"תחום הבינה המלאכותית לסוגיו מעורר התרגשות רבה בתעשייה, ובצדק. בתוכו, ה-AI יכולה לסייע רבות בכל הממשקים שבין אדם ומכונה: אנחנו רואים הזדמנות עצומה לניצול AI בעולמות הרובוטיקה וה-Physical AI, שבהם מערכות בינה מלאכותית 'יורדות לשטח' ומקבלות יכולת בעולם האמיתי. כדי שהמהלך יצליח ותתקבלנה התועלות המצופות, יש לשלב AI פיזית ורובוטיקה בתהליכים הקיימים של הארגון, ולא רק לשים AI מלמעלה. זו הדרך לממש AI בעולם המעשי", כך אמר מוריץ טיכלמן, מנכ"ל מכירות השותפים של אינטל (Intel) לאזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). "ה-AI תסייע במקומות רבים לעובד האנושי", ציין טיכלמן, "היכן שנדרשות פעולות רוטיניות ובסיסיות, כגון בדיקת תרופות בעולם הפארמה, או מיון תוצרת בעולם החקלאי. שילוב AI עם חיישנים, מצלמות ובקרה, ישיא שיפורים והתייעלות בהיקף נרחב".נחמה אלמוג "ללקוחות ארגוניים המפתחים פתרונות בתחומי ה-AI הפיזית והרובוטיקה", ציין הבכיר מאינטל, "אנו מציעים את הטכנולוגיה, לצד אקוסיסטם של יותר מ-4,000 שותפים בעלי מיומנויות שונות, מתוכנה ועד בניית רובוטים. כך, אנו מציעים ללקוחות חופש בחירה ואפשרות לבנות פתרון שלם מאבני בניין של האקוסיסטם". "אחד הלקוחות שאנו עובדים איתם הוא אוברסוניק (Oversonic)", הסביר, "שפיתחה רובוט דמוי אדם המשמש כעוזר במוסדות רפואיים. הרובוט משיב לשאלות חוזרות של מטופלים על בסיס הנתונים, ההיסטוריה הרפואית והמידע שהרופא הזין, כשלרופא אין אפשרות להיות זמין לכל מטופל באופן רציף כשמתעוררת שאלה. עוזר רובוטי יכול לתת מענה לשאלות מסוימות, כשהרופא ממשיך בביקורים, בניתוחים ובפעולות אחרות. כך מתקבלים ייעול וחיסכון בזמן". קבלת ההחלטות עוברת לקצה חכם בדרך זו, הסביר, "אנו מעבירים את מקום קבלת ההחלטות לקצה, עם הנתונים הנדרשים ויכולת לטפל בעומסי העבודה במקום הנכון. החזון הוא, שהקצה יהיה חכם ככל האפשר, כי יש החלטות שצריכות להתקבל שם באופן מיידי. במקביל, עומסי עבודה אחרים יכולים לרוץ בענן, או במקומות אחרים, לפי הצורך. כל זה ייעשה, כמובן, תוך בניית מעטפת אבטחת מידע ובטיחות: שרובוט הפועל בקרבת בני אדם יעבוד באופן מבוקר ולא יגרום להם נזק, ושלא יהיה אפשר לפרוץ אליו. זה האתגר הגדול של התעשייה". לדברי טיכלמן, "מעבדים למחשוב קצה, כגון Intel Core Ultra Series 3, משלבים CPU, GPU ו-NPU באותה פלטפורמה. בעומסי רובוטיקה וקצה מתאימים, שילוב שכזה מאפשר להריץ יישומי AI ובקרה בזמן אמת ולעשות זאת בקצה. במקרים מסוימים דרך זו תפשט את תכנון המערכת ותפחית את הצורך במאיץ נפרד. עומסים תובעניים מסוימים עדיין עשויים לדרוש מאיץ נפרד, והענן יישאר רלוונטי לעומסי עבודה אחרים". "מנהלי ומנהלות IT בארגונים", סיכם טיכלמן, "יכולים לשפר את התהליכים בארגון שלהם, להשיא יותר יעילות, ולהביא עוד ועוד יכולות לארגון, עם שילוב AI אמתי ורובוטיקה – המיושמים הלכה למעשה, בשטח. ההצלחה האמתית תגיע משילוב מלא המוטמע לעומק – של אנשים ורובוטיקה – העובדים יחד באופן מתואם. אין חברה שתוכל להביא AI פיזית לקנה מידה רחב לבדה. התפקיד של אינטל הוא להניח את תשתית המחשוב, לצד התוכנה האמינה והחזקה ביותר, כדי שהשותפים שלנו יוכלו להשקיע את האנרגיה שלהם בפיתוח הרובוט עצמו".   כנס Physical AI, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ב-8 בספטמבר 2026 במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב

