותית היא 'שרגא' – סוכן AI ארגוני שפותח עבור עובדי אסותא. התפישה שלי היא לא להמציא את הגלגל, אלא לאמץ את הטכנולוגיות המובילות בעולם ולחבר אותן בצורה מאובטחת לדאטה הארגוני, שהוא הנכס האמיתי של כל ארגון. בסופו של דבר, כלים מבוססי AI זמינים לכולם – היתרון התחרותי נוצר מהיכולת לחבר אותם למידע, לתהליכים ולידע הייחודיים של הארגון. 'שרגא' מחובר למערכות המידע של אסותא ומאפשר לעובדים ולמנהלים לאתר מידע, נהלים ומסמכים, להפיק תובנות עסקיות ואף לבנות דשבורדים בזמן אמת". האם ה-AI תחליף רופאים? "הבינה המלאכותית לא באה להחליף את הרופא, אלא להעצים אותו. בסופו של דבר, המטופלים לא מחפשים אלגוריתם – הם מחפשים רופא מקצועי, אנושי ואמפתי. הטכנולוגיה מאפשרת לרופא להגיע מוכן יותר למפגש עם המטופל, לקבל החלטות מושכלות יותר ולהקדיש פחות זמן למשימות אדמיניסטרטיביות ויותר זמן לרפואה עצמה. במקביל, אנחנו מקדמים פרויקטים לשילוב יכולות AI במערכות הרשומה הרפואית ובכלים תומכי החלטה, כדי להציג לרופא מידע ותובנות עוד לפני המפגש עם המטופל. אנחנו גם מעודדים חדשנות שמגיעה מתוך הארגון עצמו. אחד העובדים, למשל, פיתח באופן עצמאי כלי מבוסס מודל שפה מתקדם לשיבוץ רופאים מרדימים. הוא הגיע אלינו עם הרעיון, בחנו אותו, וכשראינו את הערך שהוא מייצר – שילבנו אותו בצורה מאובטחת בתשתית הארגונית". מהם סדרי העדיפויות שלכם לשנה הבאה? "אין ספק שהדאטה וטכנולוגיות ה-AI ימשיכו לעמוד במרכז העשייה שלנו בשנים הקרובות. מבחינתנו, בינה מלאכותית אינה פרויקט – אלא יכולת ארגונית שתשפיע על כל תחום בשנים הקרובות. אחד הכיוונים המרכזיים הוא הרחבת השימוש בסוכנים חכמים הן עבור הצוותים הרפואיים והמנהליים והן עבור המטופלים. אנחנו רוצים שאותם סוכנים ילוו את המטופל לאורך כל המסע שלו באסותא, יספקו מידע, יסייעו בביצוע פעולות, יפשטו תהליכים ויהפכו את השירות לנגיש וזמין יותר. אנו נמצאים בעיצומו של תהליך אסטרטגי מואץ של מעבר לסביבות ענן, בהן אז'ור (Azure), סאפ (SAP) וסיילספורס, לצד המשך הפעלה של מערכות ליבה ותשתיות מקומיות, בדגש על המערכות הרפואיות הקריטיות". במה שונה מנמ"ר בארגון בריאות ממנמ"ר בארגון עסקי? "כמנמ"ר בארגון בריאות אתה מבין מהר מאוד שהשורה התחתונה אינה הרווח – אלא איכות הטיפול הרפואי ובטיחות המטופל. כל החלטה טכנולוגית שאנחנו מקבלים יכולה להשפיע, באופן ישיר או עקיף, על היכולת של הצוותים הרפואיים להעניק טיפול טוב יותר. כל מי שעובד כאן יודע שהוא נוגע בחיים של אנשים. זו אחריות עצומה וגם זכות גדולה. אני עדיין מתרגש בכל פעם שאני מבקר באחד מבתי החולים או המרכזים הרפואיים שלנו, פוגש את הרופאים, האחיות ושאר אנשי הצוות, ורואה כיצד הפרויקטים שאנחנו מובילים מסייעים להם לקבל החלטות טובות יותר ולעבוד בצורה יעילה יותר. זה הרגע שבו מבינים שהטכנולוגיה היא לא היעד – היא אמצעי שמאפשר להציל חיים, לשפר את איכות הטיפול ולהעניק למטופלים חוויה טובה יותר".