תושב אשקלון בשנות ה-40 לחייו, שנעצר בחשד לפריצה לעשרות, או מאות, חברות ישראליות מכלל מגזרי המשק ובהחדרת נוזקה לאיסוף מידע רגיש – הוא מומחה מחשבים שעבד כאיש אבטחת מידע בחברת אינטגרציה ישראלית גדולה; כך נודע לאנשים ומחשבים. בשבוע שעבר עצרו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 את ההאקר, בחשד לפריצה לחברות ישראליות והחדרת נוזקה אליהן. מעצרו הוארך בשישה ימים בבית משפט השלום בראשון לציון, עד יום א' השבוע, ויוחסו לו עבירות על חוק המחשבים, האזנת סתר ופגיעה בפרטיות. לפי הידוע עד כה, ההאקר החשוד – שבמקביל למעשיו אלה היה מומחה אבטחה וסייע להגן על ארגונים במשק – פעל באופן עצמאי ואין לו עבר פלילי.  אמש (ג') הוסר צו איסור פרסום בפרשה. החקירה, המלווה במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, עברה בשבוע שעבר לשלב הגלוי – ההאקר נעצר, נערכו חיפושים בביתו ונתפס ציוד מחשוב. המשטרה ערכה חיפוש בכמה חברות נוספות. לבקשת סניגורו, הוטל צו איסור פרסום על שמו של ההאקר. 1/ There aren't many incidents we get to talk about publicly. This is one of the ones we can, and it's a good one. Back in April we pulled a malware sample off a victim host, and when we opened up the binary there was a Discord bot token sitting in plaintext right next to the… — Profero (@ProferoSec) August 24, 2026 נוזקה לא מוכרת, מתוחכמת ומפתיעה תחילתה של הפרשה – שהפכה לגלויה בשבוע שעבר – לפני ארבעה חודשים. למרכז התגובה לאירועי סייבר של פרופרו (Profero) הישראלית, הגיעה בסוף אפריל השנה קריאה דחופה מצד לקוח ארגוני שלה, לבדוק קובץ חשוד. מומחי אבטחת המידע של פרופרו פתחו בחקירה ואז גילו כי מדובר בנוזקה לא מוכרת, שאינה סטנדרטית, מתקדמת, שנכתבה בסיוע AI וכלי ווייב קודינג. פרופרו מסייעת לחברות וארגונים להיחלץ ממתקפות סייבר. היא הוקמה ב-2020 על ידי עמרי שגב-מויאל, המנכ"ל, וגיא ברנהרט-מגן, ה-CTO. שגב-מויאל היה סמנכ"ל טכנולוגיות בקלירסקיי (ClearSky) ומנהל מחקר ושותף-מייסד במינרווה לאבס (Minerva Labs). ברנהרט היה מנהל מחקר סייבר באינטל (Intel) ומנהל אבטחת תוכנה בסיסקו (Cisco). Sharing a piece of work I'm proud of from the Profero IR team. We were called into a series of incidents and recovered a piece of malware called "WindowsAudit.exe". On the surface it looks like a Windows service. Underneath, it's a 101MB .NET 8 single-file RAT running as… pic.twitter.com/7vXhztXWoo — Omri Segev Moyal (@GelosSnake) April 28, 2026 לדברי שגב-מויאל, מייסד-שותף ומנכ"ל פרופרו, "לא הכרנו את הנוזקה ולרגעים אף חשדנו שהיא פרי פיתוח איראני. התחלנו בחקירה מעמיקה ואת כל הפרטים שגילינו בה פרסמנו בשני פוסטים, בסוף אפריל ובתחילת מאי, בבלוג החברה. ככל שעבר זמן הצלחנו לשרטט את נתיב ההפצה של הנוזקה והדרך בה הקורבנות הודבקו בה: באמצעות רכיב הגנת קצה (EDR) של חד קרן, ענקית סייבר ישראלית בינלאומית. ניתן היה להבין כי מפתח הנוזקה אינו בקיא טכנולוגית ולכן נעזר ב-AI. הוא עשה שימוש בתוכנות המקושרות יותר לגיימינג ולמשחקי ילדים. לטובת ניהול מערך ההדבקות ההאקר עשה שימוש בדיסקורד (Discord) – תוכנה ואפליקציה חינמית לתקשורת קולית, וידאו והתכתבות, שנועדה במקור לגיימרים וכיום משמשת מגוון רחב של קהילות. כשראינו זאת, הבנו שיש פה משהו חמור יותר ממה שחשבנו תחילה. בסופו של יום גילינו כי הודבקו עשרות רבות של חברות ישראליות, וייתכן שהנתון עומד על כמה מאות. אז פנינו למערך הסייבר הלאומי ולמשטרת ישראל". בבלוג החברה כתבו חוקרי פרופרו ב-28 באפריל כי "צוות התגובות לאירועי סייבר שלנו זיהה נוזקה ב-NET 8. בשם WindowsAudit.exe. זו עושה שימוש בדיסקורד לטובת שליטה ובקרה מרוחק (C2) כערוץ הראשי שלו, MQTT כערוץ משני, ובטלגרם (Telegram) כגיבוי אופציונלי. הוא פועל כשירות Windows תחת LocalSystem. בין היכולות הזדוניות של הדלת האחורית: גניבת אישורים, שימוש לרעה ב-Active Directory, הסרת EDR (כלי ניטור והגנת קצה) ועוד". עמרי שגב-מויאל, מייסד-שותף ומנכ"ל פרופרו. צילום: יח"צ "מדובר באירוע חמור, שהיה עלול להיות קטסטרופלי למשק" בפוסט נוסף שפורסם ב-1 במאי, כתבו החוקרים כי "מעקב אחר הנוזקה ופעילותה שרטט לנו ציר זמן מדויק של הכלים של התוקף, שלא הייתה לו דרך לזייף, או לנקות אחרי המתקפה… עקבנו אחר הפעילות של ההאקר, שעות העבודה שלו, והקורבנות… כל פעם שהתוקף העביר גרסה חדשה של הנוזקה לקורבנות, מערך הניטור שלנו התריע כשזה קרה… זיהינו בוודאות כמה קורבנות ייחודיים. הבנו במהירות שמדובר בקמפיין תקיפה בסייבר שהוא לא קטן, וששחקן האיום פועל במטרה לפגוע בכמה שיותר ארגונים. התוקף החזיק בגישה ברמת מנהל בכמה ארגונים. זו גישה ברמה שיכולה לתמוך בכופרות". כך, בעזרת עבודת נמלים, איסוף נתונים והצלבה שלהם, חוקרי פרופרו הצליחו להגיע לזיהוי חלקי של ההאקר ולזיהוי של חלק מהקורבנות. "לומר שהמקרה הזה מזעזע – יהיה מעט מדי. מדובר באירוע חמור, שהיה עלול להיות קטסטרופלי למשק", סיכם שגב-מויאל. "החשוד בפריצה בסייבר הוא מישהו שלכאורה עבד, או פוטר, מחברת האינטגרציה הישראלית בה עבד. הוא היה חלק מהקהילה, איש אבטחת מידע והגנת סייבר. העובדה שהוא עשה שימוש בכלי AI לכתוב את כלי הפריצה 'עזרה' לו לחצות את הרף הלא חוקי בפעילות ההתקפית שלו. מדובר בחדירות עמוקות למערכי IT ארגוניים של חברות רבות. נגרם נזק רב: הארגונים הקורבנות עסוקים בימים אלה בחקירות, ניקוי המחשבים והשרתים. למרבה המזל חלק מהנזקים נמנעו בזמן – הם היו עלולים להיות גדולים יותר".

חברת הייעוץ העסקי-טכנולוגי שטראוס אסטרטגיה (Strauss Strategy) הודיעה על מינויו של חנן אליאב למנכ"לה. הוא יחליף את סמדר עוז שכיהנה עד כה בתפקיד זה בשש השנים האחרונות.  אליאב כיהן בשנה האחרונה כמשנה למנכ"ל וקודם לכן כסמנכ"ל האסטרטגיה והטכנולוגיה. מעתה הוא יקבל לידיו את הניהול השוטף של הפירמה. אליאב הצטרף לשטראוס אסטרטגיה לפני כשנתיים וחצי, לאחר קריירה עשירה בניהול בכיר. מאז הצטרפותו הוביל טרנספורמציות מורכבות וחיזק את פעילות החברה בעולמות ה-AI, הדאטה והארכיטקטורה הארגונית. עוז תמשיך בתפקיד בכיר ותתמקד בליווי הלקוחות האסטרטגיים, בפיתוח עסקי וביצירת מנועי צמיחה חדשים, תוך עבודה צמודה עם אליאב וההנהלה. המינוי משלים תהליך מתוכנן וסדור של שנתיים, המשלב בין המשכיות להתחדשות ניהולית. "מהלך טבעי ומתוכנן של המשכיות והתפתחות"  אבנר וסיון שטראוס, יו"רים משותפים: "זהו מהלך טבעי ומתוכנן של המשכיות והתפתחות. חנן הוכיח בשנתיים וחצי האחרונות יכולת ניהולית ומנהיגותית מרשימה והבנה טכנולוגית עמוקה. סמדר הייתה ותמשיך להיות עמוד תווך מרכזי, ואנחנו שמחים על המשך תפקידה המשמעותי. חלוקת האחריות החדשה ממצבת את החברה היטב לקראת השלב הבא בצמיחתה". סמדר עוז: "חנן משלב באופן יוצא דופן ראייה עסקית, הבנה טכנולוגית ומנהיגות אנושית, והוא האדם הנכון להוביל את החברה בשלב הבא. אני נרגשת להמשיך להיות חלק מרכזי מהנהגת החברה ולצדו של חנן". חנן אליאב מסר: "אני מקבל את התפקיד בתחושת מחויבות עמוקה. סמדר הובילה את החברה להישגים אדירים, והמשך עבודתנו המשותפת הוא נכס יקר ערך".