כלי הבינה המלאכותית הולכים ומשתלבים בחיינו, ביותר ויותר פעולות. אלא שגם התוקפים רואים בהם גורם משמעותי ונעזרים להפצת ומשלוח המתקפות. בין השאר, ה-AI מסייעת למתקפות כופרה, שהופכות לקשות יותר לזיהוי. מחקר חדש של חוקרי פרופפוינט מעלה כי מתוך הארגונים שנפגעו ממתקפות כופרה, כמעט שני שלישים (65%) אמרו כי הבינה המלאכותית הגבירה את יעילות המתקפות. המחקר מראה שכלי ה-AI סייעו לפושעי סייבר לייצר מיילים של פישינג שהיו משכנעים יותר, לבנות מתקפות התחזות ולערוך קמפיינים לגניבת אישורים. "בכל המקרים שבדקנו", כתבו החוקרים, "ראיות למעורבות של בינה מלאכותית כחלק מהמתקפה היו הנורמה, ולא היוצא מן הכלל". מה גרם לכופרות להצליח לעקוף את הבקרות? ניתוח של המקרים שהוצגו במחקר מעלה שנקודת הכניסה הראשונית למתקפת כופרה כללה, בדרך כלל, אינטראקציה אנושית. 47% מכלל האירועים שנחקרו כללו קישורים זדוניים בנקודה כלשהי בשרשרת התקיפה, 46% כללו קבצים מצורפים זדוניים ו-36% – איסוף אישורים. כאשר נשאלו המשיבים מדוע מתקפת הכופר הצליחה לעקוף את הבקרות הקיימות שלהם, 40% מהם ציינו שהפיתוי הראשוני נראה לגיטימי, והעובד לא חשד שמשהו לא תקין. שליש מבין המותקפים ציינו שבקרות אבטחת הדואר האלקטרוני הקיימות כלל לא זיהו את התקיפה. רבע מהם ציינו תצורה שגויה, או פערים בבקרות האבטחה, כדברים שסייעו להצלחת המתקפה. "ה-AI מציגה את המתקפה כחלק מתקשורת לגיטימית" חוקרי פרופפוינט ציינו כי "בעבר, מיילים, קבצים מצורפים ואתרים זדוניים רבים הכילו סימנים מחשידים קלים, אבל כאלה שנראו חשודים מספיק כדי להסב את תשומת לב המשתמשים. הם כללו ניסוח עילג, לוגואים לא תואמים או דפי כניסה 'רשמיים' שכלל לא נראו אמינים. כעת, לתוקפים יש יכולות תקיפה משופרות, כי הם מחוזקים בכלים מבוססי AI. הכלים מסייעים להם להציג את המתקפה כחלק מתקשורת עסקית לגיטימית". "הבינה המלאכותית לא שינתה באופן יסודי את תוכנות הכופר, אבל היא שיפרה באופן מהותי את ההתקפות שהובילו לכופר", ציינו החוקרים. "התוקפים משתמשים בבינה מלאכותית כדי ליצור מיילי פישינג משכנעים מאוד, רכיבי נוזקות כמו סקריפטים וקמפיינים לגניבת אישורים, שמנצלים אמון אנושי בהיקף רחב. ארגונים שממשיכים להתייחס לכופרה ולסחיטה של נתונים כאל בעיות קצה או שחזור מפספסים את מה שמתקפות אלה מנצלות בדרך כלל: אנשים, זהויות ותקשורת מהימנות". הם הוסיפו ש-"לא רק אנשים מוטעים על ידי התקפות מבוססות בינה מלאכותית. גם פתרונות הגנה ארגוניים ובקרות טכניות נכשלו באופן קבוע בזיהוי פעילות זדונית". לסיכום כתבו החוקרים כי "ארגונים שרוצים להפחית את הסיכון למתקפות כופרה חייבים להתמקד בעצירת המתקפות בנקודת הכניסה, בהגנה על זהויות מפני חשיפה ובתגובה – לפני שהתוקפים יצליחו להגיע לשלב הסחיטה".