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז כניסתם של כלי הבינה המלאכותית היוצרת, עולם בדיקות התוכנה עובר מהפכה. משימות שבעבר דרשו שעות של עבודה ידנית: כתיבת תרחישי בדיקה, יצירת נתוני בדיקה, דיווח תקלות, ניתוח לוגים וגם כתיבת קוד לאוטומציה, מתבצעות כיום בתוך דקות באמצעות כלי AI. לכאורה, אפשר היה לחשוב שתפקידו של בודק התוכנה הולך ומצטמצם – בפועל, המציאות הפוכה. ככל שהבינה המלאכותית מסוגלת לייצר יותר קוד ולהריץ יותר בדיקות, כך גדל הצורך באנשי QA, שיודעים להטיל ספק, לזהות חריגים, להבין את צרכי המשתמש ולבחון את המערכת מנקודות מבט שהאלגוריתם אינו מסוגל לדמות.  לכן גם ההכשרה המקצועית משתנה. לצד היכרות עם כלי AI ויכולת להשתמש בהם באופן מושכל, נדרשות כיום יכולות אנושיות כמו סקרנות, התמדה, ירידה לפרטים וחשיבה יצירתית.  ב-AQA Software Testing – תוכנית חברתית-טכנולוגית, המכשירה מזה 18 שנים בודקי תוכנה על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה (HFA) ומשלבת אותם בחברות היי-טק – אנו רואים כי דווקא עובדים בעלי דפוסי חשיבה מגוונים מביאים ערך משמעותי לצוותי ה-QA. הם מאתגרים הנחות יסוד, מזהים מקרי קצה ומעלים שאלות שלא תמיד עולות אצל אחרים. ואלו הן יכולות שהופכות למשמעותיות עוד יותר כאשר חלק מהעבודה מתבצע באמצעות AI. תוכנית AQA Software Testing ניב הדר, בוגר תוכנית AQA Software Testing וכיום עובד כבודק תוכנה, מספר על הדרך שעבר: "הקורס היה שונה מכל דבר שעשיתי עד היום. למדתי המון על עולם הבדיקות וגם על עצמי כתלמיד. הגשתי עבודות, עברתי מבחנים והבנתי שזה תחום שמעניין אותי ושזו רק תחילת הדרך עבורי".  לדבריו, "ההשתלבות בעולם העבודה לא תמיד הייתה פשוטה. מציאת עבודה בשוק תחרותי דרשה ממני כוח רצון והתמדה, אבל היא הוכיחה לי כמה אני מסוגל. בעבודה עצמה למדתי להיות עובד טוב יותר, לעמוד בזמנים ולשלב נכון בין החיים האישיים לעבודה".  הוא הוסיף וסיפר כמה התמיכה שקיבל לאורך הדרך הייתה משמעותית: "אסתר צבר ליוותה אותי במהלך הלימודים וההשתלבות בעבודה, עזרה לי בכל שאלה, סייעה במציאת ראיונות עבודה וגם וידאה לאחר הקבלה לעבודה שהכל מתקדם כשורה". גם מנקודת המבט של המעסיקים, התהליך מוכיח את עצמו. מתן שנער, מייסד ומנכ"ל משותף ב-Signature-IT, שקלט ארבעה מבוגרי תוכנית AQA, מתאר את החוויה כך: "במהלך השנה האחרונה גייסנו בהצלחה ארבעה עובדים באמצעות AQA. בצד ההכשרה המקצועית של העובדים, AQA הקפידו גם להכין את הצוות הניהולי לקליטה מיטבית של כל עובד והמשיכו ללוות אותנו גם בחודשי ההעסקה הראשונים כדי לוודא שההשתלבות מיטבית. בפועל היה מדובר בהתאמות מינוריות לצרכים של העובדים, בדיוק כפי שארגון טוב יודע לעשות עבור כל עובד (גם אם אינו 'על הספקטרום'). בזכות התהליך הזה זכינו בעובדים מקצועיים, מלאי מוטיבציה המחויבים להצלחת החברה".  אסתר צבר, היזמית והמנהלת של AQA Software Testing, מוסיפה: "כאשר אנחנו, כחברה, מסתכלים על אנשים עם מוגבלויות בכלל, ועל אנשים על הרצף האוטיסטי בפרט, אנחנו נוטים להתמקד במגבלות ובאתגרים הכרוכים בשילובם בעולם העבודה. אבל אם נשנה את נקודת המבט ונבחר להתמקד דווקא ביכולות, ביתרונות ובייחודיות שלהם, נוכל לגלות שהם יכולים להביא ערך משמעותי לארגונים, דווקא בעידן ה-AI".  הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה אנו עובדים, אך אינה מחליפה את היכולת האנושית לחשוב, לשאול שאלות ולראות את מה שהמכונה עדיין אינה מזהה. דווקא בעידן ה-AI אנשים וחשיבה מגוונת הופכים לנכס משמעותי יותר מאי פעם".