לאורך השנים ביססה אפל מוניטין של אחת מחברות הטכנולוגיה המחויבות ביותר להגנה על פרטיות המשתמשים. בהשוואה לענקיות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ובעיקר מטא, הציבור נוטה לראות באפל את החברה שמעניקה את ההגנה הטובה ביותר על המידע האישי. אלא שכעת, לפי דיווח חדש של גורו אפל, מארק גורמן מבלומברג, בחברה חוששים שהמוניטין האלה עלולים להיפגע עם כניסתה לקטגוריה של המשקפיים החכמים – תחום שמעורר לא מעט חששות סביב פרטיות ומעקב. על פי הדיווח, המבוסס על מקורות אנונימיים, המשקפיים החכמים של אפל, הידועים בשם הקוד N50, היו אמורים להיות מוצגים כבר השנה ולהגיע לשוק בתחילת 2027. אולם כעת נטען, כי ההשקה נדחתה לסוף 2027, בין היתר משום שאפל עדיין מגבשת את "מסר הפרטיות" שילווה את המוצר. מנסה להימנע מהטעויות של מטא קל להבין מדוע אפל נזהרת. משקפי ה-AI של מטא אמנם זכו להצלחה מסחרית מסוימת, אך גם עוררו שורה של מחלוקות בנושאי פרטיות. בין היתר דווח, כי חוקרים בשוודיה טענו כי קטעי וידיאו ממשקפי מטא בהם גם מצבים אינטימיים, כמו קיום יחסי מין או ביקורים בשירותים, נחשפו לבודקים אנושיים. גם דיווח של Wired טען, כי מטא שילבה בשלב מסוים יכולות זיהוי פנים עבור חלק מהמשתמשים, ולאחר מכן הסירה אותן בשקט. בנוסף, חוקרי אבטחה הצליחו לעקוף חלק ממנגנוני ההגנה על פרטיות שהחברה יישמה, אף שמטא חיזקה אותם בהמשך. בשל החששות הללו, משקפיים חכמים נאסרו לשימוש באולמות בתי משפט בכמה אזורי שיפוט, ואף ספגו ביקורת פומבית מצד הזמרת לורד, שתקפה אותם במהלך הופעה וזכתה לתשואות מהקהל. פרטיות במקום הראשון לפי גורמן, צוותי הפיתוח של המשקפיים באפל רואים בפרטיות את העדיפות העליונה. אולם יש הטוענים, שהדרך הטובה ביותר להבטיח פרטיות מלאה הייתה פשוט לא להשיק כלל מוצר שעלול להיתפס ככלי ריגול אישי. עוד מציין גורמן בדיווח, כי אפל בחנה גם גרסאות של המשקפיים ללא מצלמה כלל, ויתרה מכך, אף שקלה אפשרות חריגה במיוחד: לשלב מערכת מצלמות מלאה, אך לחסום לחלוטין את האפשרות לצלם תמונות או להקליט וידיאו. עם זאת, תרחיש כזה נראה לא סביר. צילום מנקודת המבט של המשתמש נחשב לאחת התכונות המרכזיות של משקפיים חכמים, וקשה להאמין שאפל תוותר עליה במוצר הדגל שלה. כך אפל מתכננת לשמור על פרטיות המשתמשים לפי הדיווח, במקום להסיר את המצלמות, אפל צפויה ליישם שורה של מנגנוני הגנה על פרטיות, ובהם עיבוד הנתונים ישירות על גבי המשקפיים, ללא שליחתם לענן. הימנעות מהעברת קטעי וידאו לבודקים אנושיים. אי-הוספת מצב הקלטה רציף ("Always-On Recording"), שעל פי הדיווחים מטא מפתחת. התחייבות שלא להשתמש בתמונות שיצולמו באמצעות המשקפיים לצורך אימון מודלי בינה מלאכותית. חשוב להדגיש, כי מדובר בדיווח המבוסס על מקורות אנונימיים, ואפל לא אישרה את הפרטים באופן רשמי. בנוסף, ייתכן שהחברה תציג בעתיד מנגנוני פרטיות נוספים שלא הוזכרו בדיווח. אם אכן תשיק אפל את המשקפיים החכמים בסוף 2027, היא תצטרך לשכנע את המשתמשים שאפשר ליהנות מטכנולוגיה לבישה מתקדמת מבלי לוותר על אחד הערכים המזוהים ביותר עם המותג שלה – שמירה על פרטיות.