יש משפט ישן מעולם המחשבים: Garbage In, Garbage Out. זבל נכנס, זבל יוצא. במשך שנים הוא שימש כדי להסביר רעיון פשוט: מחשב אינו יכול להפוך נתון שגוי לנתון נכון.  ה-AI הופכת את הסיפור למורכב יותר. מערכת מסורתית עשויה לעצור כשחסר לה מידע. מודל שפה בדרך כלל ינסה לעבוד עם מה שקיבל. ה-AI מנתחת, מחברת פרטים, מזהה הקשר ומנסחת תשובה. לפעמים היא גם משלימה פערים בדרך. ופה מתחילה הבעיה העסקית.  לפני שבוחרים מודל, צריך להסתכל על חומר הגלם  כשמדברים היום על הטמעת AI בארגון, השיחה מגיעה מהר מאוד למודל. איזה מודל לבחור, איזה ספק מתאים, כמה עולה השימוש ואילו תהליכים אפשר להפוך לאוטומטיים.  כל אלה נושאים חשובים. ועדיין, לפני שמגיעים אליהם צריך להבין על איזה מידע המערכת תעבוד.  בתחום האשראי הדבר מקבל משמעות מיידית – מערכת יכולה לקבל נתוני הכנסה, התחייבויות, היסטוריית אשראי, נתוני נכס ומסמכים שהלקוח העביר. לכאורה יש כאן תמונה רחבה מאוד.  אבל במהלך השנים נתקלתי לא פעם במצב שבו נתון שנראה תקין במערכת אחת כבר לא היה מעודכן; מסמך נקלט בצורה חלקית; או שמידע הופיע בשתי מערכות בגרסאות שונות. אדם שמכיר את התהליך יכול לזהות את הפער. מערכת AI שרואה מאות פרטים בבת אחת עלולה להתייחס אליהם כחלק מאותה תמונה.  כמות גדולה של מידע אינה מבטיחה תמונה טובה יותר. לפעמים היא רק מקשה יותר למצוא את הנתון הבעייתי.  הטעות המסוכנת היא זו שנשמעת הגיונית  AI אינה חייבת להיכשל בצורה ברורה. להפך. אחת התכונות שמקשות להתמודד איתה היא היכולת להפיק תשובה שנראית סבירה, גם כאשר משהו בבסיס שלה אינו תקין. תוצאה שגויה יכולה להיות כתובה היטב, לכלול הסבר משכנע ולהישען על נתונים אמיתיים. הבעיה יכולה להיות דווקא בפרשנות שלהם, בתאריך שבו נאספו או בפרט אחד שחסר מהתמונה. במערכות מידע מסורתיות, נתון חסר היה עשוי לעצור תהליך. מסך היה מציג שגיאה, חישוב היה נכשל, או שהמשתמש היה נדרש להשלים שדה.  מודל שפה יכול להמשיך ולעבד את החומר שקיבל. הוא יכול לקבל מסמך חלקי ולנסח ממנו סיכום, או לראות נתונים ממקורות שונים ולחבר אותם לתשובה אחת. היכולת הזאת היא חלק גדול מהערך של ה-AI, אבל היא גם מחייבת אותנו להיזהר מהאופן שבו אנחנו מפרשים את הפלט – תשובה משכנעת אינה מעידה בהכרח על קלט איכותי.  ככל שהמודלים משתפרים, אנחנו עלולים להקדיש פחות תשומת לב לאיכות הקלט, דווקא משום שהתוצאה נראית כל כך טובה. זו אחת המלכודות של הטכנולוגיה: היכולת לייצר פלט משכנע יכולה לטשטש את השאלה מה היה מונח בבסיסו  לפעמים כל הסיפור משתנה בגלל נתון אחד  בעבודה על מערכות בתחום האשראי למדתי להסתכל אחרת על נתונים שנראים שוליים. נניח שתהליך דיגיטלי אוסף מידע מהלקוח, ממערכות האשראי, ממסמכים וממקורות נוספים. כל רכיב יכול להיראות תקין בפני עצמו. כאשר מחברים את הכל יחד, עלול להתגלות פער: מזהה שלא תואם, הכנסה שאינה מעודכנת, התחייבות שלא הופיעה, או מסמך שהמערכת קראה באופן שונה ממה שהתכוונו. מי שמכיר את התיק יכול להבין שהפער הזה דורש בדיקה נוספת. בתוך מערכת שמנתחת את כלל הנתונים, אותו פרט הופך לעוד רכיב בתוך תמונה רחבה הרבה יותר.  מכאן מגיעה בעיניי אחת התובנות החשובות לגבי AI במערכות פיננסיות: איכות הנתונים צריכה להיות חלק מניהול הסיכון עצמו. היא אינה עניין ששייך רק לאנשי מערכות מידע, דאטה או תפעול.  האחריות מתחילה לפני ה- Prompt  ארגון שרוצה להשתמש ב-AI בצורה רצינית צריך להכיר את שרשרת המידע שמגיעה אל המודל. חשוב לדעת מה מקור הנתון, מתי הוא עודכן ומה קורה כאשר שתי מערכות מציגות מידע שונה. לא פחות חשוב להחליט מראש כיצד המערכת מתמודדת עם מידע חסר.  במקרים מסוימים אפשר להמשיך בתהליך. במקרים אחרים נכון יותר להעביר את המקרה לבדיקה אנושית. היכולת לזהות שאין מספיק מידע לקבלת החלטה, היא חלק חשוב ממערכת שאמורה לעבוד בסביבה אמיתית.  גם שאלת האחריות מקבלת כאן משמעות חדשה. כאשר AI טועה, קל להפנות את האצבע אל המודל. בפועל, ההחלטות המשמעותיות התקבלו הרבה לפני שהשאלה הגיעה אליו כיוון שנקבעו מקורות המידע, הוגדר מבנה הנתונים, נבחרו הרשאות הגישה ונקבע האופן שבו ישתמשו בתוצאה. אם מקור הנתונים בעייתי, המודל לא יוכל לתקן את הבחירה הזאת באמצעות ניסוח טוב יותר. איזה שינוי חל בעקרון הזה מאז עידן הבינה המלאוכתית? Garbage In, Garbage Out. צילום: אילוסטרציה. ג'מיני היתרון יכול להיבנות הרחק מהמודל  אם ניקח חברה שהשקיעה במשך שנים בחיבור נכון בין המערכות שלה – הנתונים עוברים בין המערכות בצורה מסודרת, מקורות המידע מוגדרים, כפילויות מטופלות ויש הבנה לגבי מידת העדכניות של כל נתון.  כאשר AI נכנסת לסביבה כזאת, היא מתחילה מנקודת פתיחה טובה. היא מקבלת חומר שקל יותר לפרש, לקשר ולבדוק. עדיין יהיו טעויות, כמובן, אבל חלק גדול מהבלגן שהיה עלול להיכנס לתהליך כבר טופל קודם.  זה יכול להפוך ליתרון משמעותי ככל שה-AI תהפוך למוצר מדף. אם כולם יקבלו גישה למודלים חזקים ומהירים, הערך יעבור במידה רבה לתשתיות שמסביבם: איכות הדאטה, החיבורים בין המערכות, הבקרה וההבנה העסקית.  ככל שהמודלים משתפרים, אנחנו עלולים להקדיש פחות תשומת לב לאיכות הקלט, דווקא משום שהתוצאה נראית כל כך טובה. זו אחת המלכודות של הטכנולוגיה: היכולת לייצר פלט משכנע יכולה לטשטש את השאלה מה היה מונח בבסיסו.  המודל לא השתנה, אבל איכות המידע שסביבו יכולה לשנות לחלוטין את הערך שנקבל ממנה.  וזה מחזיר אותנו למשפט שנולד הרבה לפני עידן הבינה המלאכותית: Garbage In, Garbage Out – רק שהיום יש לו טוויסט משמעותי. הזבל כבר לא חייב לצאת כזבל. הוא יכול לצאת כדו"ח מסודר, כהמלצה עסקית, כסיכום משכנע או כהחלטה שנראית כאילו עברו עליה כמה אנשים.  לכן, ארגון שמכניס AI צריך להתחיל בתשתית המידע שמזינה אותה. זה אולי פחות מרשים מהדגמה של מודל שמקבל שאלה ומחזיר תשובה בתוך שתי שניות, אבל שם נמצא חלק גדול מההבדל בין AI שמייצרת טקסט לבין AI שמייצרת ערך.  בסופו של דבר, איכות הבינה שהארגון מקבל תלויה במידה רבה באיכות המידע שהוא מוכן לתת לה.  הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי ובעברו מנמ"ר

פרטנר דיווחה היום (ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני שלה השנה והציגה, בהשוואה לרבעון המקביל, צמיחה בכל מדדי הרווחיות, ועליות בהכנסות ובמספרי המנויים. מספר מנויי הסלולר של החברה גדל ברבעון ב-29 אלף, ובשנה האחרונה הוא עלה ב-77 אלף. שיעור הנטישה הסתכם ל-4.6%. מצבת מנויי הדור החמישי חצתה את רף מיליון המנויים והסתכמה ב-1.012 מיליון. שירות הטלוויזיה +Partner tv הציג גידול זה הרבעון השלישי ברציפות, עם עלייה של 5,000 מנויים ושל 16 אלף מאז שפרטנר השיקה את השירות במתכונתו החדשה. מצבת לקוחות הסיבים האופטיים גדלה ב-5,000, ומספר כלל מנויי האינטרנט של פרטנר עמד בתום הרעון על כחצי מיליון. פרטנר מגרדת את הרף של 100 שקלים לחודש בהכנסה החודשית הממוצעת ממנוי – זו עלתה משנה שנה בשלושה שקלים, ל-96 שקלים. התוצאות הכספיות החברה הציגה ברבעון גידול של 3% בהכנסות (בנטרול דמי קש"ג), ואלה עמדו על 790 מיליון מיליון. מתוך זה, ההכנסות משירותים (בנטרול דמי קש"ג) הסתכמו ב-650 מיליון שקלים – עלייה של 1%, ומכירות הציוד גדלו ב-10% ל-140 מיליון שקלים. הן הרווח התפעולי והן הרווח הנקי עלו ב-17%, ל-121 מיליון שקלים ול-84 מיליון, בהתאמה. ה-EBITDA המתואם עמד על 314 מיליון שקלים, לאחר גידול של כ-4%. תזרים המזומנים החופשי המתואם קטן ברבעון ב-21% ל-106 מיליון שקלים, בין היתר כתוצאה מהצטיידות במכשירי סלולר במסגרת פעילות החברה במכרז החשב הכללי. בנטרול החזר מס בסך של כ-28 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, התזרים נותר זהה. החוב הפיננסי נטו זינק משנה לשנה ב-82 מיליון שקלים ל-369 מיליון. במחצית הראשונה של השנה, ההכנסות של פרטנר קטנו ב-3.3% ל-1.56 מיליארד שקלים, הרווח הנקי עלה ב-16% ל-158 מיליון והרווח התפעולי גדל ב-15.7% ל-228 מיליון. בקשה לחלוקת דיבידנד של עד חצי מיליארד שקלים אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר, אמר עם פרסום התוצאות כי "התוצאות שלנו משתפרות באופן מתמשך, וכך גם גיוס המנויים בכלל הפעילויות שלנו. ההשקעה המתמשכת שלנו בבינה מלאכותית תורמת לחיזוק מערכי השירות ולהגברת הפרודוקטיביות של העובדים". מירי תקוטיאל, סמנכ"לית הכספים של החברה, ציינה כי "תוצאות הרבעון השני של 2026 משקפות עלייה בהכנסות בנטרול דמי קש"ג, לצד המשך שיפור במדדי הרווחיות ובשיעורם מסך ההכנסות. הצמיחה בהכנסות נתמכה, בין היתר, בגידול מתמשך במצבת המנויים בשירותי הליבה של החברה – סלולר, אינטרנט ודאטה לעסקים, וכן בתוספת מנויי טלוויזיה בעקבות השקת שירות הטלוויזיה החדש. תזרים המזומנים החופשי המתואם מושפע, בין היתר, מהצטיידות במכשירי סלולר במסגרת מכרז החשב הכללי – השפעה שצפויה להימשך גם במחצית השנייה של 2026. במקביל, הגישה החברה בקשה לאישור חלוקת דיבידנד במזומן של עד 500 מיליון שקלים שלא מתוך רווחים, בהתאם לחוק החברות. הבקשה תלויה ועומדת בבית המשפט".