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה אתמול (א') כללים המחייבים מפלגות ומועמדים לכנסת לסמן תעמולת בחירות שנוצרה על ידי AI. יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, פרסם את ההנחיות בהתאם לחוק הבחירות, שאושר בכנסת לקראת הבחירות הקרובות. הכללים מחייבים לסמן סרטונים או תמונות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית באחת משתי דרכים: האחת היא לציין שהתוכן אן חלק ממנו נוצר באמצעות AI, או שנעשתה בו עריכה דיגיטלית על ידי בינה מלאכותית, והוא לא תיעוד אותנטי, והאפשרות השנייה היא לצרף לוגו שיוצמד לתמונה או לסרטון, ויבהיר לצופים שיש בו אלמנט של AI. על פי הכללים, מפרסמי התוכן יחויבו להציג את עובדת היותו תוצר של בינה מלאכותית בצורה ברורה ובולטת, כולל טקסט עם רקע מתאים, בגופן קריא וברור, בשפה שבה מוצג התוכן. אם מדובר בתוכן קולי, יש להצמיד אליו הודעה קולית, בתחילתו או בסופו, שתבהיר כי הוא נוצר באמצעות AI. פרסום תוכן שכולל בינה מלאכותית ללא עמידה בכללים הללו ייחשב כעבירה על חוק הבחירות – מה שמקנה לוועדה סמכות לפסול את הקמפיין ולתת עונשים נוספים. הכללים החדשים באים על רקע החשש משימוש רב בבינה מלאכותית בקמפייני הבחירות. חלק ניכר מסרטוני התעמולה שהמפלגות והמועמדים מפיצים נוצרים כבר כיום תוך שימוש ב-AI, וחלקם מעוררי מחלוקת. כך, למשל, הסרטון של הקמפיין של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו נראה גדי איזנקוט רץ אל עבר גבר צעיר שלובש חולצה עם הכיתוב "אחדות ישראל" – שרבים ראו אותו כבנו, שנפל בקרב – אך בסופו של דבר מתחבק עם ח"כ מנסור עבאס. סרטון AI אחר שעורר מחלוקת היה של נאור נרקיס, מועמד בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים – שבסופו של דבר נבחר למקום לא ריאלי – ובו הוא מסיר את כיסוי הראש מנשים דתיות. אלא שהחשש הוא שגורמים שונים ישתמשו בבינה מלאכותית לצרכי תעמולה, ועל מנת לשבש את הבחירות, בצורות הרבה יותר מתוחכמות. כך, קיים חשש שמפלגות ומועמדים ינסו לזייף סרטונים כאילו הם מוצגים על ידי היריבים שלהם, באמצעות מה שנקרא דיפ-פייק. דאגה נוספת הוא לערעור האמון של הציבור בתוכן שמוצג בתעמולה וחמור מזה – בתהליך הבחירות בכלל. קיים גם חשש מהתערבות חיצונית במערכת הבחירות, על ידי גורמים ומדינות שאינם כפופים לחוק הישראלי, וראש השב"כ, דוד זיני, הציג היום (ב') בדיון של ועדה חסויה בכנסת מידע מודיעיני על התערבות שכבר קיימת.