חברת OpenAI פרסמה השבוע דיווח, שבו תיארה כיצד חסמה אשכול חשבונות ChatGPT שמקורם ברוסיה, אשר שימשו לקידום גוף שהציג את עצמו כקהילת מומחים ישראלית בשם המכון הבינלאומי בורק (International Burke Institute, בקיצור IBI).  לפי ענקית ה-AI, החקירה נפתחה סביב פוסטים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית לטובת הרשתות חברתיות, והתגלגלה למשהו רחב בהרבה. "מה שהחל כחקירה של פוסטים שנוצרו בבינה מלאכותית, התברר כקמפיין השפעה רחב הרבה יותר, ומתוחכם", נכתב בפוסט שפורסם בבלוג של OpenAI. המפעילים הזינו הנחיות ברוסית וייצרו בעיקר תגובות באנגלית, שפורסמו בסאבסטאק (Substack), בטלגרם (Telegram), ברשת X, בפייסבוק (Facebook) ובלינקדאין (LinkedIn). הם הורו לצ'טבוט להסתיר סימנים לשוניים שעלולים היו לחשוף את מוצאם, ומאחר שהחברה אינה מאפשרת גישה למודלים שלה מתוך רוסיה – הגישה אל הטכנולוגיה של OpenAI נעשתה דרך VPN. חלק מ Calling itself the International Burke Institute, it has a website, invented experts, and its own index ranking countries by "sovereignty" ???? pic.twitter.com/LQUZMpdZk6 — Eitan Fischberger (@EFischberger) August 26, 2026 פוקויאמה וחומסקי ברשימת המומחים – וספרייה של תוכן גנוב אתר המכון נרשם בפברואר 2025 ופרסם ככתובת רחוב בישראל. לפי OpenAI, נכון ל-17 ביולי הוא הציג רשימת מומחים שכללה שמות כמו פרנסיס פוקויאמה ונועם חומסקי. בבדיקת מדגם של 36 מאמרים שיוחסו למומחי אתר המכון, ופורסמו בין ספטמבר 2025 למאי 2026, נמצא כי 34 מהם הועתקו ממקומות אחרים ברשת – חלקם מאוד ותיקים בשנים ואחרים יוחסו לכותבים שגויים.  מאמר על המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן, למשל, הועתק מפרסום של הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' ויוחס לחוקרת מאוניברסיטת נוטינגהאם במקום למחברו המקורי. מאמר נוסף, על ממשל הגירה, נלקח ממכון מדיניות ההגירה האמריקני ויוחס לחוקרת אוסטרלית שתחום מומחיותה הוא כימיה של מזון. השימוש במאמרים מועתקים ובשמות של מומחים שלא היו מודעים לכך כלל מהווה דוגמה קלאסית לשימוש בדיסאינפורמציה ככלי ליצירת סמכות מזויפת. המאמרים עצמם, כך טוענים בחברה, לא נוצרו במודלים שלה, ובאחד מהם אפילו נותר סימן מסגיר לכך. במאמר באנגלית על גרמניה, הוזכרה ממשלת הקואליציה שכיהנה שם. בעולם כינו אותה "קואליציית הרמזור", על שם צבעי שלוש המפלגות שהרכיבו את הממשלה – אדום, צהוב וירוק. אלא שבמאמר לא נכתבה המילה האנגלית ל"רמזור", אלא המילה הרוסית: "סבטופור". לפי OpenAI, הדבר הסגיר זאת וההסבר הסביר הוא שהטקסט נכתב במקור ברוסית ותורגם לאנגלית בתרגום מכונה, שלא ידע לתרגם את המילה המסוימת הזו.  לצד המאמרים פרסם אתר המכון המזויף "מדד ריבונות" משלו, שדירג מדינות וקידם תמונה חיובית של רוסיה על חשבון המערב. הדיווחים התמקדו בעיקר במדינות שמתחו ביקורת על המלחמה באוקראינה – צרפת, גרמניה והאיחוד האירופי – וכן בארצות הברית. אתר הטכנולוגיה the-decoder דיווח כי במדד קיבל הצבא הרוסי ציון גבוה בחצי נקודה מזה האמריקני. בכל מקרה ניכר הפרסומים באתר המכון נועדו ליצור הטיית דעת בקרב הציבור המערבי, תוך הצגת מצג שווא של תמיכה אקדמית בעמדות הפרו-רוסיות שקודמו. הזרוע השנייה של המבצע פעלה בטלגרם. מפעיל אחד ייצר פוסטים בגרמנית לערוץ בשם Lahme Ente ("ברווז צולע"), שמתח ביקורת על אוקראינה, על האיחוד האירופי ועל ממשלת גרמניה וקרא לשיפור היחסים עם מוסקבה. מפעיל שני ייצר לוגואים לכתריסר ערוצי טלגרם שהתמקדו בגרמניה, בארצות הברית, בצרפת, בפולין ובטורקיה, וביקש שוב ושוב סיכומים ברוסית של פעילות הערוצים. אחד מהם, שהתחזה לכלי תקשורת אמריקני בשם American Observer, הציג תיאור באנגלית שגויה שהסגירה דוברים שאינם ילידיים. מה השיג המהלך הרוסי? מבחינת תוצאות, ההישגים היו צנועים: לפוסטים היו מעט צפיות ולחשבונות הרשמיים של המכון מעט עוקבים, בעוד ערוצי הטלגרם מנו כל אחד בין 10 ל-20 אלף מנויים.  OpenAI דירגה את מבצע ההשפעה בקצה התחתון של קטגוריה שלוש בסולם Breakout Scale של מכון ברוקינגס. עם זאת, החברה הדגישה כי "המשמעות של המבצע נעוצה פחות בקהל שאליו הגיע, ויותר בתשתית שנבנה", וכי מדובר בהמחשה לאופן שבו שחקני השפעה משתמשים ב-AI ככלי עזר בתוך מאמץ רחב יותר לייצר סמכות ולטשטש את מקור הנרטיבים. יצוין כי OpenAI נקטה בזהירות בכל הנוגע לזהות המפעילים בישראל. לדבריה, סימנים מקוונים מסוימים מלמדים שייתכן כי מספר אנשים אמיתיים בישראל ייצגו את המכון בהגשת מאמרים ובכנסים, אך היא אינה יכולה לקבוע מהו הקשר בינם, בין המכון ובין המפעילים ברוסיה. השבועון הגרמני דר שפיגל (Der Spiegel) דיווח כי ראיות מקוונות מקשרות את IBI לעמותה ישראלית בשם דור מוריה, שמנוהלת בידי ישראלים בעלי רקע רוסי ואוקראיני' ושמיוחסים לה קשרים למשרד החוץ הרוסי/ לפי הדיווח הזה, שני הגופים לא הגיבו לפניות.  העיתון הצרפתי לה מונד (Le Monde) מצא בדומה כי כמה מהאנשים שהוצגו כמקורבים למכון מתגוררים בישראל ובעלי רקע רוסי. חוקר ההשפעה הראשי של OpenAI, בן נימו, לא התייחס בפומבי לפרשה הספציפית, אך בראיון קודם ל-EUvsDisinfo תיאר את הדפוס שחוזר בחקירות מסוג זה: לדבריו מדובר באבולוציה ולא במהפכה, משום ששחקני איום משלבים בינה מלאכותית בזרימות עבודה קיימות. "אפשר לייצר מאמר משכנע בעזרת בינה מלאכותית, אבל בלי רשת הפצה הוא לא מגיע לאיש", אמר.

מינוי בכיר ב-BDO ישראל: פירמת הייעוץ וראיית החשבון הודיעה באחרונה כי נמרוד הרשקוביץ נכנס לתפקיד סמנכ"ל מערכות המידע שלה. להרשקוביץ יותר מ-20 שנות ניסיון בניהול מערכות מידע וטכנולוגיה בחברות, בהן אפספלייר וסלברייט. הוא מילא בחברות אלה תפקידי ניהול IT בכירים, והוביל מערכי מערכות מידע ושירותים טכנולוגיים בהיקפים בינלאומיים. לאורך השנים הוא ניהל מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית, הקמת תשתיות ענן, אבטחת מידע והטמעת טכנולוגיות מתקדמות, לרבות פתרונות AI ואוטומציה. במסגרת תפקידו ב-BDO יוביל הרשקוביץ את אסטרטגיית הטכנולוגיה, המחשוב והדיגיטל של הפירמה, ויהיה אחראי על תחומי מערכות המידע, תשתיות ה-IT, אבטחת המידע והחדשנות. בין היתר, הוא יפעל לקידום הטרנספורמציה הדיגיטלית של החברה ולהטמעת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ואוטומציה לשיפור תהליכים עסקיים. "אתגר יוצא דופן – והזדמנות" שחר זיו, יו"ר ומנכ"ל BDO ישראל, אמר ש-"הניסיון הרב שהרשקוביץ מביא מעולמות הטכנולוגיה והחברות הגלובליות, לצד היכרותו עמוקה עם תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ויישום של טכנולוגיות מתקדמות, יחזקו את היכולת שלנו להוביל את הפירמה קדימה. הוא יחבר בין טכנולוגיה, אנשים וצרכים עסקיים, ליצירת ערך משמעותי לארגון". הרשקוביץ עצמו ציין כי "אפעל לשדרוג המערך הטכנולוגי של BDO ישראל. ריבוי הפעילויות ותחומי העיסוק של BDO מציב אתגר יוצא דופן, אך גם מהווה הזדמנות להעניק מענה טכנולוגי, חכם, מדויק ואיכותי, ולשלב בו בינה מלאכותית באופן שמעצים את הערך לארגון. אין לי ספק שבשילוב כוחות ושיתוף פעולה עם כלל המחלקות, נהפוך את הטכנולוגיה לכזו שעובדת בשביל עובדי הפירמה, חוסכת להם זמן ומפנה אותם לעסוק בתחומי הליבה שלהם. גישה זו מאפשרת לבטא את המומחיות האנושית שיש ב-BDO במלואה, ובה בעת נותנת לאנשי המקצוע כלים ויכולות חדשות